גב' וואנג ליי, שסייעה לילדים שנשרו מבי"ס, סובלת מהתמוטטות נפשית חמורה עקב עינויים ממושכים והזרקת חומר פסיכיאטרי

(Minghui.org)

סיפורה של מתרגלת הפאלון דאפא גב' וואנג ליי אופייני מאוד לרדיפה המתמשכת שהמשטר בסין מנהל נגד מתרגלי השיטה בניגוד לחוק ועל לא עוול בכפם

מתרגלת הפאלון גונג (פאלון דאפא) וואנג ליי הייתה אשת עסקים מצליחה. היא החלה לתרגל פאלון גונג ב-1996 והבינה די מהר שאדם צריך להיות טוב, חסר אנוכיות, ומתחשב תמיד קודם כל באחרים. לאחר שתרגלה חודשיים היא תרמה 100,000 יואן באמצעות מרכז התרומות בבייג'ינג לקרן "פרויקט תקווה" כדי לתמוך בילדים עם בעיות בלימודים. בשנת 1996 זה נחשב כסכום כסף נכבד.

אולם האישה הנדיבה והמוכשרת הזאת נרדפת יותר מ-12 שנה על-ידי המשטר הקומוניסטי בסין. היא נעצרה יותר מעשר פעמים ונידונה ארבע פעמים באופן בלתי חוקי למאסר במחנות עבודה בכפייה. בכל פעם שנעצרה היא עונתה ופיתחה בעיות נפשיות.

סיפור עינוייה של וואנג ליי:

גוזרים עליה מאסר על לא עוול בכפה ושוטרים סוחטים ממשפחתה 6,000 יואן

ב-20 ביולי 1999, יום תחילת הרדיפה הרשמית נגד הפאלון גונג, נעצרה גב' וואנג ליי על-ידי שוטרים והם הורו לה למסור את כל ספרי הדאפא ברשותה. השוטרים ניסו להחתים אותה על מסמך בו היא מוותרת על הפאלון גונג וכי היא לא תעתור לצדק במשרדי העתירה בבייג'ינג. היא סירבה לעשות זאת וגם סירבה למסור את ספרי הדאפא ברשותה. היא נעצרה ליומיים בתחנת המשטרה וחנותה נסגרה.

במהלך "פסטיבל האביב" הגיעו לביתה סוכני ביטחון ודרשו שתחתום על הצהרה שהיא מוותרת על שיטת הפאלון גונג. היא סירבה ועקב כך עצרו אותה ושלחו אותה למעצר מנהלי במונגוליה התיכונה, ולאחר מכן למעצר פלילי של חודשיים. מאוחר יותר שוחררה לאחר שמנהל תחנת המשטרה סחט 6,000 יואן ממשפחתה.

אחרי שחזרה לבייג'ינג הלכה גב' וואנג לכיכר טיאננמן כדי לעתור נגד הרדיפה. שוטרים עצרו אותה (שוב, באופן לא חוקי) ושלחו אותה למעצר, שם גזרו עליה 7 שנות מאסר. היא פתחה בשביתת רעב כמחאה. השוטרים ניצלו את ההזדמנות להלעיט אותה בכוח – עינוי אכזרי שבו פוגעים במערכות הפנימיות. דם החל לזרום מפיה וגרם לה לכאב שקשה לסבול. גב' וואנג הייתה כלואה שם ארבעה חודשים וחייה היו בסכנה. לאחר מכן הודיעו השוטרים שהיא חפה מפשע ושחררו אותה, אולם לא החזירו את תעודת הזהות שלה. כל זה השפיע עליה ועל חייה רבות וקשה היה לה לנהל את העסק שלה, מה שהוביל להפסדים כספיים גדולים. השוטרים המשיכו לעקוב אחריה ולהציק לה ומצבה הכספי הקשה נמשך.

