גב' טאן גואנג-הווי נאנסה ועונתה על ידי סוהרים במחנה עבודה בכפייה וואן-ג'יאה

(Minghui.org)

גב' טאן גואנג-הווי מהעיירה סונג ג'יאנג בהיי-לונג-ג'יאנג עבדה כמוכרת בחנות מקומית. היא נהנתה מסביבה הרמונית ושלווה של משפחה אוהבת, שהשתנתה לחלוטין ביולי 1999 כשהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) החלה ברדיפת הפאלון גונג. גב' טאן הייתה מזועזעת מהתעמולה המשמיצה והמערערת את האמון בשיטה ובמייסדה. היא ומשפחתה ידעו שפאלון דאפא הוא טוב מפני שהיא עברה שינויים עמוקים לטובה בגופה ובנפשה אחרי שהחלה לתרגל בשיטה במארס 1998. היום, לאחר שנאנסה ועונתה והוזרקו לה סמים שפוגעים במערכת העצבים, היא במצב של אי-שפיות רוב הזמן.

גב' טאן גואנג-הווי לפני רדיפת הפאלון גונג

ביוני 2000 נסעה גב' טאן ביחד עם בתה בת ה-18 לכיכר טיאננמן בבייג'ינג לעתור למען זכויות מתרגלי הפאלון גונג לחופש אמונה. הן נעצרו והועברו למרכז מעצרים. אחרי ששהו שם חודש ימים הוחזרו לאזור מגוריהן. השוטרים סחטו מבעלה 3,000 יואן בתמורה לשחרורה של הבת. גב' טאן עצמה נשלחה לאחר מכן למחנה העבודה בכפייה וואן-ג'יאה שבחארבין לשנת מאסר.

כלואה בתא גברים

מאוחר יותר התגלה שמשטרת לאנג-פאנג בהה-ביי קיבלה הוראה סודית מבכירים רמי דרג לתכנית בת שני שלבים, לאלץ מתרגלות לוותר על אמונתן.

השלב הראשון היה כרוך בעינויים והשפלה ולאחר מכן באונס המתרגלות. השלב השני היה עינויים עד מוות של כל מתרגלת שנותרה איתנה באמונתה, כשגורם המוות יירשם כמחלה או התאבדות.

ברגע שמתרגלת הגיעה למחנה היו צוותים שפעלו ביחד כדי לשטוף את מוחה ולאלץ אותה לוותר על אמונתה. המתרגלות שלא הסכימו ל"התחנך מחדש" היו חשופות לשטיפת מוח ומאסר מבודד בהשגחה צמודה של קבוצות פושעים פליליים. המתרגלות שנותרו איתנות באמונתן נשלחו לאגף הגברים, שם השפילו אותן, התעללו בהן ועינו אותן באלימות עד מוות.

ב-24 במאי 2001 נשלחו כ-50 מתרגלות וגב' טאן בתוכן לאגף מחנה הגברים להמשך עינויים. קשרו אותן, תלו אותן באזיקי הידיים, הכו וגררו אותן על הרצפה, חשמלו אותן באלות מחשמלות ואילצו אותן לעמוד מבלי לזוז מבוקר עד ערב.

גב' טאן הוכתה שוב ושוב והוזרקו לה סמים הפוגעים במערכת העצבים. היא עברה עינויים בשיטות שונות בעודה כלואה שם. מאוחר יותר פתחה ביחד עם מתרגלות אחרות בשביתת רעב למשך 8 ימים כדי למחות על עינוייהן. הסוהרים דחקו בהן למהר ולכתוב "הצהרת ערבות" בה הן מוותרות על אמונתן ואיימו עליהן שההוראה הגיעה מגבוה. אחרי שאחד הסוהרים שבר את שיניה הקדמיות של גב' טאן הוא השליך אותה לתא של פושעים פליליים, שם עברה השפלות ועינויים נוספים.

