מורה מצטיינת עונתה קשות במחנה עבודה בכפייה מא-סאן-ג'יא

(Minghui.org)

גב' ליו שיא, מתרגלת פאלון גונג מהעיר דא-ליאן נעצרה ונכלאה ארבע פעמים אך ורק בגלל שנשארה נאמנה לאמונתה בפאלון גונג. מאז 2008 היא מוחזקת במחלקה השלישית במחנה העבודה בכפייה לנשים במא-סאן-ג'יא בעיר שן-יאנג, שם היא סובלת עינויים בלתי אנושיים.

ליו שיא בת 54 הייתה מורה מצטיינת בבית ספר להכשרת מורים בדא-ליאן. מאז החלה לתרגל פאלון גונג היא שיפרה את עצמה בקביעות והודות לכך קיבלה הערכה ופרסים שונים מהרשויות המוניציפאליות.

הכליאות הלא חוקיות של גב' ליו – שמונה שנים מתוך עשר שנות רדיפה

לאחר שהחלה הרדיפה נגד מתרגלי הפאלון גונג ב-20 ביולי 1999, בכירי המשטר הקומוניסטי עצרו את גב' ליו למשך עשרים יום וניסו לאלץ אותה לוותר על הפאלון גונג ולכתוב את הצהרות הערבות. הם אילצו שתי מורות לעקוב אחריה כדי להגביל את החופש האישי שלה.

גב' ליו כתבה מכתב גלוי לצוות בית ספרה ביולי 2000, כדי להבהיר להם את האמת על הפאלון גונג. המנהל ג'אנג שיתף פעולה עם המשטרה ועזר להם לעצור את גב' ליו ועוד שתי מתרגלות. המשטרה כלאה אותן בתחנת משטרה בדא-ליאן. לאחר זמן מה העבירו את גב' ליו למחנה עבודה בכפייה לנשים במא-סאן-ג'יא, שם עונתה באכזריות  במשך שנה וחצי.

במאי 2002 גב' ליו ומתרגלת נוספת שלחו חומר הבהרת אמת על נושא הרדיפה וכתוצאה מכך נעצרו ונגזר דינן לשש שנות מאסר. הן הועברו לכלא דא-ביי בשן-יאנג. בעקבות המאסר פוטרה גב' יו מעבודתה ובעלה התגרש ממנה.

ב-15 בספטמבר 2008 בעלה לשעבר של גב' ליו דיווח עליה לרשויות בשעה שהגיעה לביתו והם עצרו אותה ביחד עם שתי מתרגלות אחרות. במעצר השתתפו שוטרי תחנת הו-טאן בדא-ליאן ומחלקת ביטחון הפנים. על גב' ליו נגזרו שלוש שנות עבודה בכפייה במחנה מא-סאן-ג'יא ומאז היא כלואה שם. שמונה שנים מתוך עשר שנות הרדיפה, גב' ליו כלואה מאחורי סורגים במחנות עבודה ובבתי כלא על ידי המשטר הקומוניסטי שיזם את קמפיין הרדיפה.

"עינויי מתיחה"

ב-17 במארס 2009 גב' ליו עברה סדרת עינויי מתיחה במשך יותר מ-14 שעות, בגלל שסירבה לדקלם את תקנות הכלא.

"עינוי מתיחה" כרוך במתיחה קיצונית של זרועות המתרגל לשני כיוונים שונים  ואז קושרים בצורה הדוקה את פרקי הידיים להתקנים המונחים משני צידיו של המתרגל. באופן זה לא ניתן לכופף קדימה את הגוף או לעמוד למשך זמן רב. תזוזה ולו הקלה ביותר מכאיבה מאוד בתנוחה כזאת. צוות המחנה משתמש בשיטת עינוי אכזרית זאת כדי לכפות על מתרגלים לציית להנהלה ולוותר על אמונתם.

ב-2 במאי 2009 העתיקה גב' ליו בכתב ידה את ג'ואן פאלון והבהירה את האמת לסוהרת ג'אנג. אולם לא רק שהסוהרת ג'אנג לא רצתה לשמוע מה שסיפרה לה גב' ליו, אלא גם כלאה אותה במחסן, חדר ששימש לעינויי מתרגלים.

