התנסות והבנות של מתרגלת דאפא מרומניה

ברכות למאסטר, ברכות מתרגלים עמיתים!

התחלתי את הטיפוח-תירגול בדאפא לפני יותר מ-9 שנים, באוגוסט 2001, כשגרתי בישראל, מדינה דמוקרטית שבה אנשים רגילים פתוחים מאוד לרוחניות, שבה אפילו אנשים דתיים הגיעו לפארק לשאול על הדאפא, והתרשמו מהעיקרון של ג'ן-שן-רן.

לאחר שנתיים של טיפוח הרמוני והבהרת האמת חזרתי לארץ המקור שלי, רומניה, שאותה חשבתי לארץ קומוניסטית לשעבר, אך להפתעתי עדיין נשלטה באותו זמן (2003) על ידי נשיא קומוניסטי. מתרגלים נעצרו אם הם עתרו מול השגרירות הסינית, וכו'. התקופה הזכירה לי יותר מדי את המשטר הקומוניסטי שממנו ברחתי בשנת 1986, ושהיה אמור להסתיים לאחר המהפכה ב-1989. לרומניה היו ועדיין יש יחסים טובים מאוד עם סין, כך שכאשר ביקשנו בעירייה אישור לעתור מול השגרירות הסינית, קיבלנו תמיד אותה תשובה: שיש להם הרבה אינטרסים כלכליים משותפים אז עליהם להיענות לדרישות המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית). בסופו של דבר החלטנו לתבוע את עיריית בוקרשט בבית המשפט בעזרתו של מתרגל שהוא עורך דין. לאחר שנה תמימה של הליך משפטי השגנו סוף סוף את הזכות לעתור ולמחות מול השגרירות הסינית בבוקרשט.

בשנת 2008 ניסינו להביא שתי הופעות של ה-Shen Yun. למרבה הצער, ברומניה יש רק אולם אחד או שניים המסוגלים לארח את המופע, ושניהם בבעלות המדינה. בשנת 2010, לאחר ששני המקומות דחו אותנו, התחלנו להבהיר את האמת לבכירים רמי הדרג, החל בנשיא רומניה, ראש הממשלה, חברי הפרלמנט והסנאט, מפלגות וארגונים בלתי ממשלתיים וכלה בחברי הפרלמנט האירופי הרומנים.

היו פקידים בכירים שתמכו בהופעה של ה-Shen Yun, שכתבו מכתבים גלויים לשר החינוך, הציגו לו שאילתות בפרלמנט, ותחנת טלוויזיה מובילה סיפרה לצופים הרומנים את הסיפור האמיתי – על ההפרעות והלחץ מהשגרירות הסינית. בסופו של דבר שר החינוך כתב מכתב רשמי המודה בכך שהופעל עליו ועל משרד החינוך לחץ על ידי משרד החוץ של רומניה, וכן גילינו ממזכיר פרלמנטרי כי איסור זה בא מרמה גבוהה מאוד, ובמילים שלהם "לא היה ניתן לעשות דבר כדי לשנות את זה."

זה היה המצב בחברה הרגילה, אבל מה התרחש במישור הטיפוח? הגוף האחד של המתרגלים הרומנים התפלג כתוצאה מקונפליקטים של שין-שינג. החזקות וקונפליקטים לגבי החלטות החלישו אותנו מאוד למול הלחץ העצום הזה ובסוף ה-Shen Yun לא יכול היה להופיע ברומניה. זה היה שיעור רציני על הסתכלות פנימה ועל שיתוף פעולה בלתי מותנה שהמאסטר והאלוהויות העניקו לנו, ואני אישית למדתי רבות מהשיעור הזה.