2000: משטרת הה-נאן גזרה עליה שנת מאסר במחנה עבודה בכפייה ו-4,000 יואן נגנבו ממנה

בחורף שנת 2000 גב' וואנג נסעה לעסקיה לעיר ג'נג-ג'ואו. בלילה, כשחילקה חומרי הבהרת אמת עקב אחריה סוכן חשאי מ"משרד 610" וכמה שוטרים עצרו אותה במקום. היא הוכנסה בכוח למכונית משטרה תוך כדי מאבק. היא איבדה את הכרתה והשוטרים דרכו על כתפה וגנבו ממנה 4,000 יואן.

על אף שלבשה בגדים קלים בלבד, לקחו אותה לתחנת משטרה בעיר ג'נג-ג'ואו וכפתו את ידיה למשך הלילה. למחרת חשמלו את ידיה באלות מחשמלות. הם חקרו אותה לגבי שמה ומקום מוצאה אבל היא סירבה לענות (מחשש שיערבו את בני משפחתה וירדפו אותה – המער'). לאחר מכן העבירו אותה למרכז מעצרים מס' 1 בעיר. היות שלא גילתה את שמה  גזרו עליה שנת מאסר במחנה עבודה בכפייה. היא פתחה בשביתת רעב כמחאה על כך. אחרי שהגיעה למחנה העבודה לא הצליחו לבדוק את לחץ הדם שלה וסירבו לקבל אותה. היא שוחררה.

2001: נעצרה על-ידי שוטרים ממשטרת הה-ביי ונגזרו עליה 3 שנות מאסר במחנה עבודה בכפייה

ב-2001 במהלך שתי הוועידות השנתיות של הקונגרס העממי הלאומי והוועדה המדינית העממית, גב' וואנג נעצרה על ידי שוטרים מקומיים בתחנת הרכבת שי-ג'יא-ג'ואנג. בתחנת המשטרה השוטרים סטרו על פניה באכזריות. אחד הבריונים חסרי הרחמים שנראה כמו איש ביטחון בעט בה בבטן. למחרת כפתו את ידיה לתנור הסקה למשך זמן ארוך. הם החרימו את הטלפון הנייד שלה ו-1,000 יואן במזומן. מאחר שלא גילו דבר בחקירה, שלחו אותה לבסיס חקירה ונעלו אותה בכלוב ברזל. בלילה נהגו לקחת אותה לקומה השנייה ולכבול אותה לכיסא כשידיה פרושות לרווחה.

 

שחזור עינויים: כבולה להסקה

כמחאה על מצבה גב' וואנג פתחה בשביתת רעב במשך חמישה ימים ולילות. ביום השלישי היא נלקחה לבית חולים שם האכילו אותה בכפייה. בבית חולים היא צעקה שהשוטרים הם רוצחים. לאחר מכן נלקחה חזרה למשטרת העיירה ליאנג-פאנג-שאן ומשם נשלחה למרכז מעצרים.

שבועיים לאחר מכן, ללא כל הליך משפטי, בטענה שרוצים לחקור אותה במשטרת לין-הה במונגוליה התיכונה, לקחו אותה למחנה עבודה בכפייה לנשים לתקופה של שלוש שנים.

שלוש שנות מאסר במחנה עבודה בכפייה לנשים

במחנה העבודה בכפייה לנשים הו-הוט במונגוליה התיכונה היא עונתה באכזריות. שמו אותה בצוות מס' 2 שם הסוהרים היו האכזריים ביותר. היות שסירבה ל"שינוי", אילצו אותה לעבוד שעות נוספות ועם עומס יתר של עבודה. תוך פחות משנה תקופת מאסרה גדלה בעשרה חודשים.

