עונתה עד מוות: אחותנו הצעירה גאו רונג-רונג (חלק ראשון ושני)

(Minghui.org)

לפני 10 שנים חשמלו סוהרים את גב' גאו רונג-רונג בפניה במשך 7 שעות באמצעות אלות מחשמלות. כשסוף סוף הפסיקו, פניה הושחתו חמורות. דם ושיער נדבק לעורה השרוף. בועות צצו על פניה וצווארה עקב חשמול חוזר ונשנה באותם מקומות.

סדרת הכתבות הזאת משחזרת את הזוועות שעברה גב' גאו מנקודת מבט של בני משפחתה.

ב-7 במאי 2004, אחרי העינויים באלות מחשמלות, נכלאה רונג-רונג תחת משמר כבד של סוהרים במחלקה של בית חולים למשך 5 חודשים, עד שב-5 באוקטובר חילצה אותה קבוצה של מתרגלי פאלון גונג. אולם ב-6 במארס 2005 היא נתפסה שוב ועונתה שוב. כ-3 חודשים לאחר מכן, ב-16 ביוני 2005, היא מתה כשהיא רק בת 37.

גאו רונג-רונג לפני הרדיפה

 

גאו אחרי 10 ימים של עינויים חמורים באלות מחשמלות במשך שעות

גב' גאו רונג-רונג הפכה לדוגמה וסמל לרדיפה שמנהלת המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) נגד הפאלון גונג, שיטה לטיפוח עצמי המבוססת על עקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות". "פשעה" היחיד של רונג-רונג היה התמדתה ונחישותה באמונתה בפאלון גונג.

יותר מ-9 שנים חלפו מאז מותה של גאו רונג-רונג, הרדיפה עדיין לא שככה. שתי אחיותיה הגרות כיום מחוץ לסין מבכות את מותה ומשתפות את כאב המשפחה בתקווה שאנשים יוכלו לראות את האלימות של המק"ס כפי שהיא, ויתקוממו נגד הרדיפה חסרת ההיגיון.

ווי-ווי, אחותה של גאו רונג-רונג (מימין) מול הקונסוליה הסינית במחאה נגד הרדיפה והרצח של רונג-רונג על ידי המק"ס

  בסדרה בת ארבעת החלקים מפרטות אחיותיה של גאו רונג-רונג את האירועים שהתרחשו בין ה-14 במאי 2004, היום בו נודע להן שאחותן הצעירה עונתה קשות, לבין ה-16 ביוני 2005, יום מותה של אחותן.

משפחה מאושרת בעבר: רונג-רונג (משמאל) עם הוריה ואחיותיה

חלק ראשון: רונג-רונג מספרת לנו על פניה שהושחתו בבית החולים של משרד הביטחון הציבורי בשן-יאנג

ב-14 במאי 2004 הבנו לראשונה שמשהו לא בסדר, כשניסינו לבקר את אחותנו רונג-רונג במחנה העבודה בכפייה לונג-שאן. גילינו שביקורים קודמים שהותרו בוטלו באותו יום.

שמענו שמתרגלת בשם וואנג שיו-יואן, שהייתה כלואה שם עונתה למוות באותו זמן, כך שהיינו מודאגות לגבי אחותנו. מאז כלאו אותה ביוני 2003, היא נחשפה לעבודת פרך, מנעו ממנה שינה, הכו אותה באכזריות וחשמלו אותה באמצעות אלות מחשמלות.

דפקנו על שער המתכת של המחנה ושוטר ביטחון מזדקן הכניס אותנו פנימה לאחר שהזדהינו ואמרנו שאנחנו אחיותיה של גאו רונג-רונג. במקום שירשום אותנו וייקח אותנו לבניין בו כלואות מתרגלות פאלון גונג, הוא לקח אותנו ישירות לבניין משרדים מול השער. התחלנו לחשוד שמשהו לא כשורה.

סוהר וסוהרת יצאו לקראתנו. שאלנו מה קרה לאחות שלנו ומדוע לוקחים אותנו לכאן. ביקשנו לראותה. הסוהרת וואנג ג'ינג-הווי אמרה: "גאו רונג-רונג נפגעה קצת בעבודה".

הסוהר הוסיף: "היא נפלה מהבניין". לילי שאלה מיד: "שוב עיניתם את אחותי, נכון? אתה טאנג יו-באו?" פנתה אל הסוהר.

