מאמצים נחושים של מתרגלים מקרבים את ההצבעה על החלטה 281 בקונגרס

(Minghui.org)

בקיץ 2013 יזמו חברי הקונגרס אילֵנה רוס-לֶהטינן מפלורידה ורוברט אנדרוס מניו ג'רזי את החלטה 281 בבית הנבחרים האמריקני. ההחלטה מגנה את הביצוע השיטתי של קצירת איברים בכפייה של המשטר בסין מאסירי מצפון שרובם הגדול הם מתרגלי פאלון גונג.

עד ה-2 באוגוסט 2013, ממש לפני פגרת הקיץ של הקונגרס האמריקני זכתה החלטה 281 ב-88 תומכים, 16 מהם מוועדת החוץ. ההחלטה עומדת כיום לקראת הליכי סיום לקראת ההצבעה בקונגרס.

נציגי בית הנבחרים האמריקני יחזרו לדון בשלב השני של ההחלטה ב-9 בספטמבר.

בתקופה שבין ה-27 ביוני בו הוצגה ההחלטה לקונגרס לבין ה-2 באוגוסט, מתרגלי פאלון גונג רבים בכל רחבי ארה"ב שיתפו פעולה עם המתרגלים בוושינגטון להפיץ את המידע ולדון בנושא עם בכירי ממשל נבחרים ובציבור. להלן מספר התנסויות של מתרגלים שהיו מעורבים באופן פעיל במאמץ לקדם את החלטה 281 בציבור.

כנות וכבוד

בת' היא מתרגלת פאלון גונג שהגיעה במיוחד לוושינגטון כדי לסייע לגייס בכירי קונגרס ממדינתה. וכמעט כל אחד מהם הסכים לתמוך בהחלטה 281.

במקום לקבל כדבר מובן מאליו את עזרתם, בת' הביעה הכרת תודה כנה למתרגלים שהלכו לפגישות שקבעה בוושינגטון. היא שלחה מייל לקבוצה כשהיא מודה להם בכנות על מאמציהם. במכתבה כתבה:

"אני מכבדת מאוד את צוות הקונגרס מתוך פגישה והיכרות איתם. אם אתה זוכר פרטים קטנים על חייהם הם יידעו שאכפת לך מהם. אני תמיד קונה כרטיסי ברכה יפים ואלגנטיים לחג המולד לשלוח להם. אני רוצה שהם יידעו שלעולם לא אשקר אותם או אסלף את האמת מולם. אני רוצה שהם יראו שאני מכבדת אותם ושאני אסירת תודה להכיר אותם. אני מרגישה יחסי ידידות אמיתיים עם כל אחד מהם".

להגיע ללבם של אנשים

מתרגלת אחרת, שרי, הבינה לפני שנים אחדות את חשיבות הבהרת העובדות לנבחרי הציבור לגבי רדיפת הפאלון גונג. היא החלה לחפש דרך להגיע אליהם ולעזור להם להבין את הפאלון גונג ולתמוך בו.

שרי סיפרה שדרך אחת להביע כבוד בעבודתה עם נבחרי ממשל והצוות שלהם היא לבוא מוכנה לפגישות איתם. היא למדה חומרים רלוונטיים וסיכמה את כל המידע בנקודות, למדה אותן בעל-פה ובנתה את העובדות בדרך התפתחות הגיונית של הדברים, כך שתוכל להסביר בצורה הגיונית את הדברים החשובים לאנשים שמעולם לא קראו את החומר או שמעו על הנושאים הקשורים ברדיפת הפאלון גונג.

פעם אחת ביקשה שרי מעוזרת של הנציג שלה בבית המחוקקים במדינה מכתב תמיכה. העוזרת לא הייתה נלהבת למלא את הבקשה ואמרה לה "אינני יודעת למה את צריכה את זה. למה אתם שולחים לנו כל כך הרבה חומר מידע?" שרי הודתה לה על הפיד-בק שלה והבטיחה שתדון בכך עם מתרגלים אחרים.

לאחרונה, שרי צלצלה שוב לאותה עוזרת לבקש פגישה בנוגע לקצירת איברים בכפייה ממתרגלים חיים בסין. שרי לא נטרה לה שום טינה על כך שלא תמכה בעבר, והפעם העוזרת הייתה חביבה ושמחה לקבוע מועד לפגישה.

