פאלון דאפא מעניק כוח למתרגלים בדרום מזרח אוקראינה

(Minghui.org)

הערת העורך: הלחימה באזורי לוהאנסק ודואנסק שבדרום מזרח אוקראינה התעצמה. בתוך הכאוס, לאזרחים רבים אין ל אן ללכת. הם עוברים לילות רבים ללא שינה, בפחד. מאמר זה מציג ממקור ראשון כיצד שלושה מתרגלי פאלון דאפא באזור הלחימה מצליחים להגן על עצמם ולהתגבר על הפחד .

התנסויות של שלושה מתרגלים

אלכסנדר

אני בן 60 ומתגורר בבנין רב קומות בסלוביאנסק (עיר במזרח אוקראינה, במחוז דונצק). אספקת המים והחשמל נפסקה. רק במקום המיועד לכך ניתן ליצור קשר עם העולם החיצוני. החנויות בסביבה הפסיקו להביא מצרכים. אפילו את מי השתייה אני לוקח מהבארות שבשכונה.

אנשים בעלי אמצעים ברחו למקומות אחרים. אני מצליח להתקיים ללא כל הכנסה ובעזרת אמונתי בפאלון דאפא.

במשך היום, אני מנסה לנהל את ענייני היומיום וללמוד את הפא. אני עושה את תרגילי הפאלון דאפא לאחר רדת החשיכה, ושולח לעיתים תכופות מחשבות נכונות. המדפים בחנויות ריקים. אי אפשר למצוא עבודה. לרבים אחרים, כמוני, אין דרך להרוויח למחייתם.

למרות הקשיים שבהם אני נתקל, אני מתייחס אליהם כאל ההזדמנויות לטיפוח, כדי לשרש את ההחזקות שלי לנוחות והחזקות אנושיות אחרות.

אני זוכר את דברי המאסטר במאמר "דרך", "יסודות להתקדמות במרץ II":

"הטיפוח-תרגול הוא קשה. הקושי נמצא בזה שאפילו כשאסון עצום מתחולל, אפילו כשהרשע רודף באופן מטורף ואפילו כשמדובר בחייך, אתה עדיין מסוגל להמשיך ללכת בדרך הזאת של הטיפוח-תרגול שלך בנחישות, בלי ששום דבר בחברה האנושית יפריע לצעדיך בדרך הטיפוח-תרגול."

בוקר אחד, התחיל עוד סבב של יריות בדיוק כשיצאתי מהבניין. בהתחלה פחדתי, אבל אני נרגעתי, ופשוט התיישבתי ובצעתי את התרגיל החמישי – תרגיל המדיטציה בישיבה.

בזמן שישבתי במדיטציה, היריות מחרישות האוזניים פסקו בהדרגה. סלוביאנסק הייתה בסיס לבדלנים הפרו-רוסיים. לא חשבתי יותר מדי על הסכנה לחיי. אני מאמין בהגנתו של המאסטר ושואב תמיכה מאמונתי בפאלון דאפא. הצלחתי לשרוד עד שהכוחות האוקראינים כבשו בחזרה את האזור שלי, ומידה מסוימת של שלום הושכנה.

אירינה

לא הצלחתי לעזוב את קראמאטורסק, העיר שאני חיה בה, לפני שהמצב נעשה נואש. מעולם ב-60 שנות חיי לא הייתי כה מפוחדת כפי שהייתי כשראיתי את הכוחות הפרו-רוסיים מופיעים באזורי. מלחמה עמדה לפרוץ.

כדי להתגבר על הפחד, הזכרתי לעצמי שוב ושוב: אני מתרגלת פאלון דאפא ומתרגלת לפי העקרונות אמת-חמלה-סובלנות. הערכים הטובים האלה יישאו אותי הלאה. אין כל סיבה לפחד. למרות שחוויתי מספר הפצצות מקרוב, הצלחתי לדחוק את הפחד.

הלחימה מתרחשת בעירי בעיקר בין השעות 10 בערב ל-3 לפנות בוקר. אזרחים כמוני שנשארו, נאלצים לעיתים קרובות להעביר את הלילות ללא שינה. אני נמצאת רק כשלושה ק"מ מאזור הלחימה. כשהלחימה מתחילה, הזגוגיות בחלוני רועדות.

