[חוגגים את יום הפאלון דאפא העולמי]: עוניתי כמעט עד מוות בשל אמונתי – הפאלון דאפא הציל אותי

(Minghui.org)

עברתי פעם עינויים כמעט עד מוות כדי שאוותר על אמונתי בפאלון דאפא (פאלון גונג). אבל אף פעם לא איבדתי את אמונתי. שלושה חודשים לאחר שחזרתי הביתה, החלמתי לחלוטין.

בשנת 2000 נסעתי לבייג'ינג לעתור למען הפאלון גונג, נעצרתי, ונשלחתי למחנה עבודה בכפייה. השוטרים חשמלו אותי שוב ושוב באלות מחשמלות, מנעו ממני שינה במשך שבוע שלם והרעיבו אותי. הם לא נתנו לי להתרחץ או להחליף בגדים.

הפצעים שלי החלו להזדהם במהירות, העלו כיבים ודיממו. ראשי התנפח והיה אדום מדלקת, ידיי היו כל כך נפוחות שלא יכולתי לכופף את האצבעות. השתן שלי היה בצבע אדום כהה.

השוטרים לקחו אותי לבית חולים צבאי, שם שמעתי את הרופא אומר: "איננו יכולים לעשות דבר עבור האיש הזה. הוא יכול למות בכל רגע". נאמר לי שלקיתי בדלקת כליות אקוטית ובדלקת כבד חמורה. השוטרים החזירו אותי למחנה העבודה בכפייה מבלי שניתן לי טיפול רפואי.

הסוהרים עדיין התכוונו להשתמש בי כדי להכפיש את הפאלון דאפא. למחרת בבוקר הם לקחו אותי למרפאה במחנה והשכיבו אותי במיטה מכוסה בסדין פשתן לבן ובקבוק אינפוזיה ריק תלוי בסמוך, כשהם מעמידים פנים שמטפלים בי. צלם עמד הכן לצלם כל דבר. סירבתי לשתף פעולה ואמרתי שהם מנסים לרמות אנשים ולומר שחליתי מפני שתרגלתי פאלון דאפא.

בסופו של דבר השוטרים שחררו אותי. הם ארגנו שני רופאים מלווים שייקחו אותי הביתה במכונית ואיימו: "איננו רוצים שתמות בדרך. אל תספר לאנשים שעינו אותך במחנה העבודה, אחרת תהיה בצרה צרורה".

חבריי וקרוביי שמעו שאני על סף מוות ורבים מהם באו לבקר אותי. כשראו את המצב הנורא שהייתי בו הם דחקו בי ללכת לבית החולים. סירבתי, מפני שהרופאים כבר אמרו שאין מה לעשות. אבל האמנתי בנחישות שהפאלון דאפא יוכל להציל אותי. נצמדתי לטיפוח-תרגול בפאלון דאפא.

בוקר אחד הגיעה אחותי לבקר. כשבחנה את הפצע שלי בירך שהתמלא במוגלה, היא החלה לקונן עלי: "אפשר להכניס אגוז בחור של הפצע". אחרי ארוחת הערב היא שוב בדקה אותי והחלה לצעוק: "כולם, בואו הנה לראות, החור הענק שראיתי הבוקר נעלם". ובאמת, בשר חדש מילא את חלל הפצע תוך יום אחד. אחותי כל כך שמחה שהיא עודדה אותי להמשיך לתרגל פאלון דאפא.

שלושה חודשים לאחר שחזרתי הביתה, החלמתי לחלוטין מדלקת הכליות, דלקת הכבד והפצעים הרבים שהפכו לכיבים מוגלתיים. רכבתי על אופניים למסיבת יום ההולדת של דודתי. כשראתה אותי מגיע, היא צעקה: "האחיין שלי החלים, הוא באמת החלים". כולם במסיבה היו עדים לנפלאות הדאפא.

תודה רבה לך מאסטר על שהענקת לי חיים שניים. פאלון דאפא הוא התקווה והעתיד של כל הישויות החיות.