להרפות מהמושג "להזדקן"

(Minghui.org)

לאחרונה, כמה מתרגלים קשישים במחוז שלנו מצאו את מותם בהפרש של מספר חודשים. כולם היו מתרגלים ותיקים שהאמינו באמונה שלמה בדאפא וכשהחלה הרדיפה, הם הובילו בהגנה ובאימות הפא.

אני זוכרת כיצד מתרגלת אחת נשאה לעתים קרובות תיק כבד מלא בחומרי מידע על הדאפא. גם בלילות החורף הקרים ביותר היא הלכה מכפר אחד למשנהו, מדלת לדלת, כדי להפיץ את חומרי המידע. שום קושי לא היה גדול מדי עבורה והיא אף פעם לא התלוננה או אמרה שהיא עייפה. עם זאת, כשבנה הלך לעולמו, במשך מספר שנים היא לא יכלה לוותר על ההחזקה שהייתה לה לבנה. אחרי שהוא מת, היא הרגישה שהיא מזדקנת והמשיכה לבקר בבית הקברות, בוכה ומתאבלת על בנה. היא לא יכלה להתרכז בטיפוח ואיבדה את מחשבותיה הנכונות. זה השאיר לרוע לניצול פִרצה, והיא נפטרה.

מתרגל אחד היה מאוד איתן. בתחילת הרדיפה כאשר המצב היה קשה מאוד, הוא סירב לוותר על התרגול גם בעת שהיה עצור בבית המעצר. הוא יזם לתקן דרך עפר ארוכה של מספר קילומטרים המחברת את הכפר למרכז העיר, ותוך כדי עבודה על הכביש סיפר לאנשים את העובדות על הפאלון גונג וחשף את הרדיפה. עם זאת בשלבים מאוחרים יותר של תיקון הפא, פתאום הוא הרגיש שהוא מזדקן ורצה להשתמש בכל חסכונותיו כדי לבנות בית לבניו, אף על פי שלכל בניו כבר היו בתים. כשהבית נבנה, הוא הזניח בהדרגה את עשיית "שלושת הדברים". בסופו של דבר הוא חלה ואיבד את חייו.

מתרגלים אחדים חוזרים ואומרים: "אני מבוגר מדי ומתקשה לזכור דברים, לראות טוב, או לצעוד במהירות". הם מטילים מגבלות על עצמם והולכים מרחק קצר בלבד כדי להבהיר את האמת לאנשים היות שהם מרגישים שהם לא יכולים ללכת רחוק מדי. הם מתייחסים לעצמם כ"קשישים".

המאסטר שלנו קטף אותנו מהגיהינום, שילם על כל החטאים שבצענו במשך כל תקופות החיים הרבות שלנו והעניק לנו את החוק האוניברסלי הזה שמטפח את גם את טבע הלב וגם מקנה אריכות ימים.

בספר "ג'ואן פאלון" המאסטר אמר:

"בנסיבות אלו האנרגיה נאגרת בכל תא של הגוף. אנרגיה כזו לא רק נצברת בכל תא של הגוף בממד הפיזי הזה, אלא גם ממלאת את המולקולות, האטומים, הפרוטונים והאלקטרונים של כל הגופים שבממדים האחרים, עד שזה מגיע לתאים המיקרוסקופיים ביותר. ככל שעובר הזמן, כך כל הגוף יתמלא בחומר הזה בעל האנרגיה הגבוהה". (הרצאת שנייה, "לעבור מעבר לחמשת האלמנטים ולצאת משלושת העולמות")

"לחומר זה בעל האנרגיה הגבוהה יש תבונה והוא כישרוני מאוד. ברגע שהוא מצטבר ונעשה צפוף יותר, הוא ימלא את כל התאים בגוף האנושי וידכא את תאי הבשר – התאים הלא מוכשרים ביותר". (הרצאת שנייה, "לעבור מעבר לחמשת האלמנטים ולצאת משלושת העולמות")

המאסטר גם אמר:

"בתהליך השינוי כשהתאים של האדם יוחלפו בהדרגה על ידי חומר בעל אנרגיה גבוהה, תהליך ההזדקנות יואט. גוף האדם יתחיל לחזור בהדרגה לנעורים ויעבור שינוי הדרגתי, ובסוף כשהוא יוחלף לחלוטין על ידי חומר בעל אנרגיה גבוהה, אז הגוף האנושי הזה כבר הוחלף לחלוטין לסוג אחר של גוף חומרי". (הרצאה חמישית, "טיפוח של טבע הנפש והחיים גם יחד")

אם כך כיצד אנחנו, מתרגלי הדאפא יכולים להזדקן?

אני בשנות ה-60 לחיי, אבל אינני משתמשת אף פעם במושג "זִקנה" כדי להגביל את עצמי. בגלל שבילדותי הייתי ענייה ובלי קשרים, הייתי צריכה לעזוב את בית הספר כשהייתי בת 14. בקושי הצלחתי לקרוא ומעולם לא למדתי שום מקצוע מודרני עתיר ידע. עם זאת, דרך הטיפוח בדאפא, המאסטר פתח את החוכמה שלי ואני מסוגלת לגלוש במחשב, לקרוא מאמרי מינג-הווי וגם לעשות את "שלושת הדברים". לפני שהתחלתי לתרגל אובחנה אצלי מחלת הגסטרופטוזיס והייתי צריכה לשמור על חום הגוף על ידי כך שלבשתי בחורף ובסתיו, שכבות נוספות של בגדים כדי לכסות את החזה ואת הבטן שלי. מאז שהתחלתי לתרגל, אני בריאה וחשה כמו בחורה צעירה. אני אוכלת מהר יותר ויכולה לסיים ארוחה בדקות. אין לי אף פעם בעיות עיכול ואני אף פעם לא מרגישה "זְקנה". אני כבר לא חושבת על האם התזונה שלי מספקת, ואני מפסיקה לאכול כשאני שבעה.

