מר ג'אנג סו הוכה והורעל במרכז לשטיפת ואיימו שיקצרו את איבריו

(Minghui.org)

ב-5 במאי 2011 נעצר מתרגל הפאלון גונג מר ג'אנג סו מוו-האן והועבר ל"מרכז לימודי משפטי" שהינו למעשה מרכז לשטיפת מוח. במשך 173 יום הוא נכלא ועונה, הוכה על ידי צוות הביטחון, נמנעה ממנו שינה ובאוכל שאכל הכניסו סמים בלתי ידועים. כל זה כדי לאלץ אותו לוותר על אמנותו בפאלון גונג.

מר ג'אנג הגיש תביעה רשמית למשרד התביעה בוו-האן נגד המרכז. להלן סיפורו בעניין:

מעצר

שמי ג'אנג סו, אני בן 47 וגר בוו-האן. אני מאמן טניס במועדון הטניס יונג-טיאן. ב-5 במאי תקפה אותי חבורת אנשים. הם ריססו את עיני בחומר הגורם לגירוי, בעטו בי והיכו אותי. הם עיקמו את זרועותיי מאחורי גבי וכבלו את ידיי. לאחר מכן דחפו אותי לתוך מכונית שחנתה לצד הדרך וחטפו אותי משם.

כשפקחתי את עיני מצאתי את עצמי בתחנת משטרה בצ'אנג-צ'ינג-הואה-יואן. הבחנתי בשוטרים וסוכני ביטחון שהכרתי מלפני יותר מ-10 שנים. הם שוב העלו אותי למכונית ולקחו אותי למתחם סמוך למרכז גמילה מסמים לנשים. הם הכניסו אותי לחדר והראו לי הוראה כתובה שכותרתה "מעקב שכונתי". על המסמך לא היו שמות לא תאריך ולא תיאור עבירה. כשעזבו את החדר אמרו לי שאני נמצא במרכז לשטיפת מוח בו נרדפים מתרגלי פאלון גונג כדי לכפות עליהם לוותר על אמונתם. הייתי שם 173 יום חשוף לטקטיקות אלימות שנועדו לגרום לי ל"שינוי".

מרכז לשטיפת מוח ידוע לשמצה בהו-ביי

הבניין בן 4 הקומות היה סמוך לגן. בקומה הראשונה היה חדר הכניסה וחדר הפעילות. משני צידי הכניסה היו 10 חדרים שם גרו מתרגלי פאלון גונג ומשתפי פעולה. במרכז הקומה השנייה היה אולם וועידה. משני צידיו היו חדרי לימוד וחדרי הסייעים. חדר הכיתה היה ריק מלבד ספסל עליו ישב מתרגל ושני כסאות לסייעים. כוח המשטרה של המרכז גר בקומה השלישית . בקומה הרביעית היה אולם וועידה וחדרים לסוהרים.

במרכז היו 5 קבוצות. האחת: אסירים בלתי חוקיים – מתרגלי פאלון גונג. השנייה: משתפי פעולה שנשלחו ממקומות עבודה ומהוועד השכונתי [של המפלגה הקומוניסטית]. לרוב שני משתפי פעולה גרו עם מתרגל והיו אחראים למעקב צמוד אחריו. הקבוצה השלישית: סייעים שרדפו במיוחד את המתרגלים כדי לנסות לכפות עליהם לוותר על אמונתם. הרביעית: סוהרים ללא מדים. הם לבשו שחור. עבודתם הייתה לעצור את מי שניסה לעזוב ללא רשות. החמישית: שוטרים שאחראים לניהול וליישום ה"שינוי".

מעקב קפדני צמוד

שני משתפי הפעולה שגרו איתי צילמו את כל פעולותיי וליוו אותי לחדר שטיפת המוח ולחדר המגורים. בדרך כלל שוטר ומשתף פעולה ליוו אותי ומשתף הפעולה השני דאג להביא ארוחת בוקר לחדר. הסייעים דאגו להביא ארוחת צהריים וערב והיו אחראים על השינוי. עבודתם הייתה בקומה השנייה ולא היה קשר בינם לבין משתפי הפעולה. בכל בוקר קמתי ב-6:00 התרחצתי וב-7:00 אכלתי ארוחת בוקר. מ-8:00 ועד הצהריים הייתי בחדר הכיתה בקומה השנייה. אחרי ארוחת הצהריים בחדר הייתה הפסקה עד 14:00. אחר כך חזרתי לכיתת שטיפת המוח . בשעה 17:00 הייתה ארוחת ערב. מ-19:00 ועד 21:00 המשיכו בנסיון ה"שינוי". לאחר מכן הלכו אתי לחדר לישון כשמשתפי הפעולה בתורנות שמירה עלי.

שטיפת מוח

שטיפת המוח הייתה ב-3 שלבים. השלב הראשון נמשך 40 יום. הסייעים הכפישו את הפאלון דאפא בפניי והורו לי לוותר על אמונתי . הם הכו אותי פעמים רבות עם מקל עטוף בספרים ועיתונים, "כדי שלא יוכלו לראות שהוכיתי".

בשלב השני שגם הוא 40 יום החליפו סייע וכפו עלי לצפות בוידיאו שצולם במקום ומכפיש את הפאלון גונג. עינו אותי באמצעות מניעת שינה עד שפיתחתי בעיות חמורות. התעלפתי פעמיים והיה עליהם להפסיק.

