הסודות האפלים של בתי חולים הפסיכיאטריים "אן-קאנג" בסין

(Minghui.org)

בתי חולים אן-קאנג הם בתי חולים פסיכיאטריים באבטחה גבוהה המנוהלים ישירות על ידי משרד הביטחון הציבורי הסיני. בתי חולים אלה צוינו בשנים האחרונות כמתקני התעללות בדו"חות השנתיים לזכויות אדם של מחלקת המדינה האמריקנית.

דו"ח 2011 של מחלקת מדינה האמריקנית קובע: "התקנות החלות על יכולתם של אנשי ביטחון לכלוא אדם במתקן אן-קאנג אינן ברורות, ולכלואים אין מנגנון להתנגד לטענות על מחלת נפש שקובעים אנשי הביטחון. דווח שהפציינטים בבתי חולים כאלה מקבלים תרופות נגד רצונם ונחשפים בכוח לטיפול בשוק חשמלי".

חרף התיעוד על התעללות במוסדות פסיכיאטריים סינים, מתקני אן-קאנג, שבאופן אירוני מתורגמים ל"מתקנים לשקט ובריאות למחלות נפש", אינם מוכרים כלל בציבור הרחב. הם כל כך מוסתרים, שפסיכיאטרים ותיקים, עורכי דין המתמחים בזכויות חולים במחלת נפש ופרופסורים לפסיכולוגיה פלילית מצהירים שאינם יודעים דבר על מתקנים כאלה.

ביקורי משפחות של מתרגלי פאלון גונג במתקני אן-קאנג אסורים. בני משפחה רבים אינם יודעים היכן נמצאים יקיריהם בזמן שהם מאושפזים בבתי חולים כאלה.

מתקני אן-קאנג מקבילים למחנות עבודה בהליכים מחוץ לחוק

בתי חולים פסיכיאטריים אן-קאנג מנוהלים ישירות על ידי משרד הביטחון הציבורי כמערכת שמחוץ לחוק והם פועלים בצורה בולטת בדומה למערכת הקודמת של מחנות עבודה, מערכת שהצהירו על סגירתה ב-2013. המשטרה יכולה לשלוח כל אחד באופן שרירותי לבתי חולים כאלה, למאסר בלתי חוקי ללא כל הליך משפטי.

למעשה, משרד ההנהלה של בתי חולים אן-קאנג הוא אותו משרד האחראי על מרכזי כליאה. לפיכך, מעבירה המשטרה בסבב את מתרגלי פאלון גונג בין מרכזי כליאה, מרכזי שטיפת מוח ומתקני אן-קאנג, כשבכל מתקן כזה המתרגלים נתונים לטקטיקות אינטנסיביות של שטיפת מוח.

מתרגלים המסרבים לוותר על אמונתם אחרי מאסר במרכזי כליאה, מחנות עבודה ומרכזים לשטיפת מוח, מועברים בדרך כלל לבתי חולים אן-קאנג להתעללות פסיכיאטרית אלימה יותר.

ידוע היטב שהמק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית) משתמשת לעתים קרובות במתקנים לבריאות הנפש כדי לענות מתנגדי משטר או פעילים פוליטיים. אף על-פי שמדווח על התעללות במגוון רב של מתקני טיפול בסין, בתי החולים אן-קאנג הם מתקנים שבאופן רשמי רשאים להחזיק בפציינטים נגד רצונם ולהגביל את החופש שלהם.

למתקנים האלה היסטוריה ארוכה של "שמירה על ביטחון הפנים" של המשטר הקומוניסטי.  כבר בינואר 1988 משרד הביטחון הציבורי בנה סטנדרטים לשליחת אזרחים בכוח למתקני אן-קאנג.

בין חמשת האוכלוסיות שהמשטר מכוון את כליאתם במתקני אן-קאנג, שתיים מסווגות על ידי המשטר כ"מפריעות בצורה חמורה לסדר הציבורי" או "משבשות את יציבות החברה". כדי להצדיק את כליאתם של מתרגלי פאלון גונג, מתנגדים פוליטיים ואזרחים המעזים למחות על מדיניות ממשלתית בבתי חולים אן-קאנג – המשטר מתייג אותם לעתים קרובות ככאלה.

אחרי שהחלה רדיפת הפאלון גונג ב-1999 נבנו עוד בתי חולים אן-קאנג. בספטמבר 2004 פרסם משרד הביטחון הציבורי הודעה פומבית הדורשת מהפרובינציות, האזורים האוטונומיים והרשויות המוניציפאליות להקים בתי חולים אן-קאנג מהר ככל האפשר אם עדיין אינם קיימים שם.

