מתרגל מערבי: טיפוח יציב מעצב דרך חדשה לכלי התקשורת שלנו (חלק ראשון)

(Minghui.org)

מאז התחלתי לצעוד בנתיב הטיפוח שלי, חוויתי שוב ושוב את עוצמת הדאפא ואת החוכמה והחמלה של המאסטר. הייתי רוצה לשתף אתכם כיצד כסטודנט בקולג' גיליתי את הדאפא ועל המסע שהוביל אותי לעבוד במשרה מלאה בעיתון המנוהל על ידי מתרגלים.

למצוא את הדאפא

התחלתי לתרגל פאלון דאפא בשנת הלימודים השנייה שלי בקולג'. הייתי אז בן 18, והחיים היו עמוסים ומבלבלים. בשנות העשרה שלי, התחלתי לראות את רדידותו של העולם סביבי. תמיד שאלתי שאלות חשובות, כמו למה אנחנו כאן ומאין באנו. ועם זאת מעולם לא מצאתי את התשובה.

נזכרתי בכך שלאחי המבוגר ממני היה חבר שנמצא עמוק בתוך הרוחניות ואף היה מסוגל לראות עם העין השמימית שלו. חיפשתי אותו ויצאנו שנינו לדרך כדי להשיג יחד את הדאפא.

בהתחלה, היינו נפגשים כדי לשבת במדיטציה ולשתות תה. כשהתחלנו לבלות יחד יותר זמן, דברים מוזרים התחילו לקרות. פיתחנו שנינו תחושה עמוקה שאנחנו אמורים לעשות דברים חשובים מאוד על פני כדור הארץ. ידענו שמשהו גדול עומד להשתנות ביקום, ושבאופן זה או אחר, אנחנו נהיה במרכזו.

לפעמים, כאשר היינו נפגשים למדיטציה, הוא היה אומר לי שהוא רואה אלפי יצורים מתקבצים סביבנו כדי לצפות. אני לא הייתי מסוגל לראות שום דבר, אבל ידעתי שהם כולם היו שם. היו ישויות שמימיות רבות שהחלו לתת לנו רמזים ולהצביע לכיוון הנכון.

התעוררנו לעובדה שאנחנו אמורים לשחק תפקיד מרכזי בהכוונת האנושות לעידן חדש, ליקום חדש. למרות שהבנו את זה לא היה לנו מושג מהיכן להתחיל. דנו על הטאי צ'י, אבל שנינו ידענו שזוהי רמה נמוכה מאוד. לכן החבר שלי הציע שנמצא תרגול צ'יגונג.

ידענו שאם נמצא את תרגול הצ'יגונג הנכון, נוכל להשיג את ההארה ואת החוכמה כדי להציל את המין האנושי. איך היכן נוכל למצוא מאסטר טוב של צ'יגונג? דיברנו על זה והגענו למסקנה שכל המאסטרים הטובים של הצ'יגונג נמצאים בסין. לכן, חשבנו שאולי עלינו לפנות למזרח. לא היינו בטוחים איך, אבל ידענו שאנחנו צריכים למצוא מאסטר של צ'יגונג ברמה מאוד גבוהה מסין כדי לעזור לנו להגיע להארה, כדי שנוכל למלא את תפקידנו להציל את אנשי הגזע האנושי ולהנחות אותם לתוך היקום החדש.

החלטתי להתחיל על ידי חיפוש באינטרנט בבית הספר למחרת היום. כמו קסם, האתר השני שנתקלתי בו היה פאלון דאפא. מיד זיהיתי את שמו של מאסטר לי וחשבתי, "מאסטר לי! הוא חייב להיות המאסטר של הצ'יגונג שאני מחפש!" וכך באותו היום הדפסתי עותק של הספר "ג'ואן פאלון" והזמנתי שני עותקים של הספר "פאלון גונג".

שקעתי מיד בקריאת הספר "ג'ואן פאלון" והתחלתי ללמוד את התרגילים. חבר שלי לא היה מהיר כמוני לקפוץ לתוך זה, אבל במקום זאת הוא ראה את השינויים שחלים בי. בכל פעם שהיינו נפגשים, הוא הבחין בשינויים העצומים שחלו בי. הוא היה אומר, "וואו! אני יכול לראות ספירלת אנרגיה גדולה שיוצאת מהראש שלך!" או "וואו! יש אנרגיה לבנה ענקית המסתובבת סביבך עם יקומים בפנים!"

יום אחד, כשלושה שבועות אחרי שהתחלתי לטפח, חברי בא לבקר בדירתי. זה היה לפני שקרא איזה שהם מספרי הדאפא, אבל הוא התחיל לראות כמה מדהים הוא התרגול. כאשר שוחחנו בחדרי, הוא הסתכל עליי כשמבט מופתע על פניו ואמר: "וואו, חברי, קורה כאן משהו באמת מדהים. שלושה פרחים מתחילים להיווצר מעל הראש שלך, והם מסתובבים עם אנרגיה היוצאת החוצה!"