לילי שאלה את הסוהר מפני שמאז נכנסה אחותנו למחנה, טאנג ייו-באו הכה אותה וחישמל אותה פעמים רבות. הוא ניסה לכפות עליה לוותר על אמונתה, לעבוד בעבודת פרך ולהיות נוכחת בפגישות שטיפת מוח המהללות את המק"ס ומשמיצות את הפאלון גונג.

בייאושה קפצה מחלון הקומה השנייה כדי להימלט מהמענים

אחרי היסוס מסוים הודה טאנג יו-באו שחישמל את רונג-רונג והיכה אותה בחודש מארס. אחר כך הוסיף שהפעם הזאת הוא לא היכה אותה, אלא שרונג-רונג עצמה קפצה מהבניין. אמרתי שזה בלתי אפשרי, משום שיש סורגים על חלונות התאים שהמתרגלות כלואות בהם. איך היא יכלה לקפוץ משם?

טאנג יו-באו התעקש שהיא קפצה מהמשרד שבקומה השנייה: "שם אין סורגים על החלונות. היא ניסתה לברוח". הסוהרת וואנג הוסיפה שרונג-רונג רצתה לברוח ושהיא שברה את רגליה. שאלתי: "איך היא הגיעה למשרד? כנראה שעיניתם אותה".

הסוהרים איימו שאם לא נחתום מיד על טפסי הניתוח של רונג-רונג, הם יטילו את אחריות ההוצאות הרפואיות על המשפחה. הם סירבו לספר לנו לאיזה בית חולים נשלחה. התעקשנו והמשכנו לשאול והם שינו כל הזמן את הסיפור. לא האמנו לשום דבר שהם אמרו. לילי החלה לבכות והסוהר טאנג עזב את המשרד.

הזהרנו אותם שאם לא יאפשרו לנו לראות את אחותנו, ננקוט בצעדים משפטיים נגדם. הסוהרת וואנג אמרה שעליה להתייעץ עם הממונה עליה והלכה. לילי המשיכה לבכות בקול, מה שמשך תשומת לב האנשים שעברו שם. איש קטן קומה ומגושם נכנס פנימה, הביט בלילי ושאל מדוע היא בוכה.

לילי הבחינה בשם האיש על תג הזיהוי שלו – פאנג ג'ין-קאי, מנהל מחנה העבודה בכפייה. היא צעקה עליו ואמרה: "אתה האחראי במקום הזה נכון? אתה צריך לדעת מה קרה לאחותי. מי עינה אותה?" פאנג אמר במהירות שאינו יודע דבר. לילי חזרה על כך שהוא מנהל המקום ושהוא בוודאי יודע מה קורה, והוא מיהר לעזוב את החדר.

מאוחר יותר שמענו שפאנג היה בתורנות כשני הסוהרים חשמלו את רונג-רונג במשך שעות.

אחרי זמן מה, נכנסה הסוהרת וואנג עם ראש המחלקה וואנג שואה-טאו ואמרה שייקחו אותנו לראות את אחותנו, אבל הן סירבו למסור לנו פרטים על מצבה או את שם בית החולים.

שתי הסוהרות בליווי עוד כמה סוהרים, לקחו אותנו לבית החולים של הביטחון הציבורי בשן-יאנג. כשראינו את רונג-רונג שוכבת במיטה עם פנים שרופות ומושחתות, פרצנו בבכי. דמעותיה של רונג רונג שטפו בשקט את פניה. היא הייתה מוקפת שומרים.

שאלנו את רונג-רונג איך היא מרגישה ומה הם עשו לה. רונג רונג ענתה בקול חלש, שב-7 במאי הסוהר טאנג והסוהרת וואנג חשמלו אותה שוב ושוב באלות מחשמלות רבות על פניה, ידיה ורגליה במשך שעות, בתוך המשרד של האגף שני. אחרי שבע או שמונה שעות, לאחת האסירות היה התקף לב והם הפסיקו לחשמל אותה. לפני שעזב, איים טאנג: "אני אחזור ואמשיך לחשמל אותך".

כדי לברוח, קפצה רונג רונג מחלון הקומה השנייה. בנפילה היא שברה את שתי עצמות אגן הירכיים, את הרגל השמאלית ואת העקב ברגל הימנית.

אחת הסוהרות בחדר החלה לאיים עלינו. אמרנו לה שתעזוב אותנו לנפשנו, ודרשנו לדעת מדוע הם חיכו שבוע ימים כדי להודיע לנו על כך. שלושתנו בכינו מעומק הלב. הסוהרת וואנג צחקה מאיתנו ואמרה שמעולם לא ראתה מתרגלי פאלון גונג כמונו.

