דיווח: מותו של המתרגל לי שין-ליאנג מעינויים והתעללות במשך שנים במעצר

(Minghui.org)

מר לי שי ליאנג בן 52 , מתרגל פאלון גונג מהעיר דונג-גאנג בליאו-נינג החל לתרגל  ב-1997. לאחר שהמפלגה הקומוניסטית בסין החלה ברדיפת הפאלון גונג סבל מר לי שנים של רדיפה עקב אמונתו. הוא נשלח למרכז שטיפת מוח, למעצרים בלתי חוקיים, חקירות מלוות בעינויים, מכות, תלייה בידיים כפותות, סחיטה, בזיזת ביתו ומאסר. הוא נפטר ב-25 בינואר 2012 כתוצאה מעינויים והתעללות קשה שסבל בבתי כלא של המשטר הקומוניסטי.

להלן חלק ממסכת העינויים שהתנסה בהם מר לי במשך שנים של רדיפה.

התעללות במעצר בשנת 2001

ביולי 2001 נעצר מר לי על ידי שוטרים והוחזק במרכז המעצרים בדונג-גאנג. הסוהרים הורו לאסירים להכות אותו באכזריות, במיוחד באוזניו ובצלעותיו. האסירים אסרו עליו להשתמש בנייר טואלט והוא ניקה עצמו במים. האסירים צחקו עליו, העליבו אותו וקיללו אותו. הם גם לא הרשו לו להתרחץ כהלכה. כך זה נמשך יותר מ-40 יום. מר לי שוחרר בערבות כשהוא כבר כחוש מאוד.

נעצר ונשלח למרכז שטיפת מוח

בספטמבר 2001, חודשיים לאחר שחרורו נעצר מר לי שוב על ידי המשטרה ששלחה אותו למרכז שטיפת מוח.

כדי לאלץ את המתרגלים לוותר על אמונתם השתמשו אנשי צוות המרכז באמצעים אכזריים מאוד. אנשי הצוות כללו סוכני "משרד 610", סוכני ביטחון המדיני ושוטרי תחנות משטרה מקומיים. הם אילצו את המתרגלים לצפות בסרטי וידיאו המכפישים את הפאלון גונג, כמו גם לכתוב את שלושת ההצהרות בהן הם מוותרים על אמונתם. מר לי הוחזק במשך שבועיים במרכז שטיפת מוח.

מעצר ב-2002

בביקור שערך אצל אחותו נערך אחר מר לי מעקב משטרתי. כשחזר לביתו ב-22:00 בלילה הקיפו שוטרים את ביתו ופרצו פנימה לאחר שהלמו בדלת. הם בזזו את הבית ולקחו את כל מלאי ניירות הטואלט והמפיות שהחזיק בביתו לצרכי מכירה לפרנסתו.

הם לקחו את מר לי לתחנת משטרת הואה-יואן ושמו אותו בכלוב מתכת. הם אילצו אותו לעמוד יחף על לוח מתכת כששתי ידיו פרושות למעלה והצידה וקשורות לכלוב. בעזרת חבל הרימו אותו עד שרק אצבעותיו נגעו ברצפת הכלוב. במשך 24 שעות לא נתנו לו אוכל ומים.

למחרת בערב נשלח למרכז המעצרים בדונג-גאנג. הסוהרים הורו לא לתת לו מזון ולא שמיכה. בהוראת הרשויות השליכו האסירים את מר לי לתוך מיכל מים קרים כדי להקפיא אותו. אחרי כמה שעות גררו אותו החוצה והמשיכו להתעלל בו. כך זה נמשך כל הלילה. במשך יומיים הוא לא קיבל אוכל.

המשך התאכזרות

ימים אחדים לאחר שנכלא נעצרו עוד מתרגלי פאלון גונג. השוטרים וסוכני "משרד 610" הורו למר לי להסגיר מתרגלים נוספים. הם הבטיחו לו להשתחרר אם יסגיר אחרים ויגרום להם ל"שינוי". כמו כן הציעו לו דמי מחייה ותמריצי כסף נוספים.

כשמר לי סירב, הורה הסוהר לאסירים להמשיך לענות ולחקור אותו. במהלך החקירה סטרו על פניו והכו אותו בשוט. כל הדרך חזרה לתאו המשיכו להכות בו. מר לי נפל בחדר האמבטיה והקיא דם.

המכות נמשכו והסוהר הורה לאסירים להמשיך להכותו. אחרי שהתעייפו בעט הסוהר בכל כוחו ברגליו של מר לי במגפיו הכבדים.

דלקת כבד עם התכווצויות כתוצאה מעינויים ומאסר במשך שבע שנים

במשך מאסרו של מר לי, זייף הסוהר וואנג ראיות כנגדו ושלח למשרד התביעה בדונג-גאנג כדי להרשיע אותו. כשהובא מר לי לחקירה במשרד התביעה הכחיש את ההאשמות המזויפות והוכה באכזריות.

כתוצאה מהתעללות ממושכת התפתחה אצל מר לי דלקת כבד. הנהלת מרכז המעצרים לא הודיעה על כך למשפחתו ולא הגישה לו טיפול רפואי.  עקב התעללות אכזרית ממושכת ומחלות איבד מר לי בסופו של דבר את יכולתו לדבר.

ביוני 2002 סוכני משטרה כפתו את זרועותיהם של מר לי ומתרגלים נוספים מאחורי גבם והעלו אותם למכונית משטרה. הם נסעו יותר מ-40 דקות לעיר דאן-דונג, שם נערך להם "אירוע" ציבורי מול מחלקת המשטרה. באירוע  גזרו עליהם תקופות מאסר. מר לי נשלח לכלא דא-ביי בשן-יאנג לתקופת מאסר של שבע שנים.

עינויים עד למצב של סכנת מוות

גם לאחר שנשלח לכלא ניסו בכירים לשטוף את מוחו של מר לי. הוא הוחזק ביחידה לעינויים מוגברים ועונה על מכשיר הידוע בשם מיטת מתיחה.

שחזור עינויים: מיטת מתיחה

במשך העינויים הורה הסוהר לאחד האסירים לדקור את מר לי במחטים בנקודות אקופונקטורה רגישות. הדקירות גרמו לו לכאבים עזים. הם ניסו לאלץ אותו לוותר על אמונתו בפאלון גונג. אחד האסירים, רופא שעסק באקופונקטורה לפנים, ביקש מכמה אסירים להחזיק בידיו של מר לי ואז החדיר בבת אחת מחטים לתוך שתי נקודות רגישות מאוד. כמו כן החדיר מחטים לחיבורי מרדיאנים למשך יותר מ-20 דקות. מר לי איבד את הכרתו לכמה דקות עקב הכאבים העזים.

מצבו הפיזי של מר לי התדרדר כתוצאה מהעינויים וההתעללות הממושכת. ב-2003 אבחנו אצלו שחפת והוא נשלח לבית החולים של הכלא. אפילו בבית חולים כפו עליו עבודה פיזית, בעזרה לצוות הרפואי. מחלתו התדרדרה עד שלא יכול היה לאכול והוא המשיך להקיא. בסוף החל להקיא דם ומיץ מרה. זה נמשך כחודש ימים. הוא איבד את הכרתו מספר פעמים. כשנוכחו הרשויות שמר לי לא ימשיך לחיות זמן רב שחררו אותו לביתו בסוף 2003.

רדיפה כספית

כשהיה בבית חולים של הכלא נאלצה משפחתו של מר לי לשלם יותר מ-10,000 יואן להוצאות רפואיות. גם לאחר ששוחרר וחי עוד שנתיים בביתו סחטו ממנו כל חצי שנה 3,500 יואן. המעמסה הפסיכולוגית והכספית הכריעה את מר לי בסופו של דבר והוא התמוטט נפשית. המשפחה שלחה אותו לבית חולים לחולי נפש תמורת עוד 10,000 יואן להוצאות רפואיות.

נשלח שוב לכלא

גם בהיותו בבית חולים לחולי נפש צ'אנג-שאן היה מר לי במעקב מתמיד כדי לבחון את מצבו. באוגוסט 2005 הרשויות שלחו אותו שוב לכלא, לבדיקות פיזיות כביכול. מר לי המשיך להקיא במהלך הנסיעה לשם ואיבד את הכרתו. בהגיעו לשם הובהל לבית החולים של הכלא.

האחראי לא הרשה לאף אחד ליצור עימו קשר בבית החולים. הוא הורה לאסירים לשמור עליו מקרוב. מר לי נשלח ליחידת עינויים מוגברת. הוא המשיך להקיא דם ונשלח שוב לבית החולים של הכלא לאינפוזיה ושוב הוחזר ליחידת הכלא.

לאחר שהמשיך להקיא בקביעות, שוחרר מר לי מהיחידה לעינויים מוגברים. הוא נשלח שוב לבית החולים ב-2007  וחזרה לתאו בפברואר 2008. כשמצבו הלך והחמיר הוא נשלח לבדיקות לבית החולים העשירי בשן-יאנג. הרופאים אבחנו אצלו התכווצות בריאה השמאלית, מיימת החזה והתדבקויות. הוא נשלח שוב לבית חולים של הכלא.

בתקופת המשחקים האולימפיים ב-2008 נשלח מר לי חזרה לעבוד בעבודה קשה ביחד עם אסירים אחרים, אבל הוא נאלץ לישון באזור העבודה, מפחד שמא ידביק בשחפת את שאר האסירים. הוא ישן ללא מיטה, על רצפת הבטון הקרה. כך זה נמשך עד לשחרורו ב-2009 עד תום תקופת מאסרו.

לאחר שחזר הביתה המשיכו סוכני המפלגה הקומוניסטית בעיר לעקוב אחריו והמשיכו להציק לו ולאיים עליו. מצבו הגופני המשיך להתדרדר ולא הייתה לו הכנסה כלשהי. מר לי נפטר ב-25 בינואר 2012.