הבהרת האמת בכיתות, בקולג'

(Minghui.org)

הייתי רוצה לשתף את ההתנסויות שלי בהבהרת האמת כמורה בקולג', כמו גם בשיעורים שנלמדו בתהליך הגשמת השליחות שלנו בסיוע למאסטר בתיקון הפא.

עלינו לתקן את עצמנו באופן קבוע במהלך הבהרת האמת

כבר לפני שנים רבות העירו לי אשתי ועמיתיי למקצוע, שאני נוטה ללכת לקיצוניות. האישיות שלי גרמה לי צרות רבות בחיי.

אחרי שהחלה רדיפת הפאלון גונג ב-1999 מצאתי עבודה חדשה והתחלתי בקריירה הנוכחית שלי כמורה. בתחילה יכולתי להבהיר בקלות את האמת בכיתה צעד אחר צעד. הייתי מסוגל באמת לעשות די הרבה, אך עם הזמן פיתחתי החזקה לקנאות ולא חשבתי שזה דבר גדול להבהיר אמת לכיתה. התחלתי לדבר על הרדיפה בצורה גלויה מאוד והתעלמתי מסוגיות ביטחון ומיכולתם של הסטודנטים לקבל את מה שאני מספר להם. אפילו חשבתי שהדרך בה אני נוהג היא בסדר.

בסמסטר הראשון של 2009 לימדתי קורס בתשע כיתות. הבנתי שזו הזדמנות נהדרת להבהיר את העובדות לסטודנטים. עקב מספרם הרב של הסטודנטים, הייתי זקוק לשיטות ואסטרטגיות טובות יותר. אחרי שיקול זהיר, חילקתי את התוכן של "תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית" לעשרה שיעורים, שכללו את רדיפת המפלגה המרושעת את העם הסיני ואת הדאפא, את ההרס שהיא גורמת לטבע האנושי ולאנושות וקראתי לסדרה "עשרת השקרים הראשיים ב-100 השנים האחרונות". עם שנות ניסיון רבות בהבהרת האמת זה הלך חלק מאוד בתחילה. אבל פיתחתי החזקה לקנאות ועם הכעס והתרעומת שצברתי במשך שנים כלפי המפלגה המרושעת, החלו להופיע אצלי הפרעות.

זו הייתה הפעם השנייה שחוויתי הפרעות במקום העבודה החדש שלי. כשזה קרה בפעם הראשונה, המצוקות היו יחסית גדולות. באותו הזמן ביקר יושב ראש המשטר בעיר שלי והמשטרה מהעיר מגורים הקודמת שלי , התחילה ברדיפה במקום העבודה החדש שלי. הרגשתי כאילו אני צועד אחורה בזמן וסובל רדיפה מדכאת כמו ב-1999. לפיכך התפתחה אצלי מנטליות של תרעומת כלפי המפלגה, בחושבי שהיא לא תעזוב אותי לנפשי אפילו במרחק של כ-500 קילומטר משם. לאחר מכן כשנכשלתי לגמרי להתמודד עם המנטליות הזאת שלי, התעצמה אצלי התרעומת כלפי המפלגה עד שחשתי בוז כלפי הבכירים במשטר. חשבתי שקבוצת אנשים זו מתקיימת מקיבוע מחשבותיהם של אחרים ומוסיפה דלק ללהבות של כל קמפיין פוליטי, כמו גם לאסון שאני סובל תחת הרדיפה. ככל שחשבתי על כך יותר, כעסתי יותר וחשתי זלזול יותר כלפי האנשים האלה.

בגלל תחושת הבוז והזלזול באחרים הצהרתי בכיתה שלי באותו סמסטר ראשון של 2009: "בכיתה שלי, לא משנה מי אתה או מי אתה חושב שתהיה, אל תביא לכיתה את התיאוריות המרקסיסטיות, המאואיסטיות...הדברים הלא מדעיים האלה, מפני שמה שאני מדבר עליו הוא המדע".

