לאמת את הפא באמצעות הבהרת אמת לפקידי ממשל

(Minghui.org)

[התנסות מוועידת הפאלון דאפא לשיתוף התנסויות בחוף המערבי, ארה"ב, בשנת 2015]

ברכות, מאסטר נכבד!, ברכות, מתרגלים עמיתים!

להפוך למטפחת אמיתית

נחשפתי לפאלון דאפא דרך ידיד שלי ב-2001. מאותו רגע והלאה, ידעתי תמיד שפאלון דאפא היא הדרך.

אבל, בגלל מושגים והחזקות שונים, רק באוקטובר 2013 התחלתי באמת לטפח. לאחר שקראתי את ג'ואן פאלון שוב בפעם הראשונה מזה עשור, וסוף סוף תרגלתי את התרגילים שלמדתי אותם מהאינטרנט, הייתי כמעט מוכנה לפגוש את שאר המתרגלים שבאזורי.

היו לי פחדים רבים לפגוש אותם. במשך כל כך הרבה שנים חשבתי שעליי להיות "מושלמת" כדי להיות מתרגלת פאלון דאפא, ולא הייתי אפילו קרובה לזה. אך כשטיפחתי בבית והתעלמתי מכל הסימנים שעליי להצטרף לקבוצה, נראה שמשהו חסר. הבנתי שעליי להצטרף לקבוצה שלי ולהתגבר על הפחד שלי. אז התקשרתי למספר הטלפון באתר FalunDafa.org, ובסתר קיוויתי שקריאתי לא תענה. מישהו כמובן ענה לטלפון. אמרתי לו שאני חושבת שעליי לפגוש אותו. זו הייתה אחת ההחלטות הטובות ביותר שעשיתי.

נפגשתי איתם, זה היה בדוכן ה"שן יון" בפברואר 2014, כמה שבועות לפני מופע ה"שן יון" באותה שנה. לאחר מכן הרגשתי קִרבה ענקית ונוחות בתוך אי הנוחות שלי. ידעתי שזה מה שהיה חסר לי בטיפוח שלי. אך גם כשהתחלתי באמת לטפח, כשזה הגיע לפרויקטים שונים של הבהרת אמת, היו לי מדי פעם מחשבות של "איני טובה מספיק". הייתה לי המחשבה, "אני רק אימא עקרת בית שאין לה מיומנויות מיוחדות, מה אני יכולה לעשות?" כל המושגים האלו נבעו מפחד וספק לגבי עצמי, ובאופן חלקי זה מה שעצר אותי מלטפח באמת כשרק קבלתי את הפא ב-2001.

לאחר עוד כמה חודשים של טיפוח בתוך הקבוצה שלי, כשלאט לאט השתחררתי מהמחשבות האלו, ובעזרת לימוד הפא והשיתוף עם מתרגלים אחרים, הבנתי שהמחשבות האלו באו מחוסר אמונה. אם נבחרתי על ידי המאסטר להיות תלמידת דאפא, האם לא אמור להיות לי אמון בו ובבחירות שלו? הבנתי שהמושגים האלו לא היו שלי ושזה היה שגוי לקבל אותם כשלי.

המאסטר אמר, ".... אני מעריך אתכם יותר מעצמכם!" (מ"יסודות להתקדמות במרץ II", "לסלק את ההחזקה האחרונה")

לאמת את הפא דרך הבהרת אמת

יום אחד,כששאלתי מתרגל באזור שלי מה עוד אנחנו עושים כדי להבהיר את האמת חוץ מ"שן יון", הוא נתן רשימה של דברים שנעשו ואיפה דרושות עוד ידיים... שהיו חסרות בכל מקום. דבר ספציפי אחד בלט לי כשהוא הזכיר "עבודת ממשל", שזה להבהיר את האמת לנבחרי ציבור. זה בלט לי בעיקר בגלל שלא יכולתי לחשוב על דבר משעמם יותר, ושממש אינו בשבילי.

אז במבט לאחור, זה לא מפתיע שהוצבתי כ"כלבויניק" (עושה כל מה שנדרש) בעבודת הממשל באזור שלי.

