(Minghui.org)

המתרגל מר לי שאנג-רונג מהעיר שן-יאנג נעצר בדצמבר 2000 ונגזרו עליו עשר שנות מאסר בלתי חוקי. הוא שוחרר כשהוא סובל מתת תזונה, נפטר בביתו ב-30 בדצמבר 2011 כשהוא בן 39 בלבד.

לפני מותו סיפר מר לי: "כשחזרתי הביתה היה עלי להתמודד עם אבדן שניים מיקיריי. כדי לתמוך באבי בן השבעים ובבני, שהיה בן חודש בלבד כשעזבתי, היה עלי למצוא בדחיפות עבודה כדי שאשתי, שעבדה כל העת כל כך קשה תוכל לנוח. אולם אחרי כמה חודשים לא עמד בי הכוח להמשיך לעבוד".

מר לי תיאר את הרדיפה שסבלה משפחתו במאמר בשם "משפחה שהפיקה תועלת מתרגול פאלון גונג סובלת מרדיפה במשך 12 שנה" שפורסם לאחרונה באתר "קלירוויסדום". שאיפתו הכנה של מר לי הייתה לעורר אנשים שרומו על ידי תעמולת המפלגה הקומוניסטית שבשלטון ושיתפו פעולה עם רדיפת המתרגלים. הוא ביקש לשתף את התנסותו האישית בתרגול פאלון גונג. הוא סיפר זאת במיוחד עבור קרוביו, כדי שלא יצדדו במפלגה הקומוניסטית שרדפה אותו באכזריות. הוא סיפר: "משפחתי כולה זכתה לחיים חדשים הודות לפאלון גונג. הרדיפה חסרת ההיגיון המבוצעת על ידי המשטר הקומוניסטי גרמה למשפחה שהייתה פעם מאושרת לסבול טרגדיה נוראה ומוות".

 

被迫害得骨瘦如柴的李上荣

מר לי במצב של רזון קיצוני אחרי העינויים שעבר

מר לי החל לתרגל פאלון גונג ב-1995. "באותו זמן", הוא סיפר, "סבלתי מדלקת כלי דם חמורה. כששיטת הטיפול ברפואה הסינית המסורתית ושיטות צ'יגונג אחרות לא הוכיחו את יעילותן, הרופא הציע לקטוע לי איברים. כשאני במצב כזה מיד עם סיום לימודיי בקולג', איבדתי כמעט את התקווה לחיות. כשראיתי את השינוי באמי אחרי שלמדה לתרגל פאלון גונג, החלטתי גם כן לתרגל בשיטה. הבראתי במהרה והייתי מסוגל ללכת לעבוד ולהשיג ביטחון בחיים".

בערב ה-26 בדצמבר 2000 פרצו כתריסר שוטרים לביתו של מר לי, עצרו אותו ובזזו את ביתו. אשתו לקחה את התינוק וברחה מהבית באותו לילה. "הייתי עצור במרכז המעצרים המחוזי דונג-לינג שם הוכיתי על-ידי הסוהר. במשך שבעה ימים רגליי היו כבולות ללוח וידיי נקשרו באזיקים לכבלים שברגליי. לא יכולתי לדאוג לעצמי. לאחר מכן כבלו את רגלי במשך 108 יום. הייתי נגוע בכיני גוף, עורי קרוע לרווחה, בשרי מזוהם וכל גופי גירד בצורה איומה".

שנה לאחר מכן נגזרו על מר לי עשר שנות מאסר בכלא ווא-פאנג-דיאן ואחר-כך הועבר לכלא ג'ין-ג'ואו. "הועברתי לכלא ג'ין-ג'ואו ב-19 בדצמבר 2007. במהלך בדיקה רפואית התגלו חורים בריאותיי. היות שהתנגדתי למה שנקרא "חינוך מחדש" עברתי עינויים ושטיפת מוח. בשנים 2009 עד 2010 לא הרשו למשפחתי לבקר אותי. סבלתי באופן קבוע מחום  וירדתי במשקל מ-88 קילוגרם בשנת 2000 ל-52 קילוגרם בזמן שחרורי".

"ב-2005, כשאשתי ובני הקטן באו כדי לבקר אותי בכלא אשתי נלקחה מהמלון בווא-פאנג-דיאן למרכז המעצרים בשן-יאנג. לאחר שבעה ימים גזרו עליה באופן בלתי חוקי שלוש שנות מאסר בכלא. היא הייתה עצורה בכלא הנשים בליאו-נינג שם סגרו אותה במחסן כשכל אחת מידיה כבולה למדף ממתכת. אמי הייתה מודאגת מאוד לגבי שנינו. היא טיפלה בבננו הקטן ובאמה בת ה-91. היא נשברה מהלחץ וב-27 במאי 2006 נפטרה. שנה לפני ששוחררתי מהכלא גם סבתי נפטרה".