להשתנות באופן מהותי

(Minghui.org)

שאלה: רק לאחר שטיפחתי לאורך זמן כזה הבנתי מהי ההחזקה הבסיסית שלי, שזה החזקה לעצמי

המורה: "כן, לומר זאת בפשטות, זהו הגורם הבסיסי של יצורים חיים של העבר. בעבר, כאשר זה הגיע לזה, לכולכם היה את זה, ואנשים רבים באמת לא יכלו להבין זאת. כשכולכם משתפרים ביחד, זה כבר לא כזה בולט יותר."

שאלה: כאשר אימתנו את הדאפא בעבר, למרות שדברים נעשו על מנת לאמת את הדאפא, כשמסתכלים עליהם היום הם נעשו על בסיס אנוכי של אימות-עצמי. השאלה שלנו היא: מדוע הפכנו מודעים לכך כל כך מאוחר?

המורה: "אימות הפא הוא גם כן טיפוח. תהליך הטיפוח הוא תהליך של להבין באופן מתמשך את ההחסרות שלכם ואז להיפטר מהן. זה רק שככל שהחזקות בסיסיות רבות מזוהות מוקדם יותר כך זה טוב יותר. הזיהוי שלהם הוא, כשלעצמו, שיפור. להיות מסוגלים לסלק אותן, או להתגבר עליהן, להחליש אותן, ולבסוף לסלק אותן לחלוטין – התהליך הזה הוא תהליך של שיפור מתמשך של עצמכם, וזוהי הטרנספורמציה הבסיסית של ישות חיה." (לימוד הפא בועידת הפא באטלנטה 2003)

קראתי שורות אלה אין ספור פעמים אבל מעולם לא קישרתי אותן עם הטיפוח-תרגול שלי. האירועים האחרונים גרמו לי לראות את ההחזקה הבסיסית שלי. אני כותב על זה בתקווה שזה גם יעזור למתרגלים עמיתים.

אני מתרגל ותיק שמטפח משנת 1997. תמיד שמתי דגש על לימוד הפא וחיפוש פנימה בעת היתקלות בקונפליקטים. למרות שהצלחתי לפתור בעיות רבות במהלך הטיפוח שלי, בהחזקות הבסיסיות שלי לא נגעתי.

במשך ששת החודשים האחרונים, יכולתי להרגיש שההחזקה שלי לרגשות נחלשת יותר ויותר. אבל לאחר סילוק הרגשות שלי, גיליתי שלא התמלאתי בחמלה; במקום זאת המילים והמעשים שלי משדרים רושם של קרירות. בשיתוף התנסויות, מתרגלים עמיתים הצביעו על כך שנקודת המוצא של המילים, המעשים והמחשבות שלי מתמקדות כולן בשקדנות שלי. אם משהו אינו רלוונטי לשיפור הטיפוח שלי אינני מחשיב אותו כלל, לא כל שכן אינני מתעניין ולא אכפת לי מאחרים.

אני יודע שרושם זה של קרירות נובע מחוסר חמלה. אבל אינני יודע לזהות את שורש הבעיה. מדוע הרגשות האנושיים שלי אינם מוחלפים בחמלה? כאשר התיישבתי ובחנתי את עצמי לאחר כמה ימים, מצאתי לבסוף את הסיבה לכך: ההחזקה הבסיסית שלי ל-"אימות עצמי" חבויה עמוק בתוכי. לאורך שנים רבות של טיפוח-תרגול, תמיד חשבתי שנהגתי בחמלה כלפי כל הישויות החיות, וזה השתקף במאמצים שלי בהבהרת האמת ובעבודות דאפא אחרות. בעוד שמבחוץ נראה היה כאילו כל דבר שעשיתי נעשה עבור אחרים, לאמיתו של דבר עמוק מאוד בנפשי חבויה הייתה המחשבה היחידה של ההגעה לשלמות. מחשבות אנוכיות אלה חלפו בראשי מבלי שאבחין בהן. נקודת המוצא והמטרה של כל מחשבה שלי הוקדשו לעצמי, רק שאנוכיות זו כוסתה בהתנהגות שקדנית כביכול. וכך, באופן בלתי מודע, רימיתי את עצמי.

