"פניי הושחתו בצורה חמורה כל כך [מהעינויים], שאפילו חמותי לא הצליחה לזהות אותי"

(Minghui.org)

מר דזנג ליו-מינג, מורה בחטיבת הביניים בבית ספר טכנולוגי בסין הגיש תביעה פלילית נגד ג'יאנג דזה-מין, לשעבר מנהיגה של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס). הוא האשים את ג'יאנג שיזם ופתח ברדיפה נגד הפאלון גונג, מה שהוביל לעינויים החמורים שעבר.

בתביעה שהגיש ב-20 בספטמבר 2015 מנה מר דזנג, מתרגל פאלון גונג ממחוז דזי-ג'ין בפרובינציית גואנג-דונג, את כל העוולות ועיוותי הדין שסבל ובכלל זה עינויים והשפלה במשך כ-5 שנים במחנה עבודה בכפייה, 5 מעצרים ו-3 כליאות, 5 פעמים חיפוש וביזה בביתו, הטרדות חוזרות ונשנות, מעקב צמוד, התנכלות חוזרת ונשנית, פיטורין מעבודתו ואיבוד שכרו.

להלן סיפורו של מר דזנג על הסבל שסבל אחרי מעצרו החמישי, שבעקבותיו נכלא במחנה עבודה בכפייה.

מעצר

אשתי ואני נעצרנו בביתו של מתרגל פאלון גונג ב-20 בנובמבר 2000. באותו הזמן ביקרנו קרוב משפחה במחוז הווי-דונג בפרובינציית גואנג-דונג.

אשתי נכלאה למשך 53 ימים. אני הייתי כלוא למשך זמן ארוך הרבה יותר.

עינוי "האכלה" בכוח ובכפייה

ב-6 בדצמבר 2000 הועברתי למרכז המעצרים במחוז דזי-ג'ין. כשתרגלתי את תרגילי השיטה, הסוהרים הכו אותי ואזקו את רגליי בשלשלאות כבדות.

פתחתי בשביתת רעב כדי למחות על כך. הם תפסו בחוזקה את פי ואפי כדי להאכיל אותי בכוח ובכפייה ולא חדלו עד שהייתי במצב קריטי. אז הם לקחו אותי לטיפול נמרץ בבית החולים המחוזי.

הדגמת עינויים: עינוי "האכלה" בכוח ובכפייה

מטרה להשפלה פומבית

ב-11 בינואר 2001 נאמר לי שנגזרו עלי 3 שנים במחנה עבודה בכפייה. ב-16 בינואר מחלקת משטרת מחוז דזי-ג'ין ערכה לי תהלוכה פומבית כדי להשפיל אותי.

הם קשרו את ידיי מאחורי גבי, הציבו אותי עומד על משאית והסיעו אותי סביב העיירה. לאחר מכן העלו אותי על במה כדי להכפיש אותי בפומבי.

טקטיקת השפלה של המק"ס: הצגת "פושעים" בכל הרחובות

עינוי ישיבה על "שרפרף קטן"

מ-2001 עד 2004 הוחזקתי במחנה עבודה בכפייה סאן-שווי בפרובינציית גואנג-דונג.

הסוהרים אילצו אותי לשבת על "שרפרף קטן" מהשעה 6:00 בבוקר ועד 22:00 בלילה. אולצתי לזאת 5 פעמים: בפעם הראשונה למשך 3 ימים, בפעם השנייה למשך כמעט 90 יום. בפעם השלישית למשך 30 יום ובפעם הרביעית למשך 180 יום. בפעם האחרונה אולצתי לשבת למשך 300 יום. אחרי ישיבה כל כך ארוכה, לפעמים לא יכולתי לעמוד. כשהמצב היה ממש בכי רע נאלצתי להישען על מעקות הברזל כדי לרדת מהקומה השנייה לראשונה.

מכות חשמל באלות מחשמלות

פעמיים שמו אותי גם בבידוד כדי לענות אותי. בפעם הראשונה באפריל 2002, הם הפשיטו את בגדיי, כך שנותרתי רק בתחתונים. הם כפתו את ידיי וקשרו את רגליי ביחד. הם שפכו מים קרים על כל גופי והחלו לחשמל אותי באלות מחשמלות.