הבנתי שלהבהיר את האמת לממשלה זה חשוב. הניסיון הראשון שלי בעבודת ממשל היה פשוט. התבקשתי להעתיק ולהדביק טקסט באימייל, לרשום את כתובת האי-מייל של אותו חבר הקונגרס ה וללחוץ על "שלח". זו הייתה בקשה לפגישה עם חברי הקונגרס בוושינגטון הבירה. לא הייתי צריכה אפילו להיפגש איתם בעצמי. אך מסיבה כלשהיא זה היה מפחיד! בכל זאת עשיתי את זה וקיבלתי כמה תגובות. אני מאמינה שהעידוד הזה היה המאסטר שעזר לי לפתוח דלתות. עבודת הממשל השנייה שלי הייתה שונה לגמרי. התבקשתי להיפגש עם נציגים מהמדינה שלי. לאחר שאזרתי קצת אומץ, הסכמתי.

קבעתי, יחד עם מתרגלת שהיא סטודנטית סינית הלומדת בארה"ב, פגישה עם חבר הקונגרס הראשון שלנו. הפגישה נקבעה יחד עם חבר הסגל שלו, שכפי שהתברר תמך בפאלון גונג מ-1998 עד 2001. הסתקרנתי לדעת מדוע תמיכתו פסקה ב-2001. ידעתי שהמאסטר הציב אותו בדרכנו. המתרגלת העמיתה הייתה בארה"ב רק זמן קצר, וסמכה עליי מבחינת ה"ידע" איך הממשלה שלי פועלת. אך אף פעם לא נפגשתי עם חברי הממשלה. בבורותי המאושרת אפילו לא ידעתי איך מגישים בקשה לממשלה שלנו, כי אף פעם לא נזקקתי לזה. למדתי לעשות זאת ממתרגלים סינים עמיתים. זה היה הרבה יותר קל ממה שחשבתי.

לאחר שקבענו את הפגישה איתו, נפגשנו אני והמתרגלת העמיתה במגרש חנייה עם חומרי הבהרת האמת וכל העצומות החתומות. נפגשנו קצת יותר מוקדם כדי לעבור על התכנית שלנו. כשהסתכלתי אליה לעצה במה להתחיל כשנדבר איתו, היא, באופן טבעי, גם הסתכלה אליי לעצה. במערב אנו קוראים לזה "העיוור מוביל את העיוור". היא אמרה שבסין זה נקרא "תרנגולת משוחחת עם ברווז". באותה נקודה הבנו שאנו נכנסות פנימה מבלי לדעת למה לצפות, אך ידענו שעלינו להבהיר את האמת.

הפגישה הראשונה הלכה טוב מאוד. הייתי מוכנה עם פער המספרים של קצירת האיברים, ועם תאריכי האירועים. למדתי את התיקים ואת הסטטיסטיקות והעובדות של דברים נוספים שהממשלה עשתה בשביל הפאלון גונג. חשבתי שאני מוכנה די טוב לפגישה, אך טעיתי.

הוא שאל כמה שאלות והזדעזע מההאשמות על קצירת האיברים בכפייה. נראה היה שהוא באמת רוצה לתמוך בפאלון גונג אך נמצא בקונפליקט. הוא הורעל מאוד על ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית(מק"ס). הוא טען שה"שגיאה" הראשונה שלנו הייתה הדרך בה הפאלון גונג ניהל את המחאה נגד הממשל ב-25.4.1999. למרבה המזל, המתרגלת השנייה הייתה שם לנקות את מחשבתו עם האמת. הייתי קצת מבולבלת לגבי העובדות כי אירוע זה היה כל כך מזמן, ולא הכנתי את עצמי לכך.

מתרגל מוושינגטון הבירה שהדריך והכין אותי כמה שניתן לקראת הפגישה, הציע גם שאשאל אם קיימת איזו סיבה שחבר הקונגרס לא יהיה אחד מנותני החסות להצעת החלטה 281. לקראת סיום הפגישה החלטתי לשאול אותו את השאלה הזאת. תגובתו הייתה מזעזעת אך כנה. הוא הזכיר את התקרית (המבוימת) של "ההצתה העצמית" ב-23 בינואר 2001, וזה גם הסביר את הסיבה מדוע הוא הפסיק לתמוך בפאלון גונג ב-2001.