חבלות בהיקף נרחב ואיומים נוספים בבית החולים

במשך שנות העינויים שסבלה במחנה העבודה נחלשה רונג-רונג מאוד. בתחילת 2004 היא החלה להרגיש בחילות וסבלה מכאבים בכבד ובקיבה. היא רזתה מאוד. כשביקשה בדיקה רפואית, פטרה אותה הסוהרת וואנג בלא כלום ואמרה שהיא יצאה מדעתה לבקש זאת.

אולם הסוהרת וואנג הבחינה שמצב בריאותה של רונג-רונג מתדרדר ובסופו של דבר לקח אותה  הסוהר טאנג לבית החולים לבדיקה. תוצאות הבדיקה לא נמסרו לרונג-רונג או למשפחתה. אם הכול היה בסדר מדוע הסתירו את תוצאות הבדיקה?

כשהסוהר טאנג עינה את רונג-רונג במארס 2004, הוא דחף בכוח את מרפקיו לתוך גבה. מאז נקודת זמן זאת, היא לא יכלה לעמוד ישר והלכה לאט יותר ויותר. על-פי בדיקת הרנטגן, עמוד השדרה שלה נפגם.

הסוהרת וואנג וראש המחלקה שואה-טאו הורו לנו לחתום על טפסי הניתוח של רונג-רונג ואנחנו סירבנו. דרשנו שישחררו את אחותנו לאלתר וללא תנאים ויעבירו אותה לבית חולים מצויד ומשוכלל יותר. נשבענו להביא לדין צדק את עושי הרעה. הסוהרת וואנג אמרה שאינה יכולה להיענות, ומיהרה לצאת מהחדר.

רונג-רונג סיפרה לנו שברי שברים של מה שקרה. היא נזכרה שלא יכלה לעמוד אחרי שקפצה מהחלון. הסוהרים נשאו אותה למרפאת המחנה ונאמר להם שלא ניתן לזהות אצלה לחץ דם. היא הועברה משם באמצע הלילה, דרך דלת צדדית, לבית החולים הצבאי שן-יאנג.

היא הייתה במצב קריטי באותו זמן. לחץ הדם שלה ירד ל-40. הרופאים נדהמו לראות את פניה השרופים ושאלו מה קרה לה. רונג רונג סיפרה להם שחשמלו אותה באלות מחשמלות. אחד הסוהרים לחש שהיה עדיף אם הם היו באים בלבוש אזרחי במקום במדים.

ב-8 במאי הועברה רונג-רונג משם לבית החולים של ביטחון הציבור בשן-יאנג. חדרה נאטם לחלוטין. אפילו את החלונות והדלת כיסו בנייר עיתון. הסוהרים טענו שהכוויות על פניה נגרמו מהנפילה.

אנשים רבים ובכללם סוהרים ופקידים בכירים ממשרד המשפטים בעיר נכנסו ויצאו מחדרה כשהם לוחצים עליה לחתום על טופס הסכמה לניתוח. רונג-רונג סירבה. כשהסוהרת וואנג ניסתה לזייף פעמיים את חתימתה, הזהירה אותה רונג-רונג שהיא מפרה את החוק.

רונג רונג דרשה גם להודיע במהירות למשפחתה על מצבה, אבל רשויות המחנה סירבו. למרות שהייתה חלשה מאוד לא נתנו לה מים או מזון במשך 20 שעות מאז הגעתה לבית החולים.

כשראינו אותה ב-14 במאי, היא סבלה כאבים רבים. היא הייתה מחוברת לקטטר והפצעים על ידיה ורגליה היו עדיין במצב חמור. אפילו לא יכולנו לדמיין את הכאבים שסבלה מהכוויות על פניה. שלפוחיות ופצעי מוגלה נראו סביב הכוויות אפילו כעבור שבוע. היא סבלה גם משברים ברגליה ובאגן ירכיה.

חלק שני: רונג-רונג מבקשת לצלם ולהראות את פניה לעולם

לילי נשארה עם רונג-רונג באותו הלילה של ה-14 במאי 2004 בבית החולים של הביטחון הציבורי בשן-יאנג. לפני שווי-ווי עזבה, בזמן חילוף משמרות הסוהרים של אותו הלילה, רונג-רונג אמרה לנו שהיא רוצה שנצלם את פניה המושחתות ואת רגלה החבולה. היא סיפרה שמתרגלים רבים אחרים הוכו וחושמלו באלות מחשמלות בבוקר ה-7 במאי.