הייתי על הרצפה, ואחד הסוהרים ברגליו רמס את צלעותיי, גבי, זרועותיי ורגליי. הקאתי דם ללא הפסקה. זה נמשך כך במשך 7 ימים. לא הייתי מסוגל לעמוד ישר. לבסוף, הם היו מוכרחים לקחת אותי לבית החולים.

הדגמת עינויים: חשמול באלות מחשמלות

בפעם השנייה, ביוני 2003, הסוהרים חשמלו אותי פעמיים כל יום במשך שעתיים. הם כפתו את ידיי וקשרו את רגליי ולקחו אותי לשלולית בחצר כדי לחשמל אותי. אבל אם היה יום גשום, הם שפכו על כל גופי מים בחדר, וחשמלו אותי. הם השתמשו ב-8 אלות מחשמלות בו בזמן ואפילו היה עליהם להחליף סוללות באמצע. סבלתי את הסיוט הזה במשך 17 יום.

נמנעה ממני שינה

בפעם השנייה שהייתי בבידוד, הורו הסוהרים ל-6 אסירים לעקוב פקח עליי סביב השעון, כדי שלא אירדם. כשהתחלתי להתנדנד, הם ניסו כל מיני דברים לשמור עלי ער. הם הכו אותי, תלשו לי שערות בפנים, דקרו את אפי ואוזניי, השמיעו רעשים חזקים ליד אוזני, רמסו את אצבעות ידיי ורגליי וצבטו אותי.

אם לא הייתי מסוגל לעמוד בכך, הם אילצו אותי ללכת סביב ודחפו אותי. לא ישנתי במשך 10 ימים. בסופו של דבר התעלפתי. הסוהרים הורו לאסירים להעיר אותי, אבל שום דבר לא עזר יותר. הם גררו אותי הנה וחזור על הרצפה במשך שעתיים כדי להעיר אותי.

טרף לעקיצות יתושים

אחרי שמנעו ממני שינה, נעלו אותי הסוהרים בתחתוניי בלבד בחדר בו חשמלו את האסירים. החדר היה מלא ביתושים.

ניסיתי לסלק אותם ממני, אך במהרה התעייפתי מדי ולא יכולתי עוד לעשות דבר. על כל רגל יכולתי לספור יותר מתריסר יתושים.

לא ניתן היה לזהות אותי

ב-2002 אשתי הגיעה לביקור עם אמה, ועם בתי בת השנתיים. מחנה העבודה לא התיר להם לבקר אותי. אבל לבקשתי, אפשרו לי הסוהרים להסתכל עליהן ממרחק של 50 מטר. הן יכלו לראות אותי רק דרך חלון.

ראיתי את חמותי מסתכלת לעברי ולא מכירה אותי, כפי הנראה מפני שהשחיתו את פניי בצורה חמורה כל כך.

לאחר מכן גררו משם את משפחתי, למרות שלאשתי ולבתי לא הייתה הזדמנות לראות אותי מהחלון.

רקע לתביעות נגד ג'יאנג דזה-מין

ב-1999 עקף ג'יאנג דזה-מין, לשעבר יו"ר המפלגה הקומוניסטית הסינית, את חברי הוועדה המתמדת של הפוליטביורו ופתח ברדיפה אלימה נגד הפאלון גונג הנמשכת עד היום. רבים מעונים בשל אמונתם ואף נרצחים בעבור איבריהם. ג'יאנג הוא האחראי הישיר לראשיתה והמשכה של הרדיפה האכזרית הזאת.

תחת הנחייתו האישית הישירה, הקימה המפלגה הקומוניסטית ב-10 ביוני 1999 גוף ביטחון הפועל מחוץ לסמכויות החוק בשם "משרד 610" (המכונה "הגסטאפו הסיני"). הארגון עקף את כוחות המשטרה והמערכת המשפטית כשהוא פועל ישירות תחת הוראותיו של ג'יאנג בנוגע לפאלון גונג: "להרוס את המוניטין שלהם, לנתק את מקורות ההכנסה הכספית שלהם ולהרוס אותם פיזית".

החוק הסיני מתיר לאזרחים להיות תובעים בתביעות פליליות, ומתרגלים מנצלים כיום את זכותם זאת להגיש תלונה פלילית נגד הדיקטטור לשעבר.