סיפורו של צייר המתרגל בפאלון דאפא שזכה במדליית הכסף בתחרות הציור של NTDTV

(Minghui.org)

(גרסה מקוצרת)

ב2011, מר יֶה שָאנְג-דָה, צייר בצבעי שמן, השתתף בתחרות בין-לאומית לציור סיני של ה-NDTV. ציורו "הכנה" זכה במדליית כסף. בדצמבר 2011 הוא הגיע לארה"ב כדי לקבל את הפרס. משפחתו שמחה מאוד בשבילו. הוא הצהיר: "לא משנה כמה זה קשה, אני אמשיך ללכת בנתיב הזה!". לפני שמונה שנים הוא לא יכול היה לדמיין שישיג את מה שהשיג.

 

ציורו של מר יֶה שָאנג-דָה "הכנה" אשר זכה במדליית כסף בתחרות בין- לאומית לציור סיני

כשהיה בן 28, יֶה סבל ממגוון רחב של סימפטומים גופניים מוזרים ובעיות בריאות, כגון התקררות חוזרת ונשנית, הרדמות וחוסר תחושה לסירוגין של הגפיים, כאבי בטן וצואה בצבע שחור. הטיפולים של הרפואה מערבית והמזרחית לא עזרו לו, ומצבו הבריאותי החמיר. הוא היה מיואש. הוא סיפר: "אני באמת חוויתי את טבע החיים הבלתי צפוי והשביר".

חבר שלו אמר לו כי לפי הסימפטומים שלו יכול להיות שיש לו דיבוק. לכן הוא חשב לנסות את מה שחברו הציע, כי הוא כבר ניסה הכול ושום דבר לא עזר. לאחר שניסה במקדשים שונים, גם טקסים שונים של גירוש רוחות רעות, הוא פגש בנזיר טאואיסט שאמר לו כי מצבו הבריאותי נובע מכך שישות דבוקה לגופו והיא באה לגבות חוב קארמתי** שהוא חייב לה מגלגול קודם. יֶה ביקש מהנזיר לעזור לו. הנזיר דיבר אל הגב של יה והוא הרגיש חוסר תחושה שנע מאחורי ראשו לגבו ואז התחזק יותר ויותר ולפתע נעלם. הנזיר ריפא את יה, שהרגיש לאחר מכן מלא אנרגיה, אך היה עדיין חלש. בעקבות אותו מקרה יה החל להאמין בקיומו של העולם הרוחני והחליט ללמוד צ'יגונג. הוא החל לחפש מהו הצ'יגונג וגם מהי שיטת תרגול צ'יגונג אמיתית, אך הוא לא מצא.

יום אחד, יֶה שָאנְג-דה ראה בחנות ספר, אשר תיאר את "המעגל השמימי" היטב ובפרוטרוט. התיאור היה משהו שאף ספר צ'יגונג אחר לא תיאר בכזו בהירות. הספר היה "ג'ואן פאלון"."לבסוף מצאתי אותך!" הוא שמח כל כך. הוא סיים לקרוא את הספר בתוך ימים ספורים. "הספר הזה ענה על שאלות רבות שהיו לי במשך שנים. אפילו שיניתי את השקפת העולם שלי!".

הספר ציין במיוחד שטיפוח** אמיתי משמעותו לטפח את ה'אני האמיתי', לא להסתכל החוצה וליישם בחיים את העקרונות "אמת – חמלה – סובלנות". רק בדרך זו אפשר לשפר את השין-שינג ומבחינה רוחנית להתרומם לרמה גבוהה יותר. הספר מסביר את הנושא המהותי של כיצד לטפח ולהתרומם מבחינה רוחנית.

שיפור בבריאות בעקבות טיפוח בפאלון גונג

 

מר שאנג-דה ואשתו

[...]

כיום יה בריא מאוד. "הייתי מצטנן בכל חודש. הרופאים אמרו לי שזה היה בגלל מערכת החיסון שלי. חשבתי שכך תמיד אהיה למשך שארית חיי. אני בקושי יכול להאמין שלאחר תרגול פאלון גונג כל המחלות שלי נעלמו". חלפו שבע שנים ועדיין הוא לא הזדקק לביטוח הרפואי או לתרופות. הברכות  שקיבל היו לא רק בתחום הבריאותי אלא גם בתחום האומנותי: מיומנויות הציור שלו בצבעי שמן השתפרו אף הן. נתיבו של אמן

בילדותו יה שאנג-דה לא השקיע בלימודיו. הוא השקיע יותר זמן במשחקים. כשהיה בן 8 בחופשת הקיץ, סבתו לקחה אותו לכיתת אמנות. הוא התאהב עד מעל הראש בציור והודה לסבתו על שחשפה אותו לעולם האמנות. הוא הלך למכללת אומנות בטייוואן והתמחה בציור בסגנון מערבי. עניינו היחיד היה אמנות. לאחר שסיים את לימודיו הוא הקים עם חבריו סטודיו לציור. הוא לימד ציור ובזמנו החופשי הוא יצר אמנות משלו. היה לו קשה להיות מפוקס בציור משום שהיו לו תשוקות רבות שהסיטו את תשומת ליבו, עד שהחל לטפח. הוא אמר: "מאז שהתחלתי לטפח קל לי יותר לשבת ולהירגע".

