המאסטר רמז לי להשתפר בטיפוח

(Minghui.org)

הוארתי על ידי מאסטר להשתפר בטיפוח

התחלתי ללמוד פאלון דאפא בתחילת מאי 2005. מאז, אני תמיד מאמין ביציבות במאסטר ובפא. בשלב ההתחלתי, כמו מתרגלים אחרים הצטרפתי לקבוצת לימוד הפא, תרגלתי בלילה ויצאתי במשך היום להבהיר את האמת. לא משנה כמה קר היה, תמיד הבהרתי את האמת כדי להציל אנשים ושמחתי לעשות את שלושת הדברים שהמאסטר דרש מאיתנו לעשות. בלילה היינו מחלקים חומרי הבהרת אמת. לא משנה כמה אפל היה הלילה, תמיד הלכנו מהר כאילו טסנו. הרגשנו שאנו עושים את הדבר המשמעותי ביותר בחיינו שהוא גם השליחות וגם האחריות שלנו.

כשהתחלתי לתרגל בתרגיל המדיטציה בישיבה (תרגיל חמישי) לא יכולתי לשבת בישיבת לוטוס. אפילו כשישבתי בחצי לוטוס, לא יכולתי לשטח את הרגל העליונה שלי. כדי להצליח לתרגל בלוטוס מלא הנחתי על רגליי משקל של 4 קילוגרם. זה כאב כל כך שהתחלתי להזיע. הכאב ממש חדר עמוק לתוך עצמותיי. החזקתי מעמד רק כמה שניות ובסופו של דבר הצלחתי לעשות זאת. הייתי מסוגל לתרגל את כל חמשת התרגילים והשתפרתי בצורה פיזית ונפשית יום אחר יום.

תרגלתי בחריצות במשך 4 שנים וגם אמונתי במאסטר ובפא לא השתנתה אף פעם. עם הזמן הייתה לי החזקה לנוחות והפכתי לעצל. תוך זמן קצר צצו ההפרעות. יכולתי בקושי ללמוד את הפא, לתרגל או לשלוח מחשבות נכונות חזקות. יום אחד תרגלתי את תרגילי העמידה וביום אחר את מדיטציית הישיבה. חמישה ימים לאחר מכן היה עלי לקחת חופש של יום ראשון ולקום מאוחר. המצב הזה של טיפוח בעצלתיים ארך במשך זמן די ארוך.

לילה אחד חלמתי חלום. ראיתי אנשים רבים שלא הכרתי יושבים על כר מרעה גדול. הרים סבבו את הדשא וזה היה מראה נהדר. על הדשא עמדה משאית ירוקה גדולה ואדם גבוה וקירח עמד על המשאית. הוא החזיק בידו פיסת נייר עם שמות עליה. אחרי שקרא בשם, אותו אדם עלה למשאית, כלומר, אותו אדם סיים את לימודיו ועמד להישלח למקום אחר. עמדתי עם כולם סביב המשאית וחיכיתי שיקראו בשמי. ראיתי שהמשאית מתמלאת ועדיין לא קראו בשמי. הייתי מודאג מאוד ולכן שאלתי את האיש: "האם אני יכול לעלות למשאית?" הוא הביט בי ברצינות והצביע על אדם אחר שהיה אחראי ואמר: "לך תשאל אותו". ניגשתי וראיתי שאותו אדם לבש חולצה אדומה ומכנסיים כחולים. היו לו פנים רחבות ומרובעות והוא נראה ידידותי. אמרתי לו: "האיש על המשאית ביקש ממני לשאול אותך אם אוכל לעלות למשאית". הוא הביט בי ונאנח: "אתה לא אדם רגיל. אתה פעם כך ופעם כך". קולו היה חזק ועמוק. מה שהוא אמר לי העיר אותי לפתע מהחלום. הדלקתי את האורות, לבי הלם בחזי משום שהמאסטר נתן לי רמז. לפתע חשבתי על מצב הטיפוח שלי לאחרונה. הבנתי שטיפחתי לסירוגין, לפעמים טפחתי ולפעמים לא, דבר שלא היה רגיל, ולכן לא אהיה מסוגל לסיים את לימודיי אם אמשיך ככה. לא אהיה מסוגל להגיע לשלמות. ברגע שהבנתי זאת, הרגשתי תיכף ומיד הקלה. לקחתי נשימה עמוקה והרגשתי ערני. לא הרגשתי עוד ישנוני ורציתי ללמוד בספר "ג'ואן פאלון". למרות זאת די התביישתי להביט בתמונתו של המאסטר.