כשנכנסה למחנה העבודה מצבה של גב' ווי כבר היה בכי רע. עקב רדיפה תמידית היא לא הייתה מסוגלת לאכול. ראש הצוות הורה לאסירות מסוממות להשכיב אותה בכוח על הרצפה ולהלעיט אותה בכפייה. הורו לה לעטוף שתי חבילות מקלות אכילה (כמה אלפי זוגות). אם לא הייתה מסיימת את המכסה בשעות העבודה המוקצבות, היה עליה לסיים את עבודתה בתאה ורק לאחר מכן ללכת לישון. גב' וואנג יצאה משורת האסירות והכריזה שתחל בשביתת רעב ובשביתת עבודה ודרשה שיזכו אותה מכל אשם. היא אמרה: "הייתי רוצה להשתמש בגופי כדי להעיר מצפונם של אנשים", והיא רצה לתוך עמוד בטון, פגעה בו בראשה ואיבדה את ההכרה. (הערה: כמתרגלת של פאלון דאפא היה עליה להימנע מהתנהגות קיצונית כזאת, אך זו הייתה תוצאה של עינויים קיצוניים ומתמידים שלא עמדה בהם) השוטרים הורו לאסירות פליליות לשאת אותה לקומה השנייה. אחת הסוהרות הוציאה אותה ממיטתה וזרקה אותה על הרצפה בעודה חסרת הכרה ובעטה בכול גופה. לאחר מכן שפשפה את רגלה באפה של גב' וואנג ופצעה אותו.

עשרה ימים לאחר מכן גב' וואנג עברה חקירה. כיוון שלא שיתפה פעולה וקרעה את רישומי החקירה, תקפה אותה הסוהרת באלה מחשמלת במשך יותר משעה, עד שנפלה לרצפה ודם זרם מידה. ראשי צוות שישבו בקרבת מקום לא עצרו את הסוהרת והיא המשיכה להכותה. הם הציעו אפילו שתשתמש באלה מחשמלת עם ציפורניים. אחת הסוהרות הביאה כוס מים לסוהרת שהתעייפה מלהכות את גב' וואנג. שתי אסירות מסוממות גררו את גב' וואנג לתא. הם הכו בזרועותיה עד שהפכו שחורות כחולות והיא לא יכלה להניע אותן. היא לא הייתה מסוגלת ללכת ונזקקה לעזרה כדי להגיע לשירותים. מפחד הזעם הציבורי, העבירו השוטרים את גב' וואנג לתוך מחסן ונעלו אותה שם.

מתרגלות אחרות דרשו לראות את גב' וואנג ואיימו בשביתת רעב ועבודה אם לא יתנו להן לראות אותתה. הנהלת המחנה שלחה את כל מתרגלות הפאלון גונג שלא וויתרו על אמונתן לסדנת עבודה בקומה השנייה.

לאחר מכן הורו לשוטרים לענות את המתרגלות שפתחו בשביתת רעב באמצעות מכות, חשמול איברי המין והפנים. כחלק מהעינויים תלו אותן. צעקותיהן היו שוברות לב. את גב' וואנג תלו בצורת נשר פורש כנפיים כשאצבעות רגליה בקושי מגיעות לרצפה. שוטרים השתמשו באלות מחשמלות לחשמל את איזור הבטן שלה. תוך כמה ימים ספורים היא נעשתה נכה בזרועותיה עקב התלייה.

 

שחזור עינויים: תלייה

יום אחד לקחו שוטרים את גב' וואנג לקומה השלישית. הם הציגו זאת כאילו הם עומדים למדוד את לחץ הדם שלה, אבל הם כלאו אותה למעשה במחסן כדי לענות אותה. הם משכו אחת מזרועותיה תחת רגל אחת וכפתו אותה לזרוע השנייה. שני שוטרים מכל צד החזיקו באלות מחשמלות וחשמלו אותה באותו זמן. הם חשמלו את פניה עד שהתעייפו. אצל גב' וואנג החלו הפרעות נפשיות. בכל פעם ששמעה קולות היא הייתה חושבת על קולות האלות המחשמלות. מתוך פחד היא לקתה בנפשה. אך שחררו אותה רק בתום תקופת עונשה.