"אבל עבור תלמידי הדאפא יש יותר מזה. כל אחד מכסה שטח גדול מאוד שכולל אנשים רבים. אם הלב של תלמיד דאפא לא יציב, זה יגרום לשינויים בסביבה שלו או שלה. כשיש לכם פחד, למשל, אתם תראו שהיצורים החיים שמסביבכם הם לא לגמרי במצב נכון. כשאתם משתנים באופן שהנוכחות שלכם היא מרעננת ומרוממת עבור אנשים, והמחשבה שלכם נעשית רחבה ומלאה באופטימיות, אתם תגלו שהדברים מסביבכם ישתנו בהתאמה. כשאתם מבהירים את האמת, כשאתם מאמתים את הפא, וכשאתם נתקלים באתגרים כשאתם עושים דברים – התאימו את עצמכם והסתכלו על דברים עם מחשבות נכונות, אולי זה יוכיח את עצמו כאפקטיבי." (ועידת הפא, וושינגטון הבירה 2009).
מתאם של ה-Shen Yun מאזור וושינגטון הבירה סיפר לנו בפגישה מקוונת, כי מתרגלים מערביים באירופה ניצבים מול אתגר גדול יותר בשל המאבק בין טוב ורע שהוא חזק הרבה יותר באיזור זה, בגלל הכוחות הישנים המנסים לעצור את ה-Shen Yun באירופה, ואני אישית חושבת שהם לא בוחלים באף אמצעי כדי לרדוף אותנו בעיקר בגלל ההחזקות שלנו וחוסר ההחלטיות שלנו להיות נחושים. לשנת 2011, אני חושבת שחשוב לפעול טוב יותר על ידי כך שנעזור מכל הלב לקיים הופעות של ה-Shen Yun בארצות אירופיות אחרות, כפי שעשינו בשנת 2009 כשנסענו לפולין. ההבנה שלי תמיד הייתה שזהו פרויקט גלובלי ואם אנחנו יכולים לעזור במקום כלשהו באירופה, זה יהיה דבר טוב מאוד גם כן.

אחרי יותר מ 5 שנים של עבודה בפרויקט של תרגום הספר "ג'ואן פאלון" מצרפתית, אשר כלל קבוצה של כ-20 מתרגלים, סוף סוף הוצאנו לאור החודש את מהדורת 2010 הרומנית החדשה בהוצאה לאור ידועה, שתפיץ את הספר בכל רחבי הארץ. אנשים באתר תרגול, בתערוכות "אמת-חמלה-סובלנות" ובהפצת הפא כולם שאלו על הספר ג'ואן פאלון, הם רצו לקרוא אותו. נראה כי אנשי רומניה נפתחים סוף סוף לדאפא, הופכים למתחשבים יותר, וממקמים את עצמם בצד הטוב. עלינו להגיע לאנשים רבים ככל שנוכל דרך המדיה שלנו, הפצת הפא, תערוכות ופרויקטים אחרים ולהציל כמה שיותר אנשים.

המורה אמר:

"דבר אחר הוא שבנוגע לעניין הזה של הצלת ישויות חיות, יש אנשים שקשה להם להזדרז. כרגע יש רק מספר מסוים של תלמידי דאפא שעושים דברים. כמה אנשים לא צעדו קדימה ולא התייחסו למשימה הזאת ברצינות, והם לא חושבים שלהציל ישויות חיות זה כל כך חשוב. למעשה, האחריויות שלכם כתלמידי דאפא כולן כלולות בזה. אם אתם לא פועלים להציל ישויות חיות, לא תגשימו את האחריות שלכם כתלמידי דאפא והטיפוח שלכם לא יהיה שווה דבר, כיוון שנעשיתם תלמידי דאפא לא למען המטרה של ההגעה לשלמות של עצמכם. זה אומר שהמשימה המוטלת עליכם היא אדירה." (ועידת הפא, וושינגטון הבירה, 2009)
אבל בניסיון הראשון שלנו להשיק את הספר ג'ואן פאלון ביריד הספרים של "קהילת הצבא הלאומי" הרגשנו את זרועה הארוכה של השגרירות הסינית ברומניה, אשר הגיעה עד הגנרל שמנהל את קהילת הצבא, והוא בתורו איים על מנהל היריד שיאבד את פרנסתו אם לא יבטל את השקת הספר "ג'ואן פאלון". בגלל שיתוף הפעולה הנהדר והעבודה של המתרגלים, הזמנות נשלחו לכל מקום לפני כן כדי להכריז על השקת הספר ומנהל סוכנות הספרים הרומנית יצר איתנו קשר ורצה לראיין נציג של אגודת הדאפא וגם לקרוא את הספר. אנחנו כבר קבענו השקה נוספת של הספר ביריד ספרים גדול יותר וחשוב בהרבה שיתקיים בבוקרשט ב-19 בנובמבר, ואנחנו גם מתכננים להיפגש עם הגנרל כדי להבהיר לו את האמת.