מאותו יום ואילך, חידשתי את לוח הזמנים שלי ללימוד הפא. כיום אני לומד את הפא כל לילה עד השעה 22:00 ושולח מחשבות נכונות חזקות כל שעה עגולה. אני מתעורר בשעה 3:30 בבוקר ומתחיל לתרגל בדיוק ב-3:50. אני מתרגל את כל חמשת התרגילים ברציפות. אני לא מחמיץ אף פעם אף אחד מארבעת זמני שליחת המחשבות הנכונות הגלובליות ביממה. מלבד הפרויקטים שלי בדאפא אני שולח עלונים ומבהיר את האמת עם עמיתיי המתרגלים. כך, בדרך זו הבנתי באמת את המשמעות של:

 "זו הסיבה שאומרים שלטפח כל הזמן כאילו רק התחלת לטפח, זה לבטח יביא להשגת הדרגה האולטימטיבית שלך" ("לימוד הפא בוועידת הפא הבין-לאומית של 2009 בניו-יורק רבתי").

במהלך אחד משיתופי ההתנסויות שאורגן על ידי מתאמים מקומיים, שיתפתי בהתנסות שלי ובכלל זה את הרמז שקיבלתי מהמאסטר. המתרגלים היו די המומים וזו הייתה עבורם תזכורת לרצינות הטיפוח. המצב שלהם היה דומה לשלי וגם הם תיקנו את עצמם.

להבהיר את האמת בצורה יסודית

קשה להבהיר את האמת, במיוחד כשעומדים מול בכירי ממשל לשעבר שעבדו למען המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס). לכן כאשר מתרגלים מבהירים את האמת, מלבד ללמוד את הפא ולשלוח מחשבות נכונות חזקות, עלינו להיות רציונאליים ולעשות זאת בחוכמה. במצבים שונים אנחנו יכולים להשתמש בגישות שונות ואסור לנו להיחפז. אם איננו יכולים להשיג את המטרה של להציל מישהו פה ושם, לפחות אנו יכולים להקים בסיס לזמן מאוחר יותר. יש לי התנסות מעמיקה בהבהרת האמת לפקיד ממשלה בפנסיה.

לדודתי יש בן דוד שאקרא לו דוד. הוא גר בכפר שלנו ועבד למען המק"ס במשך כמה עשרות שנים. ידעתי שהיה מנהל מחנה עבודה בכפייה, אבל מאז הוא פרש לגמלאות. יום אחד הוא חזר למקום הולדתו לשם עסקים ופגשתי אותו בכפר. הייתה לנו אפשרות לשוחח בגלל הקשר לדודתי. גם הוא שמח לראות אותי. הזמנתי אותו לבקר בביתי והוא הסכים מייד.

למחרת, אחרי ארוחת הבוקר הוא בא לבקר בביתי. הושבתי אותו על הספה, הצעתי לו סיגריה והדלקתי אותה עבורו. לאחר מכן הכנתי לו כוס מים חמים על שולחן הקפה. פטפטנו על משפחה, כספים, ילדים ודברים אחרים. בעודנו מדברים, הבחנתי שהוא מביט בתמונה של מאסטר שהייתה תלויה על הקיר. התמונה הגדולה תפסה מייד את העין. הבנתי ששום דבר אינו במקרה. מאחר שבא לביתי, כנראה שזה תוכנן כך על ידי המאסטר ועלי להבהיר לו את האמת. בעודי מחפש הזדמנות להתחיל בנושא הוא שאל: "אתה מתרגל פאלון גונג? " הבנתי שהגיע הרגע ועניתי לו: "כן, גם אני וגם אשתי מתרגלים פאלון גונג". הצבעתי על התמונה ואמרתי: "זהו המאסטר שלי". סיפרתי לו איך שיפרנו את הבריאות שלנו באמצעות התרגול ואמרתי לו שמתרגלים את השיטה ביותר מ-100 מדינות בעולם. כמו כן סיפרתי לו על התנועה לפרישה מהמק"ס.

