לקחים שלמדתי מאי-השתתפותי בלימוד הפא קבוצתי

(Minghui.org)

אני מתרגלת פאלון גונג בסין. צורת הטיפוח-תרגול בקבוצת לימוד הפא ובקבוצת התרגול שהשאיר לנו המאסטר חוסלו כשהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) החלה ב-1999 לדכא את הפאלון גונג. גם אני לא הצלחתי לראות את חשיבות לימוד הפא ביחד עם מתרגלים עמיתים במבנה של קבוצה וכתוצאה מכך נכשלתי בצורה אומללה בטיפוח שלי.

לפני שהחלה המק"ס ביולי 1999 לדכא את הפאלון גונג תרגלתי שנה אחת בלבד. כדי לממש את זכותי החוקית כאזרחית סינית לעתור בשמו של הפאלון גונג נסעתי פעמיים לבייג'ינג במהלך השלבים המוקדמים של הרדיפה. הנסיעה הסתיימה במעצרי ובגזר דין של שנתיים במחנה עבודה בכפייה. במאי 2000 החלו מחנות העבודה בכפייה בכל רחבי המדינה להשתמש באנשים שנכנעו לרדיפה והתנכרו לפאלון גונג, כדי לשטוף את מוחם של מתרגלי פאלון גונג אסורים נוספים. אותי לא עניין מהו המצב. אני החלטתי לא להיות מושפעת. התמקדתי בלימוד הפא ובטיפוח שלי על בסיס הפא.

לאחר זאת חיפשתי ספרים של פאלון גונג ושיננתי בעל-פה את הפא, הסתכלתי פנימה וזיהיתי את ההחזקות שלי על בסיס הפא. כאשר המאסטר רב החסד והנהדר לימד אותנו את המשפטים לשליחת מחשבות נכונות חזקות זה היה כאילו קיבלתי זוג כנפיים. פעם אחת הייתי עצורה עקב תרגול פאלון גונג באחד ממחנות העבודה הידועים לשמצה ביותר בסין. זמן קצר לאחר ששוחררתי, הם הגבירו את האלימות והעינויים שם. מתרגלים רבים הפכו נכים עקב ההתעללות. ובכל זאת, בעודי שם שלחתי מחשבות נכונות חזקות בכל פעם שהם ניסו להכות מתרגלת עמיתה המענים הפסיקו לעתים קרובות את האלימות במהירות.

אחרי ששוחררתי ביליתי כמה שנים בסיום לימודיי. הייתי מתרגלת הפאלון גונג היחידה בבית הספר. למדתי את הפא, תרגלתי את התרגילים ושלחתי מחשבות נכונות חזקות לבד. לפעמים נסעתי לבדי לאסוף חומרים המכילים עובדות חשובות לגבי הפאלון גונג. ביליתי את כל זמני הפנוי בטיפוח. הרגשתי נהדר ואף פעם לא התעייפתי. במשך תקופת זמן הייתי רואה בכל ערב את בריאת גן העדן של בודהא עם העין השלישית שלי. הרגשתי שטיפוח אינו קשה כלל.

אחרי שסיימתי את הלימודים עברתי לאזור אחר. התחלתי לעבוד והתחתנתי. יצרתי קשר עם מתרגלים מקומיים אבל לא נכחתי בלמוד פא קבוצתי מקומי או בתרגול קבוצתי. נותרתי מסורה לטיפוח שלי ולעשיית שלושת הדברים, אבל תמיד הרגשתי עייפה ומותשת. ניסיתי ללמוד יותר את הפא ולעתים קרובות תרגלתי יותר, אבל זה לא שינה הרבה. רציתי לנוח אחרי תקופה של טיפוח "אינטנסיבי" כזה. ככל שעשיתי הפסקה ארוכה יותר, רציתי פחות לקחת שוב ספר של פאלון גונג וללמוד. זה נגמר בכך שהפסקתי לתרגל פאלון גונג. חזרתי במחזוריות על תקופת טיפוח אינטנסיבית ועל הפסקה מטיפוח פעמים רבות.

ב-2102 הפסקתי לתרגל פאלון גונג למשך כשנה, וגם הפסקתי למשך שישה חודשים לפני כן. לא מזמן מתרגלים עמיתים בקרו אצלי ויעצו לי להיות שוב שקדנית בטיפוח שלי. הם הציעו שאנסה לזהות את ההחזקה הבסיסית שלי שגרמה לי לסטות מהטיפוח. חשבתי שאולי יש לכך קשר להחזקה שלי לחיי המשפחה שלי. אמרתי להם שעלי ללכת לעבודה למחרת, אבל ביום לאחר מכן אשתתף בלימוד הפא הקבוצתי. הם היו מרוצים כשעזבו.

