שתי גישות שונות לחלוטין – שתי תוצאות שונות לחלוטין

(Minghui.org)

אמרה סינית עתיקה אומרת: "הטוב יתוגמל בטוּב ואילו הרוע יוענש". יש אנשים בסין שאינם יכולים כבר להבחין בין טוב לרע. הם רומו ועברו שטיפת מוח במשך 60 השנים האחרונות על ידי תעמולת המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) שמחדירה בהם מה שהיא מחליטה, ואינה מאפשרת להם להשיג מידע אחר.

מבלי שידעו את העובדות הנכונות, הם משתתפים בצורה אקטיבית או פסיבית ברדיפה הבלתי חוקית נגד מתרגלי הפאלון גונג. מנגד, יש אחרים המבינים מהו פאלון גונג, ומתייחסים למתרגלים באדיבות.

להלן סיפורים על שני מנהלי בית ספר בדרום סין שהתנסו בתוצאות שונות לחלוטין.

המנהל הראשון

שיה ג'יה-צ'נג היה מנהל בית ספר מקצועי שהיה בעבר חטיבת ביניים, במחוז יואו-ג'יאנג בעיר באי-סה בפרובינציית גואנג-שי.

ב-2 באוגוסט 2004 יצא שיה מלווה בשוטרים לביתו של אחד המורים, מתרגל פאלון גונג בשם הה ג'י. כשפתח הה את הדלת פרצו השוטרים פנימה וערכו חיפוש בבית. הם עצרו אותו באופן בלתי חוקי ובית דין מחוזי גזר עליו 8 שנות מאסר בכלא. הה ג'י עונה עד מוות בכלא לי-טאנג ומת ב-8 באפריל 2009.

מיד לאחר שגזרו את דינו של הה, חלה המנהל שיה בסרטן הריאה. אנשים אחדים אמרו לו שהוא קוצר כעת את הגמול על מה שעשה. הם סיפרו לו את העובדות על הפאלון גונג והוא היה מלא חרטה. למרות מצב בריאותו הוא נסע כל הדרך הארוכה לראות את הה בכלא. כשראה את עמיתו לעבודה נרדף בכלא עלו דמעות בעיניו, אבל הוא לא יכול היה לעשות דבר.

כמה חודשים לאחר מכן מצב בריאותו התדרדר והוא לא יכול היה לקום ממיטתו. חבריו, מתרגלי פאלון גונג אמרו לו לשנן: "פאלון דאפא הוא טוב אמת-חמלה-סובלנות הוא טוב", כדי להקל על כאביו. הוא אמר שהוא מצטער כל כך ומרגיש אשם מאוד והוא לא ראוי לומר את המילים האלה. הוא כל הזמן חזר ומלמל לעצמו "למה ג'יאנג זמין החל ברדיפת הפאלון גונג?"

היו אנשים שסיפרו לו מניסיונם האישי כיצד החלימו ממחלתם אחרי תרגול בפאלון גונג והציעו לו לנסות לתרגל בשיטה. הם הסבירו לו שפאלון גונג הוא דרך טיפוח המבוססת על עקרונות הליבה של "אמת-חמלה-סובלנות" ויש לה תוצאות מדהימות בריפוי מחלות ושמירה על הכושר. אולם שיה פחד מאוד מהמק"ס והרגיש אשם מאוד במה שקרה להה. הוא לא בחר בפאלון גונג, למרות שבלבו הבר הבין שפאלון גונג הוא טוב. מיד לאחר מכן הוא נפטר.

המנהל השני

לי מינג (שם בדוי כדי לשמור על ביטחונו האישי) הוא מנהל בית ספר בדרום סין. בבית ספרו עובדים מתרגלי דאפא לא מעטים. הוא מכיר אותם היטב והתרשם מנדיבותם ומהסטנדרטים המוסריים הגבוהים שלהם. כששמע שסוכני "משרד 610" ומשרד הביטחון הציבורי הגיעו לבית ספרו, הוא הזהיר את המתרגלים והחביא אותם במקום בטוח. כשמתרגלים נעצרו ונכלאו, הוא עזר לבני משפחותיהם להצילם. כשפגעו במשכורתם של מתרגלים בצורה לא הוגנת, הוא פנה לממונה עליו לנסות לעזור להם.

מנהל "משרד 610" ומזכיר המפלגה מטעם הוועדה המשפטית פוליטית זימנו אותו לשיחה ושאלו אותו מדוע אינו מדווח על מתרגלי פאלון גונג הרבים בבית ספרו. הם איימו: "האם אתה רוצה עדיין להמשיך ולהיות המנהל?" הוא השיב: "מתרגלי פאלון גונג בבית ספרנו הם אנשים טובים מאוד ועושים עבודה טובה. כל אחד מהם הוא מורה לדוגמה ותפקוד בית הספר מותנה בהם. מה אתם באמת רוצים שאעשה?"

בדרכו הביתה לי הרהר מה עליו לעשות: "אם הם לא יתנו לי להיות מנהל אז אעזוב. אני לעולם לא ארדוף את המתרגלים האלה. לא אעשה דבר כנגד מצפוני". זמן קצר לאחר מכן הועבר לי מתפקידו וקודם לראש מחלקה. הוא גם הצליח מאוד במיזם עסקי.

הוא חש שיש כנראה סיבה למזלו הטוב ושאל את אחד המתרגלים לגבי זה. המתרגל שאל אותו אם הוא מכיר את האמרה המסורתית המדברת על הטוב שיתוגמל בטוּב: "אתה התייחסת למתרגלי פאלון גונג היטב והגנת עליהם. עשית מעשה טוב ותוגמלת בטוב".