לחפש פנימה בצורה אקטיבית ולא פסיבית

(Minghui.org)

"להסתכל פנימה" הוא מונח מוכר למתרגלי פאלון דאפא. אבל עדיין רבים מאיתנו אולי אינם מבינים לגמרי את חשיבותו. כשאנו נמצאים בינות למבחנים ומצוקות, עלינו להסתכל פנימה כדי לגלות ולסלק את ההחזקות שלנו, להרחיב את הקיבולת שלנו, להרים את הרמה שלנו, לחזק את טבע הבודהה שלנו ולסלק את הטבע הדמוני שלנו. אלה הן הדרישות של המסטר מאיתנו.

מניסיוני האישי גיליתי שאני עוברת מבחנים היטב כאשר אני נוקטת יוזמה פעילה כדי להסתכל באמת פנימה. להסתכלות פנימה בצורה פסיבית יש השפעה חלשה יותר.

להלן שתיים מההתנסויות שלי המתארות את הניגוד בין שני המצבים.

באמת לתפוס את משמעות הפא

ביוני 2014, "התזמורת הצועדת טיאן גואו" שלנו נסעה בפעם הראשונה לקווינסטאון להצטרף לתהלוכה. לפני שיצאתי לדרך סיפרתי לבעלי שאיעדר במשך היום. כששאל לאן אני נוסעת, אמרתי לו בטון מבודח: "אני לא מתכוונת לומר לך".

שמרתי על יחסים טובים עם בעלי. פעמים רבות בעבר, טסתי לעיר אחרת כדי להצטרף לתהלוכה וחזרתי בטיסה באותו הערב. הוא אף פעם לא כעס על כך. אולם הפעם, ברגע שחזרתי הביתה, חשתי שהוא כועס. מאחר שהייתי עייפה, הלכתי לישון מבלי לדבר איתו.

למחרת היום הוא עדיין נראה לא מרוצה, אבל במקום להסתכל פנימה כפי שהייתי צריכה לעשות, צצו לי מחשבות של תלונה כלפיו. חשבתי מחשבות כמו: "נסעתי רק ליום אחד, אפשר לחשוב מה קרה, או האם ראוי להגיב כך?" לא הקדשתי לו תשומת לב מיוחדת משום שהתייחסתי אליו במחשבה של אדם רגיל.

ביום השלישי, הוא לא שינה את יחסו אלי ועדיין נראה לא מרוצה. הוא פשוט התעלם ממני. רגשות החלו להתעורר בי והרגשתי שאני לא בסדר.

במהלך הבוקר הרביעי בכיתי וצלצלתי למתרגלת עמיתה. במקום ללכת לעבודה, הלכתי לביתה ושהיתי שם כל היום. אחרי ששוחחנו על המצב, המחשבה הלא מאוזנת שלי נרגעה קצת. כשהייתי במצב כזה לא נותרה לי ברירה, אלא להסתכל פנימה. גיליתי רגשנות כלפי בעלי וגם אנוכיות. לא התחשבתי ברגשותיו.

באותו ערב, שיתפתי את מחשבותיי עם בעלי. הקונפליקט והמתח בינינו התפוגגו.

קונפליקטים נעלמים אחרי כל פעם שאני מסתכלת פנימה, אבל הפעם לקח לי כמה ימים לפני שהסתכלתי פנימה לגלות את ההחסרות וההחזקות שלי עצמי. כתוצאה מכך פגעתי בבעלי וגרמתי לחוסר נוחות למתרגלת אחרת. כמו כן החסרתי יום עבודה והזדמנויות אפשריות להציל אחרים. המצב הזה הזכיר לי להסתכל תמיד בצורה אקטיבית פנימה ולא לטפח באופן פסיבי.

ללא תנאים

התזמורת הצועדת טיאן גואו נסעה השנה לוולינגטון לתהלוכת חג המולד. הודעתי על כך לבעלי מראש. היה עלינו לצאת מוקדם ולחזור הביתה מאוחר. כשהגעתי הביתה, חשתי שבעלי נמצא באותו מצב רוח פגוע כמו בפעם האחרונה.

הפעם הייתי ערה לכך ולמחרת, הסתכלתי בצורה אקטיבית פנימה. גיליתי עדיין רגשנות כלפי בעלי. מדוע יחסו אלי נגע כל כך בלבי? מדוע הרגשתי לא בנוח? הרגשנות שלי עצמי הפריעה ליחסים בינינו.

חשבתי: עליי לשחרר את הרגשנות שלי. כשאשחרר זאת לגמרי, חמלה תמלא את לבי ותמיד אחשוב קודם כל על אחרים, כדי להגיע לסטנדרט של המאסטר לגבי חוסר-אנוכיות ואלטרואיזם. כשאתייחס בחמלה לכל אנשים, האנוכיות והרגשנות לא ישפיעו עליי.

אחרי שהתפתחו אצלי המחשבות האלה, בעלי עצר במקום עבודתי, התבדח איתי כאילו המתח והפגיעה לא התרחשו מעולם. משום שהסתכלתי פנימה בצורה אקטיבית, לא גרמתי הפסדים כלשהם.