הופתעתי מאוד לשמוע זאת. קראתי את הספר "ג'ואן פאלון" רק פעם או פעמיים, אבל זכרתי שקראתי על זה בספר. הדבר המדהים הוא שהוא עדיין לא קרא על שלושת הפרחים המתאספים מעל הראש. שנינו היינו באמת מופתעים כשמצאתי את הקטע בספר.

לצעוד בקו הקדמי בתיקון הפא

לאחר כמה שנים של טיפוח בעיר מולדתנו במדינת אוהיו, החבר שלי ואני הרגשנו שאנחנו צריכים לעבור לעיר גדולה כדי להצטרף לקו הקדמי. יש לי השכלה מקצועית בעיצוב כך שהתאים לי ביותר לעבוד במדיה.

לאחר ביצוע כמה סידורים, עברתי לעיר והתחלתי לעבוד במשרה מלאה בעיתון. עכשיו, עברו כמעט חמש שנים מאז התחלתי לעבוד שם.

הנתיב בו צעדתי בעבודה בתקשורת היה מלא בהצלחות, בקשיים, בתלאות ובטיפוח אינטנסיבי. האגו והאנוכיות שלי נטחנו בכאב.

הזדמנות שנייה

אחרי כמה שנים של חיים ועבודה בעיר הגדולה הזו, התחלתי להישחק. הכול התחיל להיות קשה יותר והטיפוח שלי התחיל לסטות. הייתי עסוק מאוד עם העיתון כמו גם בניהול עסק עם אשתי.

ככול שהייתי עסוק בלעשות דברים, הטיפוח ולימוד הפא שלי ירדו לשולי הדרך. בגלל שהטיפוח שלי היה במצב ירוד, העולם סביבי הפך לאויבי. הפכתי מדוכא ומיואש.

עמוק בתוכי, ידעתי שאני מטפח, אבל המחשבה הזו נסחפה יותר ויותר רחוק. זמן רב היו לי קשיים שלא הצלחתי לפתור, ונראה היה כי התלאות החמירו ככל שההחזקות שלי הלכו וגדלו.

התחלתי להתרחק מהעיתון, ולבסוף עבדתי רק יום אחד בשבוע. הרגשתי עצב עצום בתוכי, כי ידעתי שנכשלתי בטיפוח שלי וכבר לא האמנתי שאני יכול להגיע לשלמות. כדי להקל על צערי, התחלתי לחזור להרבה תחביבים רגילים, כמו סרטים, טלוויזיה ומוסיקה. עם זאת שום דבר שעשיתי לא יכול היה באמת להרגיע את המחשבה שלי.

הרגשתי שהמאסטר תיאר בצורה מושלמת את מצבי ב"הסבר הפא", ביסודות להתקדמות במרץ:

"כל פעם שמגיע הקושי הם לא מסתכלים עליו עם הצד של הטבע המקורי שלהם אלא לגמרי עם הצד האנושי שלהם, כך שהשדים מנצלים את זה ומפריעים ומערערים ללא הפסקה, וזה גורם לכך שהתלמידים נתונים בקשיים במשך תקופה ארוכה. למעשה זה נובע מכך שהצד האנושי לא מבין מספיק את הפא".

בכל זאת המאסטר לא ויתר עליי. הוא הוביל אותי בחזרה אל הקו הקדמי של תיקון הפא. בתחילת השנה המתאם הראשי של פרויקט התקשורת הגיע לעיר שלנו לכמה ימים כדי להציג את הכיוון החדש לעיתון בשפה האנגלית. לפני שהוא בא, היו דיבורים רבים על מספר שינויים גדולים באופק. לא היה לי מושג עד כמה גדולים הם יהיו.

ארגנתי את זמני עם העסק שלי כדי שאוכל לבלות את היום הראשון בישיבות. רציתי לקבל מושג מה קורה, אך בלבי חשבתי שלא אוכל למלא תפקיד גדול מדי. היינו בתקופת צמיחה גדולה בעסק שלנו, ואשתי הייתה זקוק לי שם כדי להדריך אותה בכל צעד.

אחרי שהיום הראשון של הפגישות הסתיים, הייתי מעודד מאוד מהכיוון שבו דברים נוהלו. החלטתי להגיע למפגשים שוב למחרת בבוקר לכמה שעות, ולאחר מכן לחזור לעבודה.

באותו יום, המתאם הניח את התכנית הגדולה המיועדת לתקשורת שלנו. אז לא ידעתי שהמפגש הזה ישנה באופן משמעותי את מסלול חיי. ככול שהסביר את הדברים יותר לעומק, כך הרגשתי שאני אפילו לא רוצה למצמץ. ראיתי צעד אחר צעד כיצד ארגון התקשורת שלנו הופך באמת לתקשורת הגדולה בעולם. כל זה נראה לגמרי הגיוני, כאילו שהוא ראה את העתיד וחזר כדי לספר לנו כיצד להגיע לשם.

