כיצד התגברתי על קארמת מחלה בעזרת המאסטר

(Minghui.org)

באחד הימים השנה קמתי בבוקר עם תחושת סחרחורת וחוסר שווי משקל. בקושי החזקתי עצמי שלא ליפול. האזור מאחורי האוזן השמאלית שלי כאב מאוד והרגשתי רצון להקיא. לא סיפרתי דבר למשפחתי כדי לא להדאיג אותם. באותו היום הצלחתי להקשיב ל-3 פרקים מהרצאות האודיו של הפא ולהבהיר אמת.

למחרת, מצבי לא השתפר כלל. קשה היה לי אפילו לבלוע מרוב כאב.

משהו דומה קרה לי לפני 10 שנים. אז לא התנהלתי היטב ואיפשרתי למשפחתי לקחת אותי לבית החולים, שם אבחנו אצלי דימום מוחי ואשפזו אותי למשך 6 ימים.

התסמינים היו דומים ממש, אבל הפעם זכרתי את דברי המאסטר שלימד אותנו:

"כשאתה חושב שאתה חולה זה יכול באמת לגרום לך להיות חולה. זה משום שברגע שאתה חושב שאתה חולה, רמת השין-שינג שלך תהיה גבוהה כמו זו של אנשים רגילים." ("ג'ואן פאלון" הרצאה שישית, "שגעון טיפוח")

וגם:

"כמתרגל, אם תמיד תחשוב שזו מחלה, אתה למעשה מבקש את זה. אם אתה מבקש מחלה, היא תוכל להידחק לתוך גופך. כמתרגל, רמת השין-שינג שלך צריכה להיות גבוהה." ("ג'ואן פאלון" הרצאה שישית, "שגעון טיפוח")

עם כל זאת במחשבה הרהרתי לעצמי: "זוהי לחלוטין לא מחלה אנושית, אלא הרוע שרודף אותי. עליי להמשיך להקשיב להרצאות הפא של המאסטר ולשלוח עוד מחשבות נכונות".

באותו היום הקשבתי ל-3 הרצאות, אבל המצב לא השתפר עדיין. חשבתי: "אולי לא ישנתי מספיק לאחרונה. אלך לישון מוקדם הלילה. מחר הכול יחזור לקדמותו".

ביום השלישי הכול היה אותו דבר. הכאב היה עדיין בלתי נסבל. כשישבתי לרגע על המיטה אחרי ארוחת הבוקר, שמעתי קול במוחי אומר: "חפשי פנימה. חפשי פנימה. לחפש פנימה זהו כלי קסם".

הבנתי פתאום שזהו המאסטר, שנותן לי רמז כי לא יכולתי להיות מוארת לכך בעצמי. אחרי שבני משפחתי הלכו לעבודה, ישבתי והתחלתי להסתכל פנימה, לחפש מושגים אנושיים וכל דבר שעשיתי בניגוד לעקרונות הפא.

ראשית, גיליתי שיש לי החזקה לנוחות. תמיד תכננתי לתרגל את חמשת התרגילים מיד אחרי שליחת מחשבות נכונות בחצות הלילה, אבל לא תמיד עשיתי זאת. הייתי אומרת לעצמי: "תנו לי רק לישון כמה דקות נוספות ואז אתרגל". כשפקחתי את עיניי, השחר כבר עלה.

לפעמים כשהשעה הייתה 5:50, העת להתכונן לשליחת מחשבות נכונות, הייתי חושבת: "אישן עוד 5 דקות נוספות ואתעורר בדיוק לפני שליחת המחשבות הנכונות". כשקמתי, השעה הייתה כבר למעשה 7:00.

שנית, לא כיבדתי לגמרי את המאסטר ואת הפא. לעתים קרובות הקשבתי להרצאות הפא בעודי עוסקת בעבודות הבית. לפעמים הייתי שוכבת בשעה שקראתי את הפא.

שלישית, לעתים הזנחתי את לימוד הפא. התחלתי לכתוב את התביעה המשפטית נגד ג'יאנג דזה-מין ועזרתי למתרגלים אחרים להכין את התביעות שלהם. כמו כן עשיתי פרויקטים אחרים של הבהרת אמת. לפעמים היו עוברים כך יומיים מבלי שלמדתי את הפא.

כשנוכחתי בבעיות שלי, החלטתי על מהלך הפעולה הבאה שלי. המצב שלי נגרם מרדיפת הכוחות הישנים שנצלו את חוסר לימוד הפא שלי. חשבתי: "מרגע זה אני אתחיל לקרוא 3 פרקים מ"ג'ואן פאלון" כל יום".

ישבתי ברגליים מצולבות לקרוא את הספר. שחררתי את הדאגה שלי לכאב. לאט לאט, הכאב פחת ונרגע. לא משנה כמה עייפה הייתי, לא שכבתי במיטה בזמן הקריאה.

כשסיימתי את הפרק, הכאב שלי נעלם. באותו היום השלמתי את כל שלושת הפרקים. לא צהלתי משמחה, רק אמרתי לעצמי: "אולי עשיתי את הדבר הנכון בהסתכלות פנימה. מי יודע מה היה הדבר הבא שהיה קורה, אילולא נתן לי המאסטר רמז להתעורר? תודה רבה לך מאסטר".

מאז אותו היום אני לומדת את הפא בכל בוקר, לא משנה מה. אם רציתי לצאת להבהרת אמת בבוקר, הייתי קוראת מייד כשחזרתי.

ההתנסות בטיפוח שלי במשך השנים הראתה לי שהמאסטר עומד לצידי כל הזמן, מגן ומדריך אותי ושולח לי רמזים לטיפוח. כמה בת מזל אני.

כמו כן למדתי שהרוע ינצל את הפרצות שלנו, אם המחשבות שלנו סוטות מהפא. אנו כמתרגלי דאפא, חייבים ללמוד את הפא היטב. הדברים שאנו עושים בעלי משמעות רק כשאנו לומדים את הפא היטב.

אני מקווה שהשיתוף שלי ישמש כתזכורת למתרגלים עמיתים במצבים דומים. אנא ציינו כל דבר שאינו ראוי, או כל דבר המוכתם בתרבות המק"ס.