במשך יותר משנתיים כופים על מתרגל פאלון גונג בריא לקחת 4 תרופות ללחץ דם כמה פעמים ביום – שילוב קטלני

(Minghui.org)

כלא מס' 1 בפרובינציית יון-נאן כפה על מתרגל הפאלון גונג הבריא מר פנג פינג-גואו לקחת 4 סוגי תרופות שונות ללחץ דם 3 פעמים ביום במשך שנתיים וחצי.

על-פי אנשי מקצוע בתחום הרפואה, ארבע התרופות האלה מיועדות לחולים עם תסמינים חמורים של לחץ דם גבוה ויש איסור לקחת אותן ביחד.

לכל אחת מהתרופות יש תופעות לוואי. שימוש ארוך-טווח בקוקטייל ארבעת התרופות האלה, במיוחד על ידי אנשים ללא בעיות לחץ דם יגרום להשפעה חמורה על בריאותם. לדברי אחד הרופאים "שימוש כזה דומה להתאבדות בהילוך נמוך".

על מר פנג כפו לקחת את ארבע התרופות ביחד מדי יום, מיום היכנסו לכלא (ה-13 בדצמבר 2010) ועד יום לפני שחרורו ב-3 במאי 2013.

לנוכח גינוי חזק של הקהילה הבין-לאומית, מתקני הכליאה של המשטר הסיני משתדלים להצניע עינויים פיזיים של מתרגלים. הם משתמשים בחלופה טקטית. בבתי כלא, במרכזים לשטיפות מוח ובמתקני כליאה אחרים, הם מאלצים כיום את המתרגלים לקחת תרופות המזיקות לגופם.

תרופה רעילה כזאת אינה מותירה סימנים מידיים של פגיעה פיזית, אך היא גורמת לעתים קרובות לנזק בלתי הפיך לבריאותם של מתרגלים בטווח הארוך.

אצל מר פנג התפתחו סחרחורות, כאבי ראש, כאבים בחזה ונפיחות ברגליו. לעתים קרובות היה נעשה מבולבל ואיבד את זכרונו. למרבה המזל הוא חזר לאיתנו בהדרגה לאחר שחידש את התרגול בפאלון גונג עם שחרורו.

אך לא כל מתרגל שעבר זאת היה בר מזל כזה: "הייתי בר מזל ששרדתי, אבל הכרתי כמה מתרגלים שמתו כתוצאה מאותן תרופות רעילות וביניהם פאנג ג'נג-פינג, שן יואה-פינג ויאנג צווי-פן".

מר פנג פונה בקריאה לאזרחים בסין ולקהילה הבין-לאומית לתת את הדעת מקרוב לטקטיקות האלה של המשטר הסיני.

להלן סיפורו המפורט של מר פנג.

מאז נכנסתי לכלא, נאלצתי לקחת כל יום 4 תרופות שונות

אני מתרגל פאלון גונג בן 52 מהעיירה מא-ג'יה בפרובינציית יון-נאן. מאז שהתחלתי לתרגל פאלון גונג הייתי תמיד אדם בריא מלא אנרגיה.

ב-3 בדצמבר 2010 גזרו עלי 4 שנות מאסר לא חוקי בכלא מס' אחד בפרובינציה.

ברגע שנכנסתי לכלא לקחו אותי לבית החולים של הכלא לבדיקות. הרופאים אמרו שיש לי לחץ דם גבוה, אבל מעולם לא הראו לי את תוצאות הבדיקות.

הם החלו מייד בהזרקות לווריד. שני משגוחים (מוניטורים) פיקחו עלי סביב השעון. בדרך כלל לקח חצי שעה להזריק 2 בקבוקי חומר בלתי ידוע לתוך הווריד. הרגשתי גירודים בפניי והבחנתי לאחר מכן בנפיחות, אבל המשגוחים דיווחו שהכול תקין אצלי.