המתרגלת העמיתה ואני הסתכלנו אחת אל השנייה בתדהמה ומיד הסברנו את העניין, ששוב, לא הייתי ממש מוכנה אליו אבל היא הייתה. למרות שאז לא היו לנו כל העובדות, יכולנו לפחות להגיד לו שזו הייתה תרמית מבוימת, שהיא אורגנה על ידי המק"ס ושזה הופרך, ושניתן לו את כל העובדות שיש לנו בנושא. ומעל הכול, הפאלון גונג לא מציתים את עצמם.

בנקודה הזאת, נראה היה שהוא כמעט נעשה מרומָם נפש! הוא אמר לנו שהמק"ס באה למשרד שלהם ואמרה להם שהפאלון גונג הוא "בעיה סינית" ושיש "לתת לממשלה הסינית לטפל בזה". הוא קם ולקח אותנו לחלקים אחרים במשרד. הוא הבהיר את האמת לקבוצת אנשים במשרדו, ועוד אנשים הרימו את ראשם והקשיבו. הוא היה נלהב מאוד לגבי זה ולמעשה עשה עבודה די טובה בהבהרת אמת! הדרך היחידה בה אני יכולה להסביר את ההרגשה היא שהוא נראה כאילו קל יותר. בהמשך השבוע חבר הקונגרס הזה חבר לנותני החסות להצעת ההחלטה 281. [H.Res. 281]

המאסטר אמר ב"גואן פאלון":

"הטיפוח תלוי באדם עצמו – הגונג תלוי במאסטר."

אני מרגישה בלבי שהמאסטר נתן לנו את הדבר הזה, וכל מה שהיה עלינו לעשות הוא להגיע. זה בהחלט חיזק את בטחוני העצמי בהבהרת האמת. זה גרם לי להבין שהאנשים האלו באמת מחכים לנו. זה העלה את המוטיבציה שלי בגדול!

שני הביקורים הבאים אצל חברי קונגרס גרמו לי לחוש ענווה רבה, כי זה לא היה קל. לא הצלחתי בביקורים אלו. הבנתי שלא משנה כמה פעמים אמרתי לעצמי שאני עושה זאת למענם, הייתה לי אג'נדה נסתרת שהייתה קשורה לרצוני שהם יעשו משהו בשבילנו. לבי לא היה טהור.

המאסטר אמר:

"אתם מטפחים וכל השינויים נוצרים במהלך הטיפוח-תרגול ותיקון הפא שלכם. כל מה שאתם מאמתים ומתעוררים אליו בעצמכם, כל מה שתשיגו, נוצר בדרך הזאת שאתם הולכים בה בעצמכם. בהחלט אל תחשבו שהכוחות הישנים יעשו לנו טובות כלשהן או שהחברה האנושית הרגילה תעזור לנו במשהו. זה אתם שמצילים את החברה האנושית הרגילה, זה אתם שמצילים את כל היצורים החיים!" ("הרצאת פא בוועידת הפא בפילדלפייה, ארה"ב, בשנת 2002")

במבט לאחור, הייתה לי גם החזקה לעצמי, לאגו, ולזה שאנשים רגילים יעזרו לנו.

עכשיו כשהחלטה 343 הייתה על השולחן, חשבתי שיהיה קל לחברי הקונגרס שנתנו חסות להחלטה 281 לתת חסות להחלטה 343. על אף שטעיתי לגמרי, כי זה לא מה שקרה, הגיעו הזדמנויות טובות מכך שהתחלנו את התהליך מחדש. בשלב זה דיברתי רק עם המשרדים בקונגרס.

הגעתי לוושינגטון הבירה למצעד של ה-20 ביולי השנה וקבעתי כמה פגישות עם משרדים של חברי קונגרס. על אף שרוב חברי הסגל תמכו באמת, אף אחד מחברי הקונגרס עצמם לא רצה לתת חסות באותו זמן. אך הגענו למשרד של סנאטור. כיוון שההחלטה הזו הופנתה רק לחברי קונגרס ולא לסנאט, לא הייתה לי ההרגשה שאני רוצה ממנו "טובה" כלשהי. פגשנו אחת מחברי הצוות שלו שלא ידעה הרבה על הרדיפה, אך קיבלה עלון של פאלון גונג ממישהו ברכבת התחתית לפני כמה שנים. לרוב נפגשנו עם חברי הצוות של נציגי הקונגרס ולא עם הנציגים עצמם. גם הם היו צריכים לשמוע את האמת. באופן זה, שוב, הייתה זאת הבהרת אמת לשם הבהרת אמת, ואפשרנו להם לבחור מה לעשות עם המידע שקבלו מאיתנו. לא היו לי ציפיות רבות ממנה. באמת רק רציתי שהיא תדע את האמת. היא הייתה פתוחה מאוד ולמעשה הביעה רצון לתרגל פאלון גונג!

