התייחסו ברצינות לביצוע התרגילים

(Minghui.org)

רציתי לשתף תובנות שהיו לי לאחרונה בנושא ביצוע התרגילים.

במשך זמן רב התרשלתי בביצוע התרגילים. אף פעם לא עלה בדעתי לעשות אותם, משום שחשבתי שביצועם חשוב פחות מאשר ללמוד את הפא. חשבתי שהיות שהגונג (האנרגיה הגבוהה) תטפח אותי, האנרגיה שלי תחוזק על ידי הגונג הזה בכל מקרה.

במשך עשר שנים, החזקתי במושג המוטעה הזה בראשי.

כל זה השתנה כשסבלתי מכאב שיניים חזק, רופא השיניים אמר שלא ניתן לרפא את השן וצריך לעקור אותה. הבנתי שזו תוצאה של התרשלותי בביצוע התרגילים, לכן החלטתי לעשות משהו בנדון.

קראתי את "דרך השלמות הגדולה של חוק הבודהא של הפאלון" וצפיתי שוב בקלטת הדרכת התרגול של המורה. הופתעתי לגלות ששכחתי את הסיסמאות של חלק מהתרגילים. מיד התחלתי לחפש טעויות במחשבה שלי, ומצאתי שתי טעויות משמעותיות.

ראשית, ראיתי שאני מבצעת את התרגילים כנטל, ולא היה בי רצון לסבול. מתחילת הטיפוח לא נהניתי מהתרגול ולא עשיתי אותו במרץ. על פני השטח התמדתי, אך למעשה ניסיתי רק לצאת ידי חובה בעשייתם.

ודבר נוסף, לא הייתה לי מוטיבציה.

היות שהייתי המתאמת של אתר התרגול המקומי, זה היה תפקידי להביא את נגן האודיו כל בוקר לאתר התרגול, לכן היה עליי לקום מוקדם. אבל מעולם לא ממש רציתי לעשות את התרגילים מעומק הלב. לאחר שהחלה הרדיפה נאלצנו להפסיק לתרגל בקבוצות, לא היה יותר מניע חיצוני שידחף אותי, לכן התרשלתי.

חשבתי גם, שלקום בבוקר מוקדם כדי לבצע את התרגול זה קשה. מעולם לא ניסיתי להרגיש את התחושות הנעימות כשביצעתי את התרגול. עבור מטפחים אחרים ביצוע התרגילים היה כאוויר לנשימה, ואילו אני ראיתי אותם כנטל. זה היה עבורי לא יותר ממשימה נוספת, משימה שעלי לבצע מדי יום.

מטפחת אחת אמרה לי פעם "האם יש מטפח שאינו מבצע את התרגילים?"

עבורה לתרגל הוא חלק בלתי נפרד מהחיים. הרגשתי בושה כשהשוויתי ביני לבינה.

שנית, חלק מתנועותיי בתרגול לא היו נכונות. היות שהייתי המתאמת, ולעתים קרובות הדרכתי מטפחים חדשים בביצוע התרגילים, חשבתי שהתנועות שלי נכונות ואף פעם לא ניסיתי להשתפר.

למעשה חלק מהתנועות שלי לא היו נכונות. לפני זמן מה היו לי כאבים בגב אחרי התרגול. לא ידעתי למה, עד שמטפח עמית הסב את תשומת לבי שהברכיים שלי מתוחות מדי בזמן ביצוע תרגילי העמידה ושגבי אינו משוחרר. יישמתי את הערותיו ותיקנתי את תנועותיי. הרגשתי הרבה יותר טוב לאחר מכן.

אחרי שהבנתי את זה, ניסיתי לאזן את כל תנועותיי שוב וזה עזר לי מאד. למשל, התקשיתי לבצע את תנוחת חיבוק הגלגל מעל הראש בתרגיל השני. לאחר שהמחוות והתנועות תוקנו, הרגשתי נינוחה.

עכשיו כשאני מבצעת את חיבוק הגלגל, אני לא מייחלת כל הזמן כמקודם שהתרגיל יסתיים.

