תרגול בפאלון דאפא שיקם את בריאותי

(Minghui.org)

ברצוני לשתף בקטעים הבאים כמה מההתנסויות שעברתי במהלך תרגול בפאלון דאפא, שיטת תרגול רוחנית מעמיקה ביותר.

מחלות הרסו את גופי

רבים מאיברי גופי היו חולים או שתפקדו בצורה פגומה. היו לי גידולים ליד עצמות השכמה ועל מפרקי הירך. הם כל כך כאבו שזה פשוט היה עינוי לנסות להירדם. לא יכולתי לצעוד אפילו צעד אחד, או להרים כלי אוכל כדי לאכול, מבלי לסבול כאבים. כשניסיתי לישון לא יכולתי אפילו להסתובב מצד לצד במיטה. לא יכולתי לחשוב בבהירות וראייתי הלכה ודעכה. פחדתי מהרוח הקלה ביותר, ואפילו בקיץ לבשתי מעיל עבה. חיי, אם אפשר היה לקרוא להם חיים, היו גרועים ממוות. פעמים רבות שקלתי להתאבד, אבל היו לי שני ילדים קטנים שהיה עלי לדאוג להם. נאלצתי להמשיך לחיות במציאות אומללה כזו.

כמה מחבריי הציעו לי ללכת לבית החולים. קיבלתי את הצעתם ולוויתי כסף כדי לנסוע לשם. בסופו של דבר, אחרי בדיקות רבות הרופא אמר לי: "אין שום טיפול למצבך, זה מאוחר מדי. אין ביכולתנו לעשות דבר לגבי אף אחת מבעיות הבריאות שלך. נוסף על כך, ארבעת הגידולים הם סרטניים. אפילו הואה טואו, הרופא הקדמון המפורסם, לא יכול היה לעשות דבר במצבך". הוא לא הפסיק להניע את ראשו בשלילה ולבסוף הוא החליט לפרוק את תסכולו בצעקות על בעלי. הוא הודיע לבעלי שאני לא אחיה זמן רב וכדאי שיתייחס אליי יותר טוב בעודי עדיין בחיים. כל מה שיכולנו לעשות היה לחזור הביתה כשאני לוקחת כמה כדורים אתנו.

במשך החודשים מלאי הכאב האלה, לעתים קרובות התעלפתי והתמוטטתי על הרצפה. פעמים רבות ישבנו ארבעתנו, כל בני המשפחה, מחובקים ביחד ובוכים, מתחננים לשמים שיצילו אותי. כשזה לא עזר התחננו לארץ שתציל אותי. לבעלי הייתה בעיה באחת מרגליו והתחילו אצלו בעיות בהליכה, אבל הוא המשיך להתמיד ללכת לעבודה.

מה שנראה כמבוי סתום, אבל הוא לא

יום אחד בשנת 1997 בני בן החמש חזר הביתה מלא שמחה ואמר: "אמא, עלינו לתרגל פאלון דאפא. כל אחד אחר שמתרגל מרגיש טוב יותר אחרי התרגול. זה יכול לעזור לנו גם כן. בואי, אני אראה לך איך". בעודו מדבר החל לשבת במדיטציה, בתרגיל החמישי. כדי לשמח אותו הסכמתי ואמרתי שגם אני אתרגל. התיישבתי בתנוחת חצי לוטוס, לומדת את התרגיל.

בתחילה, כשעצמתי את עיניי, ראיתי כמה שושנות מים. הייתה שם שושנת מים גדולה זהובה כשמאחוריה משתרכות שושנות מים קטנות יותר, בצבע צהוב, אדום וירוק. כולן הסתחררו בעדינות במים. לשושנות המים היו כמה דגים בלתי מזוהים שמאוחר יותר הבנתי שהם למעשה פאלונים שהסתובבו בתוכן. הייתי מרותקת כל כך שהמשכתי להסתכל במשך עשר הדקות הבאות. לאחר מכן כששחררתי את רגלי מתנוחת הלוטוס. הרגשתי חמימות מתפשטת מרגליי לכל גופי. הרגשתי נינוחה מאוד. באושרי מייד הבטחתי לעצמי לתרגל פאלון דאפא. לא היה לי כל מושג על כך שלאט אוכל להחזיר לעצמי שוב את יכולת ההליכה. הייתי כל כך נרגשת. הלכתי לחפש מתרגלים אחרים כדי שאוכל להשיג את הספר "ג'ואן פאלון". סיימתי לקרוא את הספר בפעם אחת. כשאני מלאת שמחה חשבתי בלבי: "אני מהללת אותך מאסטר גדול! זה בדיוק מה שהייתי זקוקה לו ומה שחיכיתי למצוא זמן רב כל כך". החלטתי למלא את כל הדרישות שהמאסטר הורה לנוו לעשות, כדי להיות מתרגלי פאלון דאפא אמיתיים.

