גב' ג'נג פו-רונג עונתה במשך שמונה שנים בכלא לנשים בהו-נאן

(Minghui.org)

לאחר שב-1999 המפלגה הקומוניסטית בסין (מק"ס) וג'יאנג זמין שעמד בראשה פתחו ברדיפת מתרגלי הפאלון גונג, גב' ג'אנג פו-רונג פוטרה מעבודתה בחברת ציוד חשמלי בצ'אנג-שא. ב-2000 נגזרה עליה שנת מאסר במחנה עבודה בכפייה. ב-2002 נגזרו עליה שבע שנות מאסר בכלא הנשים בהו-נאן, שם נרדפה ועונתה בצורה אכזרית.

החלה בתרגול פאלון גונג ומחלת הסרטן שלה נעלמה

כשהייתה צעירה היו לגב' ג'אנג כל מיני מחלות. לאחר מכן התפתח אצלה סרטן ברחם ודלקת כליות כרונית. היא ניסתה את הרפואה הסינית והמערבית אך דבר לא עזר. הכימותרפיה גרמה לה לאבד את שערה.

ב-1997 היא שמעה על הפאלון גונג. היא הפסיקה את הכימותרפיה והחלה לתרגל פאלון גונג. לא עבר זמן רב וניסים התרחשו. כל מחלותיה נעלמו, שערה צמח והפך שוב שחור. הדבר החשוב ביותר היה שאחרי שלמדה את ג'ואן פאלון גב' ג'אנג נפרדה מהאופי האנוכי הקודם שלה וניסתה להיות אדם טוב תוך התאמה לעקרונות אמת-חמלה-סובלנות.

פירוט הרדיפה שגב' ג'אנג עברה: מחנה עבודה בכפייה וכלא

1. פוטרה מעבודתה ונשלחה למחנה עבודה בכפייה

בנובמבר 1999 הגיעו נציגי הרשות המקומית ליחידת העבודה של גב' ג'אנג ולחצו עליה לוותר על שיטת הפאלון גונג. היא סירבה, וכתוצאה מכך פוטרה בדצמבר אותה שנה מעבודתה. באותו זמן בתה הייתה עדיין צעירה מאוד ולבעלה לא הייתה עבודה. גב' ג'אנג נשענה על עזרת קרוביה וחבריה שתמכו בה. היא נסעה לבייג'ינג פעמיים ביולי ואוקטובר 2000 כדי לעתור לצדק עבור הפאלון גונג בהתאם לחוק. באוקטובר היא נעצרה ו"משרד 610" גזר עליה שנה וחצי מאסר במחנה עבודה בכפייה.

2. נשלחה לכלא

בערב ה-21 באוגוסט 2002 פרצו שוטרים בלבוש אזרחי לביתה של גב' ג'אנג וגררו אותה במדרגות למטה. בתה הייתה עדה לכל זאת והייתה כל כך מפוחדת שלא הפסיקה לרעוד. מאז היא סובלת מליקוי שכלי שקשה לרפא אותו.

בסניף תחנת משטרת מחוז קאי-פו חקרו אותה אנשים מצוות החקירות הפליליות, צוות הביטחון הלאומי והביטחון המדיני במחוז, כבלו את ידיה לכיסא ולא אפשרו לה לישון. הם חקרו אותה במשמרות במשך שלושה ימים ולילות. ב-2003 היא נלקחה לשימוע סודי בבית משפט מס' 1. באותו זמן גזרו על מתרגלי פאלון גונג אחרים עונשי מאסר כבדים. על גב' ג'אנג נגזרו שבע שנות מאסר.

3. בכלא הנשים בהו-נאן

בדצמבר 2003 הועברה גב' ג'אנג וארבע מתרגלות נוספות לכלא הנשים בהו-נאן. ברגע שהן התקבלו הן הוצבו במחלקה עם שמירה קפדנית. הן נאלצו לצפות בסרטי וידיאו המשמיצים את הפאלון גונג. כל מתרגלת הייתה במעקב צמוד של אסירות פליליות. הסוהרים עודדו את האסירות הפליליות לסייע בהתעללות במתרגלות.

בסוף 2003 היא העבירה למתרגלת לי דה-יין מאמר של פאלון דאפא. השוטרים הבחינו בכך וגררו אותה לכיתת שטיפת מוח שם היה עליה לעמוד על רגליה במשך ארבעה ימים מהשעה 7:00 בבוקר ועד חצות. אסור היה לה לשבת אפילו לאכול. לי דה-יין עונתה מאוחר יותר למוות בכלא.

היות וגב' ג'אנג לא הודתה בשום אשמה, היא נאלצה לעבוד בעבודת פרך יותר ממכסת העבודה שהייתה מוטלת על פושעות פליליות רגילות. המכסה הרגילה הייתה קילוף 8 קילוגרם שעועית רחבה. מתרגלות פאלון גונג נאלצו לקלף 22 קילוגרם. על אלה שיכלו לעבוד מהר יותר היה לעבוד מהשעה 6:30 בבוקר ועד חצות. על אלה שעבדו לאט יותר היה לעבוד כל הלילה אף שייתכן שעדיין לא סיימו.