רונג-רונג סיפרה: "רבים אחרים סבלו עינויים הרבה יותר חמורים ממני. אולם מתרגלי פאלון גונג מעונים בדרך כלל בפינות אפלות של מחנות העבודה, נסתרים מעיני הרשויות. כשהחלטתי לקפוץ מהחלון, חשבתי רק על כך שאני צריכה להישאר בחיים. היה עלי לברוח כדי להראות לציבור את הכוויות והחבלות שלי ולחשוף את פעולותיהם המרושעות לעולם".

למחרת בבוקר ווי-ווי הצליחה להגניב פנימה מצלמה. גם אמנו הגיעה לביקור. היא ניגשה ישר לסוהרים ושאלה מדוע גרמו נזק כזה לבתה. היא רדפה אחריהם למרפסת כשניסו להתחמק מלהשיב לה.

לילי צלמה את רונג-רונג בעזרתה של ווי-ווי. היא שמרה על הפלאש במצלמה בהיכון וכך התמונות יצאו ברורות מאוד. למעשה, לילי קנתה את המצלמה הדיגיטלית לילה קודם לכן ולא ידענו איך לסגור את הפלאש. כל מה שרצינו היה לצלם כמה תמונות לפני שהסוהרים יבחינו, ולמזלנו הם לא הבחינו בכך.

כמה מתרגלים עמיתים חששו שפרסום תמונות פניה המושחתות של רונג-רונג יסכן אותה עוד יותר. כשסיפרנו לה על החששות שלהם, היא הרהרה רגע ואמרה בשלווה: "אנחנו חייבים לחשוף את הרדיפה. במשך כל כך הרבה שנים המתרגלים סובלים עינויים מחרידים, אבל קשה לחשוף את הרדיפה. מתרגלים רבים מעוררים מודעות כיום בניו יורק. בבקשה תנו להם את התמונות". היא הביעה רצון גם להתראיין בטלפון לכלי תקשורת בין-לאומיים.

ב-7 ביולי 2004 תמונת פניה החרוכות של רונג-רונג התפרסמה באתר מינג-הווי. שישה שבועות קודם לכן, ב-21 במאי 2004 דיווח מינג-הווי על העינויים שהיא סבלה.

בן משפחה: "המק"ס היא עד כדי כך מרושעת"

אחד החברים שלנו ידע היטב כמה מרושעת היא המק"ס. עוד קודם לכן הוא חשב לקחת את תמונתה של רונג-רונג לאמריקה ולחשוף את הרדיפה, אבל גם לו היו חששות לגבי התגובה.

לדעתו: "זוהי חרב פיפיות. ברגע שהתמונה תתפרסם ותיחשף בקהילה הבין-לאומית, ייתכן שהמק"ס תיסוג מעט, אבל יכול להיות שהיא תגיב בחמת זעם. כתוצאה מכך הם עלולים להתייחס לרונג-רונג אפילו גרוע יותר. אבל אם לא נחשוף את הרדיפה, המק"ס תגביר את ההתעללות שלה ברונג-רונג כדי להסתיר את הראיות. המק"ס היא עד כדי כך מרושעת. לא משנה מה, היא פשוט רוצה לגרום רוע ולעשות זאת עד הסוף המר".

מומחה מאשש שהחבלות נגרמו מאלות מחשמלות

בעודנו חושפות את הרדיפה, התחלנו להתייעץ במומחים כדי לבחון את החבלות של רונג-רונג. פנינו לביקור אצל בוחן חבלות גוף, שהיה ידוע כאחד הטובים בתחום. סיפרנו לו כיצד שוטרים במחנה העבודה בכפייה לונג-שאן חשמלו את האחות שלנו באלות מחשמלות והשחיתו את פניה, בה בעת שבכירים במחנה העבודה וגם במשרד המשפטים טענו שהיא נחבלה מנפילה. רצינו לדעת אם הוא יוכל לזהות את הגורם לחבלה שלה. הבהרנו שאנחנו מאמינות בעקרונות של אמת-חמלה-סובלנות, כך שאיננו משקרות. אחותנו חושמלה במשך שעות באלות מחשמלות. מתרגלי פאלון גונג סובלים כל מיני עינויים במשך שנים.

