לשנות מהיסוד את צורת החשיבה שלי

(Minghui.org)

התנסות שהוקראה בוועידת הפא האירופית בשנת 2014

השנה השתתפתי לראשונה בקידום ה"שן יון". באמצעות לימוד הפא והקשבה לשיתופים של מתרגלים, הבנתי את חשיבות ההתמסרות לקידום ה"שן יון" כדי להציל יצורים חיים, אך ההבנה שלי הייתה ברמה שטחית. ידעתי שאני חייבת לעשות את זה, אך לא הבנתי ממש מה החשיבות של לקדם זאת ומה מעורב בזה.

המשימה שלי הייתה לחפש היכן לפרסם מודעה. לא היה לי שום ניסיון, אך לא דאגתי. ההבנה שלי הייתה שלקדם את ה"שן יון" זו היא הזדמנות נוספת שהמאסטר נתן לי כדי לטפח את עצמי ולהגשים את נדריי.

הדבר היחיד שיכולתי והייתי צריכה לחשוב עליו היה לטפח את עצמי היטב ולשמור על מחשבות נכונות; כל השאר יתנהל לפי התיכנונים של המאסטר.

אך ההבנה שלי לגבי הנחישות הדרושה הייתה צריכה עדיין להיבחן בפועל. אז כמובן שבתהליך הזה הרבה החזקות והחסרות התעוררו, יחד עם אתגרים שצריך להתגבר עליהם. הנחישות שלי לא תמיד הייתה יציבה, ופעמים רבות פקפקתי וכמעט איבדתי אמון במה שעשינו. אני מודה למתרגלים העמיתים על התמיכה הסבלנית שלהם.

"אתה אומר שאתה חייב להיות נחוש ויציב. עם לב כזה, אם תוכל באמת להיות נחוש ויציב ברגע ההוא, תפעל היטב באופן טבעי, כי השין-שינג שלך כבר השתפר." (הרצאה שישית, "ג'ואן פאלון")

הנחישות שלי נבחנה מיד כבר בפעם הראשונה כשנסעתי למילאנו. גשם ירד, והייתי לבדי כי המתרגלת שאירחה אותי בביתה הייתה בעבודה. הפלתי את המחשב הנייד שהבאתי כדי להראות בפגישות את הווידיאו לקידום ה"שן יון" והמסך נשבר. לא הכרתי את העיר, ובאותו רגע היא נראתה לי ענקית. לא ידעתי לנהל היטב את המחויבויות שלי בעבודתי הרגילה. הכול נראה כלוחץ עלי לחזור הביתה ולשכוח מכל העניין. איך נוכל להצליח בקידום?! נראה היה לי כאילו כל המאמצים שלנו הם חסרי טעם ולחינם; עם הגישה הזו, השתלטו על מוחי מחשבות אנושיות ודאגות ולא יכולתי למצוא שלווה.

ואז קיבלתי טלפון ממתרגלת. במהלך השיחה היא אמרה לי משהו כמו, "את לא מחויבת לעשות את זה. את יכולה לנסוע הביתה אם את רוצה, אין בעיה; אך עכשיו הוא הרגע בו אפשר לראות את ההבדל בין מטפח ובין אדם רגיל". לנסוע הביתה זה היה לאבד את ההזדמנות ההיסטורית ארוכת הטווח. לפתע הלב שלי נרגע ובראשי צץ המשפט

"אל הקשיים מתייחס כאל אושר" (מתוך: "לחשל את הלב ואת הרצון")

לא הייתי עוזבת בשום מחיר.

גיליתי באופן מוחשי את ההבדל בין מחשבות נכונות של מטפח ומחשבות אנושיות המוּנָעות על ידי כל מיני החזקות, את החשיבות של להתייחס לעצמך כאל מתרגל דאפא בדיוק כשנראה שאי אפשר להתגבר על הקשיים, ולשמור את המחשבות שלך בתוך הפא. כל הכוח שיש לנו בהבהרת האמת מגיע אלינו מהפא; בלי הפא, אנחנו רק אנשים רגילים שחיים בתוך אשליות ונשלטים על ידי מחשבות אנושיות שונות. כשמדברים עם מתרגלים אחרים, הרבה פעמים אנחנו משתפים על הקשיים שפוגשים כשמשתתפים בקידום המופע, אך החוויה הזו הראתה לי שאם אנחנו שמים את הלב ואת הרצון שלנו בתוך זה, המאסטר עוזר לנו ומארגן דברים בשבילנו.

