עדות אסירה לשעבר שכפו עליה להשתתף ברדיפה נגד מתרגלות פאלון גונג במרכז מעצר בבייג'ינג

(Minghui.org)

[אסיר פלילי הממונה על ידי הסוהרים לעקוב מקרוב אחרי מתרגלי פאלון גונג שהם אסירי מצפון נקרא בסינית "באו-ג'יאה"]

לא ציפיתי לראות מתרגלי פאלון גונג במרכז המעצרים המחוזי האי-דיאן בבייג'ינג. אנו קוראים למתרגלות פאלון גונג "דודות", מתוך כבוד. שלא כפי שמתואר בטלוויזיה המשודרת [של המשטר] הן היו נדיבות לב, שלוות ולימדו אותנו לרומם את שירי "הונג-יין" ושירי פאלון דאפא. הן לא זלזלו בנו ועודדו אותנו להיות אנשים טובים ולהאמין בעקרונות "אמת-חמלה-סובלנות".

הסוהרים היו כולם אכזריים. הם סחטו וידויים מהמתרגלות באמצעות עינויים כמו חשמול של איברי המין, היו מפשיטים להן את התחתונים, מושכים בשיער הערווה שלהן ועוד. בצוות 4 במחנה העבודה לנשים בבייג'ינג דרשו הסוהרים מהנשים להתפשט עירומות בשעה שהם מילאו טפסים או חקרו את האסירות. אפילו על הנשים המבוגרות לא חסו. הם אמרו שהם מייצגים את המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית) והיו לבושים במדי שוטרים.

זמן קצר אחרי שהגעתי לשם מוניתי להיות אחראית משמרת לילה. לילה אחד אחרי חצות המתרגלות צעקו במסדרון: "פאלון דאפא הוא טוב". הסוהרת במשמרת הייתה הצעירה ביותר בצוות, בת 20 סך הכול. היא הייתה אכזרית מאוד כלפי המתרגלות, ואפילו כלפי אלו שהיו בגילה של סבתה. הייתי עדה באופן אישי ש"הדודות" לא נאבקו בה או צעקו לה בחזרה. ההתעללות שלה במתרגלות חזרה על עצמה לעתים קרובות ולא יכולתי לסבול זאת, גם לא יכולתי לעשות דבר נגד זה. לכן ביקשתי לקבל פטור מהמשימה הזאת ולחזור לצוות.

כשחזרתי לצוות מוניתי להיות "באו-ג'יאה". יום אחד בשעות הצהריים כשכולן נחו, שמעתי קולות עמומים מחוץ לחלון. כשהבטתי מבעד לחלון הייתי המומה. ראיתי אישה כבולה בקשרים הדוקים כורעת על הרצפה. זרועותיה היו כבולות מאחורי גבה, פיה נסתם במשהו וארבעה סוהרים דרכו עליה וגם על ראשה. כולם החזיקו בידיהם אלות מחשמלות. פניה היו על הרצפה וראשה התעוות כשדרכו עליה. היא צעקה בקול רפה: "פאלון דאפא הוא טוב".

הרופא מהמשרד הרפואי הופיע ובידו מזרק. הוא סימן לסוהרים בידו והם גררו את המתרגלת על הרצפה לתוך המשרד הרפואי.

ה"באו-ג'יאה" היו מביאות אוכל למתרגלות שהיו כלואות בתאי בידוד. אני לקחתי אוכל לשתי המתרגלות שינג לי-מין ונינג יו-הואן שסירבו לוותר על אמונתן ולא עברו שינוי. יום אחד כשלקחתי את האוכל עבורן הבחנתי שהסוהרת יאנג סיימה לשפוך סמים בצורת אבקה על האוכל. היא החזיקה את הסמים בתוך פיסת נייר בכיסה. היא נהגה לשים את האבקה בקצה הצלחת ולערבב אותה בידה בתוך האוכל. המתרגלת נינג הועברה מאוחר יותר למקום מרוחק כשהיא צועקת כל הזמן "פאלון דאפא הוא טוב". המתרגלת השנייה שינג לא הייתה מסוגלת בסופו של דבר ללכת עקב הסמים שקיבלה.