המומחה הביט בתמונה ולא אמר דבר. לאחר מכן לקח את הדיסק שלנו, הכניס אותו למחשב שלו. הוא הגדיל את תמונתה של רונג-רונג ובחן אותה. אחרי זמן מה, הוא ביקש מאיתנו להביט בתמונה המוגדלת ואמר: "הביטו בחלקים החרוכים בפניה של אחותכם, בידיים וברגליים. הם מלווים בזוגות סימנים קטנים לבנים. אלה הם עקבות של חשמול באלות מחשמלות. סימנים לבנים שווים כאלה יכולים להיווצר רק על ידי שתי אלקטרודות של אלה מחשמלת".

הוא הגדיל את התמונה והראה לנו את המצח החרוך, הפנים והצוואר כשהוא מסביר את מה שראה. יכולנו לראות שהסימנים הלבנים בגודל גרגרי אורז אליפטיים הופיעו בזוגות.

הוא המשיך לנתח את התמונה ואמר: "אם היו אלה חבלות מנפילה ארצה, היכן פניה נגעו באדמה? אם זה היה נכון אז חייב להיות שהיא נפלה על אדמה כל כך רכה שהפנים של אחותכן היו שוקעות בה בשלמות. אחרת, על פי החבלות בארובות העיניים, באף, בסנטר ובצוואר, נפילה כזאת הייתה צריכה לגרום לעצמות הלחיים שלה להישבר ולשקוע פנימה [כדי שחבלות כאלו יקרו], האין זאת? החבלות על עצמות הלחיים וחריצי הגבות חמורות באותה מידה כמו החבלות על החלקים התחתונים של פניה. זה מפני שהופעל כאן כוח חיצוני.

המעסיק של רונג-רונג נכנע ללחץ המק"ס

במהלך שהותה של רונג-רונג בבית החולים בשן-יאנג ביקרו אותה גם אבינו ואחינו. הם היו שבורי לב ממה שקורה. רונג-רונג הייתה הבת הצעירה במשפחה והייתה תמיד מאירת פנים ואכפתית. אבינו הזקן לא יכול היה לשאת את מראה פניה השרופים והחבלות על גופה.

צלצלנו לווי אר-שן, מנהל האקדמיה לאמנויות יפות לו שון שם עבדה רונג-רונג, וסיפרנו לו על מה שקרה לה ועל מצבה הקריטי. הוא לא האמין לדברינו ואמר שזה לא יכול להיות.

כמה ימים לאחר מכן המנהל ביחד עם שני עובדים ביקרו את רונג-רונג בבית החולים. הסוהרים לא אפשרו להם להיכנס לחדר ומנעו את כניסתם בגופם.

ווי-ווי יצאה לקראתם ופגשה אותם במסדרון. המנהל, אמן מפורסם וחבר בקונגרס העממי הלאומי פחד מהסוהרים ולא העז לקחת צעד קדימה. ידענו עליו שהוא משתף פעולה עם הרשויות המקומיות ברדיפת הפאלון גונג מאז 1999.

למעשה, האקדמיה לאמנויות יפות ו"משרד 610" שיתפו פעולה במעצרה האחרון של רונג-רונג, שהוביל לכליאתה במחנה העבודה בכפייה לונג-שאן. במאסרה הקודם של רונג-רונג בתחילת 2004, כשהיא נחלשה מאוד והייתה אמורה להשתחרר בהסכמת מעסיקה, המנהל וויי הודיע לה בביקורו שמכיוון שלא עברה את ה"שינוי" ("חינוך מחדש" באמצעות  עינויים ושטיפות מוח), הוא לא יוציא אותה מהמחנה.

ווי-ווי סיפרה לנו מאוחר יותר שהמנהל ווי אמר טרם שעזב: " גאו רונג רונג היא אדם נהדר בכל תחום למעֵט זה שהיא מתרגלת פאלון גונג". כשווי-ווי אמרה לו שעובדת היותה מתרגלת זו בדיוק הסיבה שהיא כל כך נהדרת, נראה שהיה נבוך ומבולבל מכך.

יש אנשים שבאמת איבדו את כבודם ובחרו לעזור לרוע ברדיפה תמורת רווח אישי. בכירים באקדמיה היו מעורבים ברדיפתה של רונג-רונג מאז תחילת הרדיפה. כדי לפקח מקרוב על מתרגלת אחרת באקדמיה, הם שכרו עובד בחוזה מיוחד כדי לעקוב אחריה סביב השעון.