משטרת בייג'ינג שוב עוצרת אותה וגזרה עליה מאסר לא חוקי של חמש וחצי שנים במחנה עבודה בכפייה

בנובמבר 2004, שמונה חודשים לאחר שחזרה ממחנה העבודה לנשים הו-הוט, גב' וואנג עבדה בחנות של אחיה הצעיר כדי להתפרנס. אולם שוטרים ממשטרת ליאנג-שיאנג באו שוב לעצור אותה. השוטרים החרימו את הספר האלקטרוני שלה שהשאירה על שולחן עבודתה במשרד. הם ערכו חיפוש ובזזו את המקום בו שהתה וגם את ביתו של אחיה, אך לא מצאו דבר. הם השתמשו בספר האלקטרוני כ"ראייה" וגזרו עליה שנתיים וחצי מאסר במחנה עבודה בכפייה.

עוד בהיותה במרכז המעצרים הופיעו שוב תסמיני ההתמוטטות הנפשית של גב' וואנג והיא גילתה תסמינים של אנורקסיה ובעיות נוספות. אולם "משרד 610" התעלם בממצב בריאותה ומהחוק הפלילי ביחס לחולי נפש ושלח אותה למחנה עבודה בכפייה. הם פחדו שמחנה העבודה לא יקבל אותה ולכן יום קודם לכן לקחו אותה לבית חולים, האכילו אותה בכפייה חומר מזין והזריקו לה זריקות כדי שתהיה במצב בו תוכל להתקבל למחנה. לאחר מכן העבירו אותה ל"מחלקת השיגור" של מחנה העבודה דא-שינג בבייג'ינג.

במחלקת השיגור בדק אותה רופא שהבחין בכל מיני סימנים שאינם מעידים על בריאות. הם אפשרו לה לאכול ארוחה של חולים. המחלקה כפתה עליה לכתוב הצהרת ערבות שהיא מוותרת על אמונתה והורו לשש אסירות מסוממות לשמור עליה. כל יום היה עליה לשבת על ספסל קטן במשך 18 שעות מהשעה 4:00 בבוקר ועד 22:00 בלילה. היה עליה להחזיק את שתי ידיה על הברכיים מבלי לזוז. העליבו אותה, פגעו בה, היה עליה לבקש רשות לשתות מים, או ללכת לשירותים. למעשה אסרו עליה להשתמש בחדר רחצה. היה עליה להתרחץ בברז של חדר השירותים. האסירות הכו אותה העליבו אותה והורו לה לעמוד בצורות שונות. כשהבחינו שמחלת הנפש שלה החמירה הם סתמו את פיה בסמרטוט והכו אותה חזק בראשה.

 

שחזור עינויים: לשבת על ספסל זעיר

ארבעים יום לאחר מכן גב' וואנג הפכה עור ועצמות כתוצאה מעינויים. כשראו שלא הצליחו "לשנות" אותה שלחה אותה "מחלקת השיגור" בסתר למחנה עבודה בכפייה לנשים גאו-יאנג בהה-ביי לרדיפה מתוגברת. חייה היו בסכנה. היא הוחזקה שם במשך שלושה חודשים ושוחררה לטיפול רפואי.

בכירים מנצלים את חולשת הנפש שלה ומשיגים במרמה את ביתה ב-4 מיליון יואן פחות

אותו זמן גרה גב' וואנג בשכונת פינג-פאנג בליאנג-שיאנג בבייג'ינג. מזכיר הכפר וחברי סגל נוספים ניצלו את חולשתה הנפשית ואת קשייה הכלכליים. הם העלימו את העובדה שהם מתכוונים לפתח את האזור ולבנות בו בניינים חדשים, וקנו את ביתה הגדול והמרווח במחיר מגוחך של 450,000 יואן. על-פי תקנות הפיצוי שנקבעו להריסת בניינים, ערך השוק של בניין כזה היה  בין 4 עד 5 מיליון יואן. גב' וואנג יכלה לקנות בכסף שקיבלה דירת חדר בלבד ונותרה ללא חסכונות. היא חיה חיים קשים מאוד.

