לשלול את התכנונים של הכוחות הישנים ולתת לפא להנחות את הדרך

(Minghui.org)

הנושא של תכנוני הכוחות הישנים וההפרעות שהם גורמים כבר נאמר למתרגלים, והמתרגלים גם הבינו זאת בבירור. אז מדוע הם עדיין הולכים לפי התכנונים שלהם?

לאחרונה הבנתי שזה בגלל שאנחנו משתמשים באותו תהליך חשיבה כמו של הכוחות הישנים וכך נופלים לתוך המלכודת שלהם.

לשנות אחרים ולא את עצמנו

הכוחות הישנים משוכנעים לגמרי שהם לא אלו עם הבעיה, והם אינם מאמינים שתיקון הפא קשור בהם. הם רק רוצים להשתמש בתיקון הפא כדי לשנות אחרים ולשמר את מה שהם רוצים ואפילו רוצים להיות אחראים על תיקון הפא. הם חושבים שהם הדבר הטוב ביותר שקיים ביקום וכל החיים האחרים חייבים להשתנות או להיות מושמדים.

יש מתרגלים שתמיד רוצים לשנות אחרים ולא את עצמם. מתרגל כזה יסתכל החוצה ולא פנימה, וזה הפוך ממה שהמורה רוצה מאיתנו.

אבל אולי הם לא יוכלו לחוש בזה בעצמם, כי הם משתמשים בטיפוח כמסווה למה שהם רוצים. זה כמו שהמורה אמר ב"הרצאת הפא בוועידת הפא במרכז ארה"ב בשנת 2003":

"ההתנהגות של אלוהויות נכונות כמובן לא תהיה פזיזה בביצוע רשע כמו היצורים החיים הלא נדיבים שברמות הנמוכות. הן כמובן כולן ינהגו באופן נדיב. אבל הנדיבות הזאת היא מעוותת. מאחורי הנדיבות הזאת יש החזקות. וגם, בדיוק בגלל ההתנהגות הנדיבה, המכשולים שהן יצרו הם היעילים ביותר ברמאות עצמית ולרמות את האחרים. אם לא היה זה בגלל תיקון הפא, באמת מאוד קשה היה לפרוץ את הדברים האלה."

אם מטפח לא מסתכל פנימה, הוא ילך שולל אחר הטוּב השקרי הזה. הוא מרוצה מעצמו, אך הוא לא מתקדם. זו הסיבה שאנשים רבים נראים נחושים מאוד בעיני האחרים, אך הם עדיין נכנסים לצרות אחר כך.

להיות ביקורתי כלפי אחרים במקום לסלוח

הכוחות הישנים מנסים להציל את עצמם, אך משמידים את מי שלדעתם אינו ראוי. אך עדיין, חיים גבוהים יותר יביטו עליהם מלמעלה וירצו להשמיד אותם גם כן. זהו מעגל אין סופי של הכוחות הישנים כדי להציל את עצמם, אך הם הורסים את עצמם.

הם חושבים שהטיפוח האישי של תלמידי הדאפא הוא החשוב ביותר. הם מתבוננים מקרוב על ההחזקות שלנו וינסו להרוס אותנו אם לא נעמוד בדרישות שלהם. הם ישללו מאיתנו כל אפשרות לתקן את השגיאות שלנו. זה  בדיוק הפוך ממה שהמורה עושה. המורה נותן למתרגלים הזדמנות אחר הזדמנות כדי שהם יוכלו לתקן את הבעיות שלהם.

עם צורת החשיבה הזאת, יש מתרגלים שהם ביקורתיים ביותר כלפי אחרים בכל פעם שהם רואים את ההחסרות שלהם. במקום להתייחס באהדה לאלו המתמודדים עם קשיים בטיפוח שלהם ולעזור להם להפטר מההפרעות, הם ממשיכים להיות ביקורתיים כלפיהם או להתייחס אליהם בזלזול והתנשאות.

יש מתרגלים שפועלים היטב וחושבים שאחרים צריכים לעשות כמותם. אך זו גם צורת חשיבה של הכוחות הישנים. זו הפגנה של קנאה.

אווירת הטיפוח שכל אדם עומד בפניה היא שונה. יש אלמנטים שאי אפשר לראות, כך שקשה להשוות. לעשות השוואה עם מה שרק האדם עצמו יכול לראות יהיה לא מדויק.

כל מטפח מראה החזקות במהלך הטיפוח שלו. אז אין עלינו להשתמש בסטנדרט של עצמנו כדי לשפוט ולאמוד מתרגלים עמיתים. עלינו להאמין שהם יסלקו לבסוף את ההחזקות שלהם באמצעות לימוד הפא, במקום להתנשא מעליהם או לזלזל בהם.

הסתרה של החזקות או בעיות

מתרגלים רבים, כולל אותי, לא יודעים איך לטפח ביציבות, משום שאנחנו מופרעים על ידי תהליכי חשיבה מהסוג הזה. אנחנו מתייחסים רק לשינויים על פני השטח. אנחנו שומרים על הופעה של מטפח נחוש, בשעה שבאופן לא מודע אנחנו מסתירים את ההחזקות שלנו.

אנחנו שמים לב רק לדברים שעל פני השטח, כמו קריאה של הרצאות המאסטר, תכיפות ביצוע התרגילים, או כמה פעילויות דאפא עושים ביום. אבל כדי להתרומם עלינו באופן מהותי להשתנות מבפנים.

מתרגלים התגלגלו לעולם האנושי. כשסטנדרט המוסר מתדרדר, זה משחית את תהליכי החשיבה שלנו. הסינים, באופן מיוחד, נעשו מומחים להסוואת הטבע האמיתי שלהם. מה שגרוע יותר הוא שהם אפילו לא מרגישים מה הם עושים.

הצדקה עצמית והתנשאות

הכוחות הישנים חושבים שהם מצוינים בשליטה על הכול, כולל אפילו על תיקון הפא. אז הם תכננו כל מחשבה של מטפח.

מתרגלים רבים הרגישו שהיכולות שלהם אינן מפותחות כיאות. אבל ברגע שהם מגיעים לאיזשהו הישג, או כאשר הם פועלים טוב יותר מאחרים בהיבט מסוים, הם נסחפים. הכוחות הישנים ידאגו שיהללו אותם וידחפו אותם לגדל שדים במחשבתם, עד שהם ייהרסו.

כמו שהמורה אמר ב"ביאור הפא בחג הפנסים בשנת 2003 בועידת הפא במערב ארה"ב":

"ואילו הכוחות הישנים, אני אומר לכם, כולם הם היצורים החיים הבולטים ביותר של כל רמה והם נהרסו. אלה עם היכולת הרבה ביותר נהרסו בגלל תכנוני הכוח הישן הסופי ההוא. המטרה שלו היא להרוס את החלק הזה כמחיר שיש לשלם."

כחיים שהוצלו על ידי הדאפא והמורה, עלינו להיות צנועים, להוקיר הכול ולהשתפר כל הזמן. עלינו להשתחרר מהחזקות לתהילה, אינטרסים ורגשות.

למרות העובדה שהכוחות הישנים מנצלים כל הזדמנות להפריע לנו ולגרום לנו לעשות שגיאות, כתלמידי דאפא של תקופת תיקון הפא, יש לנו את המורה ואת הדאפא. כל עוד הפא בליבנו ואנו מקשיבים למורה, נוכל לדחות את התכנונים של הכוחות הישנים וללכת אחרי המורה עד שנגיע לשלב הסופי.