היופי של הגוף האחד!

הייתה לי בעיה אחת והיא שהרגשתי אחראית על כל העבודה מול הממשלה באזור שלי. לא הבנתי שזו אינה עבודה של אדם אחד אלא פרויקט של הגוף האחד, ושמתי על עצמי עומס רב. אך כשסיפרתי למתרגלים אחרים באזור שלי שחבר הקונגרס הזה הוא משמעותי לקידום החלטה 343, הם היו להוטים מאוד לעזור.

הייתי מוצפת במחשבות איך אביא לכך שכל תשעת חברי הקונגרס יתנו חסות להחלטה כשאינני מצליחה לגרום לאותו חבר קונגרס הקודם לתת חסות. אך חשיבתי הייתה מוטעית לגמרי. לא השתמשתי בגוף האחד, אלא הרגשתי שזה הפרויקט שלי, הבעיה שלי, ולא רציתי להטריד אף אחד. אני מאמינה שזה נגרם גם ממנטליות של התפארות וגאווה.

כשהבחנתי במושג הזה, תיקנתי את מחשבתי במהרה ובקשתי עזרה. לא רק שהגוף האחד התלכד ועזר בארגון ובסיעור מוחות, אלא הם עשו הרבה יותר מזה. התחלנו בסיבוב החתמת עצומות בקרב חברי הקונגרס כדי לתת לאנשים לדעת את האמת ולתת להם לנקוט עמדה על ידי חתימה על העצומות האלו. אולי לא היו מספיק אנשים במחוז שלו שידעו את האמת, ודלתות לא יפתחו עד שהם יידעו. זה גם נראה כמתאים למחשבות שלו גם כן.

תוך שבועיים בלבד, הקבוצה הקטנה שלנו, שרובה לא דיבר אנגלית, אספה כמעט אלף חתימות על עצומה רק באזור של חבר הקונגרס הזה בלבד. היה צריך את הגוף האחד כדי שזה יקרה בצורה כה חלקה ומוצלחת.

ואז דלת נפתחה. לחבר הקונגרס הייתה פגישת נדירה בבית העירייה, לא רחוק ממני, עוד כמה ימים! בקשתי מכמה מתרגלים לבוא אתי, כי זו יכולה להיות ההזדמנות שלנו לבקש ממנו ישירות.

אף פעם לא הייתי בפגישה בבית העירייה. שוב הוחזרתי למקום הלא נוח של הלא-ידוע. כיוון שללא ניסיון לא יכולתי להיות מוכנה מספיק, יכולנו רק להגיע לשם ולשלוח מחשבות נכונות.

לבסוף ניתנה לי ההזדמנות לעמוד ולדבר אל חבר הקונגרס, לפני כל הקהל, מה שממש לא רציתי לעשות, כי אינני נהנית לדבר בפומבי. אני יודעת שזה בא מרגשנות ושצריך לוותר על זה. אני מתקדמת לקראת הנקודה שזה כבר לא יציק לי.

כששאלתי את חבר הקונגרס אם הוא ייתן חסות להחלטה 343, הוא אמר: "זה היה יום עצוב מאוד אותו יום בכיכר טיאננמן". ואז אמר: "הייתי שם כשהפאלון גונג הציתו את עצמם". אמרתי לו שזו הייתה תרמית שהמק"ס ביימה, והופתעתי שוב שזה עדיין במחשבתו. הבנתי שסמכתי על אנשים רגילים שיעשו את עבודתי. קיוויתי שהסגל שלו הגיע אליו עם העובדות. למרות שאולי הוא שמע, הוא לא ממש הקשיב. אני מאמינה שזה תלוי בנו להגיע אליו ישירות כיוון שהוא הורעל ישירות על ידי המק"ס.