ב-25 בנובמבר 2008 אחר הצהריים בדרכה לביתה נעצרה גב' וואנג על-ידי שוטרי משטרת פאנג-שאן ונלקחה לתחנת משטרת ליאנג-שיאנג. הם אמרו לה שמישהו דיווח עליה שהציבה שלטים של פאלון גונג. באותו רגע היא לקתה שוב בנפשה. המשטרה שלחה כמה שוטרים לביתה שם ערכו חיפוש ובזזו אותו כשהם מחרימים מחשב נייד, ספרי דאפא ופריטים נוספים. היות שמחלת הנפש שלה חזרה היא שוחררה לביתה בחצות. על גופה ומצחה היו פציעות.

שוב נגזרו עליה שנתיים וחצי מאסר במחנה עבודה בכפייה

ב-26 באוקטובר 2010 אחר-הצהריים בהיותה בביתה הגיע אליה צוות הביטחון הלאומי ועימם שוטרים שוטרות ורופא (כיוון שידעו שתסמיניה עלולים לחזור). על-פי מקורות פנימיים בתחנת המשטרה ומקורות אחרים לקחו אותה השוטרים מביתה בכוח. תסמיני ההתמוטטות הנפשית שלה אכן חזרו. כמה שוטרים לא הצליחו להשתלט עליה. לבסוף הביא הצוות איש ביטחון מנוסה שדיכא הפגנות במהלך מחאת הסטודנטים 1989. הוא הצליח לשתק אותה. ב-2:00 לפנות בוקר, ללא כל הליכים משפטיים כלשהם, לקחו את גב' וואנג למרכז מעצרים פאנג-שאן. לאחר מכן בזזו את ביתה ולקחו ספרי דאפא, מחשב נייד וחפצים אישיים נוספים.

עשרים יום לאחר מכן גזרו עליה שנתיים וחצי מאסר במחנה עבודה בכפייה והיא הועברה למרכז מעצרים. במהלך הזמן הזה חזרו אליה תסמיני מחלתה לעתים קרובות. היא נלקחה למחנה עבודה בכפייה לנשים שין-אן שם סירבו לקבלה והחזירוה למרכז המעצרים. שם הזריקו לה כמות קטלנית של סמים פסיכיאטריים, כמות שהדאיגה אפילו את השוטרים שהיו במקום. היא הייתה כלואה במרכז המעצרים במשך יותר מחודש. אחר-כך אובחנה על ידי משרד הביטחון הציבורי כחולה בנפשה ושמה הוסר מהרשימה להישלח למחנה עבודה.  היא נשלחה משם הביתה.

 

שחזור עינויים: הזרקת מנה קטלנית של סמים לא ידועים

לאחר שחזרה הביתה החל החומר שקיבלה בזריקה להשפיע עליה. היא סבלה כאב רב והתרוצצה הלוך ושוב בצורה פראית. היא לא יכלה להכיר אף אחד ונשכה כל מי שנתקלה בו. בסיועם של כמה מתרגלים חייה ניצלו כשהייתה על סף מוות.

גב' וואנג ליי הייתה במקור אשת עסקים מצליחה עם לב נדיב. היא הייתה אזרחית טובה והביאה תועלת לקהילה. אזרחית כזאת הייתה צריכה לקבל תמיכה ופרסים מטעם המשטר, אבל בגלל שבחרה להאמין בעקרונות של אמת-חמלה-סובלנות ושאפה להיות אדם טוב, היא נרדפה עד שאיבדה את היכולת לנהל חיים נורמליים. היא אינה יכולה לגרש ממחשבתה את צל הרדיפה האכזרית שעברה והיא עלולה לאבד את חייה בכל רגע.