סין: נעצרה על מעורבותה באיסוף 700 חתימות על עצומה לשחרור מתרגל פאלון גונג עמית; בעלה הופלל, נעצר ונרדף

(Minghui.org)

מתרגלת הפאלון גונג גב' באי שו-צ'ין נעצרה ב-7 באוגוסט 2012 במחוז ג'נג-דינג בהה-בי על מעורבותה בסיוע לאיסוף 700 חתימות לעצומה להצלת מתרגל הפאלון גונג מר לי לאן-קווי. לאחרונה גזרו עליה 15 חודשים במחנה עבודה בכפייה. בעלה מר ליו שו-לין נאלץ לעזוב את הבית כדי להימנע מרדיפה.

עדותו של מר ליו שו-לין:

שמי ליו שו-לין ואני גר בעיירה שי-פינג-לה, במחוז ג'נג-דינג בפרובינציית הה-ביי. אשתי באי שו-צ'ין ובני ליו שיאו-באו נעצרו ב-7 באוגוסט על ידי צוות ביטחון פנים ושוטרי העיירה. אשתי הואשמה באיסוף חתימות על עצומה לשחרורו של מר לי לאן-קווי. גזרו עליה 15 חודשים במחנה עבודה בכפייה.

קשה לאנשים מחוץ לסין לדמיין כמה מסוכן לחיות בתוך סין ורק להאמין בנחישות בעקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות", רק להיות אדם עם כבוד, או רק לנסות להשיג בריאות פיזית טובה ושלוות נפש.

במארס 1999 קיבלתי שיתוק בצד אחד של גופי. איבדתי שליטה על רגליי. אחרי בדיקות רבות וטיפולים אמר לי הרופא שמצבי חסר מרפא. השרירים על חוליית הצוואר, הזרוע השמאלית  וכף ידי השמאלית התנוונו. היו לי כאבי עצבים ולא יכולתי לישון בלילה. בכל פעם שהייתי משנה תנוחה היו לי כאבים בחזה עקב ניוון שרירים והרגשתי כאדם גוסס. הוריי היו אז בשנות ה-70 לחייהם, בתי בת 12 ובני בן 9 והייתי מיואש.

היה לי מזל רב ששנה קודם לכן למדתי פאלון גונג. מישהו אמר לי שכדאי לי לתרגל את זה ולהירפא. אמנם לא האמנתי שתרגול השיטה יכול לרפא מחלות, אבל הוא המשיך לנדנד לי שאתרגל. לא רציתי לפגוע ברגשותיו והתחלתי לתרגל. אחרי שבוע אחד של תרגול, בריאותי החלה להשתפר לאין שיעור. הבנתי שפאלון גונג הוא אכן טוב וזוהי הדרך הנכונה.

מאז אני שואף להיות אדם טוב ולחיות על-פי העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות". הפכתי לאדם בריא ואני חופשי ממחלות יותר מ-10 שנים. הצטרפתי לעסק המשפחתי של הכנת ומכירת חומץ. ניהלנו את העסק ביושר וזכינו לאמון האנשים.

כשהחלה הרדיפה נגד הפאלון גונג ב-1999 שלוות הנפש של משפחתי נהרסה. פחד ודאגה שלטו בחיינו.

האסון הכה בנו ב-2008. ב-27 באוקטובר אותה שנה הרכבת בין בייג'ינג-גו'אנג-ג'ואו נאלצה לעצור בנסיעתה עקב אבנים שהונחו על המסילה. שוטרים מקומיים ומחוץ לעיר באו לחקור את הפרשה. מזכיר המפלגה בכפר דונג-אן-פנג טפל את האשמה על מתרגלי פאלון גונג ובמיוחד עלי.

שוטרים פרצו לביתי כדי לחקור ולמצוא ראיות. אחר הצהריים הגיעו שוב שוטרים עם כלב משטרה. הם לקחו זוג נעליים שלי וביקשו ממני להתלוות אליהם למשרד הכפר לקחת את טביעת אצבעותיי. כשהוציאו אותי מהבית ראיתי את מזכיר המפלגה בחוץ עם רבים מבני הכפר.

במשרד הכפר הם בדקו את הרגל השמאלית שלי וביקשו שאביא מסמך משפטי מזהה. הם לקחו אותי במכונית המשטרה לבסיס כלבי המשטרה. בינתיים ערכו שוטרים חיפוש בביתי ללא כל צו חיפוש. הם לא מצאו ראיה מפלילה כלשהי ורק לאחר מכן דאגו לצו חיפוש.

תחנת הטלוויזיה של ג'נג-דינג פרסמה את "החדשות" המזויפות באותו לילה, כשהם מאשימים את מתרגלי פאלון גונג בהנחת אבנים על המסילה ובהפרעה לתחבורה הציבורית. החדשות הכפישו את הפאלון גונג ורימו אנשים רבים.