פִרצה בקוד בריאות הנפש מאפשרת לכלוא אנשים בריאים נגד רצונם בבתי חולים אן-קאנג

קוד בריאות הנפש יושם רשמית בסין החל מהאחד במאי 2013. הקוד בנוי על עקרונות של אשפוז מרצון ומצהיר שרק את אלה בעלי "תסמינים חמורים" המהווים "סכנה לאחרים" אפשר לכלוא בכפייה במתקנים לבריאות הנפש.

אולם הקוד מותיר פרצות שאינן מגנות על אזרחים מתיוג שרירותי כחולי נפש. בהחלטה אם אדם מהווה "סכנה לאחרים", קיים תחום אפור גדול אותו מנצלים המשטרה וסוכנויות ממשלתיות רלוונטיות כדי לרדוף מתרגלי פאלון גונג, מתנגדים פוליטיים ועותרים למיניהם (אזרחים הפונים למשרדי עתירה למחות על מדיניות לא חוקית של הרשויות).

המשטרה שולחת אדם לבית חולים אן-קאנג המנוהל על ידי משרד המשטרה. כלומר, אבחון אדם בהפרעה נפשית, התרופות אותן הוא מקבל והמינון שלהן, או מתי הוא משתחרר, כל זה הן סוגיות שהמשטרה מחליטה עליהן. אין צד שלישי המפקח על מתקני אן-קאנג.

מאז יישום קוד הבריאות הנפשית, נותרו מתרגלי פאלון גונג רבים כלואים עדיין בבתי חולים אן-קאנג או שנכלאו לאחרונה שם. לדוגמה, המתרגלים וואנג דונג משאאן-שי, צ'ין האן-מיי, ג'ואו וון-ג'ואן, ג'אנג בינג וג'ואו שיו-צ'ין מפרובינציות וו-האן והה-ביי נשלחו לבתי חולים כאלה ב-2014.

התעללות בסמים פסיכיאטריים: כלי לענות מתרגלי פאלון גונג

מאז החלה הרדיפה, תויגו מתרגלים רבים כחולי נפש. הם כלואים בבתי חולים אן-קאנג, מזריקים להם סמים ההורסים את מערכת העצבים המרכזית, הם חשופים לטיפול בשוק חשמלי, האכלה בכוח ובכפייה בחומרים לא ידועים וסמים רעילים ולמכות. כל אלה נחשבים "טיפולים" שכיום אסורים למעשה בחוג הרפואי הבין-לאומי. אנשים רבים הפכו חולי נפש באמת או מתו כתוצאה מהשימוש התכוף בסמים רעילים בבתי חולים כאלה.

להלן כמה דוגמאות:

לפני ואחרי: ליאנג ג'י-צין לפני ואחרי הזרקת סמים רעילים וטיפול בשוק חשמלי

גב' ליאנג ג'י-צ'ין ומתרגלים נוספים הוכנסו לבית חולים אן-קאנג בטאנג-שאן בסתיו 2000. הם טופלו בזריקות של סמים ההורסים את מערכת העצבים.

רוב המתרגלים סיפרו לאחר מכן, שהזריקות כאבו וגרמו לתסמינים חמורים שנותרו זמן רב לאחר הזריקה, כמו מחושים בלב, לשון נוקשה, שינוי בצורת ההליכה, עצבנות, מחשבות לא נורמליות, מבט עמום ואובדן זיכרון.

גב' ליאנג סבלה מכשל לבבי ונכנסה פעמיים להלם לאחר שהוזרקו לה סמים פסיכיאטריים. במשך שלוש שנים לא יכלה לטפל בעצמה ובסופו של דבר נפטרה ב-2009.

מתרגלת נוספת, לי פנג-ג'ן סבלה מאובדן זיכרון חמור אחרי שהזריקו לה בכפייה. היא לא יכלה לבצע תפקידים רגילים יום יומיים וכחשה מאוד.

לי פנג-ג'ן סבלה מאובדן זיכרון חמור

יאנג באו-צ'ון לפני העינויים במתקן אן-קאנג

המתרגל יאנג באו-צ'ון מהאן-דאן, הֶה-בֶּיי עבר ב-2002 עינויים במחנה עבודה בכפייה, שגרמו לקטיעת רגלו הימנית. מחנה העבודה שלח אותו שלוש פעמים לבית חולים אן-קאנג בהאן-דאן, שם הזריקו לו סמים הורסי עצבים במשך 5 שנים. כשהגיעה משפחתו לאסוף אותו ב-2009, מצאה אדם חולה נפש באמת.