בערב הראשון לנוכחותי בלימוד הפא הקבוצתי, למדתי את הפא בלב שלם. נותרתי ממוקדת כשמתרגלים עמיתים קראו והייתי מרוכזת ממש טוב. הבנתי לפתע ששורש הבעיה של הקשיים שלי היה שלא הצלחתי לראות את החשיבות של השתתפות בלימוד הפא הקבוצתי ובתרגול התרגילים בקבוצה.

כשהתחלתי לראשונה לתרגל פאלון גונג יכולתי לאפשר לעצמי להיות נוכחת פעם בשבוע בלימוד הפא הקבוצתי. חשבתי שאני מתרכזת טוב יותר כשאני לבד. כשהייתי לבד למדתי שלוש עד חמש הרצאות מהספר "ג'ואן פאלון" בכל יום. מעולם לא חשבתי שזו בעיה.

ללמוד את הפא ולתרגל את התרגילים בקבוצה זוהי צורת טיפוח שהמאסטר הותיר עבורנו. זה מבטיח שנשדרג את רמות הטיפוח שלנו וזוהי הדרך המהירה ביותר לעצב מטפח. אחרי שהתחלתי להיות נוכחת בלימוד הפא הקבוצתי, יכולתי להתגבר במהירות על קארמת מחשבה ולהיכנס לדינג (מדיטציה בריכוז). כשהייתי לבד לקח לי כשעתיים להתגבר על קארמת מחשבה, כשלמדתי את הפא עם מתרגלים עמיתים זה לקח לי כעשרים דקות. כשהתחלתי להתייחס ללימוד הפא הקבוצתי ברצינות, שוב פעם הרגשתי שהטיפוח אינו קשה. זיהיתי את ההחזקה שלי לנוחות, את המנטליות להתפארות, את הקנאה והתאווה. התחלתי לנהל את עצמי כמו מטפחת כל הזמן. עכשיו כשקצרתי את התועלת מהנוכחות שלי בלימוד הפא הקבוצתי, התחלתי לבוא ולתרגל יחד עם הקבוצה.

לראשונה כשהתחלתי לתרגל פאלון גונג, אני ועוד כמה תלמידים נהגנו לתרגל ביחד בהפסקת הצהריים. הרגשתי כאילו אני חוזרת לביתי האמיתי. בכל פעם שסיימתי את התרגול הקבוצתי, הרגשתי כאילו אני לומדת יותר את הפא ואני שקדנית יותר בטיפוח שלי וכך אוכל לחזור לביתי האמיתי בגן העדן הקדוש. הרגשתי טעונה מחדש בכול פעם. לימוד הפא ותרגול התרגילים בקבוצה זה כמו לבנות בסיס לטיפוח שלי. כשהפסקתי לעשות זאת החמצתי את האנרגיה הזורמת מהקבוצה. וכך הגורמים המרושעים מממדים אחרים הצליחו לנצל את הפרצות שלי.

אחרי שסיימתי לכתוב את המאמר הזה הבנתי לפתע שהרוע מממדים אחרים אינו מסוגל להזיק לפא, אבל הוא הזיק לסביבת הטיפוח הקבוצתי שהמאסטר השאיר עבורנו. זהו החטא האולטימטיבי שהוא בצע כלפי הפא.

כשעתרנו ב-1999 במשרד העתירות של המדינה הדבר הראשון שביקשנו היה לסיים את הרדיפה ולהעניק לנו בחזרה את החופש לתרגל פאלון גונג כקבוצה. אבל כשהרדיפה המשיכה, המיקוד שלנו עבר למעצרים, למאסרים ולעינויים של מתרגלי הפאלון גונג. שכחתנו את העתירה הבסיסית שלנו לחידוש סביבת הטיפוח שלנו. אני חושבת שכך הם הצליחו להסיח את דעתנו.

בסיכום, הרוע ניסה להזיק לפא, אבל איזה נזק הם יכולים להסב בעולם האנושי?

המאסטר אמר ב-"הוראת הפא בוועידת הפא במערב ארה"ב" (שאלות ותשובות 21-22 בפברואר 1999) (תרגום זמני):

"אני יכול לומר לכם שצפייה בקלטות הוידיאו, לימוד קבוצתי, תרגול קבוצתי וועידות כמו זו שאנו מקיימים היום הם הצורות היחידות של טיפוח הדאפא שהשארתי לכם".