הזמן ממש עובר במהירות. תלמידי דאפא רבים מנצלים כל רגע וכל שנייה להציל ישויות חיות, ואנו באמת נוטלים על עצמנו אחריות גדולה. כשאנו נמצאים באמצע מצוקות, אם לא נוכל להסתכל פנימה בצורה אקטיבית עם סטנדרטים של מטפח, נאבד הזדמנויות רבות לרומם את עצמנו. וזה בתורו יעכב את הטיפוח שלנו ואת המאמצים להציל אחרים.

אני מקווה שהלקח הזה שלמדתי יזכיר למתרגלים שלא משנה מול איזה מבחנים פיזיים או נפשיים אנו עומדים, איזה מין מצב הוא זה, בלי קשר למי אתם חושבים שצודק – בואו נסתכל פנימה בצורה אקטיבית וללא תנאים. כך בטוח שנגלה את ההחסרות וההחזקות שלנו.

כדי שנוכל באמת להסתכל פנימה בצורה אקטיבית, עלינו להבין את הפא של המאסטר:

"מדוע נתקלים בבעיות כאלה? הן נובעות מהקארמה שלך שאתה חייב. כבר סילקנו עבורך מנות רבות לאין-ספור. נשאר רק המעט שמחולק לרמות שונות כקשיים המתוכננים לשייף את הלב האנושי ולסלק כל מיני החזקות כדי לשפר את השין-שינג שלך. אלה הם הקשיים שלך עצמך שאנחנו משתמשים בהם כדי לשפר את השין-שינג שלך, ואנחנו מאפשרים לך להתגבר על כולם. כל עוד תשפר את השין-שינג שלך כך תוכל לעבור אותם, אלא אם אתה בעצמך לא רוצה לעבור אותם. אבל אם אתה רוצה להתגבר עליהם תוכל לעשות את זה. לכן, מעתה ואילך כשתיתקל בקונפליקט אין עליך להתייחס אליו כאל מקרה. זה משום שכשקונפליקט קורה הוא מתרחש באופן פתאומי, אבל הוא אינו קיים באופן מקרי. זה כדי לשפר את השין-שינג שלך. כל עוד תתייחס לעצמך כמתרגל, תוכל להתייחס לזה כיאות." ("ג'ואן פאלון"- הרצאה רביעית)

ההבנה שלי היא שאם אנו מבינים את דברי המאסטר: "מדוע נתקלים בבעיות כאלה? הן נובעות מהקארמה שלך שאתה חייב" ושומרים אותם בלבנו, ההסתכלות פנימה תהפוך למצב טיפוח טבעי שלנו.

המאסטר אמר ב-"הרצאה בסידני":

"אם לאדם אין קארמה, כשהוא הולך ברחוב כולם יחייכו אליו ואנשים שהוא לא מכיר יבואו מיוזמתם לשרת אותו ויהיה לו פשוט נוח מדי!"

אז כאשר אנו חווים כל דבר שגורם לנו חוסר נוחות פיזית או פסיכולוגית – לא משנה אם הקונפליקט עם מתרגלים, בני משפחה, או אנשים שאנו מבהירים להם אמת– האין זה בגלל הקארמה שלנו עצמנו? כן, מאה אחוז שזה בגלל הקארמה שלנו עצמנו.

כשאנו באמצע מעבר של מבחן, אם אנו מאמינים במאסטר ובפא, אנו לא נחפש תירוצים לכסות על החסרים שלנו עצמנו, או נסתכל החוצה לגלות טעויות אצל אחרים, במיוחד אצל אנשים שאינם מטפחים.

אם אנו מאבדים את מזגנו עקב יחסו של מישהו אחר, האלוהויות יזלזלו בנו. כמטפחים ישרים, כשאנו נתקלים בהזדמנות לרומם את עצמנו, עלינו להרגיש מאושרים. כיצד נוכל עדיין להתעצבן? בסופו של דבר האם אנו מטפחים באמת? זהו העיקרון אליו הוארתי.

אף על-פי שהכוחות הישנים יוצרים הפרעות, אין עלינו להשתמש בכך אף פעם כתירוץ לא לשדרג את עצמנו. אני מבינה שאם יש תסמינים כלשהם של מחלה שעוצרים בעדנו לצאת החוצה להבהיר את האמת, קרוב לוודאי שאלה הן הפרעות, ועלינו לסלק אותן במרץ.

מתרגלים סובלים אין ספור מצוקות כשהם מתגלגלים לאורך ההיסטוריה. כיום אנו תלמידי דאפא שאלוהויות מקנאות בנו בכל היקום. אלו הכבוד וההדר שלנו. עלינו לעמוד בציפיות של הכינוי "תלמידי דאפא", לטפח את עצמנו באופן קבוע ולעבור את המבחנים שמאסטר תכנן עבורנו. רק אז נוכל לעלות מעלה ולהרחיב את יכולתנו להציל אחרים.

תודה לך מאסטר שאתה ממשיך להציל אותנו.