לאחר הפגישה בעירייה ניגשנו אליו כדי לדבר אתו יותר. הוא שוב שאל על כמה פרטים בתקרית "ההצתה העצמית". הסברנו לו עוד ואמרנו לו שנשלח לו את המידע. לאחר שיחה קצרצרה הוא שמח לתת חסות.

בנקודה הזו נראה היה שהתקדמנו. אך כמה שבועות לאחר מכן, שמו לא הופיע כנותן חסות. הסגל שלו נתן כמה תירוצים, אך זה לא הסביר את שינוי דעתו. המחשבה הראשונה שלי הייתה שיכול להיות שזה מבחן לסובלנות שלי (רן). שמתי לב לשאננות שהתגנבה פנימה לאחר שהוא הסכים לתת חסות. הנחתי לעבודה מול הממשל לטובת פרויקטים אחרים, אך למען האמת, הייתה לי בעיה עם ניהול הזמן. הטעות הגדולה שעשיתי הייתה ששוב לא הבנתי שביקשתי מאדם רגיל לעשות משהו למעננו ולמען תיקון הפא. אפילו נתקפתי קצת בפאניקה וחשבתי שההחלטה הזו לא תוכל להתקדם בלעדיו. לאחר שלקחתי צעד אחורה והסתכלתי על המצב מזווית שונה, הבחנתי שהייתה לי המחשבה שחבר הקונגרס הזה הוא החשוב ביותר עבור החלטה 343.

הלקחים הרבים שלמדתי מזה הם שהעבודה הזאת חייבת להיעשות על ידי מתרגלים, ושהתלכדות הגוף האחד היא קריטית, ושהמושגים הרבים לגבי האם הם יתמכו בנו או לא יכולים לחסום אותנו מלהגיע אליהם.

אני יודעת שיש לנו עבודה רבה לעשות בקשר לזה, ויש עוד שמונה חברי וחברות קונגרס במדינה שלי שלא הגענו אליהם עם החלטה 343. אך יש לי הרבה יותר ביטחון איך להגיע אליהם. אני מאמינה שחשוב להבהיר לאנשים אלו את האמת, משום שאלפי האנשים שהם אחראים לגביהם בחרו בהם. ההחלטות שלהם יכולות להשפיע על רבים.

המאסטר אמר:

"אבל ישויות שיכולות להיות בתפקיד מייצג הן בהחלט לא ישויות רגילות. הן בהחלט מלכים של יקומים שונים שמייצגים את העולמות שלהם, את היקומים שלהם, או את הגופים הקוסמיים שלהם." ("מהו תלמיד דאפא", הוראת הפא בוועידת הפא של 2011 בניו יורק)

לא משנה מהן הסיבות שהם לא תומכים בנו, הן יכולות להיפתר באמצעות האמת.

"אם תלמידי דאפא אינם מסוגלים להתיר את הקשרים במוחותיהם של אנשים אלה כאשר הם מבהירים את האמת, ייתכן שהם עדיין בתהליך של להבין את הדאפא, ולעת עתה לא ניתן לדון אותם בפסקנות. בזמן זה לא ניתן לומר שהם טובים ולא ניתן לומר שהם רעים. ייתכן שלא עשיתם מספיק באימות הפא." ("לימוד הפא בועידת הפא באטלנטה 2003")

מאז שהצטרפתי לצוות העבודה בממשלה דלתות רבות נפתחו בפניי. היו לי הזדמנויות רבות לעבוד בפרויקטים שונים עם מתרגלים רבים, כולם למען הצלת יצורים חיים. בכל פרויקט דאפא שאני מעורבת בו, נראה שאני מגלה בי החזקות חדשות או החזקות המושרשות עמוק שאני מנסה בעקביות לטפח דרכן. דברים כמו נוחות, מנטליות ההתפארות, רגשות, וגם יהירות, עדיין מראים את עצמם, אך נעשים פחות ופחות משמעותיים.

זה היה כבוד גדול לעבוד עם כל המתרגלים האלו ובכל הפרויקטים האלו. אני חושבת שיהיו עוד הזדמנויות רבות עם הפרויקטים הבאים. אני מייחלת להם, כי הם כולם עוזרים לי לטפח את עצמי ולהגשים את נדרינו להציל יצורים חיים.

תודה לכם, מאסטר וכולם!