גב' טאן הציגה לאסירות הצעירות את הפאלון גונג ואמרה להן שאם תזכורנה ש"אמת-חמלה-סובלנות" הוא טוב, אולי תשתחררנה מוקדם יותר מהכלא על התנהגות טובה.

סוהרים אנסו את גב' טאן

יום אחד כשגב' טאן הייתה כלואה עם עוד 20 מתרגלות בחדר קטן באגף הגברים במחנה, הן ישבו מכורבלות ביחד על רצפת הבטון הקרה כדי להתחמם. בסביבות חצות אחד הסוהרים לקח אותה לחדר אחר בו נכחו כמה סוהרים. בתחילה לא ידעה מה הם מתכוונים לעשות. כשנוכחה לדעת שהם מתכוונים לאנוס אותה היא הזהירה אותם: "אל תפגעו בי, אתם תבצעו פשע ולבטח תסבלו מגמול רע". הם ענו לה שלא אכפת להם.

הסוהרים הזריקו לה סמים בלתי ידועים שגרמו לה לאבד את הכרתה. זמן קצר לאחר מכן היא חשה מעורפלת וחלשה מכדי לדבר, אבל שמעה את אחד הגברים שכינו אותו "הבוס" אומר: "היא כמעט בגילה של אמכם. למה לכם להתעסק עם אישה זקנה?"

גב' טאן עשתה כל מאמץ להישאר ערה אבל הסמים הכריעו אותה לבסוף. היא ראתה את הסוהרים אונסים אותה, אבל לא יכלה להתנגד, או להוציא מילה עקב השפעת הסמים. שלושה סוהרים אנסו אותה בתורנות, בזה אחר זה.

עדויות של כמה מתרגלות שהיו במחנה על מה שקרה באותו לילה

מתרגלת א':

"ב-2001 כ-20 מאיתנו, נלקחנו לחדר ריק, קר מאוד, שהיה ממוקם באגף הגברים במחנה העבודה וואן-ג'יאה. כשישבנו בפינה מכורבלות ביחד כדי להתחמם, ישבתי ליד טאן גואנג-הווי שישבה אחרונה בשורה. כשהתעוררתי לא ראיתי אותה ישנה לידי. נרדמתי חזרה וכשהתעוררתי כעבור כמה שעות, ראיתי אותה לצידי. למחרת שאלנו אותה לאן נעלמה בלילה הקודם.

היא הביטה קדימה בוהה ורועדת ומלמלה משהו. שאלתי אותה אם לא קר לה והיא נראתה מפוחדת ולא ענתה לי. הרגשנו שמשהו ממש לא בסדר איתה והשגחנו עליה בתשומת לב. היא נראתה מפוחדת, לא דיברה ולא הישירה מבט לעיניהן של המתרגלות. כמה ימים לאחר מכן היא הפכה מבולבלת במקצת ומבט מפוחד בעיניה. נודע לנו שב-20 ביוני הזריקו לה סמים רעילים. הסוהרים צפו בה מקרוב. יום אחד היא קפצה לפתע מחלון הקפטריה בקומה השנייה ונחתה על גג סוכך מתכת שהיה מקובע מתחת לחלון. אם לא היה שם הגג היא הייתה עלולה להיהרג".

מתרגלת ב':

"כשעמדתי להשתחרר ממחנה העבודה וואן-ג'יאה, אחת המתרגלות ביקשה ממני לחשוף את העובדה ש-3 סוהרים אנסו את טאן גואנג-הווי באגף הגברים. כששאלתי אם היא בטוחה בכך היא ענתה: "בהחלט". היא הוסיפה שטאן היא מתרגלת נחושה שסירבה לוותר על אמונתה.