הסוהרת יאנג אמרה לנו בפגישה של כמה "באו-ג'יאה": "הצוותים שלכן יכולים להצטמצם אם תעשו מאמץ מיוחד, כמו למצוא דרכים "לשנות" את המתרגלות או לדווח על מצבים מיוחדים בזמן אמת כשאתן עוקבות אחר המתרגלות". כשהצטרפתי לצוות אמרה לנו הסוהרת שעלינו לדווח בזמן אמת בכל פעם שמתרגלות אומרות או עושות משהו. "המתרגלות קשורות בקשר חזק ביחד ועליכן להיזהר לא להיות ידידותיות מדי אליהן".

לעתים קרובות נערכו חיפושים במחנה בתירוץ של בדיקת ביטחון. זה כלל חיפושים שרירותיים בין החפצים האישיים של המתרגלות. אם נמצאה פיסת נייר חשודה אצל מתרגלת היא הייתה צפויה לעונש וכפו עליה לכתוב ביקורת עצמית. אפילו על מתרגלות בבידוד ערכו חיפוש. היה עליהן להתפשט ולהסתובב מסביב טרם הרשו להן להתלבש בחזרה. ביחד עם הבגדים עשו חיפוש גם על כיסויי המיטות. חיפוש כזה היה נערך לעתים כמה פעמים בחודש.

חייה של "באו-ג'יאה" אינם קלים. היה עליה להיות כל יום בחברת המתרגלת בעודן יושבות שתיהן מול קיר במשך 18 שעות ביום. היא זאת שהתעוררה ראשונה והלכה לישון אחרונה. אם המתרגלת לא עברה "שינוי" אחרי זמן רב, הסוהרים נזפו ב"באו-ג'יאה" והן היו צריכות לכתוב ביקורת עצמית ולא לצאת החוצה לאור יום. לעתים נדירות היה ל"באו ג'יאה" רגע פנוי מפני שיום יום היה עליה לעקוב אחר המתרגלת ולדווח עליה, אפילו אם המתרגלת הלכה לשירותים.

המתרגלת בגיל העמידה שמוניתי לשמור עליה אמרה לי שאין עלי לשנוא את הסוהרים. היא אמרה שהסוהרים הם אלה שצריך הכי הרבה לרחם עליהם, משום שהם רומו על ידי המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית) והם למעשה אלה הנרדפים. "הסוהרים גם הם בני אדם ועליהם ללמוד את האמת כדי להינצל. זה משום שלא פעלנו היטב, הם אינם מסוגלים להתעורר מהמבוך בו הם נמצאים ועדיין עושים דברים רעים מתוך בורות. לא רק שהם אבדו את עתידם אלא סיבכו בכך גם את משפחותיהם. דמעות מלאו את עיניי ובעקבות זאת התחלתי להעביר מאמרים של פאלון גונג והודעות בין המתרגלות.

לכל מתרגלת שהייתה כלואה במחנה העבודה היו התנסויות מופלאות ויוצאות דופן שחוותה תוך כדי תרגול השיטה. סיפוריהן היו עבורי כמו סרט לא רגיל. לפעמים הייתי הקהל לפעמים הייתי חלק ממה שקרה ולעתים זה היה כאילו חלמתי. כמה מהזיכרונות נמוגו וכמה ניסיתי במכוון לשכוח. אולם ההיסטוריה האנושית לעולם לא תשכח. האלוהויות בוחנות את המחשבות של כל אדם. ידעתי שזה עניין רציני וידעתי שעלי לתמוך בצד של הטוב.

סוף סוף הימים המסויטים האלה שלי הם נחלת העבר. חזרתי לעיר מגוריי וסיפרתי לקרובי משפחתי את החוויות שלי בבייג'ינג. אני גם אספר לכל אחד בעולם ש"פאלון דאפא הוא טוב", ש"אמת-חמלה-סובלנות הוא טוב".

לקריאה על: רדיפת הפאלון גונג על ידי המשטר בסין