באותו לילה עצרו אותי בחדר חקירה. הבוחן הרפואי בדק את רגלי השמאלית ואת כפות רגליי ולקח את טביעות אצבעותיי. שאלתי אם עוצרים אותי בגלל שאני מתרגל פאלון גונג וענו לי שזה בגלל שמישהו הניח אבנים על המסילה וטביעות אצבעותיי ורגליי על האבנים. אמרתי להם: "המורה שלנו ביקש שנהיה אנשים טובים ונחיה על פי 'אמת-חמלה-סובלנות'. לא הנחתי שם אבנים. אם הייתי רואה שם אבן הייתי מזיז אותה מיד. שלא להזכיר שכלל לא הלכתי למסילה. מהיכן הגיעו לשם טביעות אצבעותיי ורגליי?"

השוטרים רצו דגימת דם שלי, אבל סירבתי לשתף פעולה. הם הורו לכמה אסירים לקחת אותי לחדר החקירות, דחפו אותי ארצה ולקחו ממני בכוח דם. לא הבנתי לשם מה הם זקוקים לדם.

לאחר יותר מ-10 ימים ביקשו ממני אליבי לאותו לילה של המקרה. מסרתי להם שם של עד והחוקר אמר: "אם אשחרר אותך כיצד תודה לי?"

ב-14 בנובמבר 2008 שיחררו אותי לידי מבכירי הכפר ולידי אשתי. החוקר אמר לי: "אנו שוטרים ואתה מתרגל פאלון גונג. אם נשחרר אותך אנו עלולים לאבד את מקום העבודה שלנו. אם נשלח אותך למשטרה המקומית תקבל עונש של שנה במחנה עבודה בכפייה. לכן אשחרר אותך בערבות. אינך יכול לעזוב את מקום מגוריך במשך שנה, אחרת אנו עלולים לעצור אותך בכל עת".

אחרי ששוחררתי הביתה נודע לי שהמשטרה מצאה את האדם שעשה זאת ואני הואשמתי בטעות. הם לא שיקמו את שמי הטוב, או נתנו לי פיצוי כספי, או ניקו אותי מהכתבה המזויפת בטלוויזיה. בסופו של דבר הם שחררו אותי בערבות וביקשו ממני להודות להם. האם כך צריך שלטון חוק לפעול?

באוגוסט 2009 נסעתי למחנה עבודה בכפייה לנשים בהה-ביי לדרוש את שחרורה של קרובתי גב' וואנג שואה-שיה, מתרגלת שסיימה את תקופת עונשה ולא שוחררה עדיין. שתי מכוניות משטרה הגיעו למקום ולקחו אותנו למשטרת העיירה טונג-יה בעיר לו-צ'ואן. עצרו וחקרו אותנו ושוחררנו רק בשעה 22:00 בערב לאחר שסחטו מאיתנו 500 יואן.

למחרת אחר-הצהריים, בעודי עובד בשדה, פרצו שוטרים ואנשי הביטחון הציבורי לביתי וערכו בו חיפוש. לאחר מכן נלקחתי לתחנת המשטרה והצליחו לרמות אותי כך שחתמתי על "הסכמה" למחנה עבודה בכפייה.

הוחזקתי במרכז המעצרים בשנג-דינג. שבוע לאחר מכן הרגשתי כאב חד בבטני. הסוהרים אמרו שאני מעמיד פנים והתעלמו ממני. המשכתי לבקש עזרה והם נתנו לי תרופה כלשהי. התרופה לא הועילה והמשכתי להתלונן על כאב. הם הזריקו לי זריקה. לאחר שגם זה לא עזר קיבלתי עירוי לווריד. בסביבות השעה 21:00 בערב, לאחר שכל הטיפולים לא הועילו, כבלו אותי הסוהרים והעבירו אותי לבית החולים לרפואה סינית בעיר. אבחנו אצלי הפרעות במעיים ודלקת אקוטית של התוספתן. הייתה לי דלקת חריפה מפני שלא טיפלו בי בזמן. לא יכלו לנתח אותי כיוון שהיה צורך לטפל קודם כל בדלקת. עזבתי את בית החולים לאחר הניתוח ולאחר מכן עזבתי הביתה כדי למנוע את העברתי למחנה העבודה.

במשך 13 השנים האחרונות נעצרו מתרגלי פאלון גונג רבים ללא סיבה חוקית כלשהי, גזרו עליהם תקופות מאסר, שטפו את מוחם, הזריקו להם סמים פסיכיאטריים ואף קצרו את איבריהם. המק"ס לא צייתה אף פעם לחוק בטיפול שלה במתרגלים. היא לא צייתה להליכים חוקיים כשעצרה אותנו, כלאה אותנו ואסרה אותנו. מה שקרה למשפחתי זו רק דוגמה אחת.