(Minghui.org)

דניאל וואנג הייתה בת 19 כשאביה וואנג ג'י-וון (Wang Zhiwen) נעצר ב-20 ביולי 1999. הוא הועמד לדין במשפט ראווה בטלוויזיה הלאומית ונגזרו עליו 16 שנים בכלא.

וואנג בן ה-67 היה אחד המתאמים הראשונים של אגודת הפאלון דאפא לשעבר ונעצר כאשר המפלגה הקומוניסטית פתחה ב-1999 ברדיפה ודיכוי נגד השיטה הרוחנית.

שנתיים אחרי שחרורו מהכלא, בתו וחתנו, שניהם אזרחי ארה"ב נסעו לסין לסייע לו לשריין את מסמכי ההגירה כדי להצטרף אליהם לארה"ב.

משמאל לימין: ג'ף בעלה של דניאל, מר וואנג ודניאל

דניאל סיפרה: "בהתחלה שמחתי מאוד והייתי אופטימית כשאבי קיבל בקלות דרכון וּוויזת הגירה. הייתי בטוחה שנוכל להוציא אותו מסין".

חלומה התנפץ לרסיסים כשהגיעו ב-6 באוגוסט 2016 עד למשטרת הגבולות בגואנג-ג'ואו שבפרובינציית גואנג-דונג. היא סיפרה לכתב: "ללא כל סיבה, הם חתכו את הפינה בדרכון של אבי. הם טענו שקיבלו הוראה ממשרד הביטחון הציבורי לבטל את הדרכון".

בזמן שהאב והבת נאלצו להיפרד שוב, מר וואנג הצליח לשלוח לאתר מינג-הווי את סיפורו האישי המובא להלן.

שמי הוא וואנג ג'י-וון. להלן מה שקרה לי אחרי ששוחררתי מהכלא:

ב-18 באוקטובר 2014, ביום שחרורי מהכלא, נלקחתי ישירות למרכז לשטיפת מוח (ששמו הרשמי: מרכז ללימודי משפט) בנפת צ'אנג-פינג (במועצת שי-צ'נג). לא אפשרו לי לחזור הביתה במשך שבוע ימים עד ה-25 באוקטובר.

כשחזרתי הביתה גיליתי 4 מצלמות מעקב אינפרה אדומות שהותקנו ליד מתחם הדירה שלי. שני אנשים ממשרד ביטחון המדינה פיקחו עלי בתורנות סביב השעון. השניים התמקמו בביתן משאבת המים ליד דירתי. הם ידעו מי ביקר אותי וגם השכנים היו מודעים לכך.

ועדת ההקהילה המקומית ומשרד ניהול הנכסים גם הם השגיחו עלי כל הזמן.

נוסף לכך בכירים ברשות צותתו לטלפון שלי ועקבו אחריי כשיצאתי מהבית, במיוחד בימים הנחשבים "רגישים" . המעקב הצמוד המתמיד הזה, לא רק שהפריע לי בחיי היום יום, אלא הקשה עלי לפתח קשרים חברתיים נורמליים עם שכניי.

מאז שחרורי מהכלא חשבתי על איחוד מחדש עם בתי. מסיבות ברורות, הדרך היחידה להשיג זאת היא להגיש בקשה לדרכון ולנסוע לארה"ב. השוטרים היו מודעים לכך.

בנובמבר 2014 פניתי בבקשה להנהלת משרד הכניסה ויציאה מהארץ של מועצת שי-צ'נג, אבל בקשתי נדחתה. הבכירים לא נתנו לי כל הסבר כתוב, הם רק אמרו שאיני מתאים מפני שאני נמצא בקטגוריה של אזרח נטול זכויות. בדקתי זאת באינטרנט ולא מצאתי מדיניות כזאת.

כשהזמן עבר, חלה התקדמות כלשהי. בינואר 2016 נרשמתי באינטרנט לקבלת דרכון. כך החל התהליך של איחוד מחדש עם בתי.

אבל ההטרדות מצד המשטרה לא פסקו:

1. שני השוטרים וואנג טונג-לי ולי יא-ג'ון מתחנת משטרת יואה-טאן במועצת שי-צ'נג, הגיעו בפברואר או במארס השנה לביתי. הם הורו לי למסור את הדרכון שלי ואמרו שאוכל לקבל אותו כשאזדקק לו. סירבתי להיענות לבקשתם.

לי התקשר אלי מאוחר יותר בטלפון ואמר שהממונים עליו רוצים לפגוש אותי בתחנת המשטרה. אמרתי שמשום שכבר דנו בעניין הזה, איני רואה כל צורך מצידי להגיע לתחנת המשטרה. נוכל להיפגש בביתי אם נצטרך. הסברתי לו שכיוון שהדרכון שלי אושר, פירושו של דבר שהוא חוקי.

2. אחרי שניסו עוד פעם לבקש את הדרכון שלי ולא צלחו, הודיעו לי שני השוטרים האלה, שהם מבטלים לי את הדרכון.

3., ביולי 2016 הגבירו הרשויות את המעקב הצמוד אחריי. הם שלחו שני אנשים להשגיח עלי יום ולילה ממרחק, מקרוב וממש לידי. כשהלכתי למכולת לקניות, או יצאתי לצעידה, הם צעדו לידי. כשהלכתי להסתפר, הם הלכו אחריי וחיכו במספרה. כשיצאתי לשליחויות קצרות, הם הלכו לצידי ואף שאלו אותי לאן אני הולך היום. זה מעיד על כך שהם הכירו אותי היטב.

4. בבוקר ה-31 ביולי הגיעו 4 שוטרים לביתי ואמרו לי: "אינך יכול לעזוב את סין מפני שאתה עדיין בקטגוריה של אזרח נטול זכויות. בעתיד, בכל פעם שאתה מתכנן לנסוע מחוץ לבייג'ינג, עליך להגיש בקשה בתחנת המשטרה".

עניתי להם: "אם אתם רוצים להמשיך ולהשגיח עלי זוהי הבחירה שלכם. איני מכיר במה שאתם אומרים. בעבר, לא יכולתי להגיש בקשה לדרכון, כעת קיבלתי אותו. אם אתם רוצים לדעת מה השתנה, בדקו בבקשה עם שוטרים בדרג גבוה יותר. בנוגע לשלילת זכויות, כפי שאני יודע, אין כלל מדיניות כזאת. קווי מדיניות כאלה זמינים באינטרנט. אם יש לכם תקנות נוספות, הראו לי אותן בבקשה".

השוטרים אמרו שזה שהם באו אליי לכאן ומתקשרים איתי, זה ממש הקו התחתון ביותר עבורם. עניתי: "שלחתם אנשים להשגיח עליי וללוות אותי והם מצלמים אותי אפילו כשאני רק משוחח עם מישהו. זה משפיע חמורות על חיי". השוטרים ענו שאני יכול להתלונן בפני שוטרים רמי דרג.

5. ב-31 ביולי, הצלחתי להתחמק משדה הראייה שלהם. (שלושה שוטרים היו בתורנות באותו זמן כדי להשגיח עלי). מאותו זמן, התחלתי את המסע שלי להגיש בקשה לוויזה בגואנג-ג'ואו.

במרכז הרפואי בגואנג-ג'ואו, היה אחרי מעקב של צוות משרד הביטחון הציבורי. אחרי שקיבלתי וויזה בקונסוליה האמריקנית שם, הדירה השכורה שלי הייתה במעקב.

ב-5 באוגוסט 2016 בשעות הערב, הגיאו לדירתי השכורה יותר מ-20 איש וביניהם שוטרים מקומיים. הם הודיעו לבעל הנכס שמתקיימת פעילות בלתי חוקית, בה מעורבים יותר מ-10 אנשים. אך השוטרים האלה נבלמו איכשהו ולא המשיכו הלאה.

6. בבוקר ה-6 באוגוסט, לקחתי את כל המסמכים המשפטיים שלי ובכלל זה הדרכון והוויזה לארה"ב למשרד הנהלת כניסה ויציאה, להליך היציאה מהמדינה. אחד משוטרי המכס בדק את דרכוני ושאל: "האם איבדת בעבר את הדרכון שלך? הוא בוטל במסד הנתונים באינטרנט על ידי המשטרה עצמה, מבלי לציין סיבה מיוחדת".

זה היה תהליך ארוך עבורי להתאחד מחדש עם בתי דניאל, מפני שזה דרש הכנת מסמכים והוצאה כספית. המשפחה שלי ממתינה לכך ואנשים רבים כמו גם סוכנויות מסייעים בעדי. אבל עקב פעולות המשטרה, זה לא יצא אל הפועל.

זה מה שקרה לי. איחוד משפחה זה דבר פשוט. אבל שוטרים וסוכני משרד הביטחון של המדינה הובילו להתערבות מנגנוני המדינה.

אני שוב חוזר ואומר, אני רוצה לנסוע לארה"ב לפגוש בבתי ולחיות עימה. פעלתי בהתאם להליכים משפטיים חוקיים והשגתי מסמכים חוקיים. זה מה שבאמת מתרחש בסין ואני מקווה שאנשים יעזרו לי בכך.

וואנג ג'י-וון ה-7 באוגוסט 2016