ביראת כבוד לחסד של המאסטר (חלק עשירי ואחרון)

(Minghui.org)

(מערכת פאלון ניוז: התנסות זו נכתבה בסינית/ובאנגלית ב-10 חלקים)

החלק התשיעי בקישור: http://he.minghui.org/?p=3531

במחצית הראשונה של השנה שעברה, כששלחתי מחשבות נכונות היה לי חיזיון, ראיתי ישות שחורה צפופה וענקית מעל עיר. לישות גם היה  צבע אדום כמו דם וזה נראה איוֹם ורע. הישות כיסתה את כל העיר. כשרציתי לראות איזו עיר זו הייתה, שם העיר הופיע במרומי השמים, וזו הייתה העיר בה אני מתגוררת. השתמשתי בכוחות העל טבעיים שלי כדי לראות זאת, והבנתי שזה תוכנן על ידי הכוחות הישנים: זו הייתה רעידת אדמה חזקה מאוד. העיר כולה נהרסה, ורק כמה אנשים שרדו. ראיתי גם שכמה מתרגלי דאפא איבדו את בשר גופם בעת רעידת האדמה, וסביבת הטיפוח ניזוקה קשה. התחלתי לשלוח בכל יום מחשבות נכונות חזקות. המצב לא השתפר ובמקום זאת נעשה יותר גרוע. יום אחד בזמן ששלחתי מחשבות נכונות ראיתי את הישות השחורה/אדומה יורקת אש, וזה נראה כאילו רעידת האדמה עומדת להתרחש בכל רגע. ראיתי בכל מקום שדים המוכנים לקחת אנשים.

פעם אחת בעת ששלחתי מחשבות נכונות ראיתי את המאסטר מרחף לעברי ואומר "עלייך להגן על האזור הזה", אחרי זה המאסטר ריחף ועזב. המשכתי לשלוח מחשבות נכונות. חשבתי שלא עשיתי מספיק בתחומים מסוימים. היה לי קשה להבין זאת, ולכן דנתי על כך עם בעלי. הוא הרגיש שעלינו לחפש בכל השכבות של היקום הישן מהרמות הגבוהות לרמות הנמוכות ולמצוא מי האחראים למניפולציה של כל האירוע הזה ואז להשמיד אותם. הסכמתי. בשליחת המחשבות הנכונות גיליתי שתי קבוצות של אלוהויות שהשתתפו בזה: קבוצה אחת טיפלה באנשים רגילים ולא היה להם שום דבר עם מתרגלי דאפא. הם ארגנו איזה מן הבתים יהרסו, כמה דברים יתקלקלו, ואיזה סוג של אנשים רגילים יפצעו או יהרגו. הקבוצה השנייה אורגנה על ידי הכוחות הישנים כדי לרדוף מתרגלי דאפא. הם החליטו כמה מתרגלי דאפא יפצעו או יאבדו את בשר גופם, וכמה יסבלו מהפסדים פיננסיים. ראיתי גם גליל נייר ארוך שעליו מפורטת רשימת הרדיפה של המתרגלים המקומיים ומהסביבה. לכל מתרגל היה שם סעיף שבו היה רשום החוזה עליו חתם.

לאחר שליחת המחשבות הנכונות, השמדתי את הקבוצה שעשתה את התכנונים לרדיפת הדאפא, הפרדתי בחמלה את אלו שאפשר היה להציל, והשמדתי את אלו שאי אפשר היה להציל. אמרתי לקבוצה שטיפלה באנשים הרגילים לא לפגוע באף אחד ממתרגלי הדאפא ושהם צריכים להגן עליהם. רציתי שהם יחתמו בשמם שיגנו על מתרגלי הדאפא, והם אכן עשו זאת. לאחר זאת יצרתי קשר עם המתרגלים המקומיים ומהסביבה ואמרתי להם שאנחנו לא צריכים להכיר בסידור של הכוחות הישנים. אסור להרשות שסביבת הטיפוח שלנו והצלת הישויות החיות תתחסל. כולנו חזרנו על זאת יחד שוב ושוב "אנחנו תלמידים של לי הונג-ג'י, אנחנו שוללים את כל הסידורים האחרים". בקשתי מכל האלוהויות המוסריות ומכל האלוהויות ששומרות על הפא, שכולן יבואו להגן על מתרגלי הדאפא. ראיתי מיד בממדים אחרים אלוהויות מוסריות רבות, אלוהויות ששומרות על הפא ופא שנים של המאסטר. ראיתי גם שהדלת לגיהינום נפתחת ושדים רבים רצים פנימה דרך הדלת בבהלה. תוך זמן קצר כולם נעלמו. שלחתי מחשבות נכונות, משמידה את הרוחות הרקובות שרודפות את מתרגלי הדאפא. שמעתי את צרחותיהן מהגיהינום, וכולן הושמדו מיד.

לאחר מכן, כששלחתי מחשבות נכונות ביקשתי מהפא שנים של המאסטר ומכל האלוהויות המוסריות להגן על מתרגלי הדאפא ועל הישויות המכירות ועומדות בקנה המידה של הפא, והם עשו כך. ראיתי את האלוהויות המוסריות, אלוהויות השומרות על הפא ופא שנים, ממלאים את השמיים מעל העיר שלנו. אנרגיה מוסרית מִלאה את העיר ואורות זהובים כיסו את הרקיע ואת כל הסביבה. המחזה נראה מרהיב, אבל הישויות שחורות/אדומות היו עדיין מעל שדה האנרגיה – אסון רעידת האדמה עדיין התקיים.

בבוקר שלמחרת, בעת שליחת מחשבות נכונות, גיליתי שהשמיים מעל העיר וסביבתה היו בהירים ונקיים לגמרי. הייתי המומה. השתמשתי שוב בכוחות העל טבעיים שלי כדי לראות מה קרה: זה היה המאסטר שלנו מלא החמלה שנפנף בידו וחיסל את אסון רעידת האדמה. ראיתי גם שהמאסטר שרף את גליל הנייר הארוך שעליו היה רשום סידור הרדיפה. בעת שהנייר נשרף, כל הקארמה של כל מתרגל התעופפה לתוך הגוף של המאסטר. המאסטר נשא את הסבל עבור כל מתרגל בעת שגופו ניזוק על ידי הישויות השחורות. פרצתי בבכי. כשסיפרתי זאת למתרגלים המקומיים, הדמעות זלגו על פניהם.

למעשה אנחנו יודעים מעט מאוד כמה סָבַל המאסטר שלנו מלא החמלה עבור כל אחד ממתרגלי הדאפא.

לאחר טיפוח של יותר משתים עשרה שנים, חוויתי באורו של הבודהא את השינוי הכביר של היקום העצום, וזכרתי את הנדר החגיגי שנדרתי לפני תקופה ארוכה. אני מבינה את התהילה המוענקת לי על ידי המאסטר שלעולם לא אצליח לפרוע אותה.

פעמים רבות הסתכלתי למעלה אל פני המאסטר החומל וראיתי מחזה שלעולם לא אשכח: היו שם מדרגות המחברות שמים וארץ. כשעליתי בהן, המורה החזיק בידי צעד אחר צעד עד שהצלחתי לרחף. רחפתי ורחפתי וראיתי שהמאסטר מחכה לי, מסתכל עלי בחמלה ומחייך אלי. הייתי אפופה באנרגיה החומלת שלו.