לגלות מחדש את מצב הטיפוח המקורי שלי באמצעות קבוצת תרגול (חלק ראשון)

(Minghui.org)

התחלתי לתרגל ב-1995 ונטמעתי בהתחלה בתוך קבוצת התרגול. שנתיים לאחר מכן, עברתי משם והתחלתי בעבודה חדשה, כך שאיבדתי את סביבת התרגול הקבוצתי שהייתה לי.

המשכתי ללמוד את הפא ולתרגל. על פני השטח פעלתי היטב. אולם התעלמתי למעשה מהעובדה שהייתה עלי השפעה חזקה של מושגים של אנשים רגילים ושהייתי מעורבת בעניינים של אנשים רגילים.

עם ההבנה המסולפת שלי לגבי עקרונות הדאפא, ועם ההחזקות החזקות שלי, היו לי בטיפוח פרצות שהכוחות הישנים יכלו לנצל. יום אחד כשחילקתי חומרי הבהרת אמת, נעצרתי ונלקחתי למחנה עבודה בכפייה.

התועלת שזכיתי לה מקבוצת תרגול

המאסטר אמר:

"אני אומר לכם שתלכו לתרגל ביחד בפארקים כדי ליצור סביבה. הסביבה הזאת היא הדרך הטובה ביותר לשנות את חיצוניותם של האנשים. ההתנהגות של הרמה הגבוהה שתלמידי הדאפא יוצרים בסביבה הזאת, כולל כל מילה וכל מעשה, יכולה לגרום לאנשים להכיר בפגמים שלהם ולמצוא את הפער, יכולה להזיז את לבו של אדם, לזקק את מעשי האנשים, ויכולה לאפשר לאנשים להתקדם ביתר מהירות. לכן על התלמידים החדשים או התלמידים שלומדים לבד ללכת לתרגל באתרי התרגול." ("יסודות להתקדמות במרץ" "סביבה")

כפי שאמרתי התחלתי לתרגל ב-1995 בגיל 34. במשך 6 חודשים סבלתי ממחלה ממארת במערכת החיסונית (ITP). שבוע לאחר שהתחלתי לתרגל חזרתי לעבודה מלאת חיים ואנרגטית.

במשך פחות מ-6 חודשים כל שאר מחלותיי נעלמו.

בהיותי עדה באופן אישי לפלאי הדאפא היוצאים מן הכלל והבלתי ניתנים להיאמן, לא יכולתי להכיל את השמחה וההתרגשות שלי ושיתפתי זאת עם כל מכריי ידידיי וחברי לעבודה.

מאז, השקעתי עצמי בטיפוח תרגול, לא משנה אם היה גשם או שמש, מבלי להתחשב במזג אוויר קפוא או לוהט, אם הייתי עסוקה, או תשושה מעייפות. כל יום ויום ללא יוצא מן הכלל, השתתפתי בקבוצת לימוד הפא ובתרגול, כשאני מתמידה לשתף בהתנסויות ולומדת ממתרגלים עמיתים.

השקעתי את לבי ונשמתי בסביבת הקבוצה במשך יותר משנתיים. זו הייתה סביבה בה הזכרנו זה לזה, עודדנו זה את זה, עזרנו אחד לשני במילים ובמעשים, כדי לוודא שלא נסטה מהסטנדרטים המחמירים הנדרשים מתלמידי דאפא. כשעשינו זאת יכולנו ליהנות מאושר רב ולזכות בתועלות מהפא.

שיעור מר

כשאני מביטה לאחור על דרך הטיפוח שלי בעשרת השנים האחרונות, אני רואה שהייתה בי חריצות נלהבת במשך השנתיים הראשונות כשטיפחתי ותרגלתי בסביבת קבוצה.

ואז כשקיבלתי עבודה חדשה ועברתי למקום אחר, חשבתי איך אמשיך את התרגול שלי, כמה חזקה האמונה שלי בדאפא וכמה אני מאמינה שאני עדיין פועלת היטב בעצמי אחרי שעזבתי את קבוצת המתרגלים שלי.

ב-1999 כשהחלה הרדיפה הפכתי לא יציבה מעט. כל מיני החזקות התקבעו בי ובעקבות זאת גם ההחזקה של פחד. הפסקתי ללכת לקבוצות לימוד פא ולאתרי תרגול.

המאסטר אמר:

"אני זוכר שכשרק קיבלתם את הפא, ברגע שראיתם את הפא הזה – בעיקר אלה שבשתי הקטגוריות הראשונות מבין השלוש שדיברתי עליהן בעבר – באמת הייתה לכם שמחה עצומה בלב! כמה נפלא! סוף סוף מצאתי! האם עשרות אלפי שנות ההתגלגלות וההמתנה לא היו בדיוק בשביל זה? בזמן ההוא, התחושה ממעמקי ישותכם גרמה לכם להיות מסוגלים להניח כל החזקה אנושית ולהיות נחושים לטפח את עצמכם היטב. ההתרגשות הזאת יכלה לגרום לכם להתקדם במרץ. אבל עם חלוף הזמן, התחושה הזאת אבדה בהדרגה. עצלנות אנושית וכל מיני מושגים אנושיים, ומגוון של דברים מבולגנים שלמולכם בחברה גרמו לפיתוי ולהפרעה עבורכם." ("הוראת הפא בוועידת הפא בניו יורק רבתי 2013")

הכוחות הישנים לא בזבזו זמן וניצלו את הפרצות שלי. נעצרתי ב-2005 ונלקחתי למחנה עבודה בכפייה. זה היה זמן של בושה וחרטה בנתיב הטיפוח שלי.

