(Minghui.org)

שם: ביאן לי-צ'או, גבר בגיל 48. כתובת: עיר טאנג-שאן בפרובינציית הי-ביי. מקצוע: מורה בבית הספר התיכון מספר 10 קאי-לואן בעיר טאנג-שאן תאריך מעצר האחרון: 25 בפברואר 2012. מקום מעצר האחרון: בית הסוהר שי-ג'יא-ג'ואנג  בעיר טאנג-שאן בפרובינציית הי-ביי. רדיפה ממנה סבל: גזר דין לא חוקי, מעצר, עינויים, סחיטה, כליאה, סירוב לשחררו מטעמים רפואיים וסירוב לאפשר לו ביקורים

לפני שנעצר בגלל אמונתו בפאלון גונג, מר ביאן לי-צ'או היה מורה מוערך בבית הספר התיכון מספר 10 קאי-לואן בעיר טאנג-שאן, בפרובינציית הי-ביי. הוא נידון בשנת 2012 באופן בלתי חוקי ל-12 שנים ונכלא בית הסוהר שי-ג'יא-צ'ואנג  . אחרי שלושה חודשים, הוא היה חיוור וכחוש, לחייו היו נפולות ועיניו שקועות. אובחן אצלו לחץ דם גבוה והתקף לב. ב-22 באפריל 2013 בשעת אחר הצהריים, כאשר אשתו ביקרה אותו בכלא, הדבר הראשון שהוא אמר לה היה, "שיו-גן, כל פגישה עלולה להיות הפרידה האחרונה שלנו".

מר ביאן עבד במלוא המרץ כמורה במשך יותר מ-20 שנה. הוא היה אהוב על תלמידיו ועמיתיו המורים הכירו בו מספר פעמים כמורה מצטיין. עם זאת, לאחר שהחלה רדיפת הפאלון גונג ביולי 1999, הפרסים בהם זכה נלקחו ממנו בגלל שסירב לוותר על הפאלון גונג. הוא אף פעם לא התלונן, והמשיך לעבוד במלוא המרץ.

מר ביאן נעצר ב-25 בפברואר 2012, וסחטו ממשפחתו יותר מ-100,000 יואן. ב-26 ביולי 2012, הוא נידון ל-12 שנות מאסר ללא עילה חוקית. אחרי שהתושבים המקומיים שמעו מה שקרה, כולם אהדו אותו ו-279 מהם חתמו על עצומה עם טביעות האצבע שלהם הקוראת לשחרורו.

לא מאפשרים למשפחה ולעורך הדין לבקר אותו

במהלך שלושת החודשים האחרונים, אשתו של מר ביאן פנתה לגופים ממשלתיים רבים בטאנג-שאן וגם פנתה לבית הסוהר שי-ג'יא-צ'ואנג  כדי לקבל אישור לראותו. עם זאת, פקידי בית הסוהר שי-ג'יא-צ'ואנג  המשיכו בסירובם לאפשר לה ביקור תוך שימוש בתירוצים שונים. ב-5 במרץ הם הסכימו תחילה לתת למשפחתו ולעורך דינו לבקר אותו למחרת. עם זאת, ביום שלמחרת הם שינו את דעתם ולא אפשרו את הביקור בתירוץ של שיפוץ בית הסוהר. הם גם איימו על עורך הדין וקרעו את מכתבו.

לבסוף הובא מר ביאן כדי לפגוש את אשתו תחת עינם הפקוחה של שלושה סוהרים וכמה אסירים בשעה 14.00 לערך ב-22 באפריל, 2013. הוא בקושי יכול היה ללכת. כאשר אשתו ברכה אותו בהיכנסו לחדר, הוא לא היה מסוגל לראות אותה עד שהתקרב מאוד לחלון. היא שאלה אותו, "אני כל כך קרובה אליך, אתה יכול לראות אותי?" הוא ענה שאינו יכול.

הוא ואשתו הם היו מוקפים בפקידים מהכלא. לפני הפגישה, יוה יו-היי ראש המחלקה אמר למר ביאן כי פגישתו עם אשתו תימשך רק 30 דקות (הנוהל הקבוע הוא שעה שלמה). במהלך הביקור, מר ביאן דיבר פחות מעשר דקות ואז היה עייף מדי מכדי ללכת. אז הוא יכול היה רק לשכב על השולחן ולהקשיב לאשתו.