המאסטר ביקש מאיתנו:

"...כך שתצליחו לטפח את ההארה האמיתית של "אין אנוכיות ואין אני, קודם האחר ואחר-כך אני"." ("יסודות להתקדמות במרץ", "ללא החסר בטבע הבודהא")

זוהי מטרת הטיפוח של מתרגלי דאפא. זה גם הגורם היסודי המבדיל בין הקוסמוס החדש מהישן. כל המתרגלים פועלים ביוזמתם כדי להיטמע ביקום החדש, אז עבור מה אני מטפח? בחיפוש פנימה, הבנתי שאני שייך לסוג האנשים עליהם דיבר המאסטר, שלא מודעים להחזקות הבסיסיות שלהם. לכן, למרות שתרגלתי במשך שנים רבות, לא השתניתי באופן מהותי.

רק כשהשתדלתי באמת ובתמים לתקן את עצמי, רק אז גיליתי שהמושגים האנוכיים שנוצרו עמוק בתוך נפשי באו לידי ביטוי באופן בלתי מודע במילותיי ובמעשיי. רק בזכות נחישות אמיתית להתחשב בזולת יכולתי לגלות עד כמה קשה להשתנות. ברגע שהתחלתי להיות קשוב לכל מחשבה ומעשה, יכולתי לחוש את חוסר החמלה שלי בכל פעם שקרה משהו. יחד עם מצב הטיפוח אליו נכנסתי לפני שלוש שנים, שבו לא היו מחשבות במוחי, קל היה לשכוח דברים, וכך חוסר ההתחשבות שלי בזולת הפך ליותר בולט. אבל בכל מקרה, אני מודע שהבעיות מקורן בלבי. הבנתי שאני צריך להשתנות באופן מהותי – מהלב.

לאחר שהגעתי להבנה זו, עכשיו, ברגע שאני מתחיל לעשות דבר כלשהו אני שואל את עצמי תחילה לאיזו מטרה אני עושה את זה. אם זה עבור הזולת אז אעשה זאת. אחרת, אני לא עושה זאת. בין אם אני עושה משהו גדול או בין אם זה קטן אני משתדל לחשוב במודע באופן זה. אני יודע שעלי לשנות את מצבי האנוכי. בתהליך חוזר ונשנה של חקירת המניע שמאחורי כל מחשבה ומעשה, פרספקטיבה חדשה לגמרי נפתחה לפני. לגבי דברים רבים שעשיתי קודם, חשבתי שעשיתי אותם כדי להציל ישויות חיות, כשלאמיתו של דבר הם נעשו לחלוטין לצורכי הנוחיות שלי וכדי להשביע את הרצונות וההחזקות שלי. במילים אחרות, בגלל שלא נטמעתי כול כולי בתוך הפא, ופעלתי מתוך אנוכיות, גרמתי לנתיב הטיפוח שלי להיות קשה וארוך יותר. יחד עם זה, לגבי נושאים רבים, אם אני יכול לתקן את נקודת המוצא שלי ולהתחשב בזולת, אמצא פתרונות שמעולם לא חלמתי להגיע אליהם. החשיבה האנושית מלאת החרדה נחלשת יותר ויותר, ובתמורה זכיתי בשלווה.

למעשה, כל ההחזקות והמושגים האנושיים שלנו מקורם באנוכיות. בגלל ההחזקות לאימות עצמי, אנו מסתייגים מלשנות את הסטטוס קוו, לא מוכנים לסבול קשיים ולא אוהבים לקבל ביקורת. בדיוק בגלל חוסר מוכנות זו, מגוון מושגים והחזקות צפו וצמחו בראשי. הם מנעו ממני לראות את האמת של היקום והרחיבו והעצימו את ההחזקה לנוחות. מתוך הבנה זו, אני יודע שאני חייב באמת להשתנות. אני חייב להיפטר מההחזקות הבסיסיות ולהיות מטפח דאפא אמיתי על-ידי כך שאשתנה באופן מהותי.

כל הכתוב לעיל הוא מה שהוארתי אליו לאחרונה. אנא הצביעו על כל דבר שאינו הולם.