כשהשתיים נפגשו, העוזרת הייתה קצרת רוח. היא אמרה: "אני לא יודעת מדוע את כאן. אנחנו ברמת מדינה ואילו הנושא הוא עניין פדראלי". לבסוף היא שאלה: "מה בעצם את רוצה?"

שרי ענתה: "אני פשוט רוצה שתביני זאת. אנחנו רוצים לעורר מודעות כמה כל אחד מאיתנו חשוב". עיניה של העוזרת מלאו בדמעות.

"התייחסתי אליה כחברה", אמרה שרי. "אני מסרבת לראות בה אדם קשה. ראיתי את לבה וגם הגעתי מוכנה עם מה שאני רוצה לומר והיו לי חומרים להשאיר לה. לא ביקשתי שום דבר לעצמי, זה היה רק בשבילה".

אחרי ששרי שוחחה עימה על הרדיפה, העוזרת נתנה לה שמות של אנשים אחרים בממשל המדינה לשוחח איתם. היא סייעה רבות והבטיחה לעבוד עם הנבחרים הרשמיים כדי לעזור להם להבין היטב את הנושא.

עבודת צוות עוצמתית

כמה מתרגלים התווכחו אם סיני או מערבי צריך להוביל את הפגישה עם נבחרים רשמיים כדי לקבל השפעה מרבית. שרי מאמינה שגם סינים וגם מערביים יכולים לגרום לשינוי.

"הייתי מעודדת מתרגלים מערביים להצטרף. אני חושבת שזה עוצמתי מאוד כשסיני ומערבי משתפים פעולה ביחד. שניהם נחוצים. שניהם מביאים נקודות מבט חשובות", אמרה. "אם מתרגל מערבי לוקח תפקיד משני, או אם סיני מתייחס למערבי כאילו הוא (או היא) לא צריכים להוביל, אף אחת מהגישות לא הגיונית".

סופיה היא מתרגלת שגרה בעיר אחרת באותה מדינה של שרי. כשסופיה נפגשה עם נציגי ממשל ברמת המדינה, שרי שלחה מחשבות נכונות מביתה לעזור להבטיח שהפגישה תצליח.

הפגישה עלתה על שרטון בהתחלה, אולם באופן בלתי צפוי שאל הנציג את סופיה אם נולדה ברוסיה. התברר שהוא אימץ זה עתה ילד מעיר מגוריה של סופיה. אחרי שהשניים מצאו מכנה משותף, הפגישה המשיכה מצוין. לבסוף, כתב הנציג מכתב לחברת הקונגרס המייצגת את אותה מדינה להאיץ בה לתמוך בהחלטה 281.

מתרגלים במדינה אחרת התנסו גם הם איך דברים השתנו בפגישה כתוצאה משליחת מחשבות נכונות. כשהיו בפגישה עם נבחר רשמי במשרדו, כמה מתרגלים המתינו במסדרון ושלחו מחשבות נכונות.

מתרגלים רבים במדינות שכנות עבדו בחריצות להבהיר את חשיבות ההחלטה לנבחרי ממשל ולנבחרי ציבור. המתאם האזורי ערך כל יום פגישות עם הצוות שהורכב ממתרגלים סינים ואמריקנים כדי לשתף בהתקדמות, לבחון את הפעולות ולשלוח מחשבות נכונות ביחד. כמו כן צלצל לכולם באזור כדי ליידע אותם.

בו בזמן שהמתרגלים הצעירים דוברי אנגלית קבעו פגישות עם נבחרי קונגרס ועם התקשורת, המתרגלים המבוגרים השתתפו בצורה פעילה באיסוף חתימות על עצומה כדי להגדיל את תמיכת הציבור. הצוות עבד ביחד גם בפרסום מאמר דעה בעיתון רב השפעה לגבי קצירת איברים בכפייה והחלטה 281 של בית הנבחרים.

למתרגלים שעבדו ביחד בפרויקט הזה היה הרגשה חזקה שההחלטה הזאת היא הזדמנות יקרה ודחופה להגיע לציבור הרחב ולנבחרי ממשל בכל רמות, מה שיאפשר לאנשים להבין את העובדות ולהציב עצמם בצד הנכון של ההיסטוריה.