"אם אמות זה יקרה בגלל העינויים"

(Minghui.org)

במילים אלו התבטאו גם הבעל וגם האישה הכלואים באופן בלתי חוקי לשנים ארוכות רק בשל אי רצונם לוותר על תרגול הפאלון גונג. שני בני הזוג התריעו בפני יקיריהם על המצב הקשה בכלא כאשר בני המשפחה הורשו לבקרם באפריל 2010 ובינואר 2013. כיום אין מתירים ביקורים לשני בני הזוג, כדי כנראה לא לחשוף את מצבם עקב העינויים המתמשכים.

בסוף 2008 גזרו על גב' צ'ן 10 שנות מאסר ועל בעלה, גאו מינג-שינג 12 שנות מאסר. צ'ן הוחזקה במשך 6 שנים בבידוד בכלא הנשים בליאו-נינג שבמהלכן אושר רק ביקור משפחתי אחד בכלא. בעלה מר גאו סבל כל אותו זמן מהתעללות קשה בכלא בשן-יאנג עד שהפך משותק ואיבד את רוב שיניו.

מצבה הנוכחי של צ'ן אינו ידוע מפני שאסור לאף אחד לבקרה. גאו רתוק לכיסא גלגלים והוא נמצא במצב קריטי. הנהלת הכלא מסרבת לשחררו אלא אם יוותר על אמונתו.

רק ביקור משפחתי אחד הותר במהלך 6 שנות כליאה של האישה

מאז נעצרה ב-21 באוגוסט 2008 בעיר אן-שאן, הותר למשפחתה של צ'ן רק ביקור אחד בכלא. חמיה וחמותה קיבלו רשות לבקר אותה למשך מספר רגעים באפריל 2010. במהלך הביקור הצליחה צ'ן לספר להם על ההתעללות שסבלה.

היא הייתה כלואה בבידוד ועונתה. הכו אותה עד שכמעט איבדה את ראייתה. פעם אחת אסרו עליה להשתמש בשירותים במשך יותר מ-50 שעות והיא נאלצה לעשות את צרכיה בתחתונים. גם בימי החורף הקפואים היה עליה לישון על רצפת בטון. לפעמים עינו אותה בחדר האמבטיה והיא פיתחה מחלת עור עקב מגע ממושך עם הרצפה המלוכלכת.

בפגישתה עם חמיה וחמותה בביקורם בכלא, היא הלכה בקושי רב והם פרצו בבכי למראיה. כששאלו את הסוהרים מדוע מכים אותה, גררו אותה הסוהרים משם. היא פנתה ואמרה להם שאם היא תמות זה יקרה עקב עינויים.

מאז אף אחד מבני משפחתה לא קיבל אישור לבקר אותה. ב-2010 אביה של צ'ן נפטר מבלי שהותר לו לראות את בתו טרם מותו.

אחרי מות אביה ניסו דודתה ובן דודה לבקר אותה בכלא אבל בקשתם נדחתה בכל פעם. הנהלת הכלא טענה שרק הורים יכולים לבקר כשברור היה להם ששני הוריה נפטרו.

הבעל משותק ובמצב קריטי

אחרי מעצרו, מר גאו הוכה נמרצות ובאכזריות. כתוצאה מההתעללות התפתחה אצלו בצקת בריאות. למרות מצבו נגזרו עליו 12 שנות מאסר בכלא.

בהיותו בכלא פתח בשביתת רעב והנהלת הכלא ריתקה אותו למיטה, כשידיו ורגליו כבולות למשך חודשיים. כתוצאה מכך הוא נעשה משותק ברגליו.

 

עינויים: ריתוק למיטה כשהידיים והרגליים כבולות

בשלב מסוים הכלא רצה לשחררו הבייתה לטיפול רפואי, אולם "משרד 610" לא התיר זאת.

ב-8 במאי 2012 הועבר גאו למחוז המיוחד של חולים וזקנים בכלא שן-יאנג. מנהל הכלא הדגיש שגאו ישוחרר רק אם יוותר על אמונתו. ב-14 במאי 2012 הותר למשפחתו לבקרו. הוא ישב בכיסא גלגלים ונראה חלש מאוד. קולו היה רפה כל כך שבקושי שמעו את דבריו.

ב-13 בינואר 2013 ביקרה משפחתו שנית. הם הבחינו שעבר עינויים וכמעט כל שיניו נפלו. ממש לפני שנפרדו ממנו הוא אמר להם באותן מילים כמעט כמו אלה של אשתו: "אם אמות זה יקרה עקב הרדיפה".

אחרי ראש השנה הסינית של 2013 נודע למשפחתו שגאו מעונה עדיין בתאו. הם פנו למנהל הכלא וביקשו לשחרר אותו, אך הוא ענה ששום דבר לא ישתנה אם גאו לא יוותר על אמונתו.

ב-10 באוקטובר 2013 נודע למשפחה מדיווחים באתר מינג-הווי שגאו במצב קריטי.