(Minghui.org)

ב-8 ביוני 2013, העיתון האיטלקי "לה סטמפה"  (La Stampa), פרסם מאמר שכותרתו, "'פצצה' לזכויות אדם בעת פסגת ארה"ב-סין" שכתב פאולו מסטרולילי. המאמר מזכיר את הסרט התיעודי, Free China, המדגיש את רדיפת הפאלון גונג ואת נושא קצירת האיברים ממתרגלי פאלון גונג חיים על ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס).

הסרט חושף את סיפורם הקשה של שני מתרגלי פאלון גונג שהיו כלואים במחנות עבודה בכפייה בסין. מחנות אלה עסקו בזדון בנוהג של קצירת איברים מאסירים כשהם עוד בחיים עבור אנשים שהגיעו מסין ומחו"ל לבתי החולים הממשלתיים בסין כ"תיירי השתלות". המאמר הזכיר לעולם כי הפרת זכויות האדם בסין לא נשכחה.

כאשר מפיק הסרט קיאן וונג פגש את ג'נג (ג'ניפר) זנג המתרגלת פאלון גונג, שהייתה בעבר חברה במפלגה הקומוניסטית הסינית, היא סיפרה לו שהיא הייתה כלואה במחנה עבודה בשל אמונתה ועונתה שם באכזריות. כשהיא כבר לא הייתה מסוגלת לסבול את הכאב, היא הסכימה לחתום תחת לחץ גדול לא לעסוק יותר בתרגול בפאלון גונג.

אחרי שקיאן סייע לג'נג לקבל מקלט מדיני באוסטרליה, היא כתבה אוטוביוגרפיה. כאשר קיאן פגש את מיכאל פרלמן, הבמאי והמפיק של הסרט התיעודי "טיבט: מעבר לפחד", הוא סיפר לו את סיפורה של ג'נג.

פרלמן הסכים לעבוד על סרט תיעודי עם קיאן והוסיף לו עוד מרואיין, ד"ר צ'ארלס לי, רופא אמריקני ממוצא סיני. ד"ר לי היה כלוא בסין בשל ניסיון לשדר קטעי וידאו ברשת הטלוויזיה בכבלים הממלכתית של סין, קטעי הוידאו כללו פרטים על הרדיפה הבלתי חוקית של הפאלון גונג על ידי המשטר.

המאמר ב"לה סטמפה" דיווח שהצגת הבכורה של הסרט התיעודי צריכה לגרום לנשיא סין שי ג'ין-פינג לפחות להרגיש מעט אי נוחות. שתי הדמויות המרכזיות של הסרט התיעודי, ג'נג זנג וד"ר צ'ארלס לי, נפגשו עם הקהל. ג'נג סיפרה מעט מחוויותיה במחנה עבודה בכפייה סיני.

"ביום הראשון בו הגעתי למחנה העבודה, נצטוויתי לכרוע במשך 16 שעות", הסבירה ג'נג. "אחרי כן השומרים הכו אותי ועינו אותי, הם ערכו בי בדיקה רפואית יסודית, ואני חשבתי שזה די מוזר. למעשה, הבדיקה הרפואית בוצעה כהכנה לקצירת איברים".

ג'נג גם סיפרה על הייסורים שלה בגלל שנאלצה לוותר על אמונתה בפאלון גונג. "אני 'נכנעתי', כדי להיות עם הבת שלי", אמרה. לעומת זאת, השומרים הרגישו שבגדתי במצפוני".

"בלילה לפני שהייתי אמורה להשתחרר", אמרה, "הורו לי לפקח על ילדה בת 19 [מתרגלת פאלון גונג שהובאה למחנה העבודה בכפייה] שסירבה להשתנות. רציתי באמת לבכות. למרות ששמחתי לעזוב את המחנה, ידעתי שנערה צעירה זו תעונה באכזריות עד שהשומרים ישברו את רצונה".

הבמאי פרלמן סבור שאנחנו לא צריכים לעשות עסקים עם סין, בגלל שאפילו זכויות האדם הבסיסיות ביותר מופרות. הוא מציע לאנשים לחתום על העצומה הקוראת להפסקת רדיפת הפאלון גונג.