בבוקר יום המחרת אני רואה בדרך כלל אנשים רבים רצים לתחנת האוטובוס עם מזוודותיהם. העיר הפכה לעיר רפאים. הרכבות הפסיקו את תנועתן כבר מזמן.

יומיים לפני שכוחות הממשלה האוקראינית כבשו חזרה את סלוביאנסק, הופצץ בית בשכונה שלי. הפגז היה באוויר בגובה שלוש קומות והתפוצץ כשפגע בקרקע.

בפעם אחרת, פגז התפוצץ 100 מטרים מביתי. חלון הזכוכית בביתי התנפץ לרסיסים. כמה אנשים נפצעו. כמה עצים גדולים נגדעו. אך אני נותרתי ללא כל פגע, בסביבה הזו. במהלך שלושת החודשים האחרונים, שרדתי ללא מים, חשמל או גז, עם אספקת מזון מוגבלת ביותר.

אני אסירת תודה להגנה של פאלון דאפא.

נינה

אני בת 70 וחיה בעיירה קטנה ליד ליסיצ'אנסק (עיר בדרום מזרח אוקראינה, ליד הגבול הרוסי). בהתחלה פחדתי מאד מההפצצות. הרגשתי כאילו העיר שלי ניתקת מאוקראינה. שלושה גשרים גדולים הופצצו. דרכים לערים אחרות ניזוקו. בתי חרושת נהרסו, מסילות רכבת נסגרו. גם אספקת המזון פסקה.

לפני שפרצה הלחימה, הייתי מחלקת לעיתים קרובות חומרי מידע של פאלון דאפא לאזרחים ואפילו לחיילים, כדי ליידע אותם על הרדיפה בסין. לאחר שהלחימה החלה, לא היה עוד איש ברחוב.

הלחימה בדרך כלל מתרחשת בין 3 לפנות בוקר לצהרים. אני מתגוררת בקומה החמישית. אני שולחת מחשבות נכונות לעיתים קרובות כל יום, כדי לבקש את התמיכה וההגנה של פאלון דאפא ושל מאסטר לי הונג ג'י, מייסד הפאלון דאפא.

חזרתי ושיננתי לעצמי ואף ביקשתי ממתרגלי דאפא אחרים, לא לפחד. באזור שבו הזכוכיות מתנפצות, שזה מחזה נפוץ הבית שלי נשאר ללא פגע, אפילו זגוגיות החלונות נשארו שלמות.

הדירות של השכנים שלי סבלו כולן מנזק כזה או אחר. חלק איבדו את פינת הבית כתוצאה מהפצצה, חלק איבדו את כל הזגוגיות, חלק איבדו את הגגות. ליד ביתי בנין בן תשע קומות נהרס לגמרי מההפצצות.

בלילות הצלחתי לישון די טוב. בוקר אחד כל השכנים דיברו על היריות ששמעו לאחר חצות. הם סיפרו איך האדמה רעדה, הזכוכיות התנפצו ואפילו כלבים נבחו ללא הרף.

התעוררתי ב-2 לפנות בוקר מסדרה של יריות, אבל מהר מאוד חזרתי לישון שינה עמוקה. היריות מאוחר בלילה לא השפיעו כלל על שנתי. לעומת זאת, ראיתי מספר פעמים רקטות שעפו מעל העיר. אני יודעת שאני חבה את בטחוני להגנה של הפאלון דאפא.

לאחר שהכוחות האוקראינים חזרו לשלוט באזור, חזרתי להפיץ חומרי מידע לחיילים. הם לקחו את החומרים בשמחה, ותלו את לוחות השנה עם המסרים של פאלון דאפא ברכביהם.

קצין בצבא ביקש ממני לספר לו בפרטי פרטים על הנחישות והאומץ בהם מתרגלי פאלון דאפא בסין מתנגדים בדרכים שקטות לרדיפה האכזרית המתבצעת שם. הוא חזר והודה לי על שחלקתי עמו את המידע. מאז הוא עוזר לי להפיץ את המידע על הרדיפה ועל רוחם החומלת והסובלנית של המתרגלים הסינים. הוא גם הביא לי תפוחי אדמה דגנים ומזון אחר כדי לעזור לי להמשיך ולהתקיים ולעבור את הקשיים הנוכחיים.

כשמתרגלים עמיתים התקשרו אלי לשאול לשלומי, סיפרתי להם במה שאני מאמינה בו בכל לבי, "המאסטר הגן עלי!"