נוכחתי גם לדעת שאני צריכה ללכת בצמוד להנחיות המאסטר כשאני מתרגלת. לפני כן, התנועות שלי פיגרו אחר הנחיות המאסטר או הקדימו אותן. עכשיו, אני מתאמצת לבצע בצמוד להנחיות – לא רק מבחינת הביצוע הפיזי, אלא גם מבחינה מנטלית.

לעקוב בצמידות אחר הנחיות המאסטר הוא גם עניין של "לכבד את המורה ואת הפא". אם כל מתרגל יוכל לעשות את זה, אז הכוח של כל גוף המתרגלים יהיה עצום. האם אין על מתרגל לנהוג על פי מילות המאסטר. ביצוע התרגילים הוא כמו טיפוח השין שינג – אנחנו צריכים תמיד לתקן את עצמנו ולהמשיך ולהשתפר. הרבה מאתנו, כולל אני עצמי, חשבנו שלבצע את התרגילים זה קל, לכן לא הקפדנו מספיק בעניין התרגול והזנחנו את הפרטים הקטנים.למעשה, לבצע כל תנועה באופן נכון אינו משימה פשוטה.

המאסטר לימד (" דרך השלמות הגדולה של חוק הבודהא של הפאלון"):

"מדוע צריך להשאיר רווח בין השיניים? זה בגלל שבזמן התרגול, אם סוגרים את השיניים, האנרגיה תגרום, במהלך הזרימה, לשיניים להיסגר יותר ויותר חזק. כל נקודה לא משוחררת לא תשיג התפתחות מלאה. לכן אם מקום מסוים מתוח מדי, בסוף הוא יישאר לא מתורגל, לא יהיה שינוי ולא ניתן יהיה לקיים את תהליך הטרנספורמציה. אם יש רווח בין השיניים הן יהיו משוחררות."

אפילו לתנועה קטנה כזאת יכולה להיות השפעה גדולה כל כך. האם אין עלינו להתייחס לתנועות ברצינות ולעשות את מיטבנו לבצע אותם נכון?

לאחרונה אני מבצעת את כל חמשת התרגילים ביחד ומתאמצת לתקן את מחשבותיי ואת התנועות באופן מתמיד תוך כדי התרגול. אני עוקבת בענווה ומתוך תחושה של כבוד אחר הנחיות המאסטר. בהדרגה אני מתחילה לחוש את היופי העצום של התרגילים.

כיום זה אינו נטל עבורי לבצע את התרגילים. זו איננה עוד מטלה נוספת. להפך, זה הפך להתנסות נעימה שבה אני חווה את חמלת הבודהא ואת ההתחדשות של עצמי.

נראה שיש לי תובנות חדשות לכל מילה שבהנחיות המאסטר. אני כמובן לא אומרת שאנחנו צריכים להיות קיצוניים בנוגע לנכונות ולדיוק של התנועות. כל עוד נהיה ממוקדים ונהיה שם עם כל הלב, חזקה שנרגיש את הפאר של התרגילים, וגם נפתח הבנות חדשות בכל יום.

כמטפחים, אנחנו חייבים תמיד להיות במצב כפי שהמאסטר תיאר לנו ("ג'ואן פאלון"):

"אצל הגברים, גם מבוגרים וגם צעירים, כולם מרגישים שכל הגוף קל."

"שיטות המטפחות גם את טבע הנפש וגם את החיים גורמות לאדם להיראות צעיר למדי מגילו האמיתי."

אם אני מבצעת את התרגילים ברצינות, כוח הפא יופיע מאופן טבעי ותהיה השפעה חיובית. להלן שתי דוגמאות.

מתרגלת מסוימת סבלה קשיים בנסיעה במכונית. אפילו פרק זמן קצר של נסיעה גרם לה להקיא. היא התחילה לתרגל לפני עשר שנים ויותר, אבל ההפרעה הזאת המשיכה להציק לה.

לאחרונה בשיתוף קבוצתי היא סיפרה לנו שהיא גילתה את סיבת ההפרעה.

היא אמרה: "מעולם לא ביצעתי את התרגילים ברצינות, ולעיתים התרשלתי. לאורך תקופה של יותר מעשר שנים לא הצלחתי אף פעם לבצע את התרגילים ברציפות במשך מספר ימים ".