לא התקבלה תגובה לעתירה לשחרור מטעמים רפואיים

ב-18 בדצמבר 2012, מר ביאן נשלח לכלא באו-דינג. בעת בדיקה רפואית, נמצא שלחץ הדם שלו גבוה. כשהועבר לבית הסוהר שי-ג'יא-צ'ואנג  ב-6 בינואר 2013, מצבו הידרדר מאוד. חוץ מלחץ דם גבוה, הוא לקה בהתקף לב ומצב ראייתו הורע מאוד. האוכל בבית הסוהר היה לקוי, ב-29 בינואר 2013, מר ביאן עבר בדיקות בבית החולים של בית הסוהר שכללו אולטרה-סאונד לראש וללב, אך אן יינג-וו, מנהל בית הסוהר אמר לו שהכול נראה נורמלי.

ב -30 בינואר 2013, כאשר אשתו ובתו באו לבקר אותו, מחלות הלב שלו היו בשלב של איסכמיה חמורה ואטימה בשריר הלב. לאחר מכן אשתו שלחה מכתבים ללשכת מנהל לבית הסוהר שי-ג'יא-צ'ואנג  לבית הסוהר שי-ג'יא-צ'ואנג  והגישה בקשה לוועדה לשחרורו מטעמים רפואיים, אך היא לא קיבלה כל מענה.

התעלמות מזכויות משפטיות

אחרי שמר ביאן הועבר לבית הסוהר שי-ג'יא-צ'ואנג , הוא הגיש בקשה שוב ושוב כדי לראות את עורך דינו, אבל פקידי בית הסוהר סרבו ללענות לו. ב-14 באפריל, 2012, יוה יו-היי ראש האגף השיב לו. מר ביאן גם הגיש בקשה לשחרור מטעמים רפואיים, אבל אן יינג-וו מנהל בית הסוהר ציין כי מצב בריאותו אינו חמור דיו כדי לדון בנושא.

מר ביאן כתב לאשתו יותר מתריסר מכתבים ונתן אותם לואנג ציון-ניו, סגן המנהל. היא מעולם לא קיבלה אף אחד מהם. אסירים רגילים בבית הסוהר הורשו להתקשר הביתה באופן קבוע, אבל למר ביאן לא הרשו זאת אפילו לכבוד ראש השנה הסינית החדשה, למרות בקשותיו החוזרות ונשנות.

ב -17 בפברואר 2013, אשתו ובתו של מר ביאן הגיעו לבית הסוהר סביב השעה 8:00 בבוקר בתקווה לראות אותו. עם זאת, 15 דקות לאחר הגעתן הסוהרים הסיעו אותן משם. הם נלקחו לפגוש את צ'ן ג'ונג, סגן ראש מחלקת החינוך, וג'ואו (השם הפרטי לא ידוע), ראש מחלקת החינוך החדש. צ'ן ג'ונג אמר כי מר ביאן נתון זה שלושה חודשים בפיקוח קפדני כך שלא ניתן לבקר אותו. ג'ואו אמר שהוא לא יכול לקבל החלטה כי הוא עדיין לא הבין את המצב. כשצ'ן ג'ונג דיבר על בריאותו של מר ביאן, הוא אמר לאשתו כי מר ביאן לא משתף פעולה בטיפול שהוא מקבל ובית הסוהר לא יהיה אחראי אם הוא ימות באופן פתאומי. לי וון-לי, סגן ראש המחלקה המדינית, אמר למר ביאן, "אשתך כתבה לי מכתב עם תוכן על הפאלון גונג. האם היא מתרגלת פאלון גונג? אשתך עשתה צרות בכל פעם שהיא ביקרה, תאמר לה לנהוג בזהירות".

נרדף על ידי אסירים

אחרי השנה הסינית החדשה, פקידי הכלא סידרו שלוש קבוצות של אסירי שהתחלפו לפי התור כדי לפקח ולענות את מר ביאן. הם לא אפשרו לו לדבר וגם לא אפשרו לאחרים לדבר אתו. אם מישהו עשה זאת הוא ננזף בחומרה. הוא לא הורשה ללכת לבדו לשירותים. האסירים שהשתתפו בעינויים זכו להפחתה במאסרם. כולם צייתו להוראות ורדפו את מר ביאן פיזית ונפשית.

בעקבות העקרונות של אמת, חמלה, סובלנות גם בעת צרה

אפילו בסביבה אכזרית זו, מר ביאן עדיין נהג על פי העקרונות של אמת, חמלה, סובלנות. כשהוא ראה שהשירותים דלפו, הוא תיקן אותם למרות בריאותו הלקויה.