פריצת דרך משמעותי ביצירתיות

כיצד אדם יכול להירגע ולהיות שלו לאחר טיפוח בפאלון גונג? "בכל פעם שאנחנו נתקלים במשהו, אנחנו שופטים אותו לטוב או לרע באמצעות המושגים שיצרנו במוחנו במשך השנים. לאחר הטיפוח, אנחנו פועלים לפי העקרונות של "אמת- חמלה- סובלנות". אנחנו מביטים בהם ומסיקים מסקנות אחרות. זה תהליך, אולם במשך הזמן, בחנתי את הדברים שרציתי לעשות כדי לראות אם הם מתאימים לעקרונות החדשים האלה. אם הם לא התאימו, עשיתי כמיטב יכולתי להימנע מלבצע אותם. גיליתי שהשתניתי". לאחר תקופת טיפוח הוא גילה כי הוא ייחס פחות חשיבות לדברים חומריים או לרדיפה אחרי מותרות. "אני חש שלהיפטר מהחזקות הוא דבר מאוד חשוב. אנחנו מקדישים זמן רב ללימוד הפא ומתרגלים בכל יום. זה עוזר באופן טבעי לאדם להתייצב ולהיות שליו. בציור צריך לעבוד עם הלב. אם אינך יכול להשקיט את לבך לא תוכל לחוש ולחוות את הקצב. צריך באמת לשים לב ואז, כאשר מתחילים לצייר, זה יהיה שונה. בעבר לא יכולתי  להגיע למצב כזה וציוריי היו שטחיים מאוד. לא יכולתי לשים לב לפרטים הקטנים. כאשר אני מסוגל להגיע לשלווה אני יכול לחוות את הפרטים המורכבים ביותר".

מציאת ה"אני האמיתי"

יה שאנג-דה אמר: "חשבתי על אמנות כביטוי עצמי וביטוי של רגשותיי. לאחר תחילת הטיפוח שלי, תקוותי היה לבטא חמלה דרך עבודתי". קודם לכן, מטרתו הייתה ליצור אמנות שונה משאר האמנים, רק להיות שונה. "אני לא חושב כך יותר. כל עוד אתה מחפש בתוכך, מוצא את עצמך ומכיר את עצמך, עבודתך תהיה שונה. לכל אדם יש את האופי שלו. כל עוד אתה מסוגל למצוא את עצמך, לציור שלך יהיה את האופי שלך". "מצאתי את האני האמיתי שלי. אמשיך ללמוד ולעשות כמיטב יכולתי".

החוויה היצירתית שהובילה לזכייתו של הציור "הכנה" במדליית כסף

התחרות הבין-לאומית לציור סיני אספה ציירים מומחים בסגנון ריאליסטי מכל העולם. זכייה במדליית כסף בתחרות כזו היא כבוד גדול. יֶה אמר: "האדם בציור הוא בן דוד שלי המתאמן בשירה. רציתי לבטא את הלך המחשבה שלו, לתאר את ההכנה שלו לפני הופעה; את מצבו השליו, המפוקס והשקול. לקח לי שישה חודשים לסיים את הציור הזה".

כיום, במכללות לאומנות, רוב האנשים מתמקדים בסגנון ציור מודרני. מדוע הוא בחר בסגנון ציור ריאליסטי קלאסי?. "אני אוהב  את הציורים הקלאסיים. הם מעניינים מאוד ומעוררי מחשבה. אפשר לראות את המחשבות והרגשות דרך הציור ולראות את הסידור שלהם. בנוסף, הם מתאימים לכל הגילאים. כולם יודעים מה אתה מנסה לבטא".

בסין העתיקה, כל אדם בכל מעמד ומקצוע, חי את חייו לפי ה"דרך", הטאו. הציור אף הוא נובע מטיפוח. "בעבר היה לי איכפת מהתוצר הסופי של הציור ולא מהתהליך. לאחר שהתחלתי לטפח הבנתי שהתוצר הסופי הוא רק נקודת הסוף בתהליך הציור. בזמן התהליך, כאשר אדם נתקל בקושי ואז מתגבר עליו, הוא משפר את השין-שינג שלו. אפילו אם המוצר הוא לא אידיאלי אני עדיין מאמין שזו יצירה מופלאה. וזאת משום שההישג האמיתי הוא לא הציור עצמו. הדבר החשוב הוא לשפר את השין-שינג. זהו השינוי המנטאלי המשמעותי ביותר שלי ביצירת הציורים שלי". "אני מרגיש שהשין- שינג שלי משתפר תוך כדי תהליך הציור. כשאני מסיים אני שמח ומרגיש תחושה של הישג!".

(**טיפוח - תהליך רוחני של שיפור טבע הלב והמחשבה לרמות מוסר רוחניות גבוהות יותר, העוברות את אלו של החברה האנושית.) (**חוב קארמתי – תוצאה של מעשיו הרעים של אדם המתבטאת בכך שהאדם הפוגע יסבול בדיוק את אותו סבל שגרם לאדם שנפגע ממנו.)