הזרקת חומרים מזיקים למתרגל

הזריקות דרך הווריד נמשכו כחודש ימים ובינתיים כפו עלי כבר מהיום הראשון 3 פעמים ביום, לקחת 4 תרופות שונות נגד לחץ דם.

הרופאים לא פירטו בפני אף פעם מהן התרופות, אך מאוחר יותר נודע לי מאחרים שמות ארבע התרופות: מטופרולול, ניטרנדיפין, תרכובת גלולות ללחץ דם נמוך ואנאלאפריל.

לא הייתה כל אפשרות לירוק את התרופות, משום שהמשגוחים היו תמיד שם לוודא שאבלע כל גלולה. בכל פעם שלקחתי את התרופות האלה, הרגשתי שראשי הולך להתפוצץ, חשתי סחרחורת וכאב חד בחזה. רגליי וכפות רגלי התנפחו.

לא די שהורעלתי באמצעות תרופות, הסוהרים החלו להעביד אותי בסדנה באריזת חבילות בגדים, חודש לאחר מאסרי. עקב התרופות שלקחתי חשתי לעתים קרובות סחרחורת, אבל נאלצתי לעבוד. פעם אחת מעדתי ונפלי וכתוצאה מכך צד אחד של פניי התמלא שריטות ושפשופים.

פעם אחת ניסה מנהל המחלקה לגרום לי לוותר על אמונתי בפאלון גונג אך סירבתי בנחישות. גם מנהיג הצוות נהג לשוחח איתי פעמיים בחודש, אבל לא הצליח לגרום לי להיכנע ללחץ.

במהלך שנות מאסרי לא הרשו לי אפילו פעם אחת להתקשר בטלפון. ביקורי משפחתי הוגבלו וזכיתי לראותם רק 3 פעמים במשך שנתיים וחצי בכלא.

יום לפני השחרור, עדיין כפו עלי הסוהרים לבלוע את התרופות. עם שחרורי ב-4 במאי 2013

התחלתי לקרוא מייד את ספרי הפאלון גונג ולתרגל. בהדרגה החלמתי מהנזק שנגרם לי מהתרופות נגד לחץ דם. "שימוש כזה בקוקטייל של ארבע תרופות דומה להתאבדות בהילוך נמוך"

מיד עם שחרורי התחלתי לחקור את ארבע התרופות שאילצו אותי לקחת בכלא ונועצתי גם עם כמה מומחים רפואיים. מה שנודע לי העביר בי צמרמורת והרגשתי בר מזל שאני חי עדיין.

המטופרולול עלולה לגרום נזק למערכת זרימת הדם, למערכת העיכול ולמערכת העצבים המרכזית. היא יכולה לגרום גם לדלקת פרקים, גירוד, בעיות שמיעה וראייה.

תרכובת טבליות לתת לחץ דם עלולה לגרום לבחילות, חולשה נזלת כרונית, נפיחות, דיכאון וכיב קיבה.

אנאלאפריל עלולה לגרום לסחרחורת, בצקת, כאב ראש, בחילה, כאבי בטן, פריחה, שיעול, שלשול, כשל כלייתי, וירידה ברמת ההמוגלובין ותאי דם לבנים.

ניטרנדיפין עלולה לגרום לכאבי ראש, פריחה, סחרחורות, בחילה, נפיחות ברגליים וכאב בחזה. חולים רגישים עלולים לפתח דלקת כבד אלרגית.

כל הרופאים עמם דיברתי לאחר ששוחררתי הזהירו מפני לקיחת התרופות האלה ביחד. כמו כן יעצו לי לקרוא בזהירות את הוראות המינונים.

כולם היו מזועזעים כשסיפרתי להן שכפו עלי לקחת את כל התרופות האלה ביחד, כל יום במשך שנתיים וחצי. כשהתאוששו מתדהמתם, הם הסבירו לי את מנגנון התרופות ללחץ דם.

