סיפורה של שופטת: להישאר איתנה למרות לחץ אכזרי שאינו מגלה רחמים

(Minghui.org)

הערת עורכי מינג-הווי: להלן סיפורה של שופטת הגונה מבירת מחוז בסין. היא התחילה לתרגל פאלון דאפא ביוני 1995. מאז שהחלה הרדיפה הכלל ארצית ביולי 1999, היא ניצבה בפני לחץ מתמיד מצד השלטונות והממונים עליה, להופיע בטלויזיה ולגנות את הפאלון דאפא. במקום להיענות להם, היא סיפרה בהתמדה לציבור על הפאלון דאפא ועל הרדיפה, למרות הלחץ שהופעל עליה וכמו כן המעצרים והמאסרים הרבים.

השוטרים התרגשו עד דמעות

כשהחלה הרדיפה הנרחבת ב-20 ביולי 1999, מתאמים רבים של אתרי התרגול של פאלון דאפא נעצרו בן-לילה ברחבי סין.

ב-22 ביולי, 1999 כששמעו את החדשות, המתרגלים בעירי הגיעו לממשל המחוזי כדי לעתור לשחרורם של המתאמים העצורים. שוטרים חמושים וכוחות משטרה פזרו אותנו ולקחו אותנו לבית ספר, פארק או איצטדיון מקומיים לרישום וחקירה. אותי הכניסו למעצר-בית בחדר בית מלון לשלושה ימים, ומינו שני שוטרים לשמור עלי.

הצגתי בפניהם את הפאלון דאפא וחלקתי עמם את הסיפורים האישיים שלי: ״שפטתי בתיק מקרקעין ב-1988. המתלונן היה בעל עסק קטן, שהגיש תביעה נגד המכון לעיצוב האדריכלי המקומי. הוא הפסיד בשני הסיבובים הראשונים. הוא עתר לבית המשפט המחוזי ואני קבלתי את התיק.

בתקופת המשפט, כדי לנסות לשחד אותי הוא הביא תיק עם כסף אל מקום מגורי. אמרתי לו ״אני אשפוט בתיק הזה באופן הוגן. אני לעולם לא לוקחת אגורה מאיש בשום תיק שבו אני שופטת. בבקשה קח את הכסף שלך בחזרה״. הוא נראה נרגש, ועזב עם כספו.

למחרת, הלכתי למכולת עם בני בן ה-4. הוא ביקש ממני לקנות לו כמה בננות, ואני סירבתי. הוא בכה ״את אומרת שאנחנו לא יכולים להרשות את זה לעצמנו, אבל לא הסכמת לקבל את הכסף שהאיש הציע לך אתמול.״ הסברתי לו ״אנחנו לא יכולים לקבל כסף מהאנשים. הוא הציע לי את הכסף כדי לזכות בתיק. המשכורת של אמא מוגבלת. אינך יכול לקבל תמיד כל דבר שאתה רוצה.״

גם סיפרתי לשני השוטרים (ששמרו עלי) שהבנתי את העקרון של ״אין הפסד, אין רווח״ כתוצאה מהתרגול והלימוד בפאלון דאפא.

כמה מהתיקים ששפטתי בהם אחרי שהתחלתי לתרגל בפאלון דאפא היו מאד קשים. הצדדים המעורבים הציעו לי מכוניות, ואפילו בתים. לא הסכמתי לקבל שוחד. פעם אחת, שני הצדדים בתיק אחד הזמינו את הממונים עלי לארוחת ערב ואמרו להם: ״התיקים שלנו לא נפתרו במשך שנתיים אחרי ששופטים אחרים לקחו את הכסף שלנו, אבל היא סגרה את התיק תוך חודש ואפילו לא לקחה מאיתנו כלום. שופטים כל כך טובים הם כה נדירים בימינו!״

לאחר שהאזינו לסיפורי, שני השוטרים התרגשו. כשדמעות בעיניו אמר אחד מהם, ״פאלון דאפא הוא נהדר. אני רוצה ללמוד אותו. האם יש לך את הספר ״ג׳ואן פאלון״ איתך? הייתי רוצה לקרוא אותו.״ השני אמר ״אינני מאמין למפלגה הקומוניסטית הסינית (מק״ס). זו הדת המרושעת הגדולה ביותר!״ שמחתי מאד עבורםם, על שהבינו וקבלו את האמת.