דיברתי איתו על התדרדרות המוסר ועל השחיתות בחברה של היום, על הסלע שבעיר גווי-ג'ואו עליו כתוב בסינית: "המק"ס תתמוטט". הוא לא אמר דבר, אז שאלתי אותו: דוד, מה אתה חושב על הפאלון גונג?" הוא ענה: "אני לא נגד הפאלון גונג, אבל אינך יכול ללכת נגד המק"ס. אמרתי לו: "אנחנו לומדים פאלון גונג כדי לשפר את הבריאות ולנהוג לפי העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות", כדי להיות אדם טוב יותר. זה לא כפי שתעמולת המק"ס טוענת. פאלון גונג מושמץ באופן חמור והוא לחלוטין חף מפשע. המק"ס הגזימה מאחר והיא שולטת על סין באמצעות דיקטטורה ואלימות ורודפת את מתרגלי הפאלון גונג באכזריות. כיצד הם יכולים  לעצור אשים חפים מפשע מלהתבטא בגלוי?". הוא אמר: "לכל אחד יש את הסיבה שלו וההיגיון שלו, אבל הצד החלש יותר לעולם לא ינצח".

מתוך הבעת פניו וטון הדיבור שלו הבנתי שזה לא יעבוד אם אמשיך להתווכח איתו. במקום זאת זה עלול להשפיע על ההערכה העצמית שלו ולא אהיה מסוגל להצילו. הייתי צריך לשנות טקטיקה. אמרתי לו: "דוד, בוא ונפסיק לדבר על כך. זה לא קל להסביר זאת בשני משפטים. לא היה לך קל לבוא לביתי. לכל אחד מאיתנו יש סגנון חיים משלו ולכל אחד הסטנדרטים שלו והאמונה שלו. זה דבר רגיל. תראה, יש לי תקליטור די.וי.די על יה האו. הוא היה בכיר לשעבר במחלקת המשטרה. אני רוצה שתשמע מה הוא אמר על כך. אם זה לא מתאים לך, בוא ונתייחס לכך רק כשיחה פרטית. היום אנחנו יכולים לשבת ביחד. אלה הם יחסים גורליים ומהנים ביותר. עבדת מחוץ לעיירה במשך כמה עשרות שנים. בטח ראיתי המון ואתה יודע המון, אני לא מגזים נכון?" ביקשתי בלבי מהמאסטר שיעזור לי ואמרתי בלב: "מאסטר, אל תיתן לו לעזוב, אני רוצה שהוא יידע את האמת". בתגובה הוא קרץ לי, חייך ואמר: "בוודאי".

הכנסתי את התקליטור למחשב הנייד שלי שעמד על השולחן לפנינו והפעלתי אותו. במשך התהליך לא אמרנו אפילו מילה אחת אחד לשני. הוא צפה, הקשיב ועישן. הגשתי לו מהצד. אחרי שסיים סיגריה אחת, הצעתי לו שנייה והדלקתי אותה עבורו. אחרי שהמים החמים התקררו, החלפתי לו את הכוס בכוס אחרת. אחרי קצת יותר משעה הוא סיים לצפות בתקליטור. הוא הניח את הסיגריה לקח נשימה עמוקה ושאל מהיכן השגתי את התקליטור. סיפרתי לו שלכל מתרגל פאלון גונג יש תקליטור כזה. ואנחנו מכינים אותם בכספנו כדי שנוכל להשתמש בהם להציל אנשים. הוא אמר טוב מאוד וזה הגיוני. הוא הביט בשעונו ואמר: "השעה היא כמעט 11 בבוקר, עלי ללכת. אם יש לך עוד תקליטורים כאלה תכין לי אותם כדי שאוכל לצפות בהם בבית". השבתי שאשמח לעשות זאת. הזמנתי אותו לארוחת צהריים אבל הוא סירב ועזב.

למחרת בבוקר, ארזתי תיק עם תקליטורים מכל סוגי המידע להבהרת אמת ובכללם גם על פרישה מהמק"ס, "ההצתה העצמית המבוימת בכיכר טיאננמן", עובדות על הרדיפה במחנות בעבודה בכפייה ועוד. שלחתי זאת אליו ויידעתי אותו במספר הטלפון שלי כדי שיוכל לצלצל אלי לאחר מכן.