כשהייתי בת 50, לקחתי שעורי נהיגה כדי לקבל רישיון נהיגה. בחור צעיר אחד מקבוצה אחרת שאל כיצד אני מסוגלת ללכת מהר כל כך. עניתי לו: "אני מתרגלת פאלון גונג, והשנה אני בת 50", הם לא יכלו להאמין לזה. אדם אחד אמר: "אמי רק בת 44, אבל היא נראית מבוגרת ממך ויש לה כל מיני בעיות בריאות". האיש השני אמר: "עם אמי זה אותו הדבר". כשהתאמנו בנהיגה, הם הופתעו להיווכח שידיי ורגליי גמישות והמוח שלי צלול. פעם אחת, כשהיינו צריכים לנסוע על הכביש למבחן נהיגה, איש צעיר אחד אמר: "יהיה קשה לנהגים הקשישים לעבור את המבחן הזה. אולי את רוצה לשלם תשלום נוסף כדי לקנות את הרישיון". אמרתי לו שאגש למבחן ואעבור אותו. חשבתי שהכסף מיועד למשאבים לדאפא, ואני לא צריכה לבזבז אותו. כתוצאה מכך, עברתי את כל המבחנים ואמרתי לבחורים הצעירים: "התרגול בדאפא מרגיע את המחשבה".

בשלב מסוים גיליתי שאני מאבדת את שיערי ואני יכולה לראות את הקרקפת שלי. אחר כך כששלחתי מחשבות נכונות הוספתי קטע: אני מבטלת את כל גורמים בממדים אחרים שרודפים את הגוף שלי וגורמים לי לאבד את השיער ואני מחסלת ומנקה מהגוף שלי את כל החומרים המדרדרים אותו. אחרי שעשיתי זאת כמה פעמים, השיער שלי הפסיק לנשור ועכשיו הוא חזר למצבו המקורי.

פעמים אחדות, בזמן שקראתי מאמרים במחשב, המילים נעשו מטושטשות ונראה כאילו אני צריכה משקפים. יש פתגם ישן שכאשר אחד מגיע לגיל 48 הגיע הזמן למשקפים. עם זאת, אני חשבתי שזה עבור אנשים רגילים, ולא עבור תלמידי הדאפא.

בספר "ג'ואן פאלון" המאסטר אמר לנו:

"אמרנו שטוב או רע באים ממחשבה אחת של האדם וההבדל במחשבה האחת הזו יכול להביא לתוצאות שונות". (הרצאה רביעית, "שיפור השין-שינג")

אני לא הודיתי בזאת שיש לי בעיות ראייה ושלחתי מחשבות נכונות כדי לחסל את האלמנטים השליליים והחומרים שגרמו לעיניים שלי לראות מטושטש. עכשיו אני יכולה לראות את הפרטים הקטנים ביותר, אפילו רגליים של נמלה.

כל עוד תיקון הפא זקוק לזה, אני אעשה זאת, אני יכולה לנהוג במכונית באותה קלות כמו אדם צעיר בדעה צלולה וחשיבה מהירה. אף פעם לא השתהיתי בעשיית שלושת הדברים.

אני אסירת תודה על כל מה שהמאסטר נתן לי, ואני נטמעת בדאפא. שיננתי בע"פ את הספר "ג'ואן פאלון" 27 פעמים. אני מתחילה את היום שלי על ידי שינון הפא, וכמה שאני משננת יותר, כך מחשבתי הופכת לבהירה יותר. אני מתמידה בשליחת מחשבות נכונות ארבע פעמים בכל יום. לפעמים אני מוסיפה כמה פעמים, ושולחת מחשבות נכונות ארבע או חמש פעמים נוספות ביום.

אנחנו תלמידי הדאפא שצועדים בדרך לאלוהות ויש לי משימות ואחריות גדולות. אנחנו צריכים לעשות את "שלושת הדברים" בכל יום ולשים אותם בראש סדר העדיפויות שלנו. אנחנו לא צריכים להשתמש במושג "זקן" כדי להגביל את עצמנו ולא לבזבז דקה יקרה מהזמן שהמאסטר נותן לנו. אנחנו צריכים לעקוב אחרי המאסטר, לעשות את שלושת הדברים היטב ולחזור הביתה עם המאסטר.

לסיכום כדי לעודד אתכם אשתף את אחד השירים מתוך "הונג יין II" (תרגום לא רשמי):

אין להתבלבל

"מיהו אדוני השמים? שכבה אחר שכבה של ישויות סטו מהפא וכל אחת מהן טוענת לשליטה על כיפת הרקיע מועד השיבה הולך ומתקרב נראה מי יישאר מושלה"