הבעל עונה למוות; אשתו נכה לאחר 8 שנות עינוייים במאסר

(Minghui.org)

במארס 2005 נעצרו באופן בלתי חוקי מתרגלי הפאלון גונג גב' גאי שיו-צ'ין ובעלה, ולאחר שהיו כמעט שנה במרכז מעצרים, נגזרו עליהם באופן בלתי חוקי עונשי מאסר בכלא.

על הבעל, מר לואן נגזרו 13 שנות מאסר. הוא עונה למוות בשנת 2009 בכלא פאן-ג'ין. על אשתו, גב' גאי, נגזרו 8 שנות מאסר בהם סבלה עינויים בלתי אנושיים בכלא הנשים בפרובינציה. כששוחררה היא הייתה נכה, סבלה מכאבים בגב ובכתפיים ולא יכלה לכופף או ליישר את אצבעותיה.

עונה למוות בכלא פאן-ג'ין

מר לואן גואנג-לין – עונה למוות בשל היותו מתרגל של פאלון גונג

מר לו הועבר מכלא יינג-קואו לכלא פאן-ג'ין בדצמבר 2007. הוא עבד בעבודה בכפייה בכלא. מאחר שהוא ומתרגלים אחרים שנכלאו שלא כחוק סירבו לעבוד בעבודת עבדים, עינו אותם בעינויים קשים הכוללים כפיתת ידיים מאחור כשהסוהרים דורכים ורומסים אותן, ומחשמלים אותם בו זמנית במקומות רגישים באמצעות אלות מחשמלות: על הראש, הצוואר, החזה, הגב, כפות הידיים, העקבים ופנים הירכיים.

שחזור עינויים באמצעות אלות מחשמלות

כדי למחות על העינויים שעבר בסוף, פתח מר לואן בפברואר 2009 בשביתת רעב. על כך עינו אותו בהלעטה אכזרית בתמיסת מלח מרוכזת. אסירים שהשתתפו בעינוי גרמו לו כוויות על כל גופו באמצעות בקבוק מים רותחים. כשמזג האוויר היה קר מאוד היו פותחים את כל החלונות והדלתות להקפיא אותו. הם גררו אותו על הרצפה והכו אותו נמרצות. כתוצאה מכך איבד את שיניו. הוא היה במצב קריטי 3 פעמים ובסופו של דבר מת בבית החולים של הכלא.

את האשמה הדביקו רשויות הכלא על האסירים שלטענתן רצו להעלות את חום גופו וללא כוונה גרמו לו כוויות.

שינוי בכפייה בכלא הנשים בשן-יאנג

גב' גאי ריצתה את עונשה בכלא הנשים בשן-יאנג. הדבר הראשון בו נתקלה כמתרגלת היה ניסיון "לשנות" את מחשבתה בכפייה באמצעות עינויים. על כל מתרגלת הוצבו שתי אסירות מה שנקרא בכלא צוות של שלושה. שתי האסירות עקבו מקרוב אחר כל דבר שהמתרגלת עשתה ודיווחו לסוהרים. אסור היה למתרגלות לשוחח אחת עם השנייה. הסוהרים עודדו את האסירות לענות את המתרגלות עם תמריץ שיפחיתו מתקופת מאסרן.

חורף אחד סגרו את גב' גאי בחדר קטן שעוצב במיוחד לעינויים. רק האסירות השומרות עליה ידעו היכן היא. בחורף אילצו האסירות את גב' גאי לשבת בישיבה שפופה ברגלים יחפות כשהם מכים על רגליה במקלות. הרשו לה לישון רק שעתיים ביממה. גב' גאי החזיקה מעמד ביום הראשון. לאחר מכן האסירות הכו אותה, פתחו את החלונות ושפכו מים קרים על ראשה. גופה היה ספוג מים ובגדיה הרטובים קפאו. היא רעדה מקור. בלילה היו האסירות דוקרות את אצבעותיה במחטים. עם עינויים כאלה במשך כמה ימים אולצה גב' גאי לכתוב "הצהרת התכחשות" לפאלון גונג בניגוד לרצונה. היא הייתה ממש מסכנה.

גב' גאי הפכה נכה כתוצאה מתנאים קשים, עבודת עבדים ומזון דל

אחרי שעברו שינוי המתרגלות אולצו לעבוד בעבודת פרך. הן קמו ב-4:00 בבוקר והחלו לעבוד ב-6:00 עוד לפני ארוחת הבוקר. בכל אגף בכלא היה מפעל. הכלא עשה רווח עצום מעבודת האסירים. באגף השביעי ייצרו מדים. האסירה הייתה צריכה לסיים את העבודה לפני המועד. אם לא יכלה להשלים את מכסת עבודתה, היה עליה לקחת את העבודה לתא ולעבוד בלילה, או לכתוב לחליפין מדוע לא הצליחה לסיים. היו כאלה שעברו עינויים על שלא סיימו את עבודתן.

על אף העבודה המפרכת מנות המזון היו עלובות. הארוחות הכילו מרק צנון או כרוב. לכל ארוחה הקציבו מספר דקות והיה מותר להשתמש בשירותים פעמיים קבועות ביום. במהלך מאסרה היה על גב' גאי לעבוד קשה כדי לעמוד במכסה. ידיה עבדו כמו מכונה וכתוצאה מכך נגרמה לה נכות. היא לא יכלה לישר או לכופף את אצבעותיה. כיום נותרה נכה כתוצאה מעבודת

לקריאה על רדיפת הפאלון גונג על ידי המשטר בסין

---