אחרי כשלושה שבועות קיבלתי ממנו צלצול טלפון. הוא סיפר לי בשמחה שסיים לצפות בכל התקליטורים. הוא אמר שקנה עוד מכשיר די.וי.די כדי לצפות בהם, מאחר שלא רצה שילדיו יידעו במה הוא צופה. לאחר ששמעתי זאת, חייכתי לעצמי. אמרתי לו שיש לי עוד כמה חומרים טובים ושאלתי אם הוא רוצה אותם. הוא אמר: "בבקשה תביא לי עוד. אני משועמם בבית וזה טוב שיש לי משהו לקרוא ולצפות בו". כדי שהוא יוכל להבין את האמת ולזכות בהבנה נכונה על הפאלון גונג, צירפתי ביחד כמה חומרים על בכירים רמי דרג שפרשו מהמק"ס ועותק של "תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית" וביקשתי מהאחיינית שלו ובעלה להביא זאת אליו.

לאחר זאת לא יצרתי עמו שוב קשר. האמנתי שברגע שהוא יסיים לצפות בתקליטורים ולקרוא את הספרים, הוא בטח יידע את האמת. הייתי בטוח לגבי זה. אחרי חודש היה עלי לנסוע לעיר שלו לרגל עסקים. צלצלתי אליו יום קודם לכן ושאלתי אותו אם יש משהו שהוא רוצה שאביא לו. הוא ענה לי בשמחה: "כל מה שתביא, אקרא". הבנתי את משמעות דבריו. הפעם הבאתי לו את הספר "ג'ואן פאלון", הרצאות של המאסטר בגואנג-ג'ואו ותקליטור של ה- Shen Yun. אחרי שהגעתי צלצלתי אליו ואמרתי לו שאחכה לו בתחנת האוטובוס. אחרי 30 דקות הוא הגיע על אופניו ונפגשנו ברחוב מקביל לתחנת אוטובוס. שאלתי אותו אם קיבל משהו מהחומרים שנתתי לו. הוא חייך ואמר: "הרווחתי המון. "תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית" כתוב באופן מצוין. הפאלון גונג הוא באמת חף מפשע". אחרי כל זאת ביקשתי אותו לפרוש מהמק"ס. הוא הסכים מייד. אמרתי לו: "הפעם הבאתי לך את המתנה היקרה ביותר, את הספר "ג'ואן פאלון", הרצאות המאסטר בגואנג-ג'ואו ואת התקליטור של ה- Shen Yun. בבקשה תבחן אותם בקפידה וזה יביא תועלת רבה לחייך בעתיד". הוא הסכים בשמחה. אמרתי לו שהוא צריך לגמור לקרוא את הספר "ג'ואן פאלון", ואף פעם לא לוותר, אחרת הוא יצטער על כך כל חייו.

אחרי שהבין את האמת שמרתי איתו על קשר. מדי פעם שלחתי לו עוד חומרי הבהרת אמת.

לשפר את השין-שינג בתהליך הכנת חומרי הבהרת אמת

באפריל 2008 בעודו מבהיר את האמת, נעצר המתרגל שהכין עבורנו את חומרי הבהרת האמת. המתאם המקומי הסכים שאמלא את מקומו בייצור החומרים. זה לא היה קל עבורי, מאחר והייתי כמעט בן 60 וסיימתי רק חטיבת ביניים. אולם ידעתי כמטפח בעזרת המאסטר והפא אין לפחוד משום דבר. אופן המחשבה הזאת נתנה לי אומץ רב.