מאוחר יותר העבירו אותי למרכז המעצר העירוני, וביום השישי למעצרי שוחררתי.

סירוב להתנכר ולנטוש את הפאלון דאפא, בטלויזיה

לאחר שחזרתי לביתי ממרכז המעצר, סגן ראש המשרד לביטחון לאומי בעירי ביקש ממני להופיע בטלויזיה ולהצהיר שהפסקתי לתרגל פאלון דאפא. סירבתי, ״אין שום דבר רע בתרגול בפאלון דאפא. אני לעולם לא אבגוד במאסטר לי ובאמונתי. אני לא יכולה להופיע בטלויזיה ולהונות את הציבור״.

לאחר שחזרתי לעבודה, הממונים עלי ביקשו ממני לכתוב הצהרת חרטה. במקום זאת, כתבתי על הטוב ועל הניסים של הפאלון דאפא. נשיא בית המשפט קרא את ההצהרה שלי בפגישה של בכירים במערכת המשפט. מהדרך שבה הם הקשיבו בתשומת לב והנהנו בהסכמה, יכולתי לראות שההצהרה שלי יצרה תהודה בקרב הנוכחים.

בגלל היותי שופטת, כתבי הטלויזיה באו שוב לראיין אותי וניסו לצלם אותי בוידאו. אמרתי להם ״אני לא אוותר על תרגול הפאלון דאפא. דבר לא ישנה את דעתי. אין דבר החשוב לי יותר״. למרות המאמצים של המק״ס להשתמש בי כדי להונות את הציבור, הצלחתי בפעם השניה לעמוד בלחץ ונשארתי נחושה.

מאוחר יותר, בכיר רם-דרג ממערכת השלטון המחוזית אמר לממונים עלי, ״בקשו ממנה לומר בטלויזה שהיא תחדל לתרגל בפאלון דאפא״. הממונים עלי באו לדבר איתי. אמרתי להם, ״התרגול שלי בפאלון דאפא היא זכותי, וזו פעילות לגיטימית, ואין לי כל כוונה להופיע בטלויזיה כדי להפיץ את השקרים שלהם. אמרו לו בבקשה (לבכיר ממערכת השלטון המחוזית) לנטוש כל מחשבה על השגת קידום דרך זה שיאלץ אותי לעשות דבר רע כל כך. אתם יכולים למסור לו את מילותיי המדויקות. אני אדבר איתו אישית אם הוא מתעקש על כך שאופיע בטלויזיה״. כשראה את הנחישות שלי, הבכיר הזה ויתר על תכניתו.

מאוחר יותר התבקשתי להצטרף לפגישה של המחלקות המחוזיות, שאורגנה כדי למתוח ביקורת על הפאלון דאפא. זה קרה לאחר שראש המק״ס לשעבר ג׳יאנג זמין הכפיש את הפאלון דאפא וקרא לשיטה ״כת״ ב-25 באוקטובר 1999, והעיתון ״קול העם״ הוציא מאמר מערכת המקדם את הרדיפה.

מנחה הפגישה ביקש ממני לנאום ראשונה, אך אני סירבתי. הוא ניגש אלי שלוש פעמים עם בקשה זו, בכל פעם סירבתי מיד. הייתי משתמשת בהזדמנות הזו כדי להבהיר את העובדות על הפאלון דאפא, אבל הכרתי את תכסיסי המק״ס טוב מדי. אם הייתי מדברת, הקלטות האאודיו והוידיאו של קולי היו נערכות כדי לשמש להשמצת השיטה.

נאסרתי בגלל שהחזקתי באמונתי

באמצע דצמבר בשנת 2000, נסעתי עם מתרגלים נוספים לבייג'ינג כדי לעתור עבור הפאלון דאפא. פרשנו בכיכר טיאננמן כרזות שעליהן היה כתוב ״פאלון דאפא נפלא״ וצעקנו ״פאלון דאפא נפלא״, ״פאלון דאפא מוסרי וצודק״, ו״שקמו את המוניטין של מאסטר לי״.