במבט לאחור על החיים שלי ועל חמשת השנים בהן אני בעיתון, הכול הסתדר. כמו לחיצה על כפתור. כל השנים בהן עמלתי בבית הספר לעיצוב, הלילות ללא שינה בהפקת העיתון, התלאות שלימדו אותי על שיתוף פעולה וכיצד להרפות מהאני העצמי.

ראיתי שהמאסטר נתן לי את כל הכישורים והידע הנחוצים לי כדי לשחק תפקיד מרכזי בעיתון. זה היה כאילו שבאותו הרגע האני האמיתי שלי התעורר לחיים. מוחי הפך חד מאוד כשחשבתי: "זו הסיבה שאני כאן זו הסיבה שעברתי לגור בעיר הגדולה, זו הסיבה שאני באתי לעולם האנושי הזה. אני כאן כדי להציל יצורים חיים, וזהו הנתיב שהמאסטר נתן לי".

דמעות החלו לזלוג על לחיי כשהמתאם הציג את תכניתו. הרגשתי כאילו המאסטר שוב אסף אותי מהגיהינום והניח שביל זהב לרגליי. אני לא יכול להסביר כמה תודה וענווה הרגשתי באותו רגע. אחרי שאני מקרטע בדרך שלי בתוך הבלבול של העולם האנושי, המאסטר עדיין מאמין בי.

בסוף השבוע הייתה לי שיחה ארוכה עם אשתי וסיפרתי לה את התכנית הגדולה לכלי התקשורת וכיצד משתלב התפקיד שלי. אני יודע שהיה זה מאמץ עבורה לשמוע את זה, מאחר והיא התרגלה לזה שאני מנהל את העסק. עם זאת, בלבה היא תמכה בי ולכן נתנה לי את ברכתה שאצטרף שוב לעיתון במשרה מלאה.

ידעתי שאוכל להצליח בתפקיד שלי רק אם כל מה שאעשה יהיה מבוסס על פא. התחלנו קבוצת לימודי פא בבוקר במשרדי העיתון, כדי לעזור לכסות לוח זמנים ללימוד. משהו מדהים קרה. זה היה כאילו משהו עמוק בתוכי נפתח.

ב"לון יו" המאסטר אמר:

"כדי לפתוח את התחום הזה יש לשנות מהיסוד את השקפת האדם הרגיל"

כשהתעוררה בי המחשבה להיזכר מדוע הגעתי לכאן, החשיבה שלי השתנתה באופן מהותי. הרגשתי כאילו רק התחלתי לטפח. כשהבטתי לאחור על נתיב הטיפוח שלי, זה נראה כאילו תמיד בתוכי הייתי אנושי, מנסה להיות מטפח. אך בפנים, ביסודו של דבר הייתי אנושי.

עכשיו הסתכלתי על זה מנקודת מבט שונה לחלוטין. נזכרתי שהייתי אל שירד אחרי המאסטר לשלושת העולמות כדי להציל יצורים חיים. לפיכך במקום לראות את הטיפוח כבן אדם שמנסה לטפח, הרגשתי בפנים כמו אל שעובד כדי להיפטר מהאנושיות.

כשקראתי את "הסבר הפא", ביסודות להתקדמות במרץ, הלמו בי שוב מילותיו של המאסטר כמו ברק:

"בזמן המצוקה, אם אתם, כתלמידים, באמת יכולים לשמור על שלווה בלתי מעורערת או יכולים להציב את לבכם בהתאם לדרישות השונות כלפיכם ברמות השונות, זה יהיה מספיק בשביל שתעברו את המבחן. אם זה ממשיך בלי סוף, אם אין בעיות אחרות בשין-שינג או בהתנהגות, זהו בוודאי השד המרושע שמנצל את הפרצה של חוסר השליטה שלכם. ככלות הכל, מטפחים אינם אנשים רגילים. אז מדוע הצד של הטבע המקורי לא מתקן את הפא?"

הבנתי שטיפחתי כבן אנוש, הסתכלתי על התלאות שלי בחשיבה אנושית. במשך שנים נאבקתי בעצלות, בהתפארות, בתאווה ובקנאה. למרות זאת זה נראה כאילו המצב הלך והחמיר. הבעיה הייתה שניסיתי להיאבק בהם כבן אנוש, עם מחשבות אנושיות.

לאחר שינוי כללי בחשיבה שלי, אני באמת חש בעומק לבי שהאני האמיתי שלי הוא אל קדוש וטהור. קשיים אלו לא היו צריכים לקרות במשך תקופה ארוכה כל כך. הבנתי שדברים אלה לא היו אפילו קרובים להיות חלק מהטבע המקורי שלי. הם היו בלבול של קארמה חלשה שהצטברה על פני השטח.

הם רק נראו חזקים משום שהחשיבה שלי הייתה כל כך חלשה. כאשר שיניתי את החשיבה שלי, הפכתי להיות חזק והם הפכו לחלשים. זו הייתה פריצת דרך משמעותית עבורי, וזה אפשר לי להיכנס לשלב חדש בטיפוח שלי.

המשך יבוא.... חלק שני:

http://he.minghui.org/?p=4753