לאחר שהחלה לבצע את התרגילים בכל יום, ההפרעה של מחלת הנסיעה במכונית שהציקה לה במשך מספר עשורים, נעלמה.

מתרגלת אחרת מבצעת את התרגילים כל יום. לפני זמן מה, היא הרגישה עייפות בסיום התרגול. לפעמים היא הייתה צריכה לעשות הפסקה אחרי כל תרגיל. רגליה היו נפוחות, והיא לא יכלה ללכת. היא ביקשה את עזרתנו כדי למצוא את הסיבה. האם היו החסרות בשין-שינג שלה?

באותו זמן פיתחתי כמה תובנות חדשות בעניין ביצוע התרגילים, לכן אמרתי לה: "כנראה שמשהו לא בסדר. ביצוע התרגילים צריך לגרום לך תמיד להיות נינוחה. האם את מבצעת כל תנועה נכון?"

היא הדגימה לי איך היא עושה את התרגילים ומצאנו הרבה טעויות קטנות בתנועות שלה. למשל, ברכיה היו מתוחות ונוקשות, גבה היה מקומר, והיא נטתה לאחור תוך כדי עמידה. היא הייתה אסירת תודה והחליטה לקרוא את "דרך השלמות הגדולה של חוק הבודהא של הפאלון" ולצפות שוב בתשומת לב רבה בקלטת ההדרכה של המאסטר, הווידאו שבו המאסטר מדגים את הביצוע הנכון של התרגילים.

עכשיו היא מרגישה הרבה יותר טוב. היא התייסרה על שלא מצאה את פתרון הבעיות האלה מוקדם יותר.

"ביצעתי את התרגילים עם אותן שגיאות במשך יותר מעשר שנים! כמה זמן בזבזתי!" אמרה בצער.

המאסטר לימד אותנו ב"הרצאה בוועידה הראשונה בצפון אמריקה" (1998): 

""האם אי פעם חשבת על העובדה שלעשות טיפוח-תרגול זאת הצורה הטובה ביותר של מנוחה? אתה תוכל להשיג את סוג המנוחה שלא ניתן להשיג באמצעות שינה. אף אחד לא יגיד: "התרגילים כל כך מעייפים אותי שאינני יכול לעשות שום דבר היום". יגידו רק: "התרגילים גורמים לכל הגוף שלי להירגע ולהרגיש נוח. אינני מרגיש ישנוני אפילו אחרי לילה ללא שינה. אני מרגיש מלא אנרגיה. זה בכלל לא מפריע לי אחרי יום עבודה". האם אין זה כך? אז אם מישהו שלא יוצא לעשות את התרגילים אומר שאין לו זמן או משתמש בתירוצים אחרים, אז הייתי אומר שזה רק משום שאין לו הבנה עמוקה של הפא, ואין לו הרצון להשקיע את המאמצים המתמידים הנדרשים. "

אני מבקשת להזכיר לעמיתיי המתרגלים לשים יותר לב לביצוע התרגילים ולבצע אותם היטב. בואו נביס את השדים של הישנוניות והעייפות.

לאחר שסיימתי לכתוב את הטיוטה הראשונה של המאמר הזה, המאסטר זימן לי התנסות נהדרת כשתרגלתי למחרת בבוקר. בתרגיל חיבוק הגלגל כל גופי הרגיש כאילו הוא מתמוסס לתוך היקום. נראה כאילו גופי הופך להיות שקוף ומאפשר לחלקיקים רבים לחלחל בו. הרגשתי קלה.

זו באמת הייתה התנסות נעימה, תוצאה טבעית לכך שניסיתי לעקוב אחר הוראות המאסטר ולבצע את התנועות נכון. זה בא מבלי שרדפתי אחרי זה.

הבנתי ש"דרך השלמות הגדולה של חוק הבודהא של הפאלון" הוא חלק מהפא. זה עמוק יותר ממה שראיתי מרמת פני השטח. לא ניתן לראות לעומקו אם אתה רק חוזר על התנועות בכל יום. רק אם אנחנו שמים אליו לב ומבצעים כל תנועה ברצינות, רק אז יכול הכוח הנהדר של התרגול להופיע.