כתוצאה מכך, נעצרתי ונלקחתי לתחנת המשטרה של כיכר טיאננמן. מתרגלים עמיתים רבים כבר היו עצורים שם. יומיים מאוחר יותר נלקחתי למרכז מעצר מקומי. הוחזקתי במעצר 3 חודשים ללא הליך חוקי. כששוחררתי משם, הועברתי לפגישות של שטיפת מוח שנערכו במרכז לגמילת סמים ושם הוחזקתי עוד חודש וחצי.

בשנת 2002, בהיותי בדרכי לביתה של מתרגלת אחרת, נעצרתי שוב על ידי המשטרה, עצרו אותי במתקן המעצר העירוני. הממונה עלי בעבודה ובני משפחתי התבקשו לדבר איתי כדי לגרום לי להתכחש לפאלון דאפא כתנאי לשחרורי.

אמרתי להם ״לא עשיתי דבר המנוגד לחוק. אני קרבן של הרדיפה הפוגעת בחוקה״.

הממונה עלי הציע ״אם לא תכתבי את ה"הצהרת ההבטחה" שאת חודלת מתרגול בפאלון דאפא, לפחות הצהירי שלא תשתתפי יותר בפעילויות של הפאלון דאפא. זה גם יעזור״.

עניתי לו ״אני לא צריכה להבטיח דבר, מכיון שלא עברתי על שום חוק״. נתנו לי 3 ימים לחשוב על זה, אבל לא התפשרתי. לאחר זאת בית המשפט המחוזי דן אותי לשנתיים מאסר בבית הכלא. ערכאה גבוהה יותר גם תמכה בגזר הדין הזה.

עד אז כבר הייתי עצורה כמעט שנה, ולשנה השניה של מאסרי העבירו אותי לכלא הנשים המחוזי.

שבוע לפני ששוחררתי ב-2004, הסוהרים סיפרו לבני משפחתי ש"משרד 610" צריך להיות נוכח בזמן השחרור. התווכחתי איתם, וטענתי שחזרתי הביתה לא קשורה ל"משרד 610", ושחוקי הכלא לא מעניקים ל"משרד 610" כל סמכות שיפוטית על אסירים משוחררים. בסופו של דבר הצלחתי לעזוב עם משפחתי ללא התערבות מצד "משרד 610", שלעיתים קרובות לוקח מתרגלים למרכזי שטיפת מוח מיד עם שחרורם, או ממשיך להטריד אותם בביתם.

מאוחר יותר למדתי שחוזה ההעסקה שלי הסתיים בסוף 2004 בגלל שסירבתי לוותר על אמונתי. וכך איבדתי את מקור הכנסתי.

ב-2007 וב-2009 ניגשתי ל"משרד 610" המחוזי כדי לשאול את המנהל מדוע הוא לא החזיר אותי לעבודתי. הוא ענה ״אין אפשרות להחזיר לך את עבודתך אם את לא מוותרת על אמונתך. את צריכה להכריז בטלוויזיה שלא תתרגלי שוב פאלון דאפא. צריך להקליט אותך בקלטת וידיאו כדי שכולם ידעו״.

עניתי לו ״הרדיפה של הפאלון דאפא היא ללא כל בסיס חוקי. ניסית כל כך הרבה פעמים לגרום לי לוותר על אמונתי ולהכפיש את הדאפא בטלויזיה - אלו נסיונות חסרי תועלת, בבקשה ותר על הרעיון הזה. אתה יודע שהפאלון דאפא הוא נפלא, ושמתרגלי פאלון דאפא הם אנשים טובים. אתה עושה את העבודה הזו בניגוד למצפונך למען רדיפת בצע ורווח אישי. אתה לא מתנהג באחריות כלפי חייך.״ הוא חשב לזמן-מה בדממה ואז אמר ״אל תבואי לכאן שוב. אני מתכוון להתפטר מהעבודה הזו״.