לחלק הראשון של המאמר בקישור: http://he.minghui.org/?p=5215

הקיסרית מא מינג-דה נולדה למא יואן, גנרל מפורסם בשושלת האן המזרחית בסין. מא יואן זכה למדליות רבות על שעצר פלישות לסין בימיו של הקיסר גואנג-וו (5 -57 לפני הספירה),. אולם מאוחר יותר הפלילו אותו והוא איבד את משרתו מפני שהעליב את חתנו של הקיסר, ליאנג סונג. באותו זמן, בתו השלישית, מא מינג-דה הייתה רק בת עשר, אבל הייתה מסוגלת לנהל את כל משק הבית. היא טיפלה במשפחה וניהלה קשרים עם קרובי משפחה כמו אדם בוגר.

בשנת 52 לספירה, מא מינג בת ה-13 נבחרה לשרת את נסיך הכתר ליו ג'ואנג. במשך שהותה בארמון, היא טיפלה בקיסרית והתייחסה לכל הגבירות האחרות בכללי התנהגות ונימוס נאותים. בשנת 57 לספירה הפך הנסיך ליו ג'ואנג לקיסר מוצלח ומא מינג-דה נבחרה להיות קיסרית  בשל המוסריות הנעלה שלה. בנוסף לאופייה הנשגב, מא מינג הייתה מוכשרת ואינטליגנטית מאוד. היא יכלה לדקלם את "יי צ'ינג" וללמוד קלאסיקות של קונפוציוס כמו: “The Spring and Autumn Annuals” “Songs of Chu” ו- “Rites of Zhou”.

הקיסרית מא הייתה נדיבה וסלחנית. היא הייתה צנועה, מכובדת וחסכנית. לא אהבה מסיבות, אבל הייתה חביבה מאוד ונגישה לכולם. בדרך כלל לבשה בגדים מבדים מחוספסים שניתן לרכשם בכל מקום. בטקסים הרשמיים לבשה בגדים עשויים משי יקר ורקומים ברקמה עשירה. גבירות החצר העניקו לה כבוד רב.

הקיסרית מא לא הייתה מעורבת בפוליטיקה, אבל היו לה דעות משלה. בשנת 70 לספירה אחיו החורג של הקיסר, ליו יינג ניסה להדיח את הקיסר מכיסאו ונתפס. לקיסר לא היה הלב להוציא אותו להורג. הוא רק שלל ממנו את תואר הדוכס והגלה אותו למדינת דאן-יאנג, שנמצאת כיום בפרובינציית אן-הווי בסין.

לאחר הגעתו לדאן-יאנג, ליו יינג התאבד. הקיסר חשד שמישהו עודד את אחיו החורג לבגוד בו והורה על חקירה בעניין. מספר רב של אנשים הואשמו. שרים בכירים רבים בחצר המלוכה ניסו לדבר ללבו של הקיסר להפסיק את החקירה, אבל הוא סירב להקשיב. הקיסרית מא ידעה שרוב האנשים שנעצרו היו חפים מפשע ודאגה מאוד. יום  אחד, לאחר שחזר הקיסר לחדרם, היא התחננה לפניו לא להחריף את המצב עוד יותר. ההבעה העצובה על פניה נגעה ללבו. בחודש פברואר, בשנה ה-15 לשלטונו ציווה הקיסר על חנינה כללית, ובכללה על בגידה, שהיא פשע שלא היה כלול בחנינה כללית לפני כן. חיי אדם רבים ניצלו בזכות הקיסרית מא מינג-דה.

לאחר מכן, נוכח הקיסר שלקיסרית יש דעות משלה בתחום הפוליטיקה. כשהתעוררו בעיות בהן יועצי החצר היו חלוקי דעות בפתרונן, הקיסר שאל לעיתים קרובות לדעתה של הקיסרית. בעיות רבות נפתרו בעזרתה. אולם היא מעולם לא הזכירה את בעיותיה ובכללן האשמות שווא נגד אביה. למרות רגשותיה לאביה, היא מעולם לא ביקשה את עזרתו של הקיסר, עובדה שזיכתה אותה בכבוד רב יותר מצידו של הקיסר.