למדתי תוך כדי כאבים כל תנועה מחמשת התרגילים. סוף סוף יכולתי להירדם ללא בעיה. גם הגידולים נעלמו. גופי נרפא לגמרי. תוך שלושה ימים כל מחלותיי נעלמו. נפשי וגופי הוחיו ונולדו מחדש. הייתי כל הזמן במצב רוח מרומם, כשאני מספרת לכולם "הפאלון דאפא הוא שהעניק לי הזדמנות שנייה בחיים". רבים מחבריי ומכריי רצו גם ללמוד פאלון דאפא. מאותו זמן ואילך גם בעלי והילדים גם החלו לתרגל בפאלון דאפא.

לתרגל דאפא בנחישות

ב-29 בספטמבר 2001 הגיעו לביתי נציגים מהאגף השיפוטי, "משרד 610", המשטרה וארגונים ממשלתיים אחרים, ועצרו אותי באופן בלתי חוקי. הם לקחו אותי למשרד הממשל המקומי וניסו לשטוף את מוחי. כשהגעתי לשם אחד מראשי המבצע הגיע מלווה בכמה בריונים גדולים, כדי לאיים עליי. הם ניסו לאלץ אותי לומר מילות שנאה כלפי המאסטר והדאפא. הם ניסו לאלץ אותי לחתום על מסמכים שבהם אתחייב שלעולם לא אתמוך יותר בפאלון דאפא ושלא אתרגל שוב בפאלון דאפא. לא שיתפתי פעולה עם דרישותיהם והם הכו אותי באלות חשמליות, במקלות, בבקבוקי יין ריקים ובמגבות רטובות ולאחר מכן כפתו את ידיי. כמה מהם דחפו והפילו אותי לרצפה. הם הכו אותי עד שדם זב מאוזניי, התחרשתי רגעית והתעלפתי. מאוחר יותר הגיע העוזר הראשי, תפס בראשי והטיח אותו בקיר פעם אחר פעם. אחרי כן הם לקחו אותי לאחד המשרדים וכפתו את ידיי בתנוחה כואבת. כשחשבו שהמכות שקיבלתי לא מספיקות דיין, התחילו שוב את העינויים עד שהיו מותשים מלהכות אותי. במשך 21 יום של מעצר בלתי חוקי מנעו ממני מזון, מים ושימוש בשירותים. כל גופי דאב בכאב עצום שהותיר אותי במצב של עור ועצמות בלבד, מכוסה בפצעים וחבלות. הם גם אלצו את משפחתי לתת להם כמה מאות יואנים לפני ששחררו אותי לביתי.

בביתי, התמקדתי בלימוד הפא. שלושה ימים לאחר מכן כל פצעיי נרפאו, ואחרי עשרה ימים יכולתי שוב לשמוע בבירור. כל משפחתי הייתה מלאת יראת כבוד לכוחות השמימיים של הפאלון דאפא. כשיצאתי לקניות ופגשתי חברים ומתרגלים עמיתים, הם העירו שאני נראית כמו אדם חדש! עורי נראה יותר צעיר ללא רבב ועיניי בהקו. בסך הכול הפכתי יפה יותר ונראה גם כאילו גבהתי יותר. כשחזרתי הביתה מדדתי את גובהי והופתעתי מהתוצאות. קודם לכן גובהי היה 1.45 מטר ועכשיו גובהי 1.47 מטר.

משפחתי הייתה מלאת שמחה. באמונה בלתי מעורערת נהגנו לפי דרישות המאסטר. אני ומשפחתי מעריכים מאוד את כל מה שהמאסטר והדאפא עשו עבורנו. אנחנו מודים למאסטר על חמלתו, על הדרכתו ועל שהציל אותנו. אני מקווה שאנשים רבים יתנסו בתועלת הנפלאה של הטיפוח-תרגול בפאלון דאפא.