שוטרים איימו עלי פעמים רבות. אחד מהם הפחיד אותי ואיים שאם אסרב לשינוי הם יכלאו אותי למשך זמן בלתי מוגבל. "אנחנו נשתמש בכל האמצעים לשנות אותך". שוטר אחר נהג לקלל אותי, להכפיש את הפאלון דאפא ולהעליב אותי אישית. סגן המפקד נהג לאיים עלי ולומר שהמפלגה הקומוניסטית היא דיקטטורה וכל מי שלא מוותר על אמונתו ייאסר. החוק מוכתב על ידי המפלגה.

פעם שמעתי מבעד לקיר את סגנית המפקד כופה בפראות על מתרגלת לאכול. היא הכתה אותה בכוונה על הוושט וחשמלה אותה באלות מחשמלות. שמעתי את צעקותיה של המתרגלת כשהיא מוחה בתקיפות נגד עינויים כאלה. לאחר מכן הם סגרו את החלון והדלתות ולא שמעתי יותר.

סמים בלתי ידועים

כשהסייע ניסה לשטוף את מוחי באמצעות תיאוריית ההארה המרושעת סירבתי לקבל זאת והוא כעס מאוד. בהוראתו השתמשו בעוד דרכים חשאיות להרוס את בריאותי. הם הכניסו סמים בלתי ידועים למזון ולמים שלי. הסייעת ניסתה לשכנע אותי שהיא דואגת לי והביאה לי מים ואוכל. לאחר מכן היו לי תגובות חזקות של כאבים בקיבה, כאבי ראש, דפיקות לב מוגברות, קשיי נשימה ועוד. הסייע אמר לי שאם לא אעבור "שינוי" כל האיברים הפנימיים שלי יחדלו לתפקד בהדרגה.

איום במאסר ובקצירת איברים

במהלך תקופה זאת לקחו ממני את ספרי הדאפא וכפו עלי לצפות בסרטי וידיאו המכפישים את הפאלון גונג. ציינתי בפניהם שהחומרים האלה מזויפים ומיוצרים רק כדי להשמיץ את הפאלון גונג. האירועים האלה ששודרו בכלי התקשורת גרמו לנזק רב לחברה. אמרתי להם שאל חומרים שגויים ואסור להשתמש בהם כחומרי לימוד.

השוטרים איימו עלי וכעסו שאני מעז לדבר עימם על חוק. "האם אינך יודע שהמשטרה, התביעה ובית הדין כולם משפחה אחת תחת הנהגת הוועדה הפוליטית-משפטית? המפלגה הקומוניסטית תרמוס אותך כמו נמלה. הם יכולים להוציא אותך להורג ולטעון שהתאבדת ולתת למשפחתך את תיבת האפר שלך. הם יכולים לשלוח אותך לבית החולים להסיר את איבריך, כמו שקרה בסו-ג'יא-טון. אפשר להציל כמה אנשים בשימוש באיבריך. לאחר מכן ישרפו את גופתך ואולי המשפחה לא תקבל את האפר שלך".

איום במאסר והעברה למרכז מעצרים

בתחילה אחר מעצרי לא הרשו לי להסתפר או להתגלח. ב-19 ביולי קיבלתי לפתע רשות ונאמר לי שלמחרת יום ה-20 ביולי, יום השנה לפאלון גונג, היום בו החלה הרדיפה. למחרת הביאה הסייעת כרזה בכתב יד עליה כתוב שג'אנג סו החליט לוותר על תרגול בפאלון גונג ולהאמין במק"ס. הם ניסו לתלות את השלט על צווארי אבל התנגדתי בתקיפות והם תלו זאת בכיתת שטיפת המוח.

מיד לאחר מכן הוחלף הסייע והסייעת שהחליפה אותו נהגה להתעלל בי. כשסירבתי ללכת לכיתה הגיעו שישה סוהרים לחדר, דחפו אותי על המיטה, כפתו את ידיי מאחורי גבי. הם הכו בגבי וגררו אותי לכיתה בקומה השנייה. הושיבו אותי בפינה, הכו אותי סטרו לי והעליבו אותי. הם איימו עלי ואמרו שלא משנה אם אשתנה או לא. הם ישלחו אותי לכלא ל-10 שנות מאסר, כיוון שלאף גוף אין שליטה על המקרה שלי. לא למשטרה לא לתביעה ולא לבית הדין. פה אני נמצא ברמה הפרובינציאלית.

הם לא הצליחו להרוס את רוחי אבל בריאותי לקתה. נלקחתי לבית החולים לאחר שהתעלפתי. היה לי לחץ דם גבוה, פגיעה בשריר הלב ואבני מרה. איבדתי כ-14 קילוגרם מאז מעצרי. כל הבעיות האלה נגרמו על ידי הרעל שהחדירו למזוני. הם החזירו אותי למרכז והפסיקו לנסות להעביר אותי "שינוי". השלב השני הסתיים.

בשלב השלישי והאחרון הם צמצמו את הרדיפה עקב מצב בריאותי הירוד. הם שטפו את מוחי לסירוגין. התחילו והפסיקו כמה פעמים.

באוקטובר העבירו אותי למרכז מעצרים בוו-האן, אבל שם סירבו לקבל אותי בגלל מצבי הבריאותי. לא עברתי את הבדיקות. לאחר ששכנעו אותם, קיבלו אותי בתנאי שאם משהו יקרה לי הם מסירים מכך אחריות.

הייתי עצור 173 יום במרכז לשטיפת מוח. על-פי החוק "מעקב שכונתי" כפי שכונה על ידם אינו חוקי. בריאותי ניזוקה קשות והחלטתי להגיש תביעה על-פי חוק.