(Minghui.org)

(Clearwisdom.net) ב- 31 בינואר 2012, מזכיר המדינה הקנדי לשעבר (אסיה פסיפיק) דיוויד קילגור ועורך הדין הבינלאומי לזכויות אדם דיוויד מטאס כתבו במשותף לראש ממשלת קנדה סטיבן הרפר, כדי לדחוק בו לבקש מממשלת סין להפסיק את ייצוא תוצרי מחנות העבודה בכפייה לקנדה. הארפר קיבל הזמנה לבקר בסין.

 

דיוויד קילגור במסיבת העיתונאים ב- 31 בינואר 2012
מר דיוויד קילגור פרסם את המכתב במסיבת עיתונאים באותו יום. במכתב נאמר כי "מתרגלי הפאלון גונג מהווים לפחות ממחצית מ-250,000 האסירים אשר מתועדים באופן רשמי במחנות החינוך מחדש דרך עבודה בכפייה של ארץ סין." "מתקני המעצר השרירותי הסינים אינם רק מחנות עבודה בכפייה. הם גם מאגר נרחב של תרומת איברים בכפייה."

מטאס וקילגור כתבו במכתבם, "במשימת המסחר שלך לסין בחודש פברואר, אנו דוחקים בך לבקש מממשלת סין להפסיק את ייצוא המוצרים של עבודות הפרך לקנדה ולסגור את הרשת הענפה של מחנות עבודה בכפייה בסין. אנו מבקשים שתציע הסדר עם סין כדי לנסות להבטיח שהדבר יקרה.

"סין עוסקת באופן שיטתי בעבודות בכפייה בכל הצורות של מתקני הכליאה - בתי סוהר אשר מאוכלסים בפושעים שנידונו, מעצר מינהלי למי שאינו נשפט עדיין, וחינוך מחדש באמצעות מחנות עבודה בכפייה. הצהרה מ-1998 של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) מחייב את כל המדינות החברות, כולל סין, להפסיק לאלתר את העבודה בכפייה. ממשלת סין דיווחה ל-ILO כי חוקתה אוסרת על עבודה בכפייה וכי יש מדיניות לאומית של ביטול כל הצורות של עבודה בכפייה."

עם זאת, המפלגה הקומוניסטית הסינית לא קיימה את ההבטחה שלה. המכתב ציין, "עם זאת, עבודת כפייה במעצר הוא לא ניצול לרעה של החוק הסיני. הוא החוק. סעיף 58 לחוק הסיני על בתי הסוהר קובע כי סוהרים יכולים להעניש אסיר שהוא כשיר מבחינה גופנית אך מסרב לעבוד.

"ארצות הברית חתמה על מזכר הבנות עם סין בשנת 1992 המחייב את ממשלת סין להבטיח שמוצרי עבודה בכלא לא מיוצאים לארצות הברית. בשנת 1994 ארה"ב חתמה על הצהרה לשיתוף פעולה אשר באופן עקרוני הותירה לפקידים בכירים בארה"ב להשיג גישה למתקני הייצור הסינים החשודים בייצוא מוצרים מעבודות כפייה בכלא. ועדת הסקירה של כלכלה ובטחון בין ארה"ב לסין כתבה, בדיווחה לקונגרס לשנת 2008, כי 'הממשלה הסינית לא פעלה על פי התחייבויותיה' על פי הסכם 1992 ו 1994 כך שזה בלתי אפשרי לפקידים בכירים בארה"ב לנהל חקירות נרחבות ומועילות לגבי טענות אלה.'

"רוב האנשים במחנות עבודת הפרך הסיניים הם מתרגלי פאלון גונג, סט של תרגילים עם בסיס רוחני שהמפלגה הקומוניסטית אסרה בשנת 1999 מחשש שהמונופול האידיאולוגי של המפלגה מאוים מהפופולריות שלו. הדו"ח המדיני של 2005 על סין של מחלקת המדינה של ארה"ב הצביע על כך שהמשטרה שלה מפעילה מאות מרכזי מעצר, כאשר 340 מחנות העבודה בכפייה דרך חינוך מחדש לבדם בעלי קיבולת של 300,000 איש. בדו"חות המדיניים לשנת 2008 של מחלקת המדינה הוצהר: "כמה משקיפים זרים מעריכים כי מתרגלי הפאלון גונג מהווים לפחות מחצית מ-250,000 האסירים המתועדים באופן רשמי במערכת מחנות החינוך מחדש דרך עבודה בכפייה של מדינת סין ...."

"האסירים המתועדים באופן רשמי הם לא אוכלוסיית הכלא המלאה. מהערכות לא רשמיות עולה כי ישנם כ- 1,200 מחנות עבודה בכפייה עם שני  מיליון אסירים.

"בשני הדוחות בשנים 2006 ו- 2007 ובספר שפורסם בשנת 2009 תחת הכותרת קציר דמים, הגענו למסקנה כי מתרגלי פאלון גונג נרצחו בעשרות אלפיהם עבור איבריהם שנמכרו להשתלה. מתקני המעצר השרירותי הסינים אינם רק מחנות עבודה בכפייה. הם גם מאגר נרחב של תרומת איברים  בכפייה."

המכתב סיכם, "על הייבוא לעבור בביקורת משני אופנים: מבחינה כלכלית וערכית. משימת מסחר למדינה קומוניסטית אשר מייצאת מוצרים של עבודת פרך ברחבי העולם במחירי תחתית צריכה לעשות יותר מאשר לקבל עסקאות טובות עבור קנדה. המשימה צריכה לעשות כל שביכולתה כדי לסיים את הנוהג המתועב של עבודה בכפייה בסין."

שלושה קורבנות של רדיפת הפאלון גונג, לין מינג-לי, הא לי-ג'י וג'אנג טיאן-שיאו, סיפרו על החוויה האישית שלהם בסין.

לין נעצר על ידי המק"ס ארבע פעמים. במהלך שש שנות מאסרו בשנחאי, הוא היה נתון לעינויים, שטיפת מוח, ועבודת פרך אינטנסיבית, עד שש עשרה שעות ביום.

הא ג'י-לי הושלך לכלא לשלוש וחצי שנים על כך שסיפר לאנשים את העובדות על הפאלון גונג. הוא חווה עינויים ועבודת פרך בכלא צ'א-דיאן בטיאן-ג'ין. ג'י-לי אמר, "נאלצנו לעבוד במשך יותר מעשר שעות ביממה, בחפירת תעלות ונטיעת עצים. הייתי כל כך מותש שלא הייתי יכול לעמוד ישר. לא יכולתי לישון בגלל הכאבים. או שהיו נותנים לנו את האוכל הגרוע ביותר או שהיינו מורעבים." אחד הדברים שג'י-לי עשה היה לתפור כדורי רגל אשר היו מיוצאים לקוריאה. הוא אמר, "ידיי נפצעו לעתים קרובות מהמרצע."

ביום של מסיבת העיתונאים, מאות מתרגלי פאלון גונג מטורונטו, מונטריאל, ווטרלו ואוטווה עתרו בגבעת הקפיטול בשלג. הם עשו את התרגילים בשקט והזכירו לקנדים טובי הלב על הרדיפה בסין בשתים עשרה השנים האחרונות. הם קראו לראש הממשלה להעלות את נושא הרדיפה לממשלה הסינית, ולבקש את שחרורם של מתרגלי הפאלון גונג, כולל אחד עשר בני משפחה של קנדים.