עלינו להתמקד בכוחם של מתרגלים עמיתים

(Minghui.org)

שני מתרגלים עמיתים באזור שלי נפטרו לאחרונה, כביכול ממחלות. אחד מהם, מתרגל א' פעל יחד איתי לפני שנים רבות במאמצי מהלך הבהרת האמת שלנו. הוא היה רק בשנות ה-40 לחייו, כששיתפנו בנושא כל המתרגלים חשו צער עמוק. מותו של המתרגל העיר אותנו לעובדה שיש כנראה פרצות בטיפוח של הגוף האחד שלנו, לכן חיפשנו פנימה כדי למצוא היכן כָּשַלנו ולא עמדנו במשימה.

כשהחלה רדיפת הפאלון גונג ב-1999 מתרגל א' סיכן את חייו והתגבר על קשיים כספיים, כדי לאסוף מידע על הרדיפה ושלח אותו מעבר לים. במשך 10 שנים הוא היה איתן באמונתו בדאפא לפחוד מהרדיפה. מאוחר יותר, בגלל עבודה הוא עבר לעיר אחרת, אבל אז בחר להתמקד ברדיפה חומרית ובסופו של דבר הרפה מהטיפוח שלו.

חשתי שהוא אינו מתנהג עוד כמטפח. אולם במקום לתקשר עמו לגבי הבנות מהפא, שמרתי ממנו מרחק וכל פעם שראיתי אותו הפניתי לו כתף קרה. כנראה שפגעתי ברגשותיו. אפילו לא באתי לבקר אותו כשחלה ושהה בבית חולים. אני מתחרטת עמוקות על שלא עזרתי לו בעזרת מחשבות נכונות, לפרוץ דרך המצוקות שלו. במקום זאת התייחסתי אליו עם מנטליות אנושית, מה שהראה שלא טיפחתי היטב. עשיתי טעות שאי אפשר לתקנה.

כעת אני רואה את היהירות שלי, שהיא משהו שעלי לסלק. חשבתי שהייתה לי הבנה טובה יותר של הפא מאשר לאחרים ואיבדתי את הענווה שלי.

המאסטר לימד אותנו:

"לכל אדם יש התובנות שלו וההרגשות שלו, אז מאוד לא סביר שכשנתקלים במשהו כולם יבינו אותו באותו האופן, ושלכולם תהיה אותה צורת התייחסות ואופן טיפול כלפיו. זה מאוד לא סביר. זה משום שלאנשים יש דרכי חשיבה שונות, והמקור של המחשבות שלהם מסובך." ("הוראת הפא בוועידת הפא בניו יורק רבתי 2013")

ו:

"טיפוח של בן אדם אינו טיפוח של אלוהות וכל אחד טועה במהלך הטיפוח; המפתח הוא איך להתייחס אליהם." ("יסודות להתקדמות במרץ חלק III"- "הגרסה שלי לאזהרת מקל") (תרגום זמני)

על-פי הדרכתו של המאסטר, לשפוט מתרגלים עמיתים על בסיס הקריטריון שלנו עצמנו אינו בהתאם לפא. לאדם בתהליך טיפוח יש מנטליות אנושית וזוהי הסיבה מדוע עליו לתרגל טיפוח. עלינו לגלות את הטעויות שלנו עצמנו. עלינו גם להבין בבירור שהבעיות של מתרגלים אחרים הן רמזים עבורנו לבחון את עצמנו ולגלות היכן עלינו להשתפר.

המבחן לאימות הפא או לאימות עצמי מופיע שוב ושוב במשך כל הטיפוח. אם אנחנו בוחרים לאמת את הפא לא נשים דגש רב על עצמנו. הדרך בה אנחנו מתייחסים לחסרונות של מתרגלים עמיתים תצביע על כך, האם אנחנו מתנהגים על בסיס ההחזקות שלנו או על בסיס הפא.

ייתכן שאלה המתנהגים על בסיס החזקות שלהם, יטענו שכושר השיפוט שלהם הוא על בסיס הפא, אבל למעשה הם מחפשים שגיאות אצל אחרים ומאמתים את עצמם. מאידך, אלה המטפחים על בסיס הפא מחפשים פנימה למצוא את השגיאות שלהם עצמם ומתקנים עצמם, במקום לשפוט מתרגלים עמיתים על בסיס קנה המידה שלהם. כל אחד/ת מוגבל/ת על ידי רמת הטיפוח וטבע הלב שלו/ה. זה בלתי אפשרי שתהיה הבנה אחידה של דברים. עלינו להתחשב בחוזקם של עמיתנו המתרגלים, כצעד לקראת השיפור העצמי שלנו.

כשאנו מבחינים בחסרונות של אחרים, ראשית עלינו לשאול את עצמנו למה אנחנו מבחינים בהם. האם זה מפני שיש לנו עצמנו החזקות, כמו זלזול באחרים, להיות נוחים להתרגז ויהירים, חיפוש שגיאות אצל האחרים, או בגלל שאנחנו פוחדים לעבור מצוקות? האין זו הזדמנות טובה לסלק את ההחזקות האלו? אנחנו מאמתים את הפא רק כשאנחנו מטפחים את עצמנו, שוללים את התכנונים של הכוחות הישנים, ועוזרים למאסטר להציל ישויות חיות. זה מה שהמאסטר ביקש אותנו לעשות.

להתמקד על חסרונות של אחרים זו אינה חמלה. זה חוסם את התקשורת בין המתרגלים ומשביע את רצונם של הכוחות הישנים. אז הכוחות הישנים ינצלו את המצב, כשהם מביאים עלינו מצוקות ויוצרים מכשולים לא נחוצים לטיפוח שלנו. להתמקד בכוח שלנו עצמנו ובחסרונות של אחרים גם חושף החזקה חבויה לתחרותיות.

כעת אני שומרת על ערנות בכל פעם שאני מבחינה בחסרונות אצל עמיתיי המתרגלים. אני מזהירה את עצמי שטיפוח הוא רציני, ושזהו בדיוק הזמן לטפח את עצמי ולסלק את ההחזקות שלי. לאחר שהשגתי הבנה עמוקה יותר של הפא, הבנתי שהבחנה בכוח של מתרגלים עמיתים יוצר סביבת טיפוח טובה ומקדם שיפור של הגוף האחד. זה מה שמתרגלי דאפא צריכים לעשות בתקופת תיקון הפא. זוהי הדרך היחידה שאנחנו יכולים לשתף פעולה היטב אחד עם השני וליצור קבוצה בעלת עוצמה כדי לאמת את הפא ולהציל ישויות חיות.

זה מאוד חשוב לדעת שאנחנו גוף אחד מאוחד. הבעיות של מתרגלים אחרים הן גם הבעיות שלנו עצמנו, ולכן איננו יכולים להתעלם מהן. עלינו לפעול יחד לעצור את הרדיפה ולממש את השליחות שלנו.