לפתע התעוררתי להבנה למה אני חיה בעולם הזה

(Minghui.org)

התחלתי לתרגל בפאלון גונג בנובמבר 2011. כל שבת הייתי רגילה למכור דברים בשוק העתיקות, וניסיתי להרוויח קצת כסף כדי לעזור למשפחתי. לא הייתי חרוצה ותמיד חיפשתי סיבה כדי לא להצטרף ללימוד הפא הקבוצתי, שלא לדבר על הבהרת האמת והצלת ישויות חיות.

פעם אחת בעת לימוד הפא הקבוצתי מתרגל אחד הגיע בזמן שליחת המחשבות. כולם הסתכלו עליו, הוא חש נבוך ואמר "אני עובד בלילות, כך שעליי לישון בבוקר. אני מסיים את עבודות משק הבית ואוכל את ארוחתי אחה"צ, ואחר זאת אני ממהר לכאן כדי להצטרף ללימוד הפא. מתרגל אחד השיב "נראה שאתה נהנה מחיי אדם רגיל".

מילים אלו היו עבורי כהלם. הפסקתי להצטרף ללימודי הפא כדי שאוכל להרוויח כל שבת 10 או 20 יואן. האם לא חייתי כאדם רגיל? הייתי יכולה להמשיך ולהתקיים ללא הכסף הזה. מדוע יש לי החזקה כה חזקה להתעניינות של האדם הרגיל לדבר כה פעוט? שאלתי את עצמי לשם מה אני חיה בעולם הזה? האם זה כדי להיות בת אנוש? האם זה כדי לחיות חיי אדם רגיל?

לאחר מכן תהיתי, אם אתה יושב לך עם רגליים מצולבות, שותה תה, צופה בטלוויזיה וחוטף נמנום לאחר ארוחת הצהריים, אם אינך סובל כלל, האם זה נקרא טיפוח? זה מה שעורר אותי לפתע.

להפוך לשקדנית וחרוצה

ויתרתי על כל הדברים הישנים שלי והפכתי שוב לשקדנית. התעוררתי בשעה שלוש לפנות בוקר וסיימתי את כל חמשת התרגילים. לאחר זאת, בבוקר למדתי את הפא והלכתי להציל ישויות חיות אחה"צ. הקדשתי את מעשיי בעשיית שלושת הדברים שהמאסטר בקש מאתנו לעשות.

בערב יום השנה החדשה הזאת יצאתי החוצה וחילקתי תקליטורים של ה- במשך חצי יום. כשחזרתי הביתה כלתי שאלה אותי: "אמא, להיכן הלכת? חיכיתי לך זמן רב. משפחות אחרות כבר החלו בהכנת ארוחת הערב החגיגית לכבוד השנה החדשה, ואת חזרת רק עכשיו". עניתי לה הכנתי הכול יותר מוקדם מהאחרים. ראי, הכול מוכן, נשאר לי לבשל רק את הדג. באיזו שעה ברצונכם לאכול? היא ראתה שהכול מוכן וחייכה.

ביום השנה החדשה לא יצאתי החוצה, נשארתי בבית ולמדתי את הפא. למחרת היום יצאתי כדי לחלק חומרי הבהרת אמת וחילקתי מעל 30 תקליטורי Shen Yun. לדעתי מתרגלים אינם צריכים לתת יותר מדי תשומת לב לחגים של אנשים רגילים, במקום זאת עלינו לחיות כמתרגלים.

המאסטר הזכיר זאת פעמים רבות כמה זה חשוב להציל אנשים. אם אנחנו רוצים ליהנות מחיי אדם רגיל, ואיננו רוצים להציל ישויות חיות לפני שהשואה מכה, כיצד אנחנו יכולים לכנות את עצמנו מתרגלים של תקופת תיקון הפא? אם נסטה מנתיב הפא הכוחות הישנים ינצלו את הפרצות שלנו. אם נהייה חרוצים כפי שהמאסטר מבקש מאתנו, ונעשה את המיטב בהצלת יותר אנשים, אנחנו עושים את הדבר הנכון ביותר והיוצא מן הכלל.