באותו שבוע קבלנו את המיקום הראשון שלנו במרכז מכירות.

מתרגלי דאפא הם גוף אחד

במהלך קידום ה"שן יון", חוויתי גם את העוצמה של הגוף האחד. בכל פעם שהמחשבות הנכונות שלי התנדנדו, או כשהרגשתי עייפה, מיד היה מתרגל מוכן לעזרה כדי למלא את המקום שבו היו לי החסרות, ויכולתי לחדש את ההתלהבות שלי כדי להמשיך.

למרות זאת, שיתוף הפעולה גם עבר תהליך. ההחזקות שלי בזמן התקופה של קידום ה"שן יון" התעוררו בצורה שלא הייתה קודם. הרגשתי צלולה ונחושה כל כך לזהות ולסלק אותן במהירות האפשרית כדי לא ליצור הפרעה למטרה שלנו.

במקרה אחד, קבלתי תגובה שלילית ממרכז הקניות שחשבנו שהוא טוב לקידום, ושהיה גם קרוב לאולם התאטרון. דיברתי עם המזכירות שהתלהבו מהמופע, אך הן אמרו לי שהמנהל סירב לארח אותנו. האגו שלי קיבל מכה. באופן אישי חשתי חרטה, לא על ההזדמנות להציל יצורים חיים, אלא על זאת שנכשלתי. אך מיד זיהיתי את האנוכיות מאחורי המחשבה הזו ומיד שיניתי את דרך המחשבה שלי. ההצלחה של ה"שן יון" אינה הצלחתי האישית. רק כשהאדם מוותר לחלוטין על האגו, ומאמין בכל הלב במאסטר ובפא, האדם יכול להיות יעיל בהצלת יצורים חיים. המקום ההוא היה ממש טוב לקידום המכירות, אז שיתפתי על המצב עם עוד מתרגלת והיא הציעה לי לשלוח מתרגל אחר לדבר עם המנהל. המתרגל הלך לשם והצליח לקבל את המקום. הצבנו את הדוכן באמצע מרכז הקניות, זה היה אחד מהמקומות הטובים ביותר בהם קידמנו את המופע. עשינו זאת ביחד, וכל אחד מאיתנו מילא באופן טבעי את תפקידו.

בכמה מקרים אחרים, יחד עם המתרגלים המעורבים בקידום המכירות, יכולתי לחוות את הכוח של הגוף האחד, ושיתוף הפעולה חסר הפשרות של המתרגלים נגע לליבי. בתקופה האחרונה של קידום המכירות, על אף העייפות, הלחץ של מכירת הכרטיסים, ההשתתפות המועטה, הקשיים שהיו לנו בניסיון לאזן את כל הדברים היטב, מנסים תמיד לא להחמיץ לימוד פא ושיתוף כדי לזהות מידית את הקשיים שיש לנו ולחשוף ולסלק החזקות, הרגשתי שלמעשה אני חלק מהגוף האחד הזה המוּנע על ידי רצון משותף, כוח צבאי איתן בעל מטרה משותפת. כולם עשו את מה שהיו צריכים לעשות. אם איזה שינויים בהנחיות הגיעו מהמתאמים, ארגנו את עצמנו ופעלנו לפי ההוראות.

התמזל מזלנו גם לעבוד עם מתרגלים משוויץ, שלא רק שעזרו לנו ביעילות לקדם את המכירות, אלא גם היוו דוגמה מצוינת לנחישות והתמדה. זה גם הרחיב את מחשבתי בהבנה של הגוף האחד. בפא, אין שום גבולות לאומיים, אנחנו קשורים יחד באחריות הגדולה הזו שהופקדה בידינו.

התרשמתי מאוד מסיפור של מתרגלת שיצאה לחלק עלונים עם מתרגלת שווייצרית. היא הופתעה מאוד כשהבינה שאנחנו לא מוכרים כרטיסים באופן ישיר, אך במקום להתלונן או להתרגז כפי שבטח היה קורה לנו, היא פשוט אמרה, "או קיי, זו עדיין תהיה הצלחה". המחשבה הנכונה שלה הייתה חזקה. כשהודינו למתרגלים משוויץ על עזרתם, רבים מאיתנו התרגשו מתשובתה של המתרגלת השווייצרית: "אנחנו אלה שמודים לכם על ההזדמנות להגשים את הנדרים שלנו, אנחנו עושים זאת למעננו". פעם נוספת, ההבנה שכל מה שאנחנו עושים להצלת יצורים חיים זה בעצם למעננו, וה"שן יון", כמו כל פרויקט של הבהרת אמת, הוא הזדמנות גדולה שהמאסטר נותן לנו כדי לטפח את עצמנו בתקופה ההיסטורית הבלתי רגילה הזו.

המאסטר אמר:

"המשימה של הצלת ישויות חיות צריכה להתבצע על ידכם. ולא רק שהיא חייבת להתבצע, היא חייבת להתבצע היטב. עם זאת, זה לא נעשה בשביל המאסטר. אף על פי שאנחנו קוראים לזה "הצלת ישויות חיות", זה גם לא נעשה לגמרי רק למענם. זה נעשה גם למענכם. משום שהישויות החיות שאתם מצילים, הכוללות את האנשים שאתם מבהירים להם את האמת, יהיו קרוב לוודאי יום אחד חלק מהישויות החיות בקוסמוס העצום שלכם. אתם מלטשים ומשלימים את עצמכם, ובאמצעות ההצלחות שלכם אתם משיגים את מה שתהפכו להיות, ובלעדי זה לא תוכלו לשמש שם בתפקיד המלך, וגם לא להשלים את המשימה שלכם ולהקים את המוסריות האדירה המפוארת הנדרשת. כך הדברים עובדים, ולכן אתם בהחלט חייבים לעשות עבודה טובה בזה." (לימוד הפא בוועידת הפא של 2010 בניו יורק)

אלו רק כמה מצבים שקרו במהלך קידום ה"שן יון"; למעשה מה שה"שן יון" נתן לי הוא מעבר למילים. לאחר שקידמתי את ה"שן יון", החזרה לשגרה לא הייתה כל כך מיידית. העוצמה של השדה שנוצר במהלך הקידום לא הייתה יותר, ומצבים רגילים חזרו למסלולם. אך למרות זאת, טיפחתי בלב נחישות מוצקה להישאר נחושה בטיפוח ולהגביר את איכות לימוד הפא. ה"שן יון" הראה לי שהטיפוח שלי אינו איתן כפי שחשבתי. אבל עכשיו אני יודעת שהסיבה היחידה שהגעתי לעולם הזה, היא לעזור למאסטר בתיקון הפא. לאחר קידום ה"שן יון" המבחנים והמצוקות לא הופחתו, אך שיניתי את דרך המחשבה שלי ואני מאמינה בהתייחסות רצינית לכל מה שהמאסטר תכנן בשבילי,

"אל הקשיים מתייחס כאל אושר" (מתוך: "לחשל את הלב ואת הרצון")

עכשיו אני מרגישה צלולה יותר ביחסי למצבים שונים, ואני יודעת שכל דבר, במחשבה ובפעולה, שמרחיק אותי מהשליחות ההיסטורית שלי, צריך להיות מסולק.

בהוראת הפא שלו, המאסטר חוזר ואומר לנו לעִתים תכופות שטיפוח הוא דבר רציני, אין קיצורי דרך. אך באותו זמן הוא נותן לנו כל מה שצריך כדי להצליח. זו האחריות שלנו לא להחמיץ את ההזדמנות, ולתת את כל הנחישות והעבודה הקשה הנדרשות; הגמול יהיה לאין ערוך. כמו שרקדני ה"שן יון" חוזרים הביתה ומיד מתחילים לעבוד קשה לקראת המופע של העונה הבאה, כך גם אנחנו צריכים להכין את עצמנו לשנה הבאה, להעלות את איכות לימוד הפא שלנו ולטפח את לבנו.

זו רק הבנתי העכשווית, אני עדיין מרגישה רחוקה מאוד מעמידה בדרישות שהמאסטר מציב לנו בטיפוח, אך אני מקווה להתמיד בהתלהבות לעשות זאת.