ככלל, ברומניה, לאנשים יש את הצורך להציג את עצמם באור טוב, ולהראות את התוצאות וההבנות הטובות שלהם, כפי שנהגנו לעשות בפגישות המפלגה הקומוניסטית. אני חושבת שלרומניה וסין יש דמיון רב במנטליות ההתפארות של האנשים, בקנאה ובעיקר בחוסר האמון בין אנשים, כולל אותנו מתרגלי הפאלון דאפא. המנטליות הקומוניסטית הותירה בנו צלקות שעדיין יוצאות אחרי כל כך הרבה שנים של טיפוח.

סביבת הטיפוח שלנו קשה מאוד, כך שפיתחנו הרגל להעביר בקורת זה על זה, להאשים אחד את השני או לחפש תמיד את מי להאשים. כל הדברים האלה הם מורשת קומוניסטית שעלינו לזהות ולחסל כמקור להחזקות וקונפליקטים בין מתרגלים. אני חושבת שכאשר האלוהויות רואות אותנו עושים דברים בדרך זאת, מבלי להיות מודעים למה שאנחנו עושים, הן יחליטו שאולי איננו ראויים לכמה מן ההישגים בפרויקטים שלנו.

למרות שאין רדיפה באירופה לדעתי יש במקום זאת שלוש תכונות של טבע דמוני שמפריעות למתרגלים: נוחות, קורת רוח, וקונפליקטים בין מתרגלים. אז אם נחשיב את עצמנו תלמידי דאפא אמיתיים נוכל להחליפם בתכונות של טבע הבודהא: חמלה, שיתוף פעולה ותקשורת.

* * *

בעקבות העובדה שלא יכולנו לקיים את מופע ה-Shen Yun ברומניה ב-2010, וגם ברפובליקת מולדובה (שגם נמצאת על אדמת רומניה), היתה לי הרגשה עצובה שהממה אותי באותו זמן וחשבתי שכל מה שקרה נגרם בשל פערים במצב הטיפוח שלי אז סוף כל סוף החלטתי לשים את הדאפא במקום הראשון בכל דבר שאני עושה, החל בלוח הזמנים היומי שלי: ישנן 24 שעות ביום אז התחלתי להפחית מהיום את השעות הדרושות ללימוד הפא, ואז את אלו הדרושות לתרגילים, ואז את אלה בשביל שליחת מחשבות נכונות, ואז את אלה לפגישות מקוונות ולפרויקטים פעילים של הבהרת אמת, ואז זמן לעבודה, שתייה ואכילה, וגם להשאיר זמן למשפחה. זה הוביל לצמצום זמן השינה שלי בצורה קיצונית, אבל אני יכולה להרגיע אתכם שלימוד הפא והתרגול יכולים בקלות להחליף שעות שינה.

אני עדיין צריכה לעבוד על כיבוד לוח הזמנים היומי הזה על כל נקודותיו, אבל אני יכולה לומר לכם שמשמעת כזאת ושינוי כזה בחשיבה שלי העניקו לי ארכת זמן שמעולם לא חשבתי שתהיה אפשרית. לפני כן, התחלתי את היום שלי מאוחר, אחרי 8 בבוקר, והתחלתי מיד את משימות העבודה שלי שנראה כי לעולם לא יסתיימו, וזה השאיר לי מעט מקום לכל דבר אחר. כמו בקונספירציה, המחשב התחיל להיות נורא איטי, הטלפון לא הפסיק לצלצל ואני הרגשתי שאני נעשית קטנה יותר ויותר למול המצוקות האלה שנראו כי הן עולות עליי. לפעמים, כמו במקרה, מישהו או משהו היה מפריע לשליחת המחשבות הנכונות שלי או לתירגול, וכל זה הפך אותי לטרף קל עבור השדים של הייאוש, החרדה והעייפות. אני חושבת שלהיות נרפים יכול להוביל אותנו לקשיים בשיפור רמת השין-שינג שלנו ולהוביל אותנו לא לפעול טוב בעשיית שלושת הדברים שהמורה דורש מכל תלמידי הדאפא.

אני מחשיבה את עצמי בת מזל ביותר על השגת הפא הגדול הזה ועל ההזדמנות לסייע למורה הנערץ שלנו בתיקון הפא. אני אעשה כמיטב יכולתי להיות ראויה לאמון זה על ידי שיפור השין-שינג שלי בכל עת ועל ידי שיתוף פעולה ללא תנאי עם המתרגלים העמיתים.

אני מודה למורה על הכל, אני מודה לכולכם!