ג'אנג מתחה בכוח את ידיה של גב' ליו לשני כיוונים מנוגדים לחלוטין ואז כפתה את ידיה לשני עמודי המתכת. גב' ליו לא יכלה לזוז בצורה כזאת מהערב של ה-2 במאי ועד אחר הצהריים של ה-4 במאי, במשך 53 שעות. היה עליה לעמוד מתוחה בין שני עמודים במשך כל הזמן הזה. אסרו עליה לאכול, להשתמש בשירותים, וכל אותו זמן מנעו ממנה שינה.

ב-4 במאי אחר הצהריים כשגב' ליו מחתה על העינוי האכזרי, הסוהרת ג'אנג עם עוד סוהרות הגבירו והעצימו את העינויים. הן קשרו את עיניה ומתחו את כבליה. שתיים מהסוהרות משכו בכוח רב את האזיקים בידיה עד שזרועותיה של גב' ליו נמשכו לצדדים בכוח רב, אבל הן לא עצרו בכך. משיכה עד קריעה של הזרועות הייתה כואבת מאוד. כשהן מושכות בכבלים שעל ידיה, הסוהרות צעקו בפראיות: "אנו לא זקוקות לך שתצילי אותנו. בקשי את המורה שלך לבוא ולהציל אותך". הכבלים ההדוקים חתכו בבשרה של גב' ליו והותירו צלקות נראות לעין גם אחרי חודשיים.

כבולה וקשורה למיטה

כדי לאלץ מתרגלים לוותר על אמונתם, הסוהרים במחנה כופים לעתים קרובות על מתרגלים לעשות שיעורי בית "אידיאולוגיים ומוסריים", שפירושם הכפשת שמו של המורה לי ודיבור בשבח המפלגה הקומוניסטית. מתרגלים שסירבו לציית עונו לעתים קרובות בשיטה הנקראת "הכל קשור".

ב-14 ביוני 2009 כשגב' ליו סירבה לעשות "שיעורים", הסוהרת ג'אנג איימה עליה ואמרה: "אם לא תעשי את שיעורי הבית, אעניש אותך מחר". בבוקר ה-15 ביוני נלקחה גב' ליו למשרד בו נהגו לענות מתרגלים כשידיהם ורגליהם כפותות. במקום הייתה מיטת דרגש ממתכת. הסוהרות קשרו את עיניה של גב' ליו וכפתו אותה. כדי להימנע מלהשאיר סימני עינויים על פרקי ידיה, הן קשרו שתי מגבות עבות מסביב לפרקי ידיה. לאחר מכן כפתו את ידיה ומשכו את זרועותיה לצדדים בכל כוחן. כשהיא מושכת את שערה של גב' ליו, הסוהרת ג'אנג לחצה את ראשה אחורה בכוח בשעה ששתי הסוהרות האחרות משכו את אזיקי הידיים החוצה חזק ככל שיכלו. אחר כך קשרו אותה למיטת המתכת בחבלים. ידיה של גב' ליו הפכו במהירות קרות כקרח, חסרות תחושה וצבען השחיר עד שאיבדה תחושה לגמרי. כשראו זאת הסוהרות, הן פתחו בכוח את אצבעותיה והכו בזרועותיה בקצב מתמיד, כדי שזרימת הדם לא תיפסק ולא תגרום לנכות בזרועות. הסיבה היא שהן חששו שכך יישארו ראיות לעינויים. כשמצב ידיה השתפר קמעה הן התירו מעט את האזיקים והדקו אותם מחדש. הן עשו כך שוב ושוב עד שגב' ליו איבדה את הכרתה.

ברגע שאיבדה את הכרתה, הסוהרות תפסו באחת מאצבעותיה של גב' ליו ולחצו אותה כחתימה על גבי שלושת ההצהרות שפברקו. הן גם כתבו על גופה השמצות על המורה לי. כשחזרה להכרתה, הסוהרת אמרה לה: "הנה שלושת ההצהרות שלך". היא גם קראה אותן באוזניה של גב' ליו. גב' ליו הזהירה אותה נחרצות: "המעשה שעשית הוא הפרת חוק. עשית דברים נתעבים ביותר, גסים וחסרי בושה בהיסטוריה של המין האנושי. איזה שלוש הצהרות? אני בהחלט לא אכיר בהן".

מלבד בעלה לשעבר, לגב' ליו לא היו קרובי משפחה בדא-ליאן. מאחר ואין לה כבר הכנסה, אין לה מקום לגור ומצב בריאותה הנפשי והפיזי חסר תקווה.