ב-2006 היא נלקחה בכוח לשיעורי "חינוך מחדש" (שטיפת מוח) וכפו עליה לצפות בסרטי וידיאו ולקרוא ספרים המשמיצים את הפאלון גונג. מפני שלא שיתפה פעולה אילצו אותה לעמוד, לשבת בישיבה שפופה, או לשבת על כסא בעל רגל אחת בלבד. היא סבלה מקללות והתעללות מילולית, הוכתה והושפלה. בכל יום הרשו לה לישון רק מחצית השעה. היא נעשתה עייפה פיזית ונפשית ומבולבלת לחלוטין. לאחר שראו שאינם מצליחים ""לשנות" אותה, כבלו השוטרים את ידיה מאחורי גבה, מה שנקרא בפיהם: "לשאת חרב". הם הסיתו אסירות להכות ולהתעלל במתרגלות שלא וויתרו על אמונתן. במשך כל השיעור של שטיפת מוח היה אפשר לשמוע קולות גינוי ואין סוף ויכוחים.

כלא הנשים בהו-נאן מענה באכזריות את מתרגלות הפאלון גונג

מאחר שכל מתרגלי הפאלון גונג נרדפו בבידוד, סביר להניח שהאמת על כל מקרה ומקרה לא תיוודע לעולם. הכתבה הזאת מדווחת על מספר קטן של דוגמאות למה שקורה בבית כלא בדרך שיגרה בחיי היום יום. אכזריות הרדיפה עדיין לא נחשפה במלואה.

הדבר הגרוע ביותר היה שהם כפו על המתרגלות להכין "שיעורי בית" שמשמעותם הייתה לכתוב מה הרגישו אחרי שצפו בסרטי הוידיאו, או קראו בספרים המכפישים את הפאלון גונג. אסור היה להן לכתוב דברים כמו: "פאלון דאפא הוא טוב". אסור היה להן ללכת לישון בזמן השיעורים והן נאלצו לצפות בסרטים יום ולילה. מתרגלות שאמרו בקול: "פאלון דאפא הוא טוב" עונו באכזריות. מי שסירבה לכתוב דברים שליליים על הרגשתה לגבי פאלון גונג היו מפחיתים בנקודות הזכות שלה, מאריכים את תקופת מאסרה או מאלצים אותה לעמוד זמן רב או לשבת בישיבה שפופה ולסבול ממניעת שינה. במקרים חמורים הן עונו באכזריות עד שכמה היו כותבות מחוסר ברירה את "שלושת ההצהרות" בהן התחייבו לוותר על השיטה. אבל זה עוד לא היה הכול. האחראים עדיין רצו לחזק את "תוצאות הלימוד" בכך שהמשיכו לכפות על המתרגלות לצפות בסרטים, או לקרוא ספרים המשמיצים את הדאפא, כמו גם לכתוב הצהרות כ"שיעורי בית", המכפישות את הפאלון גונג; וזאת כדי "לשנות" אותן לחלוטין. לאחר מכן הם היו מעבירים אנשים כאלה לצוותי מחנות עבודה.

גב' גאו ג'יא-רווי לא רצתה לעבור "שינוי". לפיכך כפתו את ידיה לפרק זמן ארוך.הכבלים חתכו כל כך עמוק בבשרה שעצמותיה נחשפו. לליי שי-יינג בת יותר מ-50, שבעלה נמצא במחנה עבודה בכפייה שין-קאי-פו, לא הרשו להשתמש בשירותים במשך זמן רב בגלל שלא רצתה לעבור "שינוי". היא עשתה את צרכיה במכנסיים. הסוהרים האשימו אותה עקב כך בחוסר היגיינה.

גב' טאנג יו-הואה לא רצתה לעבור "שינוי". במסדר הנוכחות היא לא שיתפה פעולה. כפו עליה לעמוד בתנוחות קשות שהיו מעבר לכוחות הגוף האנושי. האשה הזקנה הזאת שהייתה נמוכה כל כך החווירה כבר בתנוחה הראשונה שעשתה. אחרי כמה תנועות היא כמעט התעלפה מרוב כאבים. בית הכלא השתמש בשיטת עינוי זאת שלא גרמה לדימום, כדי להשפיל את גב' טאנג.

גב' צ'ן שיאו-לינג, מתרגלת נכה מיונג-ג'ואו, לא רצתה לעבור "שינוי". היא עונתה במשך זמן רב. שתי רגליה כוסו בבועות דם שהפכו מוגלתיות ומדממות. הם לא הרשו לה להתרחץ. היא עונתה עד שגופה התעוות. בכל לילה כפו עליה לעמוד. כשלא יכלה יותר, הייתה מתעלפת ונופלת על הרצפה. האסירות שהיו אחראיות עליה הכו אותה והעירו אותה כדי שתמשיך שוב לעמוד. הן קיללו אותה ואמרו שהיא מעמידה פנים שהיא מתה.

גב' ג'אנג לינג-גה שעברה "שינוי" תחת לחץ הרגישה ייסורי מצפון. היא החליטה לשוב ולטפח בפאלון גונג. השוטרים השתמשו באלות מחשמלות לחשמל אותה, כפו עליה לעמוד, או לשבת על כסא שיש לו רק רגל אחת, כבלו את ידיה מאחורי גבה וכך הלאה. גב' ג'אנג היפהפייה עונתה עד שנכנסה להלם. היא לא יכולה להרים את ידיה או לעבוד, אבל השוטרים עדיין מכריחים אותה לעבוד קשה בייצור סחורות ומכסת עבודתה גבוהה יותר מזו של אסירה פלילית רגילה.

כלא הנשים בהו-נאן לא מפסיק לרדוף מתרגלות פאלון גונג. הוא עדיין מקיים שיעורי שטיפת מוח. במטרה להרוס לחלוטין את המתרגלים, בתי הכלא של המק"ס משתמשים באמצעים קיצוניים מעבר לכוח סבלו של אדם, כדי לכפות "שינוי" על האסירים.

---