(Minghui.org)

המאמר פורסם באתר מינג-הווי באנגלית לראשונה במאי 2010 ולאחר מכן ב-13 באפריל 2012

לינדה ליאנג מתרגלת פאלון גונג ממלבורן, אוסטרליה. חוותה באופן אישי את העתירה השקטה של 25 באפריל 1999. להלן עדותה על זיכרונותיה מהיום הזה.

שוטרים בטיאן-ג'ין דוחקים במתרגלי פאלון גונג לנסוע לבייג'ינג

לואו גאן הוא בכיר ברמת דרג גבוהה, יד ימינו של ג'יאנג זמין שיזם את רדיפת הפאלון גונג. גיסו של לואו גאן, הא דזואו-שיו, פרסם מאמר בפרסום רשמי של בית הספר לחינוך באוניברסיטת נורמל בטיאן-ג'ין. כותרת המאמר: "איני מרוצה מבני נוער המתרגלים צ'יגונג", והוזכר בו מקרה מסוים שכביכול מראה שהפאלון גונג ראוי לביקורת. אולם המקרה המדובר כבר הוכח כתרמית ב-1988, כאשר פורסם לראשונה בטלוויזיה של בייג'ינג.

התקנות לניהול פרסומים מצהירות במפורש שכשמתפרסם מידע שגוי בעיתונים או בכתבי עת וגורם נזק לזכויות אדם או ישות חוקית, לַצד הנפגע הזכות לדרוש התנצלות פומבית, או להגיש תביעה משפטית. מתרגלי פאלון גונג שרצו להעמיד את ההוצאה לאור על העובדות הנכונות, החלו ללכת החל ב-18 באפריל 1999 לבית הספר לחינוך בטיאן-ג'ין להסביר מהו פאלון גונג, בתקווה שמשרד המערכת של ההוצאה לאור יתקן את השגיאה.

בבוקר ה-21 באפריל הגיעה לינדה לבית הספר לחינוך. המקום היה מלא במתרגלים צעירים וזקנים, נשים וגברים. הם עמדו בשקט או קראו ספרים.

"אני זוכרת שהיה חם באותו היום. חלק מהמתרגלים עמדו שם מה-18 באפריל. בית הספר לחינוך היה שקט ורגוע".

כשנודעו למערכת ההוצאה לאור העובדות הנכונות לגבי הפאלון גונג הוא עמד לפרסם התנצלות, אך משרד הביטחון הציבורי בעיר הפעיל ב-23 וב-24 באפריל שוטרים לפיזור הפגנות שהכו את המתרגלים ועצרו אותם. 45 מתרגלים נעצרו. לינדה נזכרת: "ב-23 באפריל ב-17:00 אחר הצהריים הודיעו שוטרי הביטחון הציבורי מהה-פינג שההתאספות אינה חוקית. בשעה 20:00 הגיעו למקום כ-300 שוטרים. שני מתרגלים שעמדו בחזית נגררו משם והוכו. חלק מהמתרגלים נזרקו למכוניות משטרה".

כמה מתרגלים בקשו מהמשטרה לשחרר את העצורים, אולם ברשות העיר טענו שאינם יכולים לפעול ללא אישור משרד הביטחון הציבורי בבייג'ינג. משרד העתירות ברשות המקומית אמר למתרגלים שההוראה למעצרים התקבלה מהממשל המרכזי ועודד אותם לפנות למשרד העתירות של מחלקת המדינה בבייג'ינג ולהביע שם את דעתם.

ב-25 באפריל 1999 פנו כ-10,000 מתרגלים למשרד העתירות בבייג'ינג. האירוע הזה תואר לאחר מכן על ידי דוברי המק"ס כ"מתקפה של הפאלון גונג על הממשל מרכזי", והיווה למעשה תואנה לפתוח ב-20 ביולי 1999ברדיפה נרחבת נגד הפאלון גונג בכל רחבי המדינה.

אחרי ה-25 באפריל הודיע ללינדה מזכיר המפלגה בפקולטה למדע וטכנולוגיה של אוניברסיטת טיאן-ג'ין (שם למדה) שאם תמשיך לתרגל פאלון גונג היא תסולק מהמפלגה ויהיה עליה לכתוב "דו"ח אידיאולוגי". לפני לכתו אמר לה: "אני מאמין שבעוד חודשיים תפסיקי לתרגל במילא". היא לא הבינה אז למה הוא התכוון, עד שהחלה הרדיפה ב-20 ביולי.

בתשע השנים לאחר 1999 לא היה ללינדה ובעלה זמן או אפשרות לבלות יחד. בעלה היה גם כן מתרגל, והם היו כל הזמן בנדידה והימלטות מהרדיפה. הם עזבו את ביתם ונדדו לשלוש ערים שונות, ואיבדו ארבע פעמים את מקומות העבודה שלהם. הם היו עדים למותם של חמישה מתרגלים שעונו עקב אמונתם. מתרגלים רבים הוכו עד שהפכו נכים ורבים אחרים נכלאו בבתי סוהר ובמחנות עבודה. שמונה ממשפחת גיסה, שהיו מתרגלי פאלון גונג, נכלאו במתקני כליאה, כשהם מותירים בבית אב זקן ושני ילדים צעירים.

"ב-2004 נשלח גיסי למאסר במונגוליה התיכונה. הוא עונה עד שגלגלי עיניו התייבשו וכמעט נפלו החוצה. בית הכלא נאלץ לשחרר אותו", סיפרה לינדה. היא ביקרה אותו לאחר מכן בבקתה ריקה שם גר.

ביולי 2008 לינדה ומשפחתה הגיעו למלבורן ובכך באה לקיצה תקופת חייהם בסין. הם החלו שוב לתרגל פאלון גונג וכיום הם חופשיים להאמין במה שהם רוצים, כמו ברוב מדינות העולם.