(Minghui.org)

מתרגלי פאלון גונג רבים שאני מכירה חיים עם אמצעים מוגבלים מאוד. לדוגמה, מטפח לווה כסף כדי להתחיל עסק משלו, אבל הוא לא היה מסוגל להחזיר את ההלוואה כי העסק לא כל כך הצליח. מתרגל אחר עבד כפועל יום כדי לפרנס את משפחתו. הוא קם מוקדם בבוקר כדי ללכת לעבודה וחזר הביתה מאוחר, אבל עדיין היה לו קושי לגמור את החודש. מטפחת אחת חיה חיי צמצום במשך כמה שנים, והיא לא קנתה שום בגד חדש במשך שנים. אנשים שאינם מתרגלים אמרו "למה אני רואה לעיתים נדירות מתרגלי פאלון גונג שמסוגלים לחיות בנוחות?"

הדבר גרוע ביותר הוא שחלק מהמתרגלים אפילו חושבים: "ייתכן שזו דרך הטיפוח שנקבעה עבורי ונגזר עליי לסבול בצורה זו". האין מתרגלים אלה מכירים בסידורים של הכוחות הישנים כשזה מגיע למצב הכלכלי שלהם? האם זה לא אותו דבר כמו לבחור במצוקה?

מתרגל עמית שסבל מעוני סיפר לי את הסיפור שלו: "אני תקוע בסוג זה של חיים כבר שנים. היה זמן שלכל המשפחה שלנו ביחד, היה רק בקבוק שמן וירקות משומרים ואת זה אכלנו במשך שלושה חודשים עם אורז מאודה. כשהלכנו לקנות מזון, בחרנו רק ירקות רקובים או פגומים כדי לקנות אותם בהנחה. עבדתי קשה כפועל יום כדי לפרנס את המשפחה שלי, גם אחרי שנה של עבודה, עדיין היה לי קושי להרוויח מספיק כסף כדי לקנות מספיק אוכל עבור בני המשפחה. אף פעם לא היה מספיק כסף. ההורים שלי היו חולים והילדים שלי היו זקוקים לכסף עבור בית הספר. כל בני המשפחה נשענו עלי כמפרנס. זה היה קשה. ואז התחלתי לחשוב: 'מתרגלי הפאלון גונג אמורים להיות בעלי מזל טוב. המצב הזה אינו מזל טוב בכלל. איך יכול להיות שזה הנתיב שהמאסטר סידר עבורי לטפח בו?' פתאום הבנתי שבעצם הלכתי בנתיב שהכוחות הישנים סידרו עבורי. הכוחות הישנים מוכנים להכיר רק במתרגלים שמטפחים בתוך עוני. התחלתי לשלוח מחשבות נכונות לשלול הסדר כזה. כאשר אתה לפתע יוצא מתוך מצב המחשבה הזה, תוכל סוף סוף לראות כי העוני הוא לא המצב הנכון. אסור לנו להכיר או להסכים שמטפחים יהיו חסרי כל. אנחנו אמורים ללכת בדרך שהמאסטר סידר עבורנו, ולבקש מהמאסטר לתקן את המצב עבורנו. בכל פעם ששלחתי מחשבות נכונות, הכחשתי והכחדתי את כל האלמנטים שגרמו לעוני שלי. ואכן, החיים שלי התחילו להשתפר. בשנה שעברה הרווחתי יותר מ- 40,000 יואן. בני המשפחה והחברים שלי מאוד שמחו עבורי".

אני שמחה שהוא סוף סוף התגבר על המכשול הזה, ובכל זאת היה לי חבל שזה לקח לו כמה שנים כדי להבין מה השתבש.

הייתי רגילה לשמוע הערות כמו: "זה לא נורא לחיות בצמצום. אנחנו במצב יותר טוב מהמטפחים בימי קדם שהיו חסרי כל. אנחנו במצב יותר טוב ממתרגלים שנאלצו להימלט מביתם כדי להימנע מרדיפה נוספת, או ממתרגלים המוחזקים בכלא".

אני חולקת על מנטאליות כזאת.

אם אתה מאמין שעוני הוא הנורמה עבור מטפח, או אם אתה מקבל את העוני ואפילו שבע רצון, האין אתה בוחר לחיות בעוני מבחינה פסיכולוגית? האם זה נורמלי שמתרגלי פאלון גונג לא יוכלו לגמור את החודש? איך זה יכול להיות שזה אורגן על ידי המאסטר? ירדנו לאדמה כמלכים ואדונים מגני העדן השמימיים שלנו. יש לנו הרבה דה (מוסריות) ובסיס טיפוח מצוין. איך יכול להיות לנו קושי לפרנס את המשפחה שלנו? זה לא יכול להיות נכון.