כששוחררתי לאחר שנה וחזרתי הביתה, התמלאתי ברגשות מבולבלים של חוסר אונים ותחושה עמוקה של בדידות.

במשך שלוש השנים הבאות לא העזתי שיהיה לי משהו בבית השייך לפאלון דאפא. הפחד שלי השפיע גם על משפחתי. הפכתי לאדם עם מזג רע, התפוצצתי לנוכח פרובוקציה ולו הקלה ביותר, ובהדרגה הטבע הדמוני שלי השתלט עליי לחלוטין.

גופי החל לפרוע את התשלום. הוא הראה תסמיני מחלה שונים. הרגשתי גירוד בכל הגוף. ככל שגירדתי יותר, המצב הורע עוד יותר, עד שהתכסיתי כולי בפצעי מוגלה וסימנים של פצעים.

ניסיתי לאמת את הפא, לחלק חומרי הבהרת אמת ולעשות מה שאני אמורה לעשות, אבל הפכתי יותר ויותר חסרת סבלנות ולא יכולתי לזמן מחשבות נכונות כלשהן.

המצב הזה שלי של אומללות מוחלטת ארך עד שקראתי מספר הרצאות פא של המאסטר מ-2009. מחשבה צצה לה מאי שם וקול הדהד שוב ושוב במוחי: "אני אחזור לקבוצת לימוד הפא ולאתר התרגול".

עם המחשבה הזאת, המאסטר העניק לי הזדמנות.

חזרה לסביבה של קבוצה

אזרתי את כל האומץ שלי והופעתי בקבוצת לימוד פא. הבחנתי כמה חרוצים ומסורים הם המתרגלים. הם עובדים בהכנת חומרי דאפא ומתאמים היטב ביניהם, תוך כדי שהם מאמתים את הפא, מדברים עם אנשים לגבי הדאפא והרדיפה, מדפיסים את הרצאות המורה ומחלקים אותם במועדם.

דמעות התגלגלו על פני כשכתבתי את זה. אני חשה כה אסירת תודה לחסדו של המאסטר שמאפשר לי לשוב חזרה לקבוצת המתרגלים שלו ונותן לי הזדמנות נוספת לחזור לטיפוח תרגול אמיתי.

הסתכלתי ברצינות פנימה והבנתי שילדותי כולה הייתה שקועה בתרבות המעוותת של המפלגה הקומוניסטית הסינית. לאחר מכן עבדתי במשך שנים במערכת של המפלגה כשאני נעשית מעורבת יותר ויותר במחשבות ובפעולות המתאימות לאידיאולוגיה שלה.

הכרתי את נפלאות הפאלון דאפא ואת כוחו בתחילת הטיפוח שלי. גופי התנקה על ידי המאסטר, אבל מצבי הנפשי היה עדיין חדור ברעל של תרבות המפלגה.

יש לי נטייה לפחד מאיומים, כך שכשהתחילה הרדיפה, לב הפחד שלי קיבל עדיפות, והתשוקה שלי להחזיק במשרה מעוררת הקנאה שלי פלוס החיים הנוחים שלי, סיפקו לכוחות הישנים פרצה לנצל אותה.

המאסטר אמר:

"לב הפחד יכול לגרום לאדם לעשות דברים מוטעים, לב הפחד יכול גם לגרום לאדם להפסיד את ההזדמנות. לב הפחד הוא מעבר פטאלי בהליכת האדם לקראת האלוהיות." ("יסודות להתקדמות במרץ III" " לעבור את המבחן הפטאלי")

בעזרת סביבת קבוצת לימוד הפא הייתי מסוגלת בצורה שיטתית ללמוד את הפא ולהמשיך לאמוד בלי הרף את מחשבותיי ומעשיי לנוכח מה שלמדתי.

להיות חלק מקבוצה מעניק מוטיבציה אדירה להישאר בתוך עקרונות הפא בכל הדברים. הקבוצה יכולה לעזור זה לזה להישאר ממוקדים. היא מציעה זה לזה את הכוח לעמוד בפני קשיים, שייתכן שקשה מדי לעמוד בפניהם לבד.

לא להיות חלק מקבוצה, במיוחד בסין, עלול לגרום שיהיה קשה להישאר כל הזמן בתוך עקרונות הפא. אם איננו צולחים לבדוק כל מחשבה ומחשבה, כל מושג ומושג שלנו, בעיות קטנות עלולות בקלות להפוך לבעיות גדולות ועד לבעיות רציניות.

אם תלמידי דאפא פוחדים לצאת החוצה מהנוחות ומהביטחון היחסי של ביתם, כל מיני החזקות יצוצו על פני השטח. זה יהיה בלתי אפשרי בתוך הסביבה הקשה כל כך להעלות את השין-שינג שלנו ולרומם את הרמות שלנו, קל וחומר להגדיל את החכמה שלנו להבין מה מלמד אותנו המאסטר לגבי שיתוף פעולה ותיאום. זה יהיה קשה להיות חלק אמיתי של הגוף האחד. אז איך נוכל להישאר נקיים וטהורים, להגשים את השבועות הפרהיסטוריות שלנו ולהגיע לשלמות המלאה?

מאסטר, התלמידה שלך אסירת תודה להזדמנות לחזור הביתה.

אני אחזור למצב הטיפוח המקורי שלי ואשמור עליו.

המשך יבוא.....