כשאנו חווים מצוקות זִכרו שאנו תלמידי דאפא

(Minghui.org)

לפני ימים אחדים צלצלה אלי אחת המתרגלות. היא בכתה כשסיפרה לי את סיפורה. במשך זמן ממושך היא סבלה מבצקת. מתרגלים רבים שידעו על מצבה עודדו אותה, שיתפו איתה התנסויות ועזרו לה לחפש אחר ההחזקות שלה. הם אמרו לה לשלול את הרדיפה של קארמת מחלה. היא סיפרה שלא יכלה למצוא עוד החזקות שעליה לסלק. הבצקת הלכה והחמירה עוד ועוד. היא חשה שבטנה עומדת להתפוצץ.

לא הכרתי את מצבה האמיתי, אך ידעתי שכשאנחנו עוברים סבל ומצוקות, חשוב מאוד ללמוד את הפא. ואם איננו יכולים לטפל במצב בעצמנו נוכל גם לבקש עזרה מהמאסטר.

לאחר גמר לימודי הרפואה שלי באוניברסיטה, עבדתי במחלקה רפואית בבית חולים. בשנת 1999 סירבתי לוותר על אמונתי בפאלון דאפא ולכן הורדתי בדרגה לעבודה במחלקה הרדיולוגית. עמיתיי לעבודה ידעו שבמהלך עבודתי במחלקה הרדיולוגית מספר כדוריות הדם הלבנות שלי פחת בצורה ניכרת. חשבתי שהנהלת בית החולים העבירה אותי לעבוד שם כדי לאלץ אותי לוותר על השיטה הרוחנית שלי.

המכונות במחלקה הרדיולוגית היו ישנות ומיושנות, כך שהן פלטו כמות גדולה של קרינה. עבודתי הייתה לטפל בפציינטים שם ולהדליק ולכבות את המכונות. העובדים לא היו מוגנים מספיק מהקרינה. למרות זאת גיליתי שזהו מקום טוב עבורי לספר לפציינטים על הפאלון גונג.

לעתים קרובות חשתי עייפה מאוד בזמן שעבדתי שם. גופי היה חש נפוח וכשחזרתי הביתה מהעבודה, הלכתי ישר למיטה. אחרי מנוחה קצרה הייתי קמה לתרגל את תרגילי הפאלון דאפא. בבוקר הייתי מתרגלת את תרגיל הישיבה במדיטציה.

לפעמים הרגשתי אי נוחות בגרון עקב הקרינה והייתי קוראת את "ג'ואן פאלון" בקול רם. אחר-כך הייתי מרגישה טוב יותר וקולי היה נעשה ברור ונעים שוב. בדרך זו הייתי מסוגלת להישאר חזקה.

אני מתקרבת לגיל 30 אך נראית יותר כמו בת 21. עורי היה רך ולחיי וורודות. היו שחשבו שאני נראית עדיין נערה. אפילו קולי בטלפון נשמע כמו של ילדה. לעתים קרובות אמרתי לאחרים שאני נראית ונשמעת צעירה יותר מפני שאני מתרגלת פאלון דאפא, שיטה מתקדמת לטיפוח גוף ולנפש.

אחד המתרגלים שיתף שאסור לנו לבקש עזרה מהמאסטר לעתים קרובות מדי, שזהו לב של תלות. מתרגלת אחרת הצביעה גם היא בצורה רצינית על ההחזקה הזאת אצלי. גם אני חשתי שהייתה לי ההחזקה הזאת והחלטתי לשחרר אותה.

כשהתחיל המחזור החודשי שלי הוא לא נפסק. מבחינה רפואית זה מפני שמספר גדול של טסיות דם וגורמי קרישה אחרים נהרסו על ידי הקרינה.

בפעם הזאת לא ביקשתי עזרה מהמאסטר כפי שעשיתי בעבר. במקום זאת סבלתי בשקט. הלכתי לעבודה, תרגלתי ולמדתי את הפא כרגיל. בזמן ההוא המאסטר לא דיבר עדיין על שליחת מחשבות נכונות.

ביום התשיעי פניי היו חיוורות מאוד והיה לי כוח רק כאשר תרגלתי ולמדתי את הפא.

ביום העשרים התקשיתי ללכת ולא יכולתי לעמוד יציב על רגליי בזמן שתרגלתי. כשלמדתי את הפא הייתי צריכה אפילו לשכב. הבטתי בתמונתו של המאסטר ותהיתי אם עלי לבקש ממנו עזרה. לא הייתי בטוחה אם זו החזקה אצלי.

המאסטר חייך אלי בחמלה. הבנתי שאני בוודאי יכולה לבקש מהמאסטר עזרה. הייתי התלמידה שלו. בעת סכנה יכולתי בוודאות לבקש מהמאסטר. זה לא היה לב התלות שלי. הגוף האנושי שלי והחלק שעדיין לא השלים את הטיפוח לא יכלו למנוע כמה מההפרעות מממדים אחרים. המאסטר הכל יכול שלנו שולט על הכול ברמה מקרוסקופית של היקום. אחרי ההבנה הזאת שלי הדימום פסק.

נזכרתי אז, שבימים הראשונים של הרצאות המאסטר, הוא אמר לנו שאם ניתקל בהפרעות דמוניות נקרא בשמו. הייתי נוהגת לומר למאסטר: "בבקשה עזור לי, בבקשה עזור לי", או "בבקשה תן לי כוח". לפעמים הייתי רואה סצנות מבהילות בלילה בדירתי. הייתי פותחת את עותק ה"ג'ואן פאלון" שלי, מביטה בתמונתו של המאסטר ואז נרדמת במהירות.

בעיית המחזור החודשי שלי השפיעה על השיחות שלי עם אנשים לגבי הפאלון דאפא והרדיפה. כשביקשתי את עזרתו של המאסטר, בחרתי למעשה את הנתיב שהוא תכנן עבורי ולא את הנתיב שכפו עלי הכוחות הישנים, שיכול היה לגרום לי לאבד את גופי האנושי.

במאמרים שהתפרסמו באתר מינג-הווי מוזכר שכאשר מתרגלים צועקים "מאסטר" בזמן שהם נרדפים, הרודפים מפסיקים מיידית את המעשים הרעים שלהם. הפא שנים של המאסטר משגיחים עלינו. כשאיננו יכולים לפתור בעיות, הוא יעזור לנו אם נבקש ממנו עזרה בצורה ברורה.

אם המחשבות שלנו מלאות במושגים אנושיים, אפילו אם נחשוב שפעלנו היטב ובחמלה וללא פחד, אנו עדיין מתרגלים שלא למדנו היטב את הפא. המאסטר לימד בפא שאחת הסיבות שהכוחות הישנים מנעו ממנו לעזור לנו הייתה שהמתרגלים שכחו בזמן המצוקות שהם תלמידי דאפא. בואו לא נשכח אף פעם מי אנחנו ומדוע אנו כאן.

מה שכתבתי זוהי ההבנה האישית שלי. אנא ציינו כל דבר שאינו ראוי.