במחשבה על זה הצעתי שנאתר במדויק את הרוע שמזיק לסביבת הטיפוח הקבוצתי שלנו. הכוחות הישנים עלולים לטעון שלמתרגלי הפאלון גונג נותרו החזקות ולהשתמש בתירוץ הזה להצדיק את החטא עינוי מתרגלי פאלון גונג. אבל אין כל דרך להצדיק את החטא שלהם בהריסת סביבת הטיפוח הקבוצתי שלנו.

המאסטר אמר ב-"יסודות להתקדמות במרץ" ("סביבה" 17 באוקטובר 1997):

"צורת הטיפוח-תרגול שהשארתי לתלמידי הדאפא היא ההבטחה שהתלמידים יוכלו באמת להתקדם כלפי מעלה. למשל, אני אומר לכם שתלכו לתרגל ביחד בפארקים כדי ליצור סביבה. הסביבה הזאת היא הדרך הטובה ביותר לשנות את חיצוניותם של האנשים. ההתנהגות של הרמה הגבוהה שתלמידי הדאפא יוצרים בסביבה הזאת, כולל כל מילה וכל מעשה, יכולה לגרום לאנשים להכיר בפגמים שלהם ולמצוא את הפער, יכולה להזיז את לבו של אדם, לזקק את מעשי האנשים, ויכולה לאפשר לאנשים להתקדם ביתר מהירות. לכן על התלמידים החדשים או התלמידים שלומדים לבד ללכת לתרגל באתרי התרגול".

המאסטר אמר ב-"הוראת הפא בועידת הפא במזרח ארה"ב (ניו יורק) (תרגום זמני):

"כבדרך אגב אתייחס לכמה דברים קטנים. קודם כל, מעתה ואילך, מתרגלים ותיקים, כל עוד טרם הגעתם לשלמות המלאה, עליכם לצאת ולתרגל. אני מזכיר את זה שוב. למה אני אומר את זה? משום שסביבת הטיפוח שלנו, סביבת לימוד הפא שלנו, ומה שהמתרגלים דנים בו ואומרים שעה שהם ביחד, הם אציליים ויוצרים סביבה נדירה וטהורה מאוד. קשה מאוד למצוא את זה בחברה האנושית, וזו חלקת האדמה הטהורה הכי רחומה והכי נפלאה, אז אתם חייבים לא לאבד את הסביבה הזאת. זאת משום שהחברה האנושית ממשיכה להתדרדר, והיא נעשית גרועה יותר ויותר. לכולכם עבודות בחברה האנושית הרגילה הזאת, ויש לכם פעילויות חברתיות – כולכם באים במגע עם אנשים רגילים ועם חברה אנושית רגילה. כתוצאה מכך, מה שאתם רואים ושומעים, בין אם אתם מתכוונים לכך או לא, הכול קשור לדברים של אנשים רגילים, דבר שיפריע לטיפוח שלכם. אז זה מועיל עבורכם ללמוד את הפא ביחד לעתים קרובות ולהשתמש באגן המים הצחים הזה כדי לטהר את עצמכם".

המאסטר אמר ב-"תלמידי הדאפא חייבים ללמוד את הפא"- "הוראת הפא בוועידת הפא בוושינגטון DC בשנת 2011":

"לא משנה כמה עסוקים תהיו, אתם עדיין חייבים ללמוד את הפא. זו הסיבה שאני ממליץ שתלמידי הדאפא שבפרויקטים השונים שלנו ימצאו זמן להשתתף בלימוד הפא המקומי. זה משום שבעבר פרויקטים רבים שאלו אותי אם זה יהיה בסדר עבורם למצוא זמן ללמוד את הפא במסגרות שלהם, ואני התבוננתי לראות אם הם יוכלו לטפל היטב בטיפוח שלהם ולעמוד בסטנדרט כאשר הם לא משתתפים בלימוד הפא הקבוצתי הגדול. גיליתי שהתוצאה הייתה שהם לא יכלו. ולא רק שהם לא עמדו בסטנדרט, גיליתי שהם דורכים במקום; הם טיפלו בדברים רבים בצורה איומה; ואנשים רבים השתמשו בחשיבה אנושית כדי לשקול, להתבונן ולטפל בדברים, ונותרו מאחור מבחינת הטיפוח. ראיתי את חומרת הבעיה הזאת, וזו הסיבה שאני אומר לכם שעדיין הכי טוב שתשתתפו בלימוד הפא המקומי".