מתרגלת ג':

אחרי שגב' טאן נאנסה, הסוהרים פחדו שפשעם ייחשף. לפיכך הם הכפישו את המוניטין שלה בכוונה ואמרו שהיא חולת נפש והאשימו אותה בניסיונות התאבדות מספר פעמים. הם פברקו ראייה מזויפת כדי שיוכלו לכלוא אותה בבידוד בבית החולים של המחנה, ואסרו על מתרגלות ליצור איתה קשר. נוסף לכך המשיכו להזריק לה כל יום סמים כדי שתישן. כשטאן התעוררה היא צעקה: "פאלון דאפא הוא טוב". לאחר זאת כפו עליה לשבת בכיסא הברזל שהיה ממוקם בדרכנו. לפעמים הייתי מסוגלת להחליף איתה כמה מילים בזמן הארוחות. היא סיפרה לי שבכלא בית החולים מזריקים לה סמים על בסיס קבוע שגורמים לה למצב של אופוריה. כמו כן סיפרה, שסוהרים אנסו אותה שוב ושוב. באמצעות הקשר המוגבל שהיה לנו, גיליתי שדעתה צלולה וברורה לגמרי. מאוחר יותר הורה רופא הכלא על אסירים לקשור אותה למיטה כדי למנוע ממנה להסתובב".

כמה ימים לאחר מכן ב-15 ביולי 2001 הודיע משרד 610 המחוזי לבעלה של טאן שאשתו סובלת מהתמוטטות נפשית והוא מתבקש לקחת אותה הביתה. כשהגיע למחנה העבודה, הבחין בעלה שהיא מתנהגת בצורה מוזרה קצת. כשקרא בשמה היא לא ענתה והשפילה את ראשה. הסוהרים סחטו ממנו 900 יואן לפני ששחררו אותה.

טאן שוחררה לידי בעלה ללא כל מסמך או תעודת מחלה לגבי מצבה. הוא גם לא היה מודע שהוזרקו לה סמים רעילים המזיקים למערכת העצבים המרכזית ולכן כשפגה השפעת הסמים היא הייתה על סף מוות והוא היה מבולבל ומודאג. למעשה מחנה העבודה היה מודע היטב למה שעלול לקרות לה כשתפוג השפעת הסמים, לכן גם שחררו אותה לביתה.

משפחה הרוסה

עד שטאן ובעלה הגיעו לביתם, היא כבר הראתה תסמינים של אי-שפיות. לא היה לה מושג של בית או של זמן והיא לא הכירה את עמיתיה לעבודה, את חבריה או בני משפחתה. אנשים חשו צער עליה כשראו אותה מתרוצצת הנה והנה ביום ובלילה.

טאן מסתובבת הנה והנה בחדרה הזעיר

פעם כשהסבה המשפחה לארוחה,יצאה טאן החוצה בנעלי בית ונעלמה במהירות מטווח הראייה. בעלה ושישה מקרובי המשפחה סרקו את האזור בחיפוש אחריה. ביום השלישי היא נמצאה. בקושי הכירו אותה. היא הייתה יחפה, על פניה הייתה נפיחות בגודל ביצה, על מפרק הירך הייתה פציעה ובוהן הרגל נשברה לה. כשנשאלה מה קרה לה, היא אמרה שנפלה מצוק.

לפעמים הייתה פותחת את מכונת הכביסה שופכת פנימה מים ואז מוציאה אותם החוצה, שופכת אותם על הרצפה וקופצת בשלולית המים. פעם כשקרוב משפחה בא לבקרה, הבת סיפרה שהיא במרתף ולא רוצה לעלות למעלה. הקרוב ירד למרתף וראה את טאן צדה חרקים ואוכלת אותם, או שהייתה אוכלת לפעמים את הנצרים שגדלו על תפוח האדמה. לבעלה לא נותרה ברירה אלא לאשפז אותה בבית חולים פסיכיאטרי למשך חודש. כששבה הביתה לא נראה שום שיפור, כך שהוא אשפז אותה לעוד חודש ימים.

בעזרת טיפול אוהב ומסור של בעלה, חזרה טאן לפרקים לשפיות. כשנתקלה במכרים הייתה פולטת לעברם: "אין מילים בשפה האנושית לתאר את המעשים הנפשעים שביצעו סוהרי מחנה העבודה וואנג-ג'יאה".