"תרופות ללחץ דם פועלות להרחבת כלי דם כדי להקל על הלחץ. אם אדם עם לחץ דם נורמלי לוקח תרופות כאלה במשך תקופת זמן ארוכה, הוא יפתח בעיות בזרימת הדם. הוא יחווה סחרחורות והיעדר או אפילו איבוד כוח. האיברים הפנימיים שלו יפסיקו לתפקד בהדרגה. הוא יפתח קצב לב בלתי סדיר, נדודי שינה וכאב בחזה. כל התסמינים האלה זהים לתסמינים של לחץ דם גבוה. בסופו של דבר מאבדים את ההכרה ונכנסים לתרדמת".

רופא אחד סיכם זאת בקצרה ואמר: "שימוש כזה דומה להתאבדות בהילוך נמוך".

נעצרתי פעמיים במשך חודשיים ונגזרו עלי 4 שנות מאסר

ב-26 במארס 2010 כאשר אשתי ואני נהנינו מהופעת יריד רחוב, עצר אותנו שוטר ודרש שנבוא אחריו לתחנת המשטרה לשיחה.

לתדהמתי כבלו אותי מיד בהגיעי לשם ואחר כך הובילו אותי לביתי שם כבר המתינה קבוצה של שוטרים.

אשתי חזרה זמן קצר לאחר מכן ופתחה את הדלת. השוטרים מיהרו להיכנס והפכו את הבית על פניו. הם החרימו את תמונתו של המאסטר, את ספרי הדאפא שלי ותקליטורי מוסיקה. הם לא הציגו צו חיפוש, ולא נתנו לי קבלה על כל מה שהחרימו.

לאחר מכן לקחו אותי למחלקת ביטחון פנים במחוז לו-ליאנג ומשם למרכז המעצרים המחוזי. רק בהיותי כלוא שם התקבלה הודעה על מעצרי. שוחררתי בערבות ב-30 באפריל 2010.

ב-17 במאי 2010 בעודי עובד בשדה עם אשתי קרא לי אחד השוטרים להגיע לתחנת המשטרה. כשהגעתי לשם הבנתי שטמנו לי מלכודת.

כשהם מצטטים בפני הוראות מדרג גבוה, הודיעו לי שאין ברירה אלא לעצור אותי. נלקחתי לבית החולים המחוזי לבדיקות לפני ששלחו אותי למרכז מעצרים. באותו יום לא נתנו לי לאכול.

במרכז המעצרים כפו עלי לעבוד בהשחלת חרוזים מהבוקר עד הערב. כשלא סיימתי את מכסת העבודה, מנעו ממני שינה. פעמיים הורו הסוהרים לאסירים להכות אותי, כשלא השחלתי מספיק חרוזים.

במהלך כליאתי במרכז המעצרים באו בכירים מ"משרד 610" המחוזי ומשרד ביטחון פנים לחקור אותי במשך 5 פעמים. כשסירבתי להלשין על עמיתיי המתרגלים, הם איימו עליי במאסר ממושך.

גם הפעם משרד המשטרה הוציא צו מעצר נגדי רק ב-9 ביוני, כמה שבועות לאחר מעצרי.

בספטמבר, משרד התביעה האשים אותי ב"שימוש בארגון של כת להפריע לאכיפת החוק". בית דין הביניים בו התקיים המשפט שלי יידע את משפחתי כנדרש בחוק.

אשתי הצליחה לגלות על השימוע ובאה לבית הדין. השופט לא הרשה לי לדבר במהלך כל המשפט והישיבה ננעלה ללא פסק דין.

נשלחתי חזרה למרכז המעצרים. ב-3 בדצמבר 2010 קיבלתי עותק מפסק הדין בהיותי כלוא במרכז המעצרים. לא היו ראיות כלשהן נגדי, ובכל זאת גזרו עלי 4 שנות מאסר.