בנוסף, הכוחות הישנים הם אלה שסדרו את הדרך הישנה של טיפוח בעוני שאנו קוראים עליה בהיסטוריה. דרך שבה המטפחים היו חסרי פרוטה בין אם טיפחו בהרים מרוחקים או במקדשים. כיצד אנו יכולים להכיר בדרך כזאת ולקבל אותה? אנחנו לא צריכים להסתמך בטיפוח שלנו היום, על מה שהיה אז. אי אפשר להתקדם לרמה גבוהה מאוד בטיפוח רק על ידי קשיים מתמשכים. רק הרמה הגבוהה של הפא יכולה להדריך אותנו לקראת רמות גבוהות. מטפחים רבים שנוהגים לפי הדרך הישנה אפילו לא עברו מעבר לשלושת העולמות. אסור לנו להשוות את הטיפוח שלנו לטיפוח של המטפחים האלו.

מתרגלים רבים אולי ברחו מהבית והתחבאו כדי להימנע מרדיפה נוספת. מתרגלים רבים עלולים להיות כלואים במחנות עבודה בכפייה או בבתי כלא. אבל גם אלה הם סידורים של הכוחות הישנים. הם בשום פנים אינם סידורים של המאסטר. המאסטר אף פעם לא יארגן עבורנו נתיב כזה. גם אסור לנו לחשוב שאנחנו "במצב יותר טוב" בגלל שאנחנו לא חסרי בית או לא כלואים בבית הכלא כמו רבים ממתרגלים עמיתים. זה "בניגוד לרצונם" להיות בתנאים העלובים האלה. אם אנחנו מרוצים מהעובדה שאנחנו לא בכלא ולא רעבים, אז אנחנו בוחרים בדרך של הכוחות הישנים.

אם ניכשל ולא נתכחש לחלוטין לעוני שהכוחות הישנים ארגנו, אז הם רשאים לומר: "רואים? הם די מרוצים מהסידורים שלנו. למה אנחנו לא מכבידים עליהם אפילו יותר? הם יקימו לעצמם מוסריות אדירה יותר אם יסבלו יותר קשיים". עלינו לשלוח מחשבות חזקות כמו: "אני מתנער לחלוטין מכל הסידורים שהכוחות הישנים ארגנו לגבי החיים שלי. אבחר רק בדרך שהמאסטר סידר עבורי. אני אפורר את העוני שהכוחות הישנים סדרו לי. אבקש בענווה מהמאסטר יארגן את הדברים בצורה הנכונה".

המאסטר אמר:

"אם תוכלו באמת להשיג זאת, זה יעשה אותי למאושר ביותר. אין לי חששות כלשהן לגבי תלמידי דאפא המרוויחים הרבה כסף. אהיה מאושר כשהעסקים שלכם יגדלו אף יותר ויהיה לכם עושר גדול ורב. הדאגה היחידה שלי היא אם לא תשיגו זאת. אם לכולכם היו אמצעים כספיים עצומים, האם לא היה לכם כוח רב יותר לתעל אותו לדברים האלה שתלמידי דאפא עושים כדי לאמת את הפא? האם זה לא יהיה יוצא מן הכלל? מעולם לא אמרתי לכם להיות כמו המטפחים האלה שוכני הרים, המעדיפים להיות חסרי כל. זה בגלל שאינכם יכולים להיות כך כאשר הטיפוח שלכם מתנהל בחברה האנושית הרגילה. מעולם לא אמרתי לכם להיות כך. להפך, אני תמיד אומר שטיפוח של הדאפא נעשה באופן שמתאים בצורה מקסימלית לדרך של החברה האנושית הרגילה". (לימוד הפא בפגישת "האפוק טיימס", 17 באוקטובר 2009)

זאת לא המטרה שלנו להיות עשירים ולחיות חיי מותרות, אלא כדי להראות שפאלון גונג הוא נפלא. זה חשוב שאנשים יראו שמי שמטפח בפאלון גונג מבורך במזל טוב. זה גם יעזור כאשר אנחנו מבהירים את האמת לגבי הפאלון גונג.

זה מסכם את הבנותיי הצנועות בנושא. בבקשה הצביעו אם משהו אינו הולם.