(Minghui.org)

ב-9 במאי 2012 בני הזוג גאו ג'י-יין (41) ואשתו וואנג יו-הונג (39) חזרו הביתה מעבודתם. בהיכנסם הם מצאו בביתם שישה פרצופים לא מוכרים.

התברר שכשבנם חזר הביתה ופתח את הדלת, שני גברים עקבו אחריו. אחד הציג את עצמו כ"מנהל" וניהל שיחת טלפון בה הודיע למישהו ש"יש מישהו בבית" ואז פרצו פנימה סוכנים של סוכנות הביטחון הלאומי ומבלי להציג תעודות ערכו בבית חיפוש תוך שהם הופכים ובוזזים. הם לקחו מחשבים, ספרי פאלון דאפא (פאלון גונג), התקני גיבוי חיצוניים, נגן MP3, נגן מוזיקה ושבעה תקליטורים.

כשהזוג נכנס הביתה הסוכנים קשרו באזיקים את מר גאו. אשתו אחזה בבנם בן ה-13 וסירבה ללכת אתם, אז הם גררו אותה בעודה צועקת: "הילד שלי!" הם לא נתנו לה אפילו לדבר אתו, ואחד מהם דרך עליה בכוח. שלושה מהם משכו אותה ברגליה במורד 3 קומות של מדרגות. הבן צעק שהוא רוצה את אביו ואמו. השכנים הזילו דמעות כשהם מזועזעים מהאכזריות.

בני הזוג נלקחו לתחנת המשטרה ועד חצות עינו אותם כדי "שיודו". האם נלקחה למחרת למרכז מעצר למשך 10 ימים, אך מרכז המעצר סירב לקבלה בשל אבחנה של דלקת במעטפת הריאות. אבל ראש מחלקת המשטרה התקשר לראש מרכז המעצר ואמר לו "אתה חייב לקבל אותה". האב נשלח למרכז מעצר אחר.

נכלאו ועונו גם קודם לכן

מאז שהמפלגה הקומוניסטית הסינית רודפת את הפאלון גונג, המשפחה הזו סבלה ממעקבים סביב השעון, איומים, מעצרים לא חוקיים, כליאות ועינויים. כל זה כדי שיתכחשו לאמונתם ב"אמת-חמלה-סובלנות". ביתם נהפך ונבזז פעמים רבות. אביו של מר גאו לא עמד בלחץ ובטרור והלך לעולמו. הבן שלהם חי בפחד מאז שהוא בן 5. כשהם שוחררו ממאסרם באחת הפעמים התברר שהרסו להם את הבית ואת החנות שניהלו. מאז הם ניסו לעבוד בעבודות כלשהן שיוכלו לפרנס את המשפחה.

בהיותם עצורים (באחת הפעמים ל-5 שנים), לא הרשו לבני משפחת לבקר אותם ולא העבירו להם דברים שבני משפחתם שלחו עבורם. כל הזמן לחצו עליהם לשנות את אמונתם. כשקשרו את גב' וואנג ל"כסא ברזל" בתנוחת כריעה היא לא יכלה לזוז, וכשקיבלה את המחזור החודשי לא שיחררו אותה. כשדם נספג בכל מכנסיה. מנהל המתקן נכנס וצעק עליה: "תסתכלי על עצמך, את כמו כלבה" כ-200 אסירים מונו על ידי המנהל להשפיל אותה כל הזמן. היא עברה עינויים פיזיים וגם נפשיים, כמו מעקב צמוד בתוך הכלא, מניעת שינה ושטיפות מוח. היא הגיעה למצב כה חמור, שכאשר לקחו אותה לבית חולים, הרופא שבדק אותה העיר: אתם באמת עיניתם אותה כהוגן, אם הייתם מביאים אותה קצת יותר מאוחר היא הייתה מתה.

לאחר מכן העינויים המשיכו, עד ששוב נאלצו לשלוח אותה לבית חולים, שם ניקזו מחלל ריאותיה מוגלה ודם. מפחד שהיא תמות בכלא שחררו אותה, ואפילו אז לחצו עליה לכתוב את "שלושת ההצהרות".

גם מר גאו עבר עינויים קשים בכלא לאן-ג'ואו: מכות ובעיטות מתחת לצלעות שלא משאירות סימנים, מניעת שינה ושטיפות מוח של המפלגה הקומוניסטית הסינית. אחרי העינויים עמוד השדרה שלו כאב והוא בקושי היה יכול להגיע למיטה. שערו הלבין ולא היה כוח באצבעות ידיו. גם אחרי ששוחרר המשיכו לנהל אחריו מעקבים, לאיים ולהציק למשפחתו.

שמות המעורבים בעינויים ובמעשים הלא חוקיים האלה מצוינים במאמר באנגלית.