אחרי זה, מזכיר המפלגה החדש בקולג', שלא הבין את האמת תקף אותי. זה קרה במהלך יום השנה ה-60 למפלגה. הוא פעל על פי הוראות שקיבל, כך שהכוחות הישנים ניצלו את הרושם שלי על "ההערכה העצמית שלו" והוא תקף אותי, כשהוא מאיים לבטל את הזכויות שלי ללמד. אחרי שדנתי על כך עם אשתי ניגשנו אליו להבהיר לו את העובדות. שלחתי מחשבות נכונות חזקות בעוד היא משוחחת איתו. היא הבהירה לו את העובדות כשהיא מתחילה לספר על הסבל שסבלנו מאז 1999 , איך שרדנו את המשבר במהלך היותנו חסרי בית והלחצים מצד המשפחה והקרובים ועד ליחס הבלתי הוגן שקיבלנו במקום העבודה החדש, כשהיא כוללת את הסיפור המבוים של "ההצתה העצמית בטיאננמן" והמקרים של מתרגלי דאפא שעונו עד מוות. אשתי סיפרה לו בכנות שמה שאמרתי בכיתה לא היה מכוון אליו ישירות. כמו כן אמרה לו שהמפלגה המרושעת אינה יותר מאשר כנופיית בריונים. בהתקלות עם האמת, נסוגו המצוקות.

הבנתי שעלי לתקן את עצמי כל הזמן במהלך הבהרת האמת במקום להבהיר אמת בצורה אוטומטית. עלי להשמיד את ההחזקה שלי לתרעומת כלפי המפלגה המרושעת ואת תחושת הזלזול באחרים. כשאני חופר עמוק יותר ויותר לתוך ההחזקה שלי, גיליתי אלמנטים מושחתים מאחוריה, כמו חוסר היכולת לקבל ביקורת או היכולת לשאת הצקות. בממדים האחרים כול אלה היו חיים.

בעודי כותב את המאמר הזה, נגעתי בקצה ההחזקה שנותרה. לילה אחד חלמתי שאני מוציא בעזרת היכולות העל-טבעיות שלי נחש ירוק צהוב, ארסי במיוחד, באורך כ-3 מטר מהשדה הממדי שלי, פצעתי אותו והוא נמלט לאורך החורשה.

הבסיס להבהרת אמת חייב להיות נכון. המטרה האמיתית היחידה היא להציל ישויות חיות

ההפרעות במקום עבודתי פסקו אחרי שאשתי ואני הבהרנו את האמת. נותרו שלושת הכיתות המשולבות שלא סיימתי להבהיר שם את האמת בגלל חילוקי דעות עם אשתי אם עלי לסיים זאת. היא התנגדה לכך שאדבר ישירות בכיתה על רדיפת המק"ס את העם הסיני ואת מתרגלי הדאפא. לכן החלטתי להפסיק והבטחתי לה שלא אדבר על כך בשלושת השיעורים המשולבים.

אולם דברים מוזרים החלו לקרות. אחרי שסיימתי ללמד את כל השיעורים בכיתות האלו, שני המפקחים על שלושת הכיתות המשולבות צלצלו אלי וביקשו ממני להדריך כיתות גם אחר הצהריים. זה לא קרה אף פעם בקריירה שלי.

עקב זאת הוספתי שיעור של שאלות ותשובות שבו לא נשאלו למעשה שאלות רבות, אך כולם הופיעו לשיעור. יותר מ-100 סטודנטים הגיעו כאילו הם מצפים למשהו. כשצעדתי במסדרון הארוך בצעדים כבדים, שקלתי אם עלי להבהיר להם את העובדות. הצד היודע שלי ידע שאני מסוגל לפורר את כל המחסומים ושעלי להפיץ את האמת, אבל האם זה לא ללכת לקיצוניות?

היה לי לרגע הבזק לעבר , לעבר נתיב הטיפוח תרגול שלי בתקופת תיקון הפא והתבוננתי ביסודיות לתוך לבי. ידעתי שלמרות שהיו לי החסרות רבות, הבסיס שלי היה נכון והמטרה היחידה הייתה להציל אנשים. לכל הפחות באמצעות הבהרת האמת עלי לאפשר לסטודנטים לדעת מהם חמלה-צדק-מוסריות-חכמה-יושר, איך התרבות המסורתית האמיתית מלמדת אנשים להתנהג, ומהם עקרונות הדאפא אמת-חמלה-סובלנות, כדי שלא יאבדו בתוך השקרים ולא יהיו מבולבלים על ידי הרוע. האין זו הדרישה הבסיסית מהמאסטר? וכך סיימתי ללמד אותם את "העשירון העליון של עשרת השקרים ב-100 השנים האחרונות".