לאתר המקורי של הדפסת החומרים הייתה רק מכונת דפוס אחת ולא היו שם מחשב או מדפסת. המתאם שלנו היה צריך לנסוע כל שבת למרחק של 50 קילומטר כדי להביא חומר מקורי להדפסה. כמו כן את רשימת האנשים שפרשו מהמק"ס, ואת ההצהרות החגיגיות של המתרגלים היה צריך גם לשלוח למרחק 50 קילומטר כדי לפרסם אותם באינטרנט. הנסיעה הזאת הלוך ושוב עולה כסף רב והגדילה את הנטל על המתאם. אחרי שלקחתי על עצמי את עבודת הייצור, למען ביטחון אתר הייצור, עשיתי את העבודות שעשו במקור שלושה מתרגלים. הצטיידתי גם במחשב ובמדפסת. מאותו זמן אני אחראי על Minghui Weekly, על חומרי הבהרת האמת ועל המדליונים (כעין סמל קטן שכתוב עליהם דברים על הדאפא) עבור יותר מ-100 מתרגלים באזור שלנו. בכל יום היה עלי להדפיס רשימות של אנשים שפורשים מהמק"ס והצהרות חגיגיות של מתרגלים ואז לשלוח אותם לאתר מרכז השירות לפרישה מהמק"ס ולאתר  Minghui,  כדי שיפורסמו. בהתחלה, מאחר שלא היה לי רקע לעבודה במחשב ולא ידעתי איך להדפיס, שמחתי מצד אחד לנוכח הרשימות הארוכות של אנשים שפרשו מהמק"ס, אך גם פחדתי. שמחתי שכל כך הרבה אנשים ניצלו, אבל דאגתי שמא לא אוכל לסיים את העבודה.  בתחילה זה עייף אותי מאוד. ישבתי מול המחשב במשך שעות וסיימתי כמה רשימות בלבד. היה עלי לעבוד עד מאוחר בלילה כדי לסיים את המשימה המיוחדת הזאת.

מאחר שלא היה לי רקע במחשבים ולא הכרתי די הצורך מדפסות ומכונות דפוס, היה לי ממש קשה לייצר חומרי הבהרת אמת. כדי להבין איך להשתמש במכונות האלה, הפסקתי במשך תקופת מה ללמוד ברציפות את הפא והתייחסתי לעבודה על פרויקטים של דאפא כטיפוח. הפרעות החלו לצוץ שוב. פעם כאשר הדפסתי, המכונה עבדה בהתחלה בסדר ואז נעצרה לפתע. נגעתי פה נגעתי שם, אבל שום דבר לא עבד. פתחתי את החלק הקדמי של מכונת הדפוס וניסיתי למשוך החוצה את לוח המקשים, אבל הוא היה תקוע בפנים. חששתי שנכנסתי לצרה גדולה, היות שלא קל לתקן מכונת דפוס. יהיה עלי לדווח למתאם והוא יצטרך לדווח למתרגל שגר במרחק 50 קילומטר משם. ואז המתרגל הזה יצטרך להביא את מכוניתו, לקחת את מכונת הדפוס לעיר ג'נג-ג'ואו. מאחר שכל זה היה סודי, לא יכולנו סתם כך להשתמש בכל מכונית. יכולנו להעביר את המכונה רק מאוחר בלילה כשאף אחד לא נמצא בסביבה. אחרי שעיכלתי זאת, הייתי כל כך מפוחד, שהתחלתי להזיע ולהרגיש מעורער בעודי יושב על השרפרף. הבטתי במכונה חסר אונים כשהיא מרעישה אבל לא פועלת.

באותו הרגע, הבנתי שעלי לבקש עזרה מהמאסטר. נעמדתי, נגעתי במכונה בידי ואמרתי: "המכונה הייתה בסדר רק לפני דקה. לפתע היא הפסיקה לפעול היטב. זה בטח הפרעות של הרוע כדי למנוע ממני לייצר חומרי הבהרת אמת. אנא מאסטר, עזור לי בבקשה לנקות את כל הרוע כדי שהמכונה תעבוד כרגיל". לפני שסיימתי לומר "תעבוד כרגיל", שמעתי שהמכונה משמיעה איזה רעש ואז לפתע נשמעה שוב כרגיל. לחצתי על הכפתור והיא פעלה כשורה. דמעות ירדו על פניי. לא הייתי מסוגל להביע את הרגשות שלי. ניגבתי את הדמעות והזיעה והמשכתי לעבוד.

ביחס לשיפור השין-שינג, ההגנה של המורה והניסים בטיפוח, אני חושב שגם מתרגלים אחרים מתנסים בכך. מה שאני רוצה לומר הוא שכמטפחים, עלינו להאמין באמת במאסטר ובפא ולא יכולה להיות במקרה הזה העמדת פנים אפילו הזעירה ביותר. עלינו להיות באמת נאמנים בלבנו. רק באמצעות לימוד פא היטב לא יהיו לנו הפרעות ונשיג את החוכמה. ואז יתחוללו ניסים ואנחנו נוכל לצאת מהקשיים, המאסטר יעזור לנו ונוכל לבצע בהצלחה את מה שעלינו לעשות.