לקיסרית מא לא נולדו ילדים, לכן הקיסר אפשר לה לגדל את בנו מהגבירה ג'יה, כאם.

הקיסרית מא טיפלה בילד בכל ליבה. היא התעקשה לטפל בו בעצמה עד כמעט כלות כוחותיה. היו ביניהם יחסים של אהבה בין אם ובן כאילו היא הייתה אימו הביולוגית.

בשנת 75 לספירה נפטר הקיסר. נסיך הכתר ליו טאן ירש את מקומו והוכתר לקיסר ג'אנג. הקיסרית קיבלה תואר כבוד והפכה לקיסרית הנכבדה דאו-אגר. בשנה השנייה למלכותו של הקיסר החדש הייתה שנת בצורת. יועצי החצר ניסו לרצות את הקיסרית, כשרמזו שהבצורת היא סימן לכעס של השמים על כך שלשלושת אחיה של הקיסרית לא הוענקו תארים. אולם הקיסרית מא לא הסכימה איתם. למעשה היא הוציאה צו המגנה את ההצעה. כשקרא הקיסר ג'אנג את הצו הוא היה מודאג. הוא התחנן לפני הקיסרית מא ואמר: "אימא, להעניק תארים לאחיך זה דבר טבעי כמו לתת תואר דוכס לנסיך. אימא, את אולי רוצה לשמור על פרופיל נמוך, אבל כאחיין איך אוכל שלא להעניק כבוד לדודיי? חוץ מזה, אחד מהם זקן והשניים האחרים חולים. לא תהיה לי אף פעם הזדמנות אחרת לעשות משהו עבורם אם ימותו לפני שאעניק להם תואר מלכותי".

הקיסרית מא הסבירה לו: "זו הייתה החלטה מחושבת. לא ניסיתי לשמור על מוניטין טוב על חשבונך. העובדה היא שמשפחת מא לא השיגה שום הישגים הראויים לתואר מלכותי. כעת יש בצורת וכול האומה סובלת מזמנים קשים. אם תעניק לאחיי תארים מלכותיים, זה יהיה בניגוד לרצוני וכך לא תראה כלפי כבוד של בן. אם אתה מתעקש להעניק להם תארים מלכותיים, עליך להמתין לזמן בו לא יהיו אסונות או מלחמה".

בחלוף ארבע שנים מעלייתו של הקיסר ג'אנג על כס המלוכה, סין הייתה חופשייה מאסונות ומלחמה. בזמן זה הקיסר ג'אנג העניק בשמחה לשלושת דודיו תארים מלכותיים.

לאחר שהחדשות נודעו לקיסרית מא, היא יעצה לאחיה לא להיות חמדניים וביקשה מהם להבין מהיכן באה. שלושת אחיה קיבלו את תואריהם המלכותיים, אבל פרשו מהחיים הפוליטיים.

רוב הקיסרים בשושלת האן המזרחית היו צעירים בעלייתם לכס המלוכה. האמהות הצעירות שלהם הצטרכו להסתמך על אחיהן כדי לעזור לממשלה ולמדינה. בעניין זה הקיסרית מא הייתה יוצאת דופן. למעשה, היא אסרה על אחיה להתערב בפוליטיקה. הקיסרית מא הייתה חרוצה, צנועה, מכובדת, מלומדת, חכמה ונאמנה. היא נפטרה בגיל 41 בשנת 79 לאחר הספירה. לקיסרית מא היה  חלק רב בהצלחת שלטונם של הקיסרים מינג וג'אנג . ב- Sequel to the Biography of Respected Ladies in China מתוארת הקיסרית מא כך: "במונחי ניהול ביתי, היא הייתה מודל לכול הנשים. במונחי ניהול מדיני היא הייתה מודל לכל הקיסריות".

המשך יבוא...