עלינו להיות ישרים בהבהרת האמת עם אמונה אמיתית במאסטר ובפא ולהתייצב לנוכח הפחד בכל דקה

יש לי עוד הבנות חשובות לשתף. במהלך הבהרת האמת עלינו להתייצב לנוכח המנטליות של הפחד, אפילו אם היא מתפתחת לשבריר שנייה. עם אמונה אמיתית במאסטר ובפא,

"מחשבה נכונה אחת תכניע מאה עוולות." ("ג'ואן פאלון")

המאסטר לימד אותנו:

"כמטפח ומתרגל אמיתי הפאלון שלנו יגן עליך. השורש שלי נעוץ ביקום. מי שיכול לפגוע בך יכול לפגוע בי, בפשטות הוא יכול לפגוע ביקום הזה." ("ג'ואן פאלון" הרצאה ראשונה)

היו לי התנסויות בעניין זה. כשאני פועל נכון אני יכול להרגיש שיקום ענק נוצר ושהשורש שלו במאסטר. מי יכול בכלל לפגוע במאסטר?

להבנתי, עלינו להתייצב מול הפחד במהלך כל מצוקה. כשחוויתי את ההפרעה הראשונה שלי במקום עבודתי החדש, הרגשתי שהמצוקה ענקית. אשתי לקחה איתה מצלמה והזמינה אותי להליכה, כשהיא מנסה להקל את הלחץ שהרגשתי. פני נראו קודרים וכבדים בתמונות, כאילו נשאתי הר על גבי. כשהלכתי נשכתי את שפתיי ונשאתי בקרבי את לחץ הפחד. שאלתי את עצמי ממה אני מפחד, מעינויים? מקצירת איברים? או ממוות? חשבתי על כך ביסודיות וגיליתי שלמעשה שום דבר לא היה מפחיד. אמרתי לעצמי: "אם האמת דורשת זאת ממני, אני מוכן לכך. מה יכול לפגוע במישהו שהתמוסס לחלוטין במחשבה האמיתית? אנו שוללים לגמרי את המעשים הרעים שעושה המפלגה". כשהמשכתי ללכת גופי התרפה בהדרגה.

"הטיפוח תלוי באדם עצמו – הגונג תלוי במאסטר" ("ג'ואן פאלון").

ידעתי שהפרעות הרוע נסוגו.

בתהליך הבהרת האמת במהלך 2009 היה לי סטודנט אחד שעיניו נראו ארסיות, והוא נהג לנעוץ בי מבטים כשדיברתי. הסתכלתי עליו בשלווה ואחרי כמה ניסיונות להבהיר לו את האמת עיניו הפכו בהדרגה נעימות ועדינות. בסוף הסמסטר הוא אמר לי: המורה, המק"ס הזאת מרושעת. טעיתי בעבר. מה עלי לעשות להבא?" אמרתי לו ללכת ולספר לאחרים את מה שהוא יודע.

כמובן שלפעמים יש לי הפרעות חמורות עקב המנטליות של הפחד, במיוחד אם איני בטוח אם אני צודק או לא בעשיית משהו. לדוגמה, אחרי הבהרת האמת בשלושת הכיתות המשולבות, לא העזתי לספר על כך לאשתי עקב התנגדותה הנחרצת. לא הייתי בטוח אם שוב הלכתי לקיצוניות ועשיתי משהו בניגוד להתנהגות רציונלית.

באותו לילה חלמתי חלום בו ראיתי בודהא גדול שישב באולם גדול וארוך. רבים מאיתנו ישבו על הרצפה ברגלים מצולבות. אני הייתי הראשון בשורה. הבודהא הגדול אמר: "בבקשה ספרו על עצמכם". כל אחד ישב בשקט ואף אחד לא העז לזוז. הייתי עצבני כי הרגשתי שלא פעלתי כמיטבי ולא העזתי להרים את הראש. באותו הזמן נכנסה מהדלת משמאל בודהיסאטווה בבגדים לבנים ואמרה: "הרשו לי לדבר על המכובד א. (היא הזכירה את שמי)". היא החלה לספר כיצד שאפתי להשלים מראש במהלך הקיץ את פרויקט המחקר, כיצד הכנתי את ההרצאות שלי בקפידה ועיצבתי את השיטות והחומרים בהם השתמשתי להבהרת האמת...התעוררתי והכרית שלי הייתה ספוגה בדמעות.

ידעתי שזהו העידוד של מאסטר. אחרי המקרה הזה שני תלמידים משלושת הכיתות המשולבות החלו לתרגל ולטפח בדאפא אחד אחרי השני.

"הטיפוח תלוי באדם עצמו – הגונג תלוי במאסטר" ("ג'ואן פאלון").

אף על-פי שיש לנו החסרות רבות בעשיית דברים, כל עוד אנו מכירים בהן ומתייצבים מולם ולומדים מהשיעורים ומההתנסויות שלנו בצורה חיובית, הכול יסתדר בצורה הרמונית עם הדאפא.

הבהרת אמת היא תהליך של צעד אחר צעד והכנות קפדניות, אך אל לנו ללכת לקיצוניות

מאז אותו סמסטר, אני משתמש בחומרים מגוונים להבהיר את העובדות בשיעור, החל מהידע המדעי המודרני הקשור לקורס שאני מלמד ועד לסקירה של תחומים חדשים במדעי הטבע, גילויים ארכיאולוגיים, פילוסופיה מזרחית ומערבית, ההיסטוריה של האנושות ואמונות ותרבויות מסורתיות של טיפוח תרגול. אני מפורר צעד אחר צעד את "ההצהרה המזויפת של אתאיזם" של המפלגה המרושעת, כמטרה העיקרית שלי בהבהרת אמת ומקדם תרבות מסורתית וחופש אמונה. הסטודנטים שלי יכולים לקבל בדרך כלל את מה שאני אומר ומבינים כיצד רומסת המפלגה המרושעת את חופש האמונה ואת זכויות האדם. לגבי אלה שמעוניינים לשמוע עוד בנושא, אני מנצל את ההזדמנות להבהיר להם לעומק את העובדות.

חשוב לי לשתף שהבהרת האמת היא תהליך של צעד אחר צעד. במילים אחרות, צריך להתחיל עם הידע הרלוונטי לחומרי הקורס, ואז להדגיש את נושאי השיחה באמצעות דיונים ושיחות קלילים ומהנים. אפשר אפילו להשאיר את התלמידים במתח עד השיעור הבא. חומרי הבהרת האמת שאני משתמש בהם בדרך כלל באים כרגיל מ"האפוק טיימס" ומאתר PureInsight והם קשורים במונחי ידע מדעי מודרני, כמו גם גילויים חדשים באסטרונומיה וארכיאולוגיה, ודוגמאות רלוונטיות של התרבות מסורתית. צריך שיהיה רעיון מנחה ברור על מה לדבר מול קהלים שונים, כדי שלא לפעול ללא מטרה בהבהרת האמת.

באותו הזמן צריך להכין חומרים שונים לשיעורים שונים. לדוגמה, בסמסטר אחד מוניתי להכין תכנית לקורס במוסד לאמנות. אף על-פי שזה היה קורס חדש והייתי צריך ללמד אותו רק פעם אחת, בכל זאת התכוננתי לכך בקפידה במהלך הקיץ והכנתי ביחד עם זה את חומרי הבהרת האמת. כשהחל הסמסטר, נתתי לסטודנטים מבוא מפורט על ה"שן יון" כמו גם על המוסיקה, אמנות יפה, ריקוד ותרבות אמנותית קלאסית אחרת הכלולים ב"שן יון", ומשולבים בהבנות שלי מתוך הרצאות המורה לגבי כתיבת מוסיקה ואמנות יפה. עוררתי השראה ופתחתי את החשיבה של הסטודנטים, מה שזכה לשבחים מפיהם. הסטודנטים היו מופתעים שהמורה למדע והנדסה יכול להבין כל כך טוב גם אמנות. למעשה, הכול בא מהדאפא.

מלבד הכנה זהירה של חומרי הבהרת אמת, נדרשת גם הכנה קפדנית של חומר הלימוד של הקורס עצמו. בקורסים הרגילים שלי אני בדרך כלל מציג שיטות מחקר המשולבות במתמטיקה, תכנון ותכנות מחשבים, כך שהסטודנטים מרגישים שהמורה שלהם לא רק טוב בדיבור, אלא גם אדם מלומד ודבק במטרה. אני שואף גם לערוך מחקר ופרויקטים אחרים בצורה כזאת , שההנהלה תוכל לראות שמתרגלי דאפא אינם רק מסורים אלא גם יוצאים מן הכלל. במהלך הענקת דרגות אקדמאיות אני זוכה בקלות בדרגה עקב ההישגים המצוינים שלי בהוראה ובעבודות המחקר.

כמובן שאל לנו ללכת לקיצוניות. להבנתי עלינו תמיד להתייחס לפא כמורה ולהתייחס ללימוד הפא ולטיפוח תרגול בעדיפות ראשונה. אסור לנו לשקוע לגמרי בעבודה של אנשים רגילים. רק בעשותנו כך, נוכל להיות יעילים באמת בהבהרת האמת ולהציל ישויות חיות.

אני אמשיך בלימוד הפא, אמשיך להאמין במאסטר ואמשיך להתייחס לכל הישויות החיות בנדיבות וכך אצעד היטב את צעדיי האחרונים על נתיב הטיפוח של תיקון הפא.