(Minghui.org)
התנסות מהוועידה האינטרנטית האחת-עשרה לשיתוף התנסויות של מתרגלי פאלון דאפא מסין
באזור שלי, המקומות לייצור חומרי הבהרת אמת פרחו כפרחים בכל מקום, והחומרים הם רבי תוכן ובאיכות מעולה.
לרוע המזל, מתרגלים רבים אינם יודעים איך לתחזק ציוד. נראה שבכל פעם שיש תקלה קטנה במדפסת, הם מחפשים עזרה ממתרגלים בעלי מיומנות טכנית.
אז במשך תקופה מסוימת, הפכתי אחראי להגשת עזרה למתרגלים, בפתירת בעיות טכניות פשוטות ובחיפוש אחר מישהו שמתקן מדפסות. כשאנשים הודיעו לי שהמדפסות שלהם לא עובדות, הייתי מגיע על אופניי לאסוף אותן אחת אחת, ומחזיר אותן לאחר שתוקנו.
הייתי מאוד עסוק וחשבתי לעצמי, "אני תלמיד פאלון דאפא. כל עוד זה קשור לדאפא, אעשה זאת ולא משנה עד כמה העניין קשה ובעייתי".
אך במהלך השתלשלות העניינים, התחלתי בהדרגתיות להבין שזה לא רק עניין של תיקון ציוד, אלא תהליך של טיפוח.
התבוננות פנימה בכל פעם שעלתה בי תרעומת
מתרגל א' ואני קבענו להיפגש וללכת לביתו של מתרגל ב' כדי לאסוף מדפסת. אך התעכבנו וכשהגענו לבסוף לביתו, כבר החשיך. ב' שאל אותנו בכעס, "התעייפתם?", ענינו שלא והוא השיב, "אני התעייפתי. חיכיתי לכם שלוש שעות".
לאחר שלקחנו את המדפסת שאלתי את א', "איך הרגשת כששמעת את ב'?" היא ענתה שהיא לא התרגזה כלל. בהשוואה לליבה הנדיב, זיהיתי אצלי את ההחסרה של להיעלב. התחלתי להתבונן פנימה. שלוש שעות הן באמת זמן ארוך ולא התחשבנו ברגשותיו של ב'. אני רוצה לשפר את עצמי בהקשר זה.
לקחתי את המדפסת לטכנאי, וכשחזרתי הביתה כבר היה עשר בערב. אכלתי ארוחת ערב והרהרתי על מה שקרה במשך היום. גיליתי שהרגשת העלבון שלי נעלמה. המאסטר סילק אותה עבורי.
לאחר שהמדפסת תוקנה, התקשרתי למתרגל ב' ושאלתי מתי אפשר להחזיר לו את המדפסת. הוא אמר, "תשאיר אותה אצלך. לא אהיה פנוי בימים הקרובים". הוא הוסיף שישלח לי הודעה מתי אוכל להחזיר את המדפסת.
התחלתי להתרגז וחשבתי: "היית לחוץ לתקן את המדפסת. עכשיו שהיא מתוקנת אתה לא ממהר להשתמש בה, ואני צריך לשמור אותה בשבילך. למה אתה לא חושב על אחרים?" מייד זיהיתי את רגשות התרעומת שלי וסילקתי אותם.
מבחנים אחרים הגיעו בהמשך. מתרגל ב' אמר לי שהוא צריך את המדפסת. הייתי עסוק בפרויקט וביקשתי ממנו ליצור קשר עם מתרגל אחר במקום. הוא אמר שהוא לא יכול להשיג את המתרגל הזה והיה מאוד בלחץ. בסוף לא הייתה לי ברירה אלא להביא לו את המדפסת בעצמי.
כבר לא היו אוטובוסים ולקחת מונית יעלה בסביבות 40 יואן. הלכתי לשים את המדפסת על אופניי, וכל הזרוע שלי הוכתמה בדיו שחור. הבנתי שההפרעה הזאת קרתה כדי שאתרגז על מתרגל ב' וכדי שאסרב להביא לו את המדפסת.
טוב, ידעתי שלשמור על הגישה הזו לא יביא תועלת, אז הייתי נחוש להביא לו את המדפסת. הבאתי את הציוד למקום שקבענו, אך מתרגל ב' אמר לי שהייתי צריך להגיע יותר צפונה מהמקום הזה. חשבתי לעצמי, "אני חייב לטפח את הסבלנות שלי, לתת לו את המדפסת, ולא לחשוב או להרגיש שום דבר".
הצלחתי לתת את המדפסת לב' ללא שום תלונות. בדרך חזרה הביתה הרגשתי שמח ונטול דאגות. ידעתי שהתקדמתי בנקודה הזאת.
למצוא את ההחסרות שלי כשאני רואה את החסרותיהם של אחרים
מתרגלת ג' היא אישה מבוגרת, שהייתה נחושה מאוד כשהגיעה להבהיר אמת לאנשים בציבור. היא סחבה בריקשה מטען כבד של חומרים והגיעה למקומות של קהל רב כדי לחלק אותם. היא הורידה מהמחשב את החומרים, הדפיסה אותם, צרבה תקליטורי DVD והכינה גלויות ותליונים עם המסר של פאלון גונג.
בכל פעם שהיא נתקלה בבעיה במדפסת או במחשב, היא קראה לי לעזרה. אך כשהגעתי אליה, היא הייתה מבזבזת את הזמן בתלונות על מתרגלים אחרים. ניסיתי לומר לה שכנראה קיימות אי הבנות, אך לא משנה איזה הבנות שיתפתי בנושא, היא לא שינתה את דעתה. התחלתי לתהות מדוע היא ממשיכה להתלונן בפניי.
נזכרתי בדברי המאסטר: ("ללמד את הפא בועידה בשיקאגו ב-2004")
"כאשר קונפליקט כלשהו צץ או משהו קורה, אמרתי לכם שלא רק שני הצדדים בקונפליקט צריכים לחפש סיבות מצדם, גם כל צד שלישי צריך לחשוב על עצמו - מדוע אתה זה שצופה בכך? כאשר אתה משתתף ישיר בקונפליקט, זה עוד יותר המקרה, אבל מדוע אינך מוכן לטפח את עצמך?"
המאסטר גם אמר: ("הרצאת הפא בוועידת הפא הבין-לאומית ב-2009 בוושינגטון הבירה")
"עבור מטפח, להסתכל פנימה זה כלי קסם."
שאלתי את עצמי, "האם אצלי קיימת אותה בעיה?" חייבת להיות לזה סיבה. גיליתי שיש לי דעות קדומות על מתאם מסוים ולא פתרתי את זה. בחרתי לשוחח על העניין באופן פרטי עם אחרים, במקום לשתף בחמלה את הבנותיי ישירות עם המתאם. כך שטעיתי ולא התנהגתי בהתאם לפא. כשתיקנתי את הבעיה שלי, שמתי לב שמתרגלת ג' הפסיקה להתלונן בפניי על מתרגלים אחרים.
שוב הבנתי שאין דברים פעוטים וחסרי משמעות בטיפוח. הכול קורה כדי לשפר את השין שינג.
להתבונן פנימה תוך כדי קונפליקט
הפסקנו להדפיס את "שבועון מינג הווי" באזור שלנו, ושקלתי לקחת עלי את האחריות להמשך. בעזרת מתרגלים אחרים, קבלתי עלי את התפקיד של עורך המהדורה המקומית שלנו. התחלתי ללמוד את הדברים הבסיסיים, וכשאני נתקל בבעיה שאיני יכול לפתור, אני מבקש את עזרת המתרגלים האחרים.
באותו זמן, דאגתי לסלק את ההשפעה ארוכת הטווח של תרבות המפלגה הקומוניסטית בתוכן המיוצר. עבודתי נבחנה ופורסמה על ידי עורכי אתר מינג-הווי. כשהביטחון שלי גבר, התחלתי להיות יותר ויותר עצמאי.
איך שהתחלתי להרגיש בטוח במה שאני עושה, באחד הערבים מתרגל א' ביקש ממני לבוא לביתו. הגעתי במהרה ואירוע מביך קרה. הוא אמר, "מתרגל ד' רוצה לדבר איתך", ועזב מיד.
מתרגל ד' סיפר שהוא ראה שכתבתי ב"שבועון מינג הווי" על הרדיפה שעבר, ושהדיווחים האלו פורסמו לציבור. הוא פחד להפוך להיות מטרה לרדיפה נוספת וקיווה שאפסיק לעשות זאת.
התרגזתי והתגוננתי. אמרתי לו, "ראיתי שהמקרה דווח באתר 'מינג-הווי' והשתמשתי בו בעיתונות המקומית שלנו. טעיתי שלא דברתי איתך על זה לפני שהשתמשתי במאמר". אבל הוא המשיך לדבר עוד ועוד על מה שעשיתי.
הייתי מאוד לא מרוצה ממתרגל א' על שהכניס אותי למצב הזה. הרגשתי שהוא בגד בי והחלטתי להפסיק לעבוד על הפרויקט. הלכתי הביתה עם תרעומת כבדה בליבי. במשך חודש לא כתבתי כלום. הפסקנו להדפיס את העיתון השבועי. במשך התקופה הזו, ניסיתי למצוא מישהו שיקח על עצמו את המחויבות שלי, אך לשווא.
באמצעות לימוד חוזר ונשנה של הפא הבנתי שטעיתי. האם זו אינה הזדמנות בשבילי לשפר את השין-שינג? אני עושה דבר כל כך קדוש, אם ההחזקות האנושיות שלי לא ייחשפו, איך אוכל להשתפר? איך אוכל לטפח? אני חייב להמשיך לכתוב כתבות ל"שבועון מינג-הווי", לחשוף את הרשע ולעזור להציל יותר אנשים.
כרגע, אני עדיין נאבק מדי פעם במושגים האנושיים שלי, ויש לי החזקות רבות לסלק. עכשיו אני מבין שאין דברים פעוטי ערך בטיפוח. לכל דבר שקורה לי יש סיבה. רק כשאני משתמש בכלי הקסם הזה של התבוננות פנימה, אני באמת מטפח.
עכשיו אני עושה את מה שאני אמור לעשות באופן יציב. כשאני כותב כתבות ל"שבועון מינג-הווי" ודברים אינם מסתדרים בקלות, אני מיד מתבונן על דרך החשיבה שלי. האם זו החזקה אנושית שמעכבת אותי? איזה עקרונות פא כאן עדיין לא ברורים לי? כשאני מוצא משהו, אני מתקן זאת מיד, וזהו שיפור.
בטיפוח, אנחנו מטהרים את עצמנו ללא הפסק, יוצאים מהמצב האנושי והולכים לקראת אלוהיות.
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2024 Minghui.org. All rights reserved
