צערה של סבתא וואנג – בני משפחתה שהיו למופת בעיירה נרדפו ועונו (תמונות מזעזעות)

(Minghui.org)

משפחתה של סבתא וואנג: בנותיה הצעירות, בנה ומשפחותיהם הם מתרגלי פאלון גונג. המשפחה הייתה גאוות העיירה ג'יאו-ג'יאה-ג'ואנג במחוז יונג-צ'אנג בגאן-סו.

מאז החלה רדיפת הפאלון גונג ב-1999 אבדה בתה השנייה את חייה כתוצאה מהרדיפה, על חתנה נגזרו שמונה שנות מאסר בכלא, נכדה נשלח לשנה וחצי למחנה עבודה בכפייה ולאחר מכן נגזרו עליו 12 שנות מאסר בכלא. על בתה הצעירה נגזרו שמונה שנות מאסר בכלא ועל בעלה של הבת שנתיים במחנה עבודה, ואחר כך עוד 12 שנות מאסר. הוא מת כתוצאה מהרדיפה. בנה הצעיר נשלח למחנה עבודה למשך שנה וחצי ולאחר מכן נגזרו עליו עוד 10 שנות מאסר בכלא שם סבל מהתמוטטות נפשית. על אשתו נגזרו שמונה שנים בכלא. בכל פעם שסבתא וואנג מזכירה את הרדיפה אותה סובלת משפחתה היא מתחילה לבכות. היא סובלת צער רב ומצוקות.

העינויים שעברו בני משפחתה של סבתא וונג

בתה השנייה, וואנג זה-לאן: נאלצה לשכב בתוך קרח עד שבשרה נשר, נשלחה למחנה עבודה פינג-אן-טאי לשנתיים. נפטרה ב-2008 עקב הרדיפה.

חתנה, צ'ין ג'י-צ'אנג (בעלה של הבת השנייה): חושמל בראשו שוב ושוב באלות מחשמלות, נאסר באופן בלתי חוקי בכלא לאן-ג'ואו. נמצא כעת בבית.

הנכד צ'ין דה-שין: נתלה למשך יומיים והוכה באכזריות, הוכה בראשו באלות עץ, בעטו בו עד שכל גופו הפך פצע וחבורה בצבעי שחור כחול. נאסר באופן בלתי חוקי בכלא לאן-ג'ואו. כעת נמצא בבית.

בתה השלישית, וואנג זה-פאנג: נאלצה לשכב בתוך קרח, סבלה מסחיטה כספית.

חתנה, ג'אנג יאן-רונג (בעלה של הבת השלישית): נאלץ לעמוד במשך 18 שעות ללא תזוזה, הניחו ארנבת פרא במכנסיו ובעטו בה בכל הכוח, סבל רדיפה בכלא ג'יו-צ'ואן. נפטר כתוצאה מעינויים אכזריים ורדיפה.

הבן הצעיר וואנג זה-שינג: כמו בתקופת מהפכה התרבותית הגדולה, אלצו אותו לצעוד ברחובות כשהוא קשור כדי להשפילו, כשהוא סופג ביקורת מאזרחים ברחוב, סבל מרדיפה חמורה בכלא ג'יו-צ'ואן, עדיין סובל מהתמוטטות נפשית כתוצאה מכך.

כלתה (אשתו של הבן הצעיר): תלו אותה והכו בה עד שאיבדה את ההכרה, שברו את רגליה, נאלצה לארוג שטיחים יומם ולילה. לאחר שובה מכלא לאן-ג'ואו נאלצה לטפל בבעלה שהתמוטט נפשית, בסבתא וואנג ובבתה בת השמונה.

משפחת הבת השנייה

לאחר שהנכד צ'ין דה-שין החל לתרגל פאלון גונג הצטרפו אליו הוריו. לאמו וואנג זה-לאן היו כל מיני מחלות. היא הייתה לובשת בגדים עבים אפילו בקיץ ועטפה את ראשה בלילה. שהלכה להקשיב בפעם הראשונה להרצאת הפא כל גופה הרגיש בחום והיא החלה לבכות בקול כשהבינה שכל חייה חיפשה את הפאלון גונג.

ב-15 בדצמבר נסעו צ'י דה-שין ודודו ג'אנג יאן-רונג לבייג'ינג לעתור למען הפאלון גונג. הם נעצרו ונכלאו במחלקת המשטרה בצ'יאן-מן. כפתו את ידיהם מאחורי גבם והכו באלות עץ על פרקי ידיהם. ב-22 בינואר 2000 הוחזרו לאזור מגוריהם להמשך מעצרם במרכז המעצרים יונג-צ'אנג. חודש לאחר מכן שוחררו. ב-24 בפברואר 2000 נלקחה ואנג זה-לאן למרכז מעצרים ל-15 יום. בזמן מעצרה שפכו מים קפואים על הרצפה. גופה קפא, ידיה נסדקו והיא איבדה את ההכרה. לאחר שסחטו ממנה 5,000 יואן שחררו אותה כעבור 15 יום.

ב-21 במארס 2000 נעצר צ'ין בשנית ונשלח למחנה עבודה בכפייה לשנה וחצי. הוא הוכה שם ללא הרף ונאלץ לעבוד בעבודת עבדים. הוא רזה כל כך עד שנותר עור ועצמות. כמו כן כפו עליו לצפות בסרטי וידיאו המשמיצים את הפאלון דאפא. כשסירב לצפות בם הוסיפו לו חודש מאסר. עד אוקטובר 2001 לא התירו לו לשוב הביתה.

ב-8 במארס 2002 עצרו שוטרי מחוז יונג-צ'אנג מספר גדול של מתרגלי פאלון גונג ובכללם את צ'ין דה-שין והוריו ולקחו אותם למרכז מעצרים במחוז. האב צ'ינג ג'י-צ'אנג הוכה בפניו ומשכו בשערותיו.

ב-30 באפריל 2002 נגזרו באופן בלתי חוקי על האב והבן 10 ו-12 שנות מאסר. האם וואנג זה לאן נשלחה למחנה עבודה פינג-אן-טאי בגאן-סו לשנתיים וחצי . ב-13 בנובמבר הועברו האב והבן לכלא לאן-ג'ואו.

ב-26 בפברואר 2003 הועברו האב והבן לכלא וו-וויי. ברגע שהגיעו לשם חשמלו הסוהרים את ראשם באלות.

צ'ין הבן הוכה באכזריות היות שלא נשמע לסוהרים. הם נהגו להכות בראשו באלות עץ. הפילו אותו לרצפה ובעטו בו חזק כשסימני המגפיים נותרים על פניו. שיניו זזו ממקומם וכל גופו היה חבול. לאחר מכן תלו אותו על קורת החדר ועינו אותו במשך יומיים. אחרי שהורידו אותו לא הייתה לו תחושה בידיו. הסוהרים המשיכו להכותו באלות עץ ושוב תלו אותו הכו וחשמלו אותו באלות מחשמלות. העינויים האלה נמשכו חודשיים.

ב-24 בדצמבר 2008 אמו של צ'ין, וואנג זה-לאן מתה כתוצאה מהרדיפה. השוטרים לא הודיעו לו על מות אמו ונודע לו על כך מחבר הגר בכפר. לבו היה מלא צער והוא נותר כך עד ששוחרר ב-5 ביוני 2010. אחרי שחרורו הוא שוב נעצר למשך 20 יום. הרשויות המשיכו להטריד אותו. עקב צערו על מות יקיריו והמצב הקשה בבית, עזב והלך לגור במקום אחר כשהוא עובד במקומות עבודה שונים למחייתו.

חתנה של סבתא וואנג , גאנג יאן-רונג מת כתוצאה מהרדיפה

ג'אנג יאן-רונג נולד ב-1960 והיה חקלאי בכפר הה-טאן במחוז יונג-צ'אנג. הוא ואשתו וואנג זה פאנג גדלו את בתם ובנם. הוא החל לתרגל פאלון גונג ב-1997 והפך לאדם בריא מאוד ומכובד על בני כפרו.

ג'אנג יאן-רונג

בגיל 48 איבד ג'אנג את חייו כתוצאה מהרדיפה. אשתו נשלחה לכלא. בתם עזבה את הבית כשהיא סובלת מאפליה. חייו של בנם היו גרועים אף יותר. הבית שגר בו שהיה עשוי מבוץ, נשטף בגשמים והתמוטט. היה לו קשה למצוא מקום לגור והוא היה מוזנח מאוד. אחר כך עבד בעבודות שונות כדי לאכול. הוא חי חיים קשים מאוד.

מר ג'אנג יאן-רונג בארון הקבורה שלו

לאחר שמונה שנות רדיפה ג'אנג נפטר. כל גופו היה חבול בצבעי שחור כחול ועל רגליו התגלו חריצים עמוקים. אמו הזקנה של ג'אנג נסעה כל הדרך לכלא הנשים בה שהתה אשתו, בתקווה שאשתו תוכל לראותו בפעם האחרונה, אך הסוהרים לא הרשו לה לראותה ואף לא הודיעו לה על מותו של ג'אנג.

סיפור רדיפתה של וואנג זה-פאנג בתה השלישית של סבתא וואנג

כדי למנוע בעד וואנג זה-פאנג לנסוע לעתור בבייג'ינג, עצרו אותה הרשויות המקומיות למשך 15 יום וסחטו ממנה 100 יואן. היא הייתה עצורה ארבע פעמים. במרכז המעצרים עברו היא, אחותה וגיסתה התעללות. מבוקר עד ערב, כפו עליהן לשכב על רצפה מכוסה בקרח, עד שהקרח יימס. אחרי 15 יום הן שוחררו.

ב-2001 הגיעו יושב ראש המפלגה ביון-שנג ושמונה בריונים לביתה של גב' וואנג זה-פאנג. הם בעטו בדלת בניסיון לחטוף אותה ולא הצליחו. למחרת פרצו לביתה שוטר וחמישה בריונים. הם כפתו את אחיה הצעיר וואנג זה-צ'ינג ולקחו אותם למרכז המעצרים כשהם סוחטים מהם 700 יואן לאוכל.

ב-8 במארס 2002 פרצו שוטרים לביתה, עצרו אותה את בעלה, כלתה וחמותה ושלחו אותם למרכז מעצרים. השוטרים החרימו גם את המחרשה ששווייה כ-7,000 יואן ומכרו אותה תמורת 2,500 יואן.

במרכז המעצרים כפתו את ידיה מאחורי גבה והכו אותה בצינור גומי. נוסף לכך הניחו את תמונתו של מאסטר לי מתחת לרגליה כדי שתדרוך עליה. כשסירבה לכך כפתו את ידיה לצינור הסקה.

ב-18 בספטמבר 2002 גזרו עליה ועל בעלה עונשי מאסר והיא נשלחה ב-13 בנובמבר לכלא הנשים בגאן-סו.

בכלא כפו עליה לקלוף שום בידיים חשופות במשך כל היום. הבשר על אצבעותיה נאכל וציפורניה התקלפו. כשסירבה לשתף פעולה עם הסוהרים נשלחה לאגף 3 לארוג רשתות שם עומס העבודה היה גדול מאוד. היא עבדה כל יום עד השעה 21:00 בערב, לאחר מכן, לפני שהתירו לה לישון נאלצה ללפף חוטים לאריגת רשתות.

ב-31 במארס 2008 חזרה הביתה, שם נודע לה שבעלה נפטר באוגוסט 2007.

היא ובעלה היו עצורים שוב ושוב במחנות עבודה ובתי כלא. המשק שלהם נהרס לקחו להם את דלת הבית וכל החלונות היו שבורים.

בנה הצעיר של סבתא וואנג, וואנג זה-שינג סבל מהתמוטטות נפשית עקב הרדיפה

וואנג זה-שינג נולד ב-1965. ב-2000 נסע על אופניים לבייג'ינג לעתור למען הפאלון גונג כיוון שלא היה לו כסף לכרטיס נסיעה. כשהיה עייף ישן לצידי הדרך, וכשהיה רעב היה אוכל שלג. כשהגיע לכיכר טיאננמן נעצר על ידי שוטרים לבושי אזרחית ונשלח למרכז מעצרים. כמה ימים לאחר מכן הוחזר ליונג-צ'אנג, שם נכלא במרכז מעצרים למשך חודש. זמן קצר לאחר מכן נעצר שוב. המשטרה הוליכה אותו ברחוב וארגנה אזרחים לבקר את מעשיו ולנזוף בו. לאחר מכן נעצר ונכלא פעמים אחדות והוכה במעצר.

ב-30 באפריל 2002 נשלח לכלא לאן-ג'ואו שם היה במעקב סביב השעון ולא הרשו לו לדבר עם אחרים. שלושה חודשים לאחר מכן הועבר לכלא וו-וויי. התגלו אצלו תסמינים של התכווצויות מעיים כתוצאה ממכות אלימות באזור הבטן.

בתחילת דצמבר 2005 סבל מהתמוטטות נפשית ולא יכול היה לדאוג לעצמו. רגליו היו מלאות בכוויות של סיגריות ובכל פעם שראה אדם זר פחד.

וואנג זה-שינג לאחר שסבל מהתמוטטות נפשית מהתעללות בכלא

ב-18 במאי 2009 נשלח לביתו. הוא לא הכיר את אמו או אשתו ולא יכול היה לדאוג לצרכיו. כל מה שאכל הקיא. בטנו הייתה נפוחה ופעולת המעיים נפסקה. הוא אינו יכול לצאת ממיטתו